ביטול מינוי בן ממשיך
ביטול מינוי בן ממשיך הינו ההליך שבו מבוטל המינוי של אחד הצאצאים כבן ממשיך או הוראת ההורשה של הזכויות במשק החקלאי אל הבן שנבחר על ידי ההורים. כידוע, בן ממשיך יכול לקבל לידיו את המשק החקלאי עוד בימי חייהם של הוריו במתנה, או לאחר פטירתם, בירושה. החשוב לענייננו הוא כי משק חקלאי הוא יחידה קרקעית שלא תחולק למספר חלקים ולא תוענק למספר מחזיקים, אלא לאחד בלבד – הבן הממשיך, למעט במקרים מיוחדים שבהם ניתן לבצע הליך של איחוד וחלוקה של שטח המשק (פרצלציה). הקושי הבסיסי שבחלוקת המשק לחלקות נפרדות הוא זה שגורם למרבית סכסוכי הירושה בין הצאצאים היורשים ביחס לזהותו של הבן הממשיך. הסוגיות העיקריות הנוגעות בנושא של ביטול מינוי בן ממשיך הן ביטול מינוי במתנה של בן ממשיך, מתנה אסורה של זכויות במשק חקלאי, האם מדובר בהתחייבות או מתנה מוגמרת לבן ממשיך, משמעות הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, הדרך הנכונה לביטול הורשת משק חלקאי בצוואה.
ביטול מינוי במתנה של בן ממשיך
כאשר מדובר במתנה של זכויות במשק חקלאי לבן הממשיך, הדרך המשפטית תהיה באמצעות הגשת תביעה לביטול המינוי של הבן הממשיך אשר תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. קיימות שתי תביעות אפשריות בעניין זה: הראשונה, תביעה לביטול מתנה. השניה, תביעה לביטול התחייבות למתנה, אך הסעד הוא זהה והינו סעד הצהרתי, במסגרתו מתבקש בית המשפט להצהיר, כי אין תוקף משפטי לזכויות שהוענקו במתנה וללא תמורה לבן הממשיך. לצד הסעד העיקרי, ניתן לעתים להגיש גם בקשה לצו מניעה, המונע ממי שקיבל את המתנה, לבצע דיספוזיציה (העברת זכויות נוספות) בנכס, עד לבירור התביעה שהוגשה. פסיקת בתי המשפט רואה כיום במינוי "בן ממשיך" בימי חייהם של ההורים, משום עסקת מתנה ללא תמורה או במילים אחרות, התחייבות לעסקה במקרקעין שטרם הושלמה. התחייבות שכזו תושלם רק לאחר הסדרת רישום הזכויות שהועברו במתנה בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל, לאחר עמידת הצדדים בכל התנאים שבהסכם המשבצת.
(ההסכם המשולש).
מתנה אסורה של זכויות במשק חקלאי
השאלה אם מותר להורים לתת במתנה וללא תמורה את הזכויות במשק החקלאי לבן הממשיך היא שאלה שהמענה עליה מצוי בהסכם המשולש שבין בעל הקרקע (בדרך כלל קק"ל באמצעות רשות מקרקעי ישראל), האגודה השיתופית והמתיישב עצמו. אין ספק, כי הזכויות לשבת במשק החקלאי הן זכויות חוזיות, ולכן נשאלת השאלה אם מותר להורים לתת ללא תמורה או להעביר בכלל את הזכויות החוזיות שקיבלו לאחר: "רשיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס…(הרשות) אפשר שהיא תהא מעוגנת בחוזה שנקשר בין הצדדים וכך תצמיח למקבל הרשות זכות חוזית כלפי בעל המקרקעין (להלן: "רשות חוזית") ואפשר שתינתן ע"י בעל המקרקעין ללא כוונה ליצור התחייבות חוזית, אקט של רצון טוב, או תילמד משתיקתו ואי-מחאתו להחזקה או לשימוש שעושה אחר בנכס (להלן: "רשות גרידא")…". צא ולמד, כי רשות שנותן בעל מקרקעין לאחר לעשות שימוש במקרקעין שלו יכול שתהא מעוגנת בחוזה ובכך תצמיח למקבל הרשות זכות חוזית כלפי בעל המקרקעין, אשר היקפה וגדריה יבחנו עפ"י דיני החיובים כדוגמת חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 או חוק המתנה וכיו"ב. מנגד, יתכן שמדובר ברשות שניתנה להורים שהינה בגדר "רשות גרידא" בלבד, הניתנת כמחווה של רצון טוב, בלא שיש בה להקנות למקבל הרשות זכות כלשהי כלפי בעל המקרקעין. ראו למשל: רע"א 1156/02 עבד אל סלם חיר ואח' נ' אלון לידאי (פורסם במאגרים האלקטרוניים).
התחייבות או מתנה מוגמרת לבן הממשיך
בהקשר לביטול מינוי במתנה של בן ממשיך ראוי לשאול אם מדובר המינוי הינו בגדר התחייבות לתת מתנה בעתיד או שמא מדובר במתנה מוגמרת. כידוע, בעיסקת מקרקעין קניינית, המתנה מושלמת כאשר נרשמו הזכויות בפנקס המקרקעין, ולכן, ככל שמדובר בקרקע פרטית, הרי שיראו במתנה כמושלמת, רק לאחר שיסתיים הרישום בפנקס המקרקעין. בהעברת זכויות במשק חקלאי שבבעלות קק"ל או רשות אחרת של המדינה, לעומת זאת, קיים תנאי נוסף, והוא מתן הסכמה של בעל הקרקע לעיסקת המתנה, וזאת במיוחד בשים לב לתנאי הרישיון במקרקעין, המפורטים בהסכם המשבצת, כאמור לעיל. בתה"ס (משפחה נצרת) 47590-04-13 ש.נ נ' א.נ.ב.מ נקבע כי מינוי אחד הילדים כ-"בן ממשיך" משמעו שההסכם בינו לבין הוריו מהווה התחייבות להענקת מתנה שאינה מושלמת עד אשר מוסדר הרישום בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל. במקרה של התחייבות למינוי אדם לבן ממשיך, ניתן לתבוע את ביטולה של הענקת הנחלה הן מחמת הוראות חוק המתנה והן מחמת הוראות חוק החוזים. כך, אם הבן הממשיך לא שינה את מצבו לרעה, אם הבן הממשיך חטא בהתנהגות מחפירה כלפי הוריו או בני משפחתם, אם מצבו הכלכלי של אחד ההורים הורע באופן משמעותי, ואם נפל פגם בהסכם המתנה לבן הממשיך מכוח דיני החוזים, כגון טעות, הטעייה וכיוב'.
סעיף 114 לחוק הירושה
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי אם נותר בן זוג, הרי שהוא עדיף על הצאצאים כבן ממשיך, אם ביכולתו לתחזק ולנהל את המשק החקלאי. אם אין בין זוג, יש לקבוע מי מבין הצאצאים יהיה הבן הממשיך. היה וההורים לא מינוי בן ממשיך בחייהם או בצוואתם, ואין הסכמה בין היורשים, יתנהל הליך משפטי שבו יבחר בית המשפט מי יהיה הבן הממשיך. כאשר המינוי של הבן הממשיך נולד מכוח חוק הירושה, קמה גם חובה לפצות את האחים שלא מונו להיות הבן הממשיך. הפיצוי יקבע לפי חלקם היחסי של האחים בנחלה, לו אפשר היה לחלק אותה. קיימים פסקי דין רבים העוסקים בנושא פיצוי אחים מכוח חוק הירושה בעת בחירתו של הבן הממשיך. העיקרון המנחה בכל אותם מקרים הוא, כי בהעדר הוראה בצוואה הממנה בן ממשיך, העברת הזכויות לאחד הצאצאים לפי סעיף 114 לחוק הירושה, תלווה בהענקת פיצוי שיוויוני ליתר הצאצאים.
ביטול הורשת משק חקלאי בצוואה
אם המשק הועבר לבן הממשיך באמצעות צוואה, הדרך לביטול הורשת משק חקלאי בצוואה היא באמצעות הגשת התנגדות לצוואה. על מנת להתנגד לצוואה שבו מונה בן מן ממשיך לקבל הזכויות במשק, יש להישען על עילות ההתנגדות הרגילות המופיעות בחוק הירושה. משמעותה של התנגדות מסוג זה אינה נוגעת בהכרח למוסד ה-"בן הממשיך" אלא להוכחת פגמים שנפלו ברצונו של המצווה, ואשר מכוחם ניתן לפסול את הוראת ההורשה. כפי המקרה בעת הענקת המשק במתנה, ולנוכח מעמדו של המצווה כבר רשות העושה שימוש בזכויות המשק, הרי שהורשת המשק, בין אם על פי הוראות חוק הירושה ובין אם בצוואה, מחייבת אף היא את הסכמת רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית (במקרים שבהם חל הסכם המשבצת).
צוואה מול מינוי בן ממשיך בחיים
האם הוראת צוואה המורה על הורשת המשק החקלאי למי שאינו הבן הממשיך גוברת על מינויו בחיים? התשובה שלילית. היה ומינויו של הבן הממשיך אושר כדין על ידי האגודה השיתופית ונרשם בפנקסי רשות מקרקעי ישראל, הרי שהזכויות כבר הוענקו לו, ולא ניתן לצוות זכויות שאינן שייכות למצווה. מכוח עיקרון זה, הוראה שכזו בצוואה חסרת תוקף שכן לא ניתן לאכפה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
