תנאים בהסכם מתנה
תנאים בהסכם מתנה (תנאים בהעברה ללא תמורה) מותרים, אפשריים ומופיעים פעמים רבות בהסכמי העברה ללא תמורה, מקום שניתן לקבוע אותם בהתאם ל-חוק המתנה. מטרתם של התנאים היא להבטיח כי המתנה תשמש לטובת המטרה שאותה ביקש נותן המתנה להגשים. תנאים בהסכם מתנה אינם מיוחדים למתנה, אלא יכולים להופיע גם בהסכם רגיל וגם בצוואה. כך לדוגמא, כשם שהתנאי המפסיק במתנה חודל את המתנה, כך גם התנאי המפסיק ב-צוואה מונע, בדרך כלל, את המשך ההורשה ליורש. במאמר זה נדון בסוגיות הנוגעות ל-סוגי תנאים בהסכם מתנה, מהו תנאי מפסיק בהסכם מתנה, תנאים מתלים בהסכם מתנה ו-הוכחת תנאים
בהסכם מתנה או בהגדרתם האחרת: "תנאים בהעברה ללא תמורה".
סוגי תנאים בהסכמי מתנה
קיימים שני סוגים של תנאים בהסכם מתנה: תנאי מפסיק בהסכם מתנה ותנאי מתלה בהסכם מתנה. תנאים אלו הם יציר רצונם של הצדדים להסכם המתנה וזאת בניגוד לתנאים הקבועים בחוק המתנה או בפסיקת בתי המשפט, תנאים שעניינם בדרישות של המחוקק ממקבל המתנה כגון: תנאי מכללא הדורש מבן שקיבל מתנה מהוריו, להמשיך לכבד את הוריו ולא להתנהג בהתנהגות מחפירה כלפיהם או כלפי בני משפחתם.
תנאים מתלים בהסכם מתנה
תנאים מתלים בהסכם מתנה פירושם, שרק אם יתממשו התנאים, אזי תוענק המתנה. מדובר בחיוב של אחד הצדדים לחוזה המתנה, שכן הפרתו מקימה עילה לביטול הסכם המתנה. לדוגמא, האב מעניק לבנו במתנה זכויות בדירה, אך מתנה את המתנה בכך שהוא יכול לגור בדירה עד סוף חייו, ואף להשכיר אותה לאחרים ולגבות את דמי השכירות לעצמו. היה והבן ימנע מן האב לגור בדירה, הרי שהופר התנאי, ועל כן ניתן לטעון שהסכם המתנה הופר בהפרה המבטלת אותו. מינוי של בן ממשיך מלווה בדרך כלל בתנאי כי ההורים שמינו את הבן הממשיך יוכלו להמשיך ולגור ב-משק החקלאי. תנאי מתלה בהסכם מתנה עשוי להופיע הן מכוח הסכמת הצדדים והן מכוח זכותו של צד ג' שבה תלויה ההתחייבות למתנה. בפרשת בצר נידונה התחייבות למתנה במסגרתה העניקה האם את זכויותיה במשק חקלאי במושב משמר השבעה כבן ממשיך לבתה ובעלה, אך לימים התערערו היחסים ביניהם והאם תבעה את ביטול ההתחייבות למתנה. טענה שנידונה באותו מקרה היתה כי האם הינה בר רשות במשק החקלאי ולכן קיים תנאי מתלה בהסכם המתנה, והוא קבלת הסכמת בעלת הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל (כשמו אז). כידוע, המתנה היא הסכם, ולפי סעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 : "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון היא תנאי מתלה". נפסק, כי במקרה הזה "כל העברה של זכויות על ידי המושב טעונה, כאמור, הסכמת המינהל "מראש ובכתב". ומאחר שהמתיישבים יונקים את זכויותיהם מחוזה המסגרת עם המושב, אין מנוס, כאמור, מלראות את הסכמת המינהל תנאי מוקדם גם לכל הקניה של זכויות על ידי המתיישבים כיחידים. מה עוד שבחוזה המסגרת עם המושב ישנה התייחסות ישירה לכך ש"אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השימוש שלו במשקו לרבות בית המגורים אלא אם קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב ומראש"" (ע"א 2836/90 אריה בצר נ' נחמה צילביץ). במצב עניינים זה, ברור כי ללא הסכמת רשות מקרקעי ישראל, מראש ובכתב, אין תוקף להתחייבות. בפרשת תמ"ש 22851-06-19 בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, טען עו"ד ד"ר רן מובשוביץ בשם מרשיו, כי התחייבות למתנה של האם לאחד מבניה אינה תקפה שכן קיים תנאי מתלה והוא הסכמת רשות מקרקעי ישראל. הראיה לכך היתה שתצהירי המתנה שהוגשו לרשות מקרקעי ישראל הוחזרו לא מאושרים בתוך דרישה לבטל את התנאים שנרשמו בתצהיר המתנה.
תנאי מפסיק בהסכם מתנה
במקרה זה, המתנה מוענקת אך אם יתממש התנאי, היא תבוטל. לדוגמא, האב מעניק במתנה לבתו את הזכויות בדירת המגורים שלו, אך מציב תנאי מפסיק למתנה והוא, המשך ביקוריה אצלו בבית האבות מדי 3 ימים. לרוע המזל, הבת שכחה את התנאי, וחדלה לבקר את אביה, ועל כן קם התנאי המפסיק לתחייה – והמתנה תבוטל. בפרשת מלק, נכרת הסכם שבין מלק לבין הרב דויטש שכותרתו היא "שטר מתנה על תנאי". מלק העניק מתנה לרב באמצעות שטר המתנה, והוא משקף את הסכם המתנה בענייננו. עם מותו של הרב, תבע מלק את מנהל עיזבונו של הרב דויטש וביקש את בית המשפט להצהיר כי הדירה נשוא הסכם המתנה אינה של יורשי הרב אלא שלו. מלק טען כי המתנה היתה זכות מגורים בלבד ולא זכויות בעלות בדירה וכי המתנה הותנתה בתנאי מפסיק, הקובע כי אם הרב נפטר, הדירה חוזרת לחזקתו ובעלותו של מלק. ההלכה היא כי הסכם מתנה שהותנה בתנאי מפסיק צריך להיות ברור כשמש בכל הנוגע לתנאי המפסיק. נפסק כי "מי שמבקש להתנות מתנה בתנאי מתלה או בתנאי מפסיק… צריך לעשות זאת בצורה ברורה, הניתנת לזיהוי… צריך להיות מדובר בעניין שניתן לגלותו תוך בחינה של אומד דעת הצדדים או תוך שמיעת ראיות על דברים שהוחלפו ביניהם בעל-פה או בכתב" (ע"א 343/87 דפנה פרי נ' משה פרי, עמ' 164). דוגמא מעניינת לתנאי מפסיק בהסכם מתנה שגם נטען שיכול להשפיע על היורשים של מקבל המתנה, הופיעה בפרשת מלק שנדונה בבית משפט העליון (ע"א 5997/92 מלק נ' מנהל עיזבון הרב יהושע דויטש) אותה נסקור במאמר זה. השאלה הבסיסית שעמדה ביסוד המחלוקת היא מהו אותו תנאי המופיע בכותרתו של הסכם המתנה שנוסחה כ-"שטר מתנה על תנאי". האם מדובר בתנאי מפסיק? ואם כן, מה אמור להפסיק התנאי.
הוכחת תנאים בהסכם מתנה
הוכחת תנאים בהסכם מתנה משמעה הוכחת קיומו של התנאי בתצהיר המתנה או בהסכם המתנה. נושא זה עולה במיוחד במצב שבו לא נרשם באופן ברור ומדוייק תנאי בהסכם המתנה, וקיים ספק בדבר קיומו. בפרשת מלק קבע בית המשפט העליון כי מלק, שהינו התובע, נושא בנטל הראייתי להוכיח כי הסכם המתנה (שטר המתנה) מכיל תנאי מפסיק. עוד נקבע, כי בתביעה כנגד עיזבון, הנטל הראייתי הוא נטל מוגבר, מכיון שהעיזבון הוא בעל דין מוחלש, שכן הרב עצמו כבר אינו נמצא עימנו, ואינו יכול להשמיע את דברו. נקבע, כי כאשר מדובר בתנאי מפסיק הנוגע לנכס מקרקעין, עליו להיות בכתב, לאור הוראת סעיף 5 לחוק המתנה וסעיף 8 לחוק המקרקעין, ולכן תנאי מפסיק שלא מצא ביטויו בכתב, צריך להיות מוכח באופן ברור ומשכנע. הדברים נכונים גם לעניינו של התנאי המתלה בהסכם המתנה. הנטל להוכיח את קיומו של התנאי המפסיק הוא על התובע, גם לעניין קיומו של התנאי המתלה, וכבר נקבע כי "תנאי מתלה, מפאת חשיבותו והשפעתו על קיום החוזה, מקומו הטבעי הוא בחוזה עצמו. משאין הוא מצוי בחוזה דרוש הסבר משכנע מדוע ייחשב הוא לתנאי שכל תוקף החוזה תלוי בו"(ע"א 635/84 עידן נ' גרדי ואח'). מכל אלו עולה בבירור, כי בית המשפט יבדוק בראש ובראשונה אם מופיע תנאי מפסיק או תנאי מתלה במסמכי המתנה, ואם הוא אינו מופיע, יידרש הטוען לקיומו להוכיח אותו ואת קיומו באופן משכנע. בית המשפט דורש ממי שטוען לקיומו של תנאי במתנה שלא מופיעה באופן ברור בהסכם המתנה, להוכיח גם גמירות דעת של הצדדים להסכם. בפרשת מלק, לא הצליח התובע להוכיח כי התקיימה גמירות דעת לקביעת תנאי מפסיק במתנה, ולא הוכיח כי היתה בינו לבין הרב מקבל המתנה הסכמה מפורשת בכתב או בעל פה לכך שהדירה ניתנת לרב רק למשך ימי חייו, זאת למרות ששטר המתנה (הסכם המתנה) מכיל הוראות חד משמעיות המונעות מן הרב לעשות בדירה כל עסקה מסוג כלשהו. בעניין זה נציין, כי גמירות דעת לקביעת תנאי במתנה צריכה להיבחן "דרך עיניו של מתקשר סביר במעמדם של המתקשרים" (ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן ואח'). התנאי בשטר המתנה על התנאי בפרשת מלק נוסח כך:
"4. מקבל המתנה מתחייב בזה שהדירה תהיה עד לאריכות ימיו של האחרון מבין מקבל המתנה ואשתו, בבעלותו הייחודית והבלעדית של מקבל המתנה ובחזקתם ובשימושם היחודיים והבלעדיים של מקבל המתנה ואשתו בלבד.
5. מקבל המתנה מתחייב בזה לא להעביר, לא למסור, לא למכור, לא להעניק, לא לשעבד, לא להשכיר, לא למשכן לאיש, לא במישרין ולא בעקיפין עד לאריכות ימיו של האחרון מבין מקבל המתנה ואשתו, לא באופן שלם, ולא באופן חלקי, שום זכות, טובת הנאה או זיקת הנאה בדירה או בחלק ממנה, בכלל, ובפרט לא להעניק ולא למסור לאיש עד אחרי אריכות ימיו של האחרון מבין מקבל המתנה ואישתו, שום חזקה ושום זכות או רשות שימוש בדירה או בחלק ממנה ולא לעשות בדירה או בחלק ממנה לא במישרין ולא בעקיפין, שום דיספוזיציות עד אחרי אריכות ימיו של האחרון מבין מקבל המתנה ואישתו"."
בית המשפט קבע, כי איסור העסקאות בדירה אינו מוכיח שהדירה היתה אמורה לשוב לידי מלק לאחר פטירת הרב, אלא כדי להבטיח שהדירה תשמש להטבת תנאי חייהם של הרב ואשתו. בנוסף, נקבע כי מלק לא דאג לכך שיחתם יפוי כוח בלתי חוזר שיופקד אצל עורכי דינו, להבטחת השבתה של הדירה לאחר פטירת הרב, לא דאג לכך שהיורשים של הרב ידעו על אותו "תנאי מפסיק בהסכם המתנה" שלו טען, ואף נמנע מלרשום הערת אזהרה שהיתה לו זכות לרשום על הדירה, במשך כל ימי חייהם של הרב ואשתו. בית המשפט העליון המשיך וקבע כי לא הוכחה במידה הנדרשת גם גמירות הדעת משותפת לקיומו של תנאי מפסיק בהסכם המתנה. בכך סטה בית המשפט העליון מההלכה הקובעת כי בהסכם מתנה נבחנת בראש ובראשונה גמירות דעתו של נותן המתנה, ולא של מקבל המתנה, שהינו הצד האקטיבי.
תנאים בהענקה ללא תמורה – סיכום
תנאים בהענקה ללא תמורה או בהתחייבות למתנה בין בני משפחה הינם נושא סבוך המחייב מומחיות משולבת והבנה הנוגעת לדיני מתנה, דיני חוזים כלליים ודיני הירושה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין ירושה בטרם נקיטת הליכים שעניינם ביטול מתנה בין בני משפחה המותנית בתנאי כלשהו.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
