אפוטרופוס
אפוטרופוס הוא בעל תפקיד במוסד משפטי המכונה "אפוטרופסות" אשר ההוראות הנוגעות לו מצויות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962. מטרת האפוטרופוס היא לעזור לאותם אנשים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם. אנשים אלו מכונים בדין הישראלי "פסול דין", "חסוי" או "אדם שמונה לו אפוטרופוס". מינוי אפוטרופוס מתרחש בעקבות הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס אשר מפעילה הליך בדיקה שמטרתו העיקרית היא לבחון אם יש מקום ליטול מאדם את חירותו ואם כן, באיזה היקף. כאשר נקבע על ידי גורמי המקצוע הבוחנים את הנושא, כי אדם מסויים אינו יכול לנהל את ענייניו. או אז, רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות לאותו אדם אפוטרופוס וזאת על מנת שיטפל באותם עניינים שנבצר מהחסוי לנהלם. ככלל, קיימים 5 סוגים עיקריים של אפוטרופוס שעליהם נפרט במאמר זה: אפוטרופוס לרכוש, אפוטרופוס לגוף, אפוטרופוס לעניין מיוחד, ואפוטרופוס לדין. אפוטרופוסות יכול ותהא אפוטרופוסות זמנית שהיא לתקופה קצובה קצרה יחסית ואפוטרופסות קבועה, כאשר ברור שמצבו של האדם לא ישתפר בעתיד, ואז הופך המינוי הזמני של האפוטרופוס למינוי של קבע. במקרים מסויימים, עשוי בית המשפט למנות מספר אפוטרופוסים על מנת שיפעלו יחדיו בתפקיד. נוכח הפגיעה המהותית בחירות האדם החסוי בעת מינוי אפוטרופוס, קמו הסדרים משפטיים נוספים שמטרתם סיוע לחסוי תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בחירותו ובפרטיותו. בין ההסדרים הללו ניתן למנות "ייפוי כוח מתמשך" ו- "תומך החלטות". במקרים מסויימים, כאשר אין אפוטרופוס מתאים לטיפול בחסוי, ממנה בית המשפט אפוטרופוס חיצוני, כלומר, אדם שאינו בן משפחה או קרוב של החסוי וזאת באמצעות הקדש ציבורי שהינו תאגיד של המדינה המכונה "הקרן לטיפול בחסויים". הקרן לטיפול בחסויים מטפלת כיום באלפי חסויים. בנוסף, רשאי בית המשפט למנות כאפוטרופוס מקצועי גם "תאגיד" במשמע חברה העוסקת דרך קבע בטיפול בחסויים שמונתה לטיפול בלפחות 3 אנשים שאינם קרוביה, ואת נציג משרד הבריאות. לעניין אפוטרופוס למעשה, מדובר באדם שמינה את עצמו לטפל בחלק מענייניו של החסוי, ובדרך כלל מדובר בניהול רכושו של הקשיש או החסוי. מטפל יכול להיותויכול גם ליטול לעצמו סמכויות לנהל את ענייניו של הקשיש, מבלי שמונה קודם לכן. אפוטרופוס הוא נאמן ולכן חלות עליו החובות המפורטות בסעיף 10 לחוק הנאמנות, האוסרות עליו להיות במצב של ניגוד עניינים. מצב של טובת הנאה אסורה מאפשר הגשת תביעה נגד אפוטרופוס להשבת הרכוש או הכספים שנטל שלא כדין.
מתי ימונה אפוטרופוס
מינוי אפוטרופוס לבגיר מתבצע בהתאם להוראות של סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרפוסות "לפסול-דין…לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו…". מן הראוי ליתן את הדעת כל מצב שבו מדובר באדם חסוי שאינו יכול לדאוג לענייניו לתקופה זמנית, כגון כאשר נפצע ונמצא בתקופת שיקום. במצב שכזה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס זמני לתקופה קצרה, אך הוא יעשה כן רק על פי הוראות סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, הקובע כי מינוי שכזה יתבצע אך ורק אם בהעדרו "עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;", "לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי" או "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.". תנאי נוסף המונע מבית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס לחסוי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו באופן ארעי, הוא במצב שבו נוכח כי האדם מסוגל לקבל החלטות בקשר לענייניו, ואין מי שמסוגל לפעול על פי החלטותיו אלו בשמו. כאמור, מינוי אפוטרופוס אינו אפשרי במצב שבו הופקד או הופעל ייפוי כוח מתמשך, שכן על פי ההלכה הפסוקה, מינוי ממונה על פי ייפוי כוח מתמשך גובר על מינוי אפוטרופוס, וזאת בתנאי שייפוי הכוח המתמשך לא בוטל. נוסף לתנאים אלו יבחן בית המשפט אם האדם שימונה אינו נמצא בניגוד עניינים של אפוטרופוס, בין ענייניו האישיים לבין טובתו של החסוי או אם נטל בעבר טובת הנאה אסורה מרכושו של החסוי או אם הוגשה בעבר תביעה כנגדו כאפוטרופוס.
בקשה למינוי אפוטרופוס
בקשה למינוי אפוטרופוס היא בקשה שתוגש על ידי בן זוגו של אדם או קרובו או בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, שהוא, בפועל, נציג המדינה, בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962. בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ומקובל לצרף אליה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, אשר קובעת כי יש למנות לאדם אפוטרופוס בשל מצבו הרפואי או ליקויים שנמצאו בבדיקה הרפואית שעבר. במקרים מסויימים, לא ניתן לערוך חוות דעת רפואית, אם בשל התנגדותו של האדם ואם בשל העובדה שבני משפחה או גורמים אחרים המטפלים בו מונעים זאת. במקרה שכזה מומלץ להסתייע בעורך דין לענייני ירושה, מכיון שמדובר, בדרך כלל, בניסיון להשתלט על אדם מוחלש, בכדי למנוע טיפול ופיקוח ראויים בו, ממניעים חומריים, כגון סכסוך ירושה, נטילת טובת הנאה אסורה בדמות כספים מחשבונותיו של האדם וכיוב'. כאמור, גם המדינה רשאית לעתור למינוי אפוטרופוס אם נוכחו גורמי הרווחה בדבר צורך שכזה. בקשות שכאלו מוגשות לדוגמא, כאשר נודע לרשות הרווחה אודות אדם המסוכן לעצמו או לאחרים, אינו מסוגל לטפל בעצמו ואין מי שיעשה זאת או כאשר האדם חולה במחלה הגורמת לו לפגוע בענייניו, כגון מי שסובל מצורך בלתי נשלט לבזבז כספים או מקבל החלטות בלתי הגיוניות וסבירות בהקשר לרכושו. בית המשפט יחליט בעת מינוי האפוטרופוס מהם העניינים שלשמם ימונה: עניינים רפואיים, עניינים אישיים, ענייניי רכוש, ויצמצם במידת האפשר את היקף סמכותו של האפוטרופוס, על מנת למנוע פגיעה בלתי מידתית בחירותו של החסוי. להרחבה על הליך המינוי של אפוטרופוס עיין בערך ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס וכן מינוי אפוטרופוס לקשיש.
ניגוד עניינים של אפוטרופוס
אפוטרופוס חייב לשמור מכל משמר מהימצאות במצב של ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין טובתו של האדם שעל רכושו או על גופו הוא ממונה. דרישה זו מופיעה במספר חוקים, ויסודה בהוראת סעיף 10 לחוק הנאמנות. בדרך כלל, די בעצם ההימצאות במצב המקים ניגודי עניינים, בכדי לקבוע שאין לאפשר למטפל או לאפוטרופוס לשלוט על רכושו של המטופל או החסוי. הוראה ספציפית האוסרת על ניגוד עניינים מופיעה בסעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות וקובעת כך:"בפעולה משפטית בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות לאותו אדם, ובפעולה משפטית בין שניים שמונה להם אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג אדם שהוא מונה כאפוטרופסו". משמעות הוראה זו היא כי חל איסור לשמש אפוטרופוס כאשר מתבצעת פעולה משפטית בין האפוטרופוס לבין החסוי וכן כאשר גם ניגוד עניינים בין האינטרסים של החסוי לבין ענייניו האישיים של האפוטרופוס.
טובת הנאה אסורה באפוטרופוסות
טובת הנאה אסורה באפוטרופוסות נגזרת מהעובדה שאפוטרופוסות ונאמנות הם מושגים המתכתבים זה עם זה, שכן אפוטרופוס הוא סוג מיוחד של נאמן לחסוי. אשר על כן, טיפול בחסר ישע, פסול דין, חסוי, קטין או אדם תלוי במטפלו מעלה על אתר את שאלת הנאמנות והשליחות של המטפל ומה האיסורים שחלים עליו בעת הטיפול ובהקשר אליו. חשיבותה של השאלה עולה, בשל יכולתו של האפוטרופוס המטפל לנצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה אסורות אישיות, אשר דיני האפוטרופסות, חוק הנאמנות וחוק השליחות אוסרים עליהן. ככלל, חובותיו של האפוטרופוס המטפל נגזרות מהאמור בסעיף 10(א) לחוק הנאמנות ולא ניתן להתנות עליהן או לסטות מהן. בהתאם לחוק הנאמנות, המטפל שהינו "נאמן" חייב לשמור על נכסי הנאמנות – כלומר, נכסי החסוי או המטופל, לנהלם ולפתחם, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אך כל זאת בכפוף לאיסור הכללי על הימצאות במצב של ניגוד עניינים. עוד יש להדגיש, כי אפוטרופוס הוא שליח של החסוי שבו הוא מטופל ולכן חלים עליו דיני השליחות ובמיוחד חוק השליחות. פריטת העיקרון האוסר על טובת הנאה לתקיפה משפטית של פעולת אפוטרופוס, כנאמן מיוחד, מלמדת כי לו ניתן לשכנע באמצעות ראיות, שהנאמן-אפוטורופוס ניצל את סמכותו על רכוש האחר למטרת טובת הנאה אישית שלו או של מי מטעמו, ללא רשות או בתוך ניצול תלותו של המטופל והחסוי, הרי שהוכחה לכאורה הפרה של חובת הנאמנות. בהתאם, גם הוכחת קיומו של ניגוד עניינים בין רצון הנאמן לטובת הנהנה, באופן המלמד כי נתקבלה החלטה המטיבה עם הנאמן על חשבונו של הנהנה, מהווה משום הפרת חובת הנאמנות. להרחבה ראו גם על מתנה למטפל בן משפחה.
תביעה נגד אפוטרופוס וממונה בייפוי כוח מתמשך
תביעה נגד אפוטרופוס היא תביעה, שניתן להגיש כאשר קיים חשש שהאפוטרופוס הפר את חובתו כלפי החסוי או נמצא בניגוד עניינים של אפוטרופוס. אם התברר לכם שבן המשפחה ניצל את מעמדו כאפוטרופוס בכדי לקבל רכוש לידיו מההורה הקשיש או המוחלש? לצערנו, טיפלנו במקרים רבים מסוג זה. קראו בהרחבה על הנושא כאן. הפרת חובה שכזו על ידי קרוב המשפחה שמונה כאפוטרופוס או ממונה בייפוי כוח מתמשך יכולה להיות פעולה בניגוד עניינים, נטילת טובת הנאה אישית, הפרה של חובה שבחוק כגון קבלת רשות לביצוע פעולה מסויימת ברכוש החסוי בשל שוויה או משמעותה. הבסיס המשפטי להגשת תביעה נגד אפוטרופוס מצוי בעובדה שהאפוטרופוס הוא נאמן למטופל ואין זה משנה אם הוא מונה לתפקידו באמצעות בית משפט או שלקח לעצמו את הסמכות לנהל את רכושו של המטופל (אפוטרופוס למעשה). לכן, בנסיבות בהן מתברר, כי האפוטרופוס קיבל או לקח לעצמו או לקרובו טובת הנאה מרכושו ניתן לתבוע אותו. ראוי לציין, כי אין מדובר במצב שבו אפוטרופוס נוטל לעצמו שכר טרחה ברשות בית המשפט, שאז אין מדובר בפעולה משפטית אסורה ואין עילה להגשת תביעה נגד אפוטרופוס בשל נטילת שכר טרחה של אפוטרופוס שלא כדין. כאמור, בית המשפט עשוי וייטה למנות אפוטרופוס שהינו קרוב משפחה, אך ראוי לציין כי סעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אוסר על קרוב המשפחה וגם על קרוביו של קרוב המשפחה, אשר עשויים להיות בני משפחתו של החסוי ליטול טובת הנאה הנובעת ממעמדו של האפוטרופוס וסמכויותיו על החסוי. כאשר מתברר שהמטפל או האפוטרופוס או קרובי משפחתו הפרו את חובותיו, כגון כאשר נולדה מעילה באמונו של החסוי באמצעות נטילת טובת הנאה אסורה בדמות משיכת כספים, ניצול מעמדו של האפוטרופוס לשם רישומו כזוכה בצוואה, או באמצעות קבלת מתנה מהחסוי, ניתן להגיש כנגדו תביעה לביטול ההענקה הפסולה.
אפוטרופוס לגוף
אפוטרופוס לגוף הוא אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לדאוג לחסוי בנושאי בריאותו, מגוריו, תזונתו, הטיפול הרפואי בו וכיוב'. הטיפול בענייני גופו של החסוי כולל את החובה לדאוג לכך שיאכל כראוי, יטופל מבחינה רפואית כנדרש, יתגורר בתנאים טובים במקום מגורים הגייני וייטול את תרופותיו וכיוב'. לעיתים האפוטרופוס לגוף אינו מבצע את הפעולות הללו בעצמו, אלא מפקח על מטפל או מטפלת זרה השוהה עם החסוי במקום מגוריו לצורך הטיפול הנדרש בו.
אפוטרופוס לרכוש
אפוטרופוס לרכוש הוא אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לדאוג לניהול רכושו של החסוי. מינוי זה דורש מהאפוטרופוס לרכוש לשמש נציגו של החסוי לכל פעולה משפטית ולכן בחו"ל הוא מוגדר Legal guardian. אפוטרופוס לרכוש חייב להקפיד על כך שנכסיו של החסוי ינוהלו כראוי, כך לדוגמא, דירות יושכרו ודמי השכירות יופקדו בחשבונות הבנק של החסוי, כספיו ינוהלו באופן סולידי בהשקעות שאינן מסכנות את הקרן מחד, אך מאפשרות צמיחה סבירה של הרכוש שעליו הוא מופקד. בנוסף, אחראי האפוטרופוס לרכוש גם על הניהול השוטף של כספי החסוי, כגון גביית קצבאות, תשלום למטפלת, מימון עלות הקניות, תשלום מיסים והוצאות שונות המוטלות על החסוי. כמו כן, אפוטרופוס לרכוש נדרש להגיש פרטה מדי שנה לאפוטרופוס הכללי שבה הוא מפרט את רכושו של החסוי, מה הפעולות שנעשו עימו וכיוב'. אפוטרופוס לרכוש אינו רשאי לפעול כרצונו ברכוש החסוי וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מפרט שורת פעולות שלצורך ביצוען חובה עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן הוראות. לעיתים קרובות, ממונה האפוטרופוס לרכוש גם כאפוטרופוס לגוף.
אפוטרופוס לדין
אפוטרופוס לדין הוא נציג משפטי שממנה בית המשפט לשם ייצוגו של אדם והאינטרסים שלו במסגרת הליך משפטי, וזאת גם אם אינו קטין או פסול דין או חסוי. בית המשפט נוהג למנות אפוטרופוס לדין במקרים שבהם בעל הדין מבוגר במיוחד או מוגבל מבחינה מסוימת כך שנדרש אפוטרופוס לדין לצורך ייצוגו הראוי בבית המשפט. בניגוד לאפוטרופוסים האחרים, המתמנים בשל מידת התאמתם לטיפול בענייניו של החסוי, אפוטרופוס לדין הוא, בדרך כלל, עורך דין המתמחה בייצוג האינטרסים של החסוי בבית המשפט. כך, גם במקרה של תביעה נגד אפוטרופוס, ימנה בית המשפט אפוטרופוס לדין שייצג את החסוי כנגד מי ששימש כאפוטרופוס שלו ונטל לכאורה לעצמו טובת הנאה אסורה.
חלופות לאפוטרופוס
חלופות למינוי אפוטרופוס נוצרו בשל הביקורת שהושמעה על מוסד האפוטרופוסות, בשל הפגיעה הקשה בחירותו ובפרטיותו של החסוי.הסדרים משפטיים חדשניים הם "ייפוי כוח מתמשך" ו- "תומך החלטות". ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שמטרתו לאפשר לאדם לקבוע מראש את זהות הממונה שיטפל בעניינייו ולקבוע תנאים לתוקפו של המינוי והיקפו. ניתן להתייחס לכך כזכות המוענקת לאדם לבחור את זהות האפוטרופוס שלו במועד שבו הוא כשיר, אך חשוב לציין כי הממונה אינה אפוטרופוס. תומך החלטות הינו אדם הממונה על ידי בית המשפט ללוות את האדם בהחלטותיו החשובות. לתומך החלטות אין סמכות למנוע או להחליט עבור האדם שבמוקד המינוי אך עליו להיות מיודע בדבר החלטות רכושיות משמעותיות ועליו להודיע לבית המשפט על החלטות שכאלו, במטרה להגן על האדם מפני החלטות שפוגעות בענייניו.
אפוטרופוסות זמנית
אפוטרופוסות זמנית היא מינוי לתקופה קצובה של האדם שמונה כאפוטרופוס לצורך מילוי תפקידו והגנה על החסוי וזאת עד למינויו במינוי קבע. במהלך התקופה שבין מינוי זמני של אפוטרופוס למינוי קבוע, בוחנים אנשי מקצוע, בדרך כלל עובד סוציאלי שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה את מצבו של החסוי, את צרכיו, את עמדתו ביחס למינוי האפוטרופוס וכן את מידת התאמתו של האפוטרופוס הזמני לשמש בתפקיד. מטבע הדברים שניתן להגיש גם תביעה נגד אפוטרופוס זמני, בשל הפרת איסור ניגוד עניינים של אפוטרופוס או נטילת טובת הנאה אסורה ואין בכך שהמינוי זמני כדי לסייג או להקל בחובות שחלות על האפוטרופוס הזמני.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.