הסתלקות מירושה
הסתלקות מירושה או הסתלקות מעזבון על בסיס סעיף 6 לחוק הירושה היא הליך המאפשר לאדם להסתלק מירושתו לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון באמצעות עריכת תצהיר הסתלקות מירושה. הליך זה של הסתלקות מעזבון מכונה בשפה עממית גם חתימה על ויתור ירושה. סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעיזבון, הסתלקות זו יכולה להיות גם הסתלקות חלקית מירושה ולא מכלל הנכסים אך מנגד אסורה הסתלקות על תנאי מירושה, כגון הסתלקות מנכס מסויים בעזבון. בנוסף קובע הסעיף כי מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק "כאילו לא היה יורש מלכתחילה". כלומר, משמעה של ההסתלקות מירושה היא, שהאדם לא היה יורש מלכתחילה, ולכן המסתלק אינו חב ולא היה חב בחיוביו של המוריש עם פטירתו, כפי שאינו זכאי לזכויות הנובעות מהירושה. לכן, מי שהסתלק והסתלקותו נרשמה, אינו יכול לזכות עוד בדבר מהירושה, ועל כן איבד גם את מעמדו להגיש התנגדות לצוואה, ובמילים אחרות, המסתלק אינו עוד מעוניין בדבר, ואינו בעל זכות עמידה בתובענות הנוגעות לגורל עיזבון המנוח. הליך ההסתלקות מירושה טומן בחובו סוגיות רבות משקל, כגון חוקיות של הסתלקות קטין מהירושה, הסתלקות חלקית מירושה, הסתלקות על תנאי מהירושה, הסתלקות מירושה לטובת הורה, ביטול הסתלקות מירושה, הסתלקות בחוסר תום לב, הסתלקות לשם הימלטות מחובות, הסתלקות במטרה להתחמק מהוראת צוואה ועוד.
תצהיר הסתלקות מעזבון
תצהיר הסתלקות מעזבון הוא מסמך שנערך על פי תקנות הירושה. תקנות אלו קובעות כי ההסתלקות מתבצעת באמצעות מסירת הודעה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט הדן בעזבונו של המנוח בצירוף תצהיר הסתלקות מעזבון. עם קבלת תצהיר ההסתלקות מעזבון יאשר רשם הירושות את קבלת ההודעה, ויתקן את צו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן, ככל שניתן, באופן שזכויותיו של היורש המסתלק ימחקו מהצו שניתן. כאמור, תצהיר הסתלקות מירושה הינו תנאי לביצוע ההסתלקות. על היורש המסתלק לחתום על תצהיר הסתלקות מעזבון אשר יכלול את פרטי זהותו של המסתלק מהירושה, פרטי זהותו של המנוח שהוריש, שיעור החלק שממנו מסתלק היורש, חלקו או כולו, ולטובת מי הוא מסתלק. התצהיר יאומת על ידי עורך דין ירושה. פגם בתצהיר הסתלקות מעזבון יכול להקים עילה לביטול ההסתלקות מהירושה כך שקיימת חשיבות להסתלקות מעזבון על פי החוק. כך לדוגמא, פגם בעריכת התצהיר עשוי להביא לביטול הסתלקות מירושה. היה והמסתלק הוכיח כי התצהיר רשום בשפה זרה שהוא אינו מבין, והוא הוטעה לחשוב ביחס לתוכנו של המסמך, בשעה שתצהיר ההסתלקות מעזבון הכיל הצהרות אחרות, יכול ויצליח לבטל את ההסתלקות בתביעה לביטול הסתלקות מירושה בבית המשפט. תצהיר הסתלקות מעיזבון מופיע כאמור בתקנות הירושה בנוסח הבא:
תצהיר בדבר הסתלקות מעזבון
אני הח"מ ______________ ת.ז. ____________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כי כל העובדות שלהלן הינן אמת:
- אני מגיש בזאת לרשם הנכבד כתב הסתלקות מעיזבון המנוח ___________ ת.ז. _________, אשר כתובתו האחרונה הייתה: רח' __________ (להלן: "המנוח") וזאת בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 ולתקנה 16 לתקנות הירושה תשנ"ח-1988.
- שעור הסתלקותי מהעיזבון הוא ___________.
- הסתלקותי מהעיזבון היא לטובת _____________, ת.ז. __________ שהוא/היא: בן זוגו של המנוח.
- הסתלקותי זו הינה סופית, מוחלטת, מלאה ובלתי חוזרת.
- אני מצהיר כי זה שמי, להלן חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
______________
חתימת המצהיר
אני הח"מ ____________ מאשר, כי ביום ___________ הופיע בפני מר ________ שזיהה עצמו ע"י תעודת זיהוי מס' __________/ המוכר לי באופן אישי ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו וחתם עליה בפני.
____________________
חותמת + חתימת העו"ד
הנמקת המסתלק מהירושה
הנמקת המסתלק מהירושה אינה חובה. אין למסתלק מירושה חובה להסביר בתצהיר הסתלקות מעזבון מדוע בחר להסתלק מהירושה, אך יחד עם זאת, בשנים האחרונות בתי המשפט כן בוחרים לבחון את המניעים העומדים מאחורי מעשה ההסתלקות, במטרה לברר אם מדובר בהסתלקות שלא בתום לב ואם הניסיון להסתלק טומן בחובו כוונה נסתרת כגון הברחת נכסי הירושה או נישול אחר מירושתו באמצעות הסתלקות.
תוקף הסתלקות מירושה
תוקף הסתלקות מירושה הוא סוגיה העוסקת בעיקר בעיתוי שבו נכנסת ההסתלקות לתוקף . הדעה הרווחת בפסיקת בתי המשפט כי מועד השתכללותה של הסתלקות מעזבון הוא מועד הגשתה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. מי שחתם על תצהיר הסתלקות שטרם הוגש כאמור, יכול לחזור בו מתצהירו, כל עוד לא הוגש לרשם או לבית המשפט כאמור. בטרם תאושר ההסתלקות, תועבר הודעת ההסתלקות ותצהיר ההסתלקות לעיונו של ב"כ היועמ"ש לממשלה אצל האפוטרופוס הכללי במחוז שבו יושב רשם הירושות המטפל בירושתו של אדם. ככל שב"כ היועמ"ש מבקש להתערב בהליך ההסתלקות, יעבור התיק לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן הבקשה להסתלק מירושה אינה קיבלה תוקף מקום שההסתלקות טרם אושרה.
עד מתי ניתן להסתלק מהירושה
מדובר בסוגיה משמעותית הנידונה רבות בבית המשפט. בהתאם לחוק הירושה, קבעו בתי המשפט לענייני משפחה כי ניתן להסתלק רק "כל עוד לא חולק העיזבון" והסיבה לכך היא כי מי שבחר לרשת את המנוח וקיבל לידו את חלקו בעיזבון נחשב כמי שרוצה לרשת את המנוח, ואילו המסתלק מעזבון נחשב כאמור כמי "שלא היה יורש מלכתחילה" ולכן ברור שלא ניתן גם לרשת את המנוח וגם להסתלק מהירושה לאחר שהתקבלה. התנאי הבסיסי הוא, כי ניתן להסתלק רק אם המסתלק לא קיבל דבר מהעזבון. יחד עם זאת, קיימות סוגיות שונות הנוגעות להיגד "כל עוד לא חולק העיזבון" והשאלה העומדת בבסיס הדיונים היא מהו מועד החלוקה של עיזבון שלא ניתן לחלקו בבת אחת, כגון לדוגמא, זכויות במקרקעין. בדרך כלל ההמלצה בקרב עורכי דין לענייני ירושה היא, שלא להגיע למצב שבו ינתן צו קיום צוואה או צו ירושה, שכן מדובר במצב שבו ניתן למעשה פסק דין הקובע למי שייכות הזכויות בנכסי העיזבון, כך שהשאלה מתי ירשמו או יעברו לחזקת היורש היא שאלה משנית לשאלת עצם הזכות בנכסי הירושה. יש ויקבע, כי עצם מתן צו קיום צוואה או צו ירושה, משמעו שנכסי הירושה חולקו ליורשים, ואז כבר לא ניתן להסתלק מהירושה כאמור.
הגבלות על הסתלקות מירושה
חוק הירושה קובע מגבלות על מעשה ההסתלקות מעזבון, והפרה של מגבלות אלו מונעת את אישור ההסתלקות ולמעשה מונעות את כניסת ההסתלקות לתוקף, כך שהיורש נותר הזוכה בירושתו. המגבלה הראשונה במעלה קובעת בהתאם לסעיף 6 ל-חוק הירושה, כי יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו, אך הוא רשאי להסתלק מחלקו זה רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. אשר על כן, לא ניתן לערוך הסתלקות מירושה לטובת הורה, וגם לא ניתן להסתלק לטובת קרוב משפחה אחר או אדם זר למנוח.
הסתלקות חלקית מירושה
ניתן להסתלק בתצהיר הסתלקות חלקית מירושה אך ורק מחלק מהעיזבון ואין חובה להסתלק מכל העיזבון, אך הדברים מותנים בכך שאם המסתלק לא הסתלק מכל חלקו בירושה, הוא זכאי להסתלק בשיעור מסויים מהעיזבון אך לא מנכס מסויים שבו זכה. נוסף בתי משפט קבעו כי אין בכך שיתר היורשים קיבלו את חלקם מהעיזבון בכדי למנוע הסתלקות מיורש שלא קיבל את חלקו בעיזבון, שהרי אם לא קיבל את חלקו – לא יחשב כמי שירש את המנוח. תצהיר הסתלקות מירושה מכיל את הצהרת המסתלק באופן חלקי מהירושה המצביעה על זהות מי שיקבל את חלקו מבין היורשים האחרים. במקרה שאין הצהרה שכזו,קובע סעיף 15 לחוק הירושה את גורל חלקו של המסתלק: "מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם".
הסתלקות שאינה חוקית כאמור, תוביל לחלוקה ליורשים הנותרים, ולא למי שציין היורש המסתלק. בהתאם לחוק הירושה, ככל שהמסתלק לא קבע מי יזכה בחלקו, יזכו היורשים האחרים בחלקו על פי שיעור חלקיהם בעיזבון. לדוגמא, במקרה וקיימת צוואה, ויורש א' זוכה בהתאם להוראותיה ב-80% מהעיזבון ויורש ב' זוכה ב-20% מהעיזבון, יתחלק חלקו של המסתלק ביניהם ביחס האחוזים שבו חולק העיזבון מלכתחילה. לעומת זאת, כאשר אין צוואה, ונותרו רק ילדים למנוח כיורשים, יתחלק חלקו של המסתלק ביניהם בחלקים שווים, כהוראות חוק הירושה לעניין ירושה על פי דין.
הסתלקות של קטין מירושה
סעיף 6 (ב') לחוק הירושה קובע, כי הסתלקות של קטין טעונה אישור של בית המשפט, כך שברור שהסתלקות קטין שלא קיבלה אישור של בית המשפט בטלה ואין לה כל תוקף. הדברים נכונים גם לעניין הסתלקות חלקית מירושה של קטין.
הסתלקות של פסול דין מירושה
סעיף 6(ב) לחוק הירושה מוסיף וקובע כי גם מי שהוכרז פסול דין אינו יכול להסתלק מ-ירושה אלא באישור של בית המשפט, ולכן כל הסתלקות של פסול דין בטלה מיסודה, אלא אם אושרה בבימ"ש. הדברים נכונים גם לעניין הסתלקות חלקית מהירושה או הסתלקות על תנאי, בבחינת ויתור על חלק מהנכסים נשוא הירושה בלבד.
הסתלקות חסוי (אדם שמונה לו אפוטרופוס)
הסתלקות חסוי מירושה מעלה סוגיות מתחום דיני הכשרות המשפטית. מובן שהאיסור על הסתלקות מירושה לטובת הורה וכיוב' איסורים אחרים חלים בכל מקרה גם בעניינו של חסוי, אך נשאלת השאלה בדבר זכות החסוי להסתלק מירושה שירש. השימוש שנעשה בביטוי "חסוי" הוא בכדי לתאר אדם שמונה לו אפוטרופוס, ולכן לכאורה הסתלקות חסוי מירושה דורשת את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, אך בפועל אין זה המצב המשפטי. המבחן העיקרי שיערוך בית המשפט על מנת לקבוע אם חסוי רשאי להסתלק מירושתו, הוא אם החסוי מבין את טיבה של ההסתלקות. השאלה לעניין אישור ההסתלקות של החסוי עולה בשל העובדה שלא כל אדם שמונה לו אפוטרופוס הינו פסול דין, ולמעשה במרבית המקרים החסוי אינו מוכרז כפסול דין, גם אם מונה לו אפוטרופוס. כך לדוגמא, סעיף 33(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסת קובע כי ניתן למנות אפוטרופוס גם למי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו, אך בשום מקום לא נאמר, כי המוגבלות שממנה סובל "החסוי", ואשר בעטיה מונה לו אפוטרופוס, היא מוגבלות קוגנטיבית המונעת ממנו להבין את טיב מעשיו. לפיכך, הסוגיה אינה עוסקת במצב הפשוט והברור, שבו "החסוי" הינו גם "פסול דין" שאז אין כל שאלה לגבי כושרו המשפטי, אלא במצב שבו ההסתלקות תיפסל מחמת העובדה שבית המשפט יתרשם שהחסוי אינו מבין בדבר ההסתלקות ותוצאותיה. נזכיר, כי אין איסור בחוק הירושה על אדם שמונה לו אפוטרופוס לערוך צוואה. האיסור חל רק על מי שהינו פסול דין או אם בית המשפט קבע שהוא אינו מסוגל להבין את טיבה של צוואה. מנגד, הסתלקות מצמצמת את היקף נכסיו של החסוי בעודו בחייו, ועל כן לא ניתן לאשר את הויתור דנן, אלא בכפוף לבדיקת בית המשפט. בהיקש מדיני עריכת הצוואה, לדעתנו, ככל שבית המשפט לא יקבע שאדם שמונה לו אפוטרופוס אינו מסוגל להבין טיב המעשה, הוא אכן רשאי להסתלק מן הירושה, אף אם מונה לו אפוטרופוס. מנגד, אם יתרשם בית המשפט שהחסוי לא הבין בדבר ההסתלקות ותוצאותיה, יענה לתביעה לביטול הסתלקות מהירושה.
הסתלקות על תנאי מירושה
הסתלקות על תנאי מירושה אסורה לפי סעיף 6 לחוק הירושה. כך לדוגמא, הסתלקות מנכס מסויים בירושה בלבד היא למעשה הסתלקות חלקית מירושה, ובפועל מדובר גם בהסתלקות על תנאי, והתנאי הוא הסתלקות מהנכס היחיד בלבד, ולכן מדובר בהסתלקות פסולה האסורה על פי חוק הירושה.
הסתלקות מצוואה על תנאי
בצוואה על תנאי נקבע כי יורש מסויים יזכה בנכסי הירושה או יחדל מלזכות בירושה בהתקיים התנאי. נשאלת השאלה אם יורש על תנאי רשאי להסתלק מהירושה שבצוואה, ובכך למעשה מבטל את הוראות התנאי שבצוואה. הסוגיה מתמקדת בעיקר בשאלה מה אותה זכות של היורש על תנאי בצוואה על תנאי. לאור העובדה שהיורש על תנאי יזכה בהתקיים התנאי, עניין לנו למעשה בזכות הדומה לאופציה לירושה עתידית, ככל שיתקיים התנאי. אין מניעה שיורש על תנאי יסתלק מזכות עתידית לרשת שיתכן ותתממש ויתכן ולא. יחד עם זאת, אחת התוצאות להסתלקות חלקית מירושה על פי צוואה על תנאי, אשר למעשה מרוקנת מתוכן את הצוואה, היא האם היורש שהסתלק מירושתו על פי הצוואה, עשוי לרשת לאחר מכן את חלקו כיורש על פי דין, חרף הסתלקותו מהצוואה כאמור. סוגיות אלו ואחרות מלמדות על הקושי שעשוי להתפתח מהסתלקות יורש על תנאי בצוואה.
הסתלקות בתמורה מירושה
הסתלקות בתמורה היא הסתלקות על תנאי האסורה לפי סעיף 6 (ד) לחוק הירושה. למעשה, הסתלקות שנעשתה כנגד תמורה היא הסתלקות שאינה בגדר מעשה חד צדדי, אלא מותנית בקיום של חוזה שבו המסתלק מקבל תמורה בגין הסתלקותו מהצד הנהנה לרשת את חלקו של המסתלק, ואף יתכן שמדובר בחוזה רב צדדים, בין מספר יורשים לבין מסתלק או מסתלקים אחדים מהירושה.
ביטול הסתלקות מירושה
ביטול הסתלקות מירושה מחייב הגשת תביעה לביטול הסתלקות מירושה לבית המשפט, שכן חוק הירושה אינו מאפשר למסתלק לחזור בו מהסתלקותו. ניסיונות של מסתלקים מירושה לעתור לרשם לעניני ירושה בבקשה לתיקון צו ירושה על יסוד סעיף 72 לחוק הירושה, דינן כישלון. סעיף 72 לחוק הירושה אמנם מאפשר לרשם לענייני ירושה לתקן את צו הירושה או צו קיום הצוואה, בהתאם לבקשת היורש, אלא שסמכותו של רשם הירושות אינה סמכות שיפוטית, והיא מוגבלת לדיון במקרים שבהם נפל פגם טכני בצו הירושה או צו קיום צוואה, כגון במצב שבו הרכב היורשים או חלקם של היורשים לא נרשם נכונה על גבי הצו. מי שעותר לביטול הסתלקות מירושה, נדרש לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה, ולהסביר מדוע יש לבטל את ההסתלקות.הכלל הוא כי טענות בדבר זכויות בנכסי העיזבון, כגון, לדוגמא, חזרה מהסתלקות בשל "חזקת השיתוף" ברכוש של בני זוג, המקנה למסתלק מחצית מזכויות בדירת מגורים, הינן טענות של "היקף עיזבון" ובסמכותו הייחודית של בית המשפט.
זכות החזרה מהסתלקות
בדין הישראלי אין זכות מוקנית לחזור מהסתלקות. פסיקת בתי המשפט קובעת כי "הפה שאסר אינו הפה שהתיר", בבחינת המסתלק אינו יכול לחזור בו לאחור לאחר הסתלקותו מחלקו בעזבון. בית המשפט העליון קבע עוד לפני עשרות שנים, כי לדעתו אין אדם יכול לחזור בו מהסתלקותו, וזהו המצב המשפטי לנוכח חוק הירושה בנוסחו אז (ע"א 177/62 תומא נ' מעלוף). את מעשה ההסתלקות מירושה ניתן לתקוף משפטית באמצעות טענות מתחום דיני החוזים. לדוגמא, מסתלק טוען כי הוטעה ביחס למצב העובדתי, ולכן חתם על תצהיר ההסתלקות, או כי לא הוסברה לו משמעותה של ההסתלקות על ידי בא כוחו, או שהוצג בפניו מצג שווא שגרם לו לטעות ביחס לתוצאת ההסתלקות. טענות מסוג זה, אם יוכחו בבית המשפט, יכולות להביא לביטול הסתלקות מירושה,שכן נפל פגם ברצונו החופשי של המסתלק במעשה ההסתלקות. בעבר קבע בית הדין הרבני כי ההסתלקות מבוטלת, בהסתמך על ניתוח אומד דעתו של המסתלק, מכיון שנחה דעתו, כי מה שעמד מאחורי הסתלקותו אינו הוויתור על נכסי העיזבון, אלא כוונה להקל על הטיפול במימוש הירושה (II). בהתאם לפסק דין זה, עשוי מסתלק לטעון כי לא גמר בדעתו להסתלק מן הירושה ורק ביקש לסייע בחלוקה.
הסתלקות פסולה מירושה
פשיטת רגל והסתלקות מירושה
המסתלק בהליכי פש"ר מחלקו בירושה במטרה למנוע מנושיו לקבל את חובם פועל בחוסר תום לב. ההלכה הפסוקה קובעת כיום, כי הסתלקות שנועדה לרמיה או למנוע מנושים לקבל את חלקם פסולה, שכן הוראות חוק הירושה לא נועדו להוות כסות למי שמבקש לגרוע מזכויות של תובעים כנגד היורש, אשר זכאים לקבל מחלקו בירושה את חובם. נפסק, כי פעולת הסתלקות שבבסיסה מעשה רמיה או כוונה לפגוע בצדדים שלישיים תיפסל מחמת הפרת חובת תום הלב (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין). הדברים נכונים גם במקרה של הסתלקות חלקית מהירושה. ראו עוד על יורש פושט רגל.
חוק יחסי ממון והסתלקות מירושה
בפרשת סיטין הסתלק יורש על מנת למנוע מאשתו לקבל את הכספים שחב לה. גם הסתלקות זו נפסלה על ידי בית המשפט. דעה שונה הועלתה על ידי המלומד פרופ' שמואל שילה ז"ל, שטען כי ברור שאמו המנוחה של היורש לא רצתה שכספה יועברו לאישה שממנה עמד בנה להתגרש.
סיכול תביעת שיבוב של חברת ביטוח והסתלקות מירושה
לאחרונה חזר ופסק בית המשפט העליון כי הסתלקות בחוסר תום לב תיפסל. בפרשת בע״ם 4255/19 דן בית המשפט במקרה שבו פיצתה "קרנית" – תאגיד ציבורי המפצה תאונות דרכים כאשר אין ביטוח את הוריה של תינוקת שנהרגה בתאונת דרכים, אשר האב גרם לה לכאורה. קרנית שילמה פיצויים להורים שהינם יורשיה של התינוקת, אלא שאז התברר, כי האב הסתלק מהירושה לטובת אשתו, והיא קיבלה לידיה את כל סכום הפיצויים.
"קרנית" שתכננה לתבוע את האב בגין השבת הפיצויים ששילמה, בהיותו הגורם לתאונת הדרכים, נותרה בידיים ריקות, שכן סכום הפיצויים לא נמצא בידו של האב אלא עבר לאם, כאמור, שכן האב הסתלק מחלקו בירושת בתו התינוקת, וכאילו מעולם לא ירש אותה. בית המשפט העליון פסק כי ההסתלקות בוצעה בחוסר תום לב, וביטל אותה בשל ניסיונו של האב למנוע השבה של הפיצויים לקרנית.
הסתלקות לשם התחמקות מהוראת צוואה
הסתלקות לשם התחמקות מהוראת צוואה נועדה למנוע אכיפתה של הוראה בצוואה שגורמת לתוצאה לא רצויה כלפי המסתלק. נפסק כי הסתלקות שכזו אינה נעשית בתום לב ודינה להתבטל (רע"א 5103/95 דשת נ' אליהו, פורסם במאגרי המידע).
הסתלקות מעזבון
ההסתלקות מעזבון מוסדרת כאמור ב-סעיף 6 לחוק הירושה ואילו העברת חלק מעיזבון מוסדרת בסעיף 7 לחוק הירושה. סעיף 6 עוסק בהסתלקות מזכות בעיזבון ואילו סעיף 7 לחוק מסדיר העברת חלק מהעזבון לאחר. בעוד שהמסתלק מאבד את מעמדו כיורש, וכאילו מעולם לא ירש את המנוח, המעביר חלקו בעיזבון הינו יורש לכל דבר ועניין שהעביר את זכויותיו לאחר, אך נותר במעמדו כיורש. דומה הדבר להסתלקות על תנאי שהינה הסתלקות אסורה.
להרחבה על הסתלקות מירושה
I ע"א 2041/05 ד. מיכקשווילי נ' ר. מיכקשווילי, פורסם במאגרי המידע
II תיק 813075/1 פלונית נ' פלוני, בית הדין הרבני הגדול, פורסם במאגרי המידע
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
