בית משפט לענייני משפחה
בית משפט לענייני משפחה הינו בית משפט שהוקם באמצעות חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. מעמדו של בימ"ש לענייני משפחה הינו כבית משפט השלום, והוענקה לו סמכות ייחודית לשפוט בענייני משפחה כהגדרתם בחוק ובלבד שבעלי הדין הם בני משפחה. הנושאים שבהם עוסק בימ"ש לענייני משפחה הם מטבעם ענייני משפחה. בכל הקשור לירושה, מכונה סמכותו גם כ-סמכות הדין על שיפוט בסכסוכי ירושה. להרחבה ראו גם היערכות נכונה בסכסוך ירושה. בחוק הוקמה גם יחידת סיוע, שמטרתה לתת לבעלי הדין שירותי איבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בסכסוכי המשפחה, במטרה להביא לסיום המחלוקות באופן המיטבי ובפגיעה המועטה ביותר בבני המשפחה. דיונים בבימ"ש לענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות, כך שלא ניתן להיכנס ולצפות בדיון, כפי הניתן בבתי משפט אחרים, אלא ברשות בית המשפט. בהתאם, כל המידע והמסמכים שגולו במסגרת דיון בבית משפט זה חוסים תחת סודיות, ורק לבית המשפט סמכות להורות על הסרת החיסיון. בבית המשפט לענייני משפחה נוהגת גמישות ראייתית מיוחדת, המתבטאת בסעיף 8 (א) לחוק, שם נקבע כי לבית המשפט סמכות לסטות מדיני הראיות לצורך עשיית צדק, אם ראה בכך צורך. הערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה הוא לבית המשפט המחוזי. סדרי הדין הנוהגים בבית המשפט לענייני משפחה נקבעים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 ו-תקנות הירושה, תשנ"ח-1998. במאמר זה נדון בין היתר בנושאים הבאים: סוגי התביעות שבהם דן בימ"ש לענייני משפחה, מיהו בן משפחה, דיונים בדלתיים סגורות, איחוד תיקים, בתי משפט לענייני משפחה בארץ.
סוגי התביעות שבהם דן בימ"ש לענייני משפחה
סוגי התביעות שבהם דן בימ"ש לענייני משפחה הם תובענה בענייני מעמד אישי, תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך
המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להגדרה זו, קנה בית משפט לעניני משפחה סמכות עניינית לשפוט בסכסוכים בשווי העשוי להגיע כדי עשרות ומאות מיליוני שקלים, אם הסכסוך הוא בין בני משפחה ואם עילת הסכסוך נוצרה בתוך המשפחה. סמכות גורפת זו חורגת מהסמכות המוקנית לבית משפט השלום, אשר שופט בסכסוכים המוגבלים לשווי סכום של 2,500,000 ש"ח בלבד. כלומר, בימ"ש לעניני משפחה ישפוט בסכסוכים משפחתיים בכל שווי, והוא אינו מוגבל לסכום מסויים. בנוסף, ישפוט בית המשפט בתובענה למזונות או למדור, תובענה לאבהות או לאמהות ותובענה להחזרת קטין חטוף לפי אמנת האג. בית המשפט לענייני משפחה שופט גם בתביעות המבוססות על החוקים הבאים: חוק גיל נישואין, חוק השמות, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (לרבות משמורת, חינוך וביקורים של קטין ויציאת קטין מישראל), חוק קביעת גיל, חוק הירושה, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין וחוק יחסי ממון בין בני זוג, חוק אימוץ ילדים, חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק הסכמים לנשיאת עוברים. מזה מספר שנים, שבית המשפט לענייני משפחה שופט גם בכל הנושאים הקשורים ל-ייפוי כוח מתמשך, ביטול ייפוי כוח מתמשך ופקיעתו מחמת סיבות המנויות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות.
מיהו בן משפחה
בן משפחה בחוק בית המשפט לענייני משפחה מוגדר בסעיף 1 לחוק כך: (א) "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוג שנישואיו פקעו, ובלבד שנושא התביעה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג." הגדרה זו מוכלת בעיקר על סכסוכים הנוגעים למעמד אישי בין בני זוג, נשואים או ידועים בציבור (ב) "ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו, הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם, נכדו, הורי הוריו, אחיו ואחיותיו (שלו או של בן זוגו)", כאשר הורה הינו גם הורה מאמץ או אפוטרופוס. ראוי לציין איפוא, כי החוק אינו מתייחס לכל קרוב משפחה כבן משפחה. כך לדוגמא, אחיין אינו בן משפחה לפי הגדרת החוק. יחד עם זאת, קיימים חריגים שבהם קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לשפוט, גם כאשר הצדדים אינם בני משפחה. אחד החריגים הידועים הוא בסכסוכי ירושה, בהקשר לתביעות לפי חוק הירושה, כאשר אם הסכסוך נוגע בירושה, קונה בית המשפט סמכות לשפוט, יהיו הצדדים אשר יהיו. מקרים נוספים הם אלו שבהם נוצר סכסוך עסקי בין בני משפחה, הגורר גם את הצד הזר לסכסוך לקיים את הדיונים בבית המשפט למשפחה.
דיונים בדלתיים סגורות
בבית המשפט לענייני משפחה קיים איסור פרסום של המתרחש בדיונים או כל מידע שנחשף במהלכם. איסור זה מבוסס על הוראת דין הקובעת כי הדיונים יתנהלו ב-דלתיים סגורות. לפיכך, אין רשות לאיש, גם לא לבעלי הדין, לפרסם כל מידע מתוך דיוני בית המשפט לענייני משפחה. בפסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה, אשר מתפרסמים ברשומות, מוסתרים שמות הצדדים וכל פרט מזהה. פרסום של מידע מתוך דיון שנערך ב-דלתיים סגורות הינו עבירה על פי דיני העונשין. כיום שוקל המחוקק לקבוע כי לא בכל עניין יהיה הדיון בדלתיים סגורות, אך נכון לכיום, הדין טרם השתנה.
איחוד תיקים
סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי הדיונים במספר תביעות בענייניה של משפחה אחת, ידונו יחד בבית משפט לענייני משפחה אחד. בנוסף, תביעה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בעניינם בעבר. הוראות אלו נועדו להביא למצב שבו שופט שהחל לשפוט בענייניה של משפחה ימשיך לשפוט בסכסוכים נוספים של אותה משפחה, על מנת שהיכרותו את המשפחה תסייע בפתרון הסכסוך.
בית משפט לענייני משפחה וסכסוכי ירושה
לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בענייני ירושה של המשפחה בהתאם ל-חוק הירושה, מתנות והעברות ללא תמורה שניתנו בין בני משפחה בהתאם ל-חוק המתנה, ובמקרים שבהם הסכסוך נוגע לירושה, גם אם בעלי הדין אינם בני משפחה כהגדרתם בחוק. השאלה היחידה העומדת במצב שכזה היא לאיזה בית משפט סמכות מקומית לדון בסכסוך הירושה או הסכסוך על מתנה וביטולה. לצורך איתור מיקומו של בית המשפט שקנה סמכות לדון בסכסוך, יש להסתייע ב-עורך דין מומחה לירושה אשר מכיר את כללי הסמכות המקומית.
בתי משפט לענייני משפחה בישראל
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל ממוקמים במחוזות גיאוגרפיים וקונים סמכות לדון בסכסוכי משפחה וירושה בין תושבי המחוז שבו ממוקם בית המשפט. בתי משפט לענייני משפחה קיימים בערים הבאות: מחוז דרום: אילת, אשדוד, באר שבע, קרית גת. מחוז מרכז: פתח תקווה, ראשון לציון. מחוז צפון: טבריה, נצרת, צפת, קריית שמונה. מחוז חיפה: חדרה, חיפה, קריות. מחוז ירושלים: בית שמש, ירושלים. מחוז תל אביב: תל אביב. מזכיר בית המשפט לענייני משפחה קובע באיזה בית משפט יידון הסכסוך, כאשר קיימים מספר בתי משפט בעלי סמכות על במחוז שבו נמצא יישוב שבו מתגוררים בעלי הדין המסוכסכים.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
