תזכיר חוק הירושה החדש
תזכיר חוק הירושה החדש פורסם בחודש מרץ 2021 על ידי משרד המשפטים לשם קבלת הערות הציבור על תוכנו. התזכיר מכונה תזכיר חוק הירושה, התשפ"א-2021. מטרתו של התזכיר היא להטמיע שינויים מהותיים בחוק הירושה המקורי שנכנס לתוקף עוד בשנת 1965. במסגרת תזכיר חוק הירושה החדש הוטמעו מספר הוראות חדשניות בחוק שנחקק בשנות השישים, שמטרתן לעדכן ולו במעט את החוק ולשקף את ההתקדמות הטכנולוגית מאז חיקוקו ואת העקרונות שלדעת המחוקק משקפים את דעתו של הציבור כיום ביחס לירושה ונתיביה. במאמר זה נסקור את החידושים העיקריים בתזכיר חוק הירושה החדש.
עריכת צוואה באמצעות הקלטה חזותית
עריכת צוואה באמצעות הקלטה חזותית. ההוראות הנוכחיות של חוק הירושה קובעות כי ניתן לערוך צוואה בכתב בפני עדים, בעל פה, בפני רשות או בכתב יד. כעת מציע התזכיר להוסיף דרך חמישית לעריכת צוואה באמצעות
הקלטה חזותית שתעמוד בתנאים הן לעניין שמירתה והן לעניין מקוריותה. מדובר בפועל במתן אפשרות של עריכת צוואה בוידאו המכונה גם "צוואה חזותית" או "צוואה מצולמת".
צמצום אפשרויות בצוואה שבעל פה (שכיב מרע)
כיום, כל אדם יכול לצוות ב-צוואה שבעל פה בהינתן שהינו נמצא אל פני המוות. על פי התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה החדש, רק חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון יוכלו לערוך צוואה שבעל פה בעת לחימה, כאשר עורך הצוואה רואה עצמו אל מול המוות. משמעות הדבר היא שאדם חולה הנוטה למות ומרגיש שנשמתו עוזבת אותו לא יוכל לערוך צוואה שבעל פה על מיטת חוליו טרם פטירתו ויהיה עליו לתכנן מראש את צעדיו במצב שבו ירצה לערוך צוואה, נוכח מצבו הבריאותי, עוד בטרם ייפול למשכב.
קטין יוכל לערוך צוואה
כיום קטין שטרם מלאו לו 18 שנים, אינו רשאי לערוך צוואה והינו פסול דין כך שצוואת פסול דין חסרת כל תוקף בכל מקרה, אף ללא מתן שיקול דעת לבית המשפט. לעניין זה. על פי התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה החדש, גם קטין שהינו בן למעלה מ 15 שנים, יהיה רשאי לערוך צוואה בכפוף לאישור בית המשפט.
תלות משמעה חזקה בהשפעה בלתי הוגנת
פסיקת בתי המשפט קבעה כי תלות קיצונית מקימה חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת אך הנושא לא מצא ביטויו בחוק הירושה. על פי תזכיר חוק הירושה החדש, קיומם של יחסי אמון או תלות בין המצווה לזוכה בצוואה יקימו חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, אך חזקה זו לא תחול אם הזוכה הינו בן זוג או קרוב של המוריש. בכך מאמץ התזכיר כאמור פסיקה עניפה של בתי המשפט הרואה ביחסי תלות קיצוניים משום ראשית ראיה לקיום השפעה בלתי הוגנת ואף הופכת את נטל הראיה אל הזוכה להוכיח כי הצוואה אינה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת. המצב המשפטי היום הוא כי יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות קיצוניים מקימים חזקה להשפעה בלתי הוגנת והופכים את נטל הראיה (אך לא את נטל השכנוע) אל מבקש הקיום להראות כי יש לקיים את הצוואה חרף קיומה של תלות קיצונית כאמור.
צמצום עילת מעורבות בעריכת צוואה
כיום, הוכחת השתתפותו של זוכה בהליך של עריכת הצוואה לטובתו תוביל במרבית רובם של המקרים להליך פסילת צוואה במסגרת הליך התנגדות למתן צו קיום צוואה. על פי התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה החדש, הצוואה לא תיפסל על אתר, אך תוקם חזקה להשפעה בלתי הוגנת של הזוכה על המצווה, כך שניתן יהיה להוכיח את ההשפעה האסורה. אמנם לכאורה, נראה שהמחוקק צמצם את היכולת לתקוף את הצוואה בעילה של מעורבות בעריכת צוואה לפי סעיף 35 לחוק הירושה הנוכחי, ואולם למען האמת, המחוקק הרחיב את גדרי עילת השפעה בלתי הוגנת בין עילות ההתנגדות לצוואה לפי סעיף 30 לחוק הירושה.
הגבלת יורש אחר יורש בצוואה
בהסדר יורש אחר יורש כיום קיימת אנומליה המקימה שאלות מוסריות מוקשות. כידוע, כיום היורש הראשון בהסדר יורש אחר יורש הינו יורש לכל דבר ועניין ורשאי לעשות בעיזבון שירש כרצונו, למעט ציוויו בצוואה למי שאינו היורש השני, הבא בתור אחריו. על פי התיקון שבתזכיר חוק הירושה החדש, היורש הראשון יהיה מנוע מלנקוט פעולות שמטרתן לסכל את זכות הירושה של היורש השני, כגון להעניק מתנות יקרות ערך מהעיזבון שירש, להסתלק מהירושה לטובת אחר או לתרום תרומות שאינן מקובלות בערכן. כיום, מוטל על המצווה לקבוע מגבלות על היורש הראשון בדמות תנאים או חיובים בצוואה, שמטרתם למנוע העברת הרכוש לצד שלישי כמתנה או מכירה ללא תמורה על מנת לסכל את ירושת היורש השני. מצב זה גורם לכך שהמוריש תלוי בידע של עורכי דין העורכים צוואות.
הגדרת "בן זוג" לצורך זכות ירושה
כיום המושג "בן זוג" לצורך ירושה מוגדר בסעיף 55 לחוק הירושה הנוכחי, סעיף אשר עוסק בזכויות של ידועים בציבור וירושה, שהינם בפשטות, בני זוג קבועים שאינם נשואים זה לזה. נוכח העירפול בלשון החוק קמה חשיבות במסגרת דיונים בבתי משפט לענייני משפחה לשאלה מיהו בן זוג ומתי יחשב "בן זוג" כפרוד. שאלה זו עולה גם במקרים שבהם בני הזוג עודם נשואים, אך בפועל פרודים מזה שנים רבות, ועל פי חוק הירושה, עודם יורשים זה את זו, חרף הפרידה בפועל. התזכיר מציע להגדיר מיהו "בן זוג" ומיהו "פרוד" לצרכי קביעת זכות הירושה שלהם. על פי התיקון המוצע, בני זוג יהיו מי שנמצאים במערכת זוגית, גם אם לא נישאו, מתוך כוונה לקיום חיי משפחה דרך קבע במשך שלוש שנים לפחות. בני זוג נשואים יחשבו "פרודים"אם נפרדו למשך שלוש שנים לפחות מתוך כוונה של אחד מהם (לפחות) לנתק את הקשר, וזאת גם אם לא התגרשו בפועל.
שינויים בשיטת הפרנטלות בירושה
שיטת הפרנטלות בירושה כיום יוצרת עדיפות לבן זוג על פני יורשים אחרים במצב של ירושה על פי דין. התיקון בתזכיר חוק הירושה החדש מציע תעדוף נוסף לטובת בן הזוג, כך שבן הזוג יזכה למעמד עדיף על פני קרוביו של המנוח. עדיפות זו מתבטאת בהצעה לחלוקה שיוויונית בין בן הזוג לבין יורשים אחרים, אך רק אם הם ילדי המוריש או צאצאיהם (הפרנטלה הראשונה). במקרה שבו אין יורשים מהפרנטלה הראשונה אלא רק מהשניה, יזכה בן הזוג בשני שלישים מהעיזבון ולא במחצית, הצעה זו מקנה לבן הזוג הנותר עדיפות על היורשים מהפרנטלה השניה והשלישית בניגוד לשיטת ה-פרנטלות בדיני ירושה כיום. עוד מציע התיקון הוספת פרנטלה רביעית בדמות בן זוג של ילדו של המנוח. כיום בן הזוג של ילדו של המנוח אינו יורש אותו כיורש חליף.
זכות ירושה של צאצא מהפרייה מלאכותית
כיום המצב החוקי הוא שלא ניתן להוריש לאדם שטרם נולד אלא בסייג הנוגע ללידתו. התיקון בתזכיר חוק הירושה החדש מציע שינוי להוראת חוק הירושה הקובעת כי לא ניתן להוריש לצאצא שנולד לאחר 300 ימים ממועד פטירת המוריש, אפילו באמצעות צוואה. על פי ההצעה, יהיה צאצא שנולד למצווה בתוך ארבע שנים מפטירתו, באמצעות הפריה מתאי רבייה שלו, כשר לרשת. הוראה זו תאריך את תקופת ההכשרה לירושה של היילוד מ 300 ימים ממועד פטירת המוריש ל-4 שנים ותאפשר בכך בפועל לילדו של המצווה אשר נולד שנים לאחר לכתו לרשת את ההורה המנוח באמצעות הפריה מלאכותית. זוהי דוגמא מצויינת לשינוי בחקיקה שמטרתו התייחסות להתקדמות בטכנולוגיה וביכולות החברה האנושית מבחינה רפואית ב-עשרות השנים שחלפו מעת שחוקק חוק הירושה המקורי.
ילד מאומץ לא יירש את הוריו הביולוגיים
כיום יורש המאומץ גם את הוריו הטבעיים וגם את הוריו המאמצים בהתאם להוראת חוק הירושה. על פי התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה החדש, המאומץ לא יירש את הוריו הטבעיים, אלא אם באה על כך הוראת צוואה של ההורה הטבעי. מצב הדברים היום מאפשר למאומץ לרשת שני זוגות הורים, חרף העובדה שמבחינה משפטית ההורים המאמצים הם הוריו לכל דבר ועניין.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת הישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
