אפוטרופוסות וסכסוכי ירושה
אפוטרופוסות וסכסוכי ירושה הוא מצב עובדתי המתרחש כאשר נוצרת זיקה בין מינויו של אפוטרופוס על אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו לבין הירושה שאותו אדם מבקש להשאיר ליורשיו. עניינה של הסוגיה עולה בדרך כלל בשני מקרים. במקרה הראשון, מונה למצווה בצוואה בימי חייו אפוטרופוס, האפוטרופוס קיבל לידיו מתנה יקרת ערך כגון דירה או כסף רב באמצעות הסכם מתנה , ולאחר פטירתו טוענים יורשיו של המצווה, כי האפוטרופוס מעל בתפקידו כאשר קיבל את המתנה. במקרה השני, במהלך תקופת האפוטרופוסות עורך החסוי צוואה ומשנה אותה באופן שהאפוטרופוס הפך או הופך לאחד היורשים או היורש העיקרי והיחיד של עיזבון האדם שהוא מופקד עליו. לאחר פטירת המצווה, מתגלה הצוואה ומוגשת התנגדות לקיום הצוואה על ידי יורשיו הפוטנציאלים של ידעו על הדבר. סכסוכי ירושה על רקע אפוטרופוסות, בשל נטילת טובות הנאה אסורות בניגוד עניינים, נפוצים מאד בישראל, ומצב זה, אשר מוסתר בדרך כלל מעין קרובי המשפחה, מעורר קושי אמיתי ודורש מיקיריו של האדם המנוצל לפעול במהירות לקבלת סעדים משפטיים מתאימים שימנעו את המשך הניצול.
מצבים נוספים שבהם נוצר סכסוך ירושה הם בעת גילוי התחייבות למתנה, כלומר- מתנה שטרם נאכפה עד תומה ולא הושלמה. פעולות אלו שמתבצעות על ידי האדם שמונה לו אפוטרופוס מבוססות על ההיתר שיש לכל אדם, גם אם מונה לו אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך, לערוך צוואה או להעניק מתנה כרצונו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע, כי אין במינוי אפוטרופוס להצביע על כך שהאדם איבד את כשירותו המשפטית. במילים אחרות, אדם שמונה לו
אפוטרופוס, כהוראת סעיף 33(4) לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופוסות, אינו בלתי כשיר מבחינה משפטית.הבלתי כשיר הינו רק פסול הדין ו-צוואת פסול הדין לא תאכף ואולם על מנת לקבוע שאדם היה פסול דין במועד עריכת מסמך המתנה או הצוואה, יש צורך בהחלטה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה.
עוד נציין, כי בעבר היה הבדל מהותי בין אפוטרופוס הממונה לגוף וזה הממונה לרכוש, בהקשר לכך שלא היה מוטל איסור על האפוטרופוס לגוף לקבל מתנה יקרת ערך מהאדם שמונה לו אפוטרופוס. בעקבות ההלכה שנפסקה בעמ"ש (עמ"ש (מחוזי תל אביב – יפו) 19960-05-18 ר' י' נ' י' י' (פורסם בנבו, 07.01.2020, כב' הש' שאול שוחט, כב' הש' נפתלי שילה, כב' הש' עינת רביד) בייצוגו של עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, נקבע, כי גם לאפוטרופוס לגוף אסור לקבל טובות הנאה מהאדם שהוא ממונה עליו. לעומת זאת, מינוי אפוטרופוס לרכוש מלמד כי בית המשפט השתכנע שבמועד המינוי, ועל יסוד המסמכים שהוצגו בפניו, כי האדם נשוא הדיון אינו מסוגל לבצע פעולות ברכושו מרצונו או בתוך הבנת מהות החלטותיו. מצב זה, של מינוי אפוטרופוס לרכושו של אדם, עשוי ללמד כי גם צוואה שערך אדם שכזה בשעה שלא שלט על רכושו, אינה כשרה. ראיות טובות נוספות אשר יחזקו ויסייעו בהוכחת טענה זו, הן תיעוד רפואי מסודר ורשמי של רופאים מטפלים או של המוסד לביטוח לאומי, אשר עורך מפעם לפעם מבחנים ובדיקות לצורך אישור זכאות למימון מטפל במצווה בערוב ימיו. ראוי לציין כי גם הפעלת ייפוי כוח מתמשך אינה גורעת מכשירותו של אדם. קיים גם סוג אפוטרופוסות נוסף המכונה "אפוטרופוס למעשה". זהו אפוטרופוס שלא מונה על ידי בית המשפט, אלא נטל על עצמו לטפל בחלק מענייניו של האדם הזקוק לסיוע. על פי סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, חובותיו של אפוטרופוס למעשה זהות לחובותיו של אפוטרופוס שמונה ובכלל זאת חלות עליו חובות הדיווח של אפוטרופוס.
סכסוכי ירושה על רקע אפוטרופוסות נפוצים במדינת ישראל, ולעיתים הם מערבים בתוכם גילויים קשים על ניצול כלכלי של חסר ישע, עניין שכיום מהווה עבירה פלילית על פי חוק העונשין. נציין, כי בתי המשפט לענייני משפחה טרם הטמיעו, לעניות דעתנו, את חומרת האירועים שבהם מתברר כי חסרי ישע נוצלו לשם טובות הנאה אסורות, אף כי כבר ניתנו פסקי דין בנושא, האוסרים בריש גלי על קבלת טובות הנאה ללא אישור מבית המשפט לאפוטרופוס.
משרד עורכי דין דר' רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין דר' רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, תביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
