גילוי מסמכים בדיני ירושה
גילוי מסמכים בדיני ירושה הינו הכינוי להליך בבית המשפט לענייני משפחה שמטרתו להביא לחשיפת ראיות רלוונטיות לבירור האמת בהליך המשפט. גילוי המסמכים המוקדם נערך באמצעות תצהיר גילוי מסמכים המכיל פירוט של כל המסמכים שבעל הדין אוחז בידו, והינו חלק מסדר הדין בהתנגדות לצוואה.
מטרתו העיקרית של הליך גילוי המסמכים בדיני ירושה היא לאזן בין הצדדים להליך המשפטי בשלב של איתור ראיות בבית המשפט לענייני משפחה.
בהתייחס לסכסוכי ירושה, ידוע כי בתחילת בירור ההליך, נמצא מי שמתנגד לצוואה בחסר ראייתי והוא אינו מחזיק בכל המסמכים שנמצאים אצל יריבו, התובע את קיומה.
באמצעות הגילוי המוקדם נערך בפועל ניסיון של בית המשפט להביא למצב שהצדדים ישחקו ב-"קלפים פתוחים".
תצהיר גילוי מסמכים בהתנגדות לצוואה
בהליך אזרחי רגיל קיים הבדל בין גילוי לבין עיון במסמכי הצד שכנגד. הגילוי משמעו הגשת רשימת המסמכים הנמצאת בידי בעל דין ואילו העיון הוא המצאת המסמכים בפועל לבעל הדין שכנגד לשם סקירתם ובדיקתם.
בבית המשפט לענייני משפחה משמעותו של הגילוי היא גם עיון במסמכים, כך ששני ההליכים אוחדו.
תצהיר גילוי מסמכים מכיל למעשה את רשימת המסמכים שמחזיק בעל דין בידו וכן את רשימת המסמכים שבעל הדין אינו מחזיק בידו מסיבה כלשהי, ומה מיקומו של אותו מסמך.
חובת גילוי מוקדם בדיני ירושה
בניגוד להליך אזרחי רגיל בבית משפט השלום או בית משפט המחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה קיימת חובת גילוי מוקדם של המסמכים שבידי בעל דין. חובת הגילוי מטילה בפועל על בעלי הדין להגיש את כלל המסמכים המצויים בידיהם בצמוד לכתבי התביעה וההגנה, כלומר – בצמוד להתנגדות לצוואה, תביעה לביטול מתנה, בקשה למינוי אפוטרופוס וכיוב'. להרחבה ראו גם ב-תקנות בית המשפט לענייני משפחה. חובת הגילוי המוקדם דורשת בפועל הגשת תצהיר גילוי מסמכים מוקדם לבימ"ש לעניייני משפחה.
סדר הדין האזרחי והוראות בענין גילוי מסמכים
מה קורה אם בעל הדין נמנע מלהגיש את כל מסמכיו במקשה אחת? אי הגשה של מסמכים שהינם למעשה ראיותיו של בעל הדין, מונעת ממנו להגישם בהמשך, אם אין הצדק סביר למחדלו. בתקנות חוק סדר הדין האזרחי שנכנסו לתוקף בחודש ינואר 2020 וכן בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) קבע המחוקק שבבית המשפט לענייני משפחה ינוהל ההליך בתוך שקיפות מקסימלית והמשחק יערך "בקלפים פתוחים".
גילוי מעשה הסתרה של אחד הצדדים בהמשך ההליך עלול לפגוע קשות באמינותו, ימנע עשיית משפט צדק ובירור נסיבות האמת ובית המשפט יכול להטיל סנקציות קשות על בעל דין שבחר להסתיר מסמכים.
הדרך העומדת בפני בעל דין לחשיפת המסמכים החסרים היא באמצעות הגשת בקשות מתאימות לבית המשפט שעניינן במתן צווים לגילוי הנתונים החסרים. כך, לדוגמא, במקרים רבים מתבקש בית המשפט להורות למוסדות הרפואיים לגלות את מסמכיו של המנוח לבעלי הדין, על מנת שניתן יהיה לקבוע, אם בעת עריכת הצוואה, היה המנוח כשיר לעריכתה.
ציון מסמכים שאינם ברשות בעל דין
ככל שאין בידי בעל דין את כל המסמכים הנדרשים, הרי שעליו לציין זאת בפני בית המשפט במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, כפי הנדרש גם בהליכים אזרחיים רגילים.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
