בן ממשיך
בן ממשיך הוא מי שנבחר על ידי ההורים להמשיך ולהחזיק את המשק במושב לאחר לכתם לעולמם ולכן הם מעניקים לו את המשק החקלאי. במקרים אחרים, יכולים היורשים כולם להסכים על זהותו של הממשיך. ראוי לציין, כי במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, ברירת המחדל היא שבן זוגו ימשיך להחזיק את המשק ולא אחד מצאצאיו, אלא אם כן, הועברו הזכויות עוד בחיי שני ההורים לידי אחד הצאצאים באמצעות מינוי בן ממשיך במתנה. אם אין הסכמה בדבר זהותו של הצאצא הממשיך, קובע סעיף 114 לחוק הירושה כי בית המשפט יקבע את זהותו. כידוע, יכול להיות רק אדם אחד שיכול להמשיך את ההורים, אך אין הדבר אומר שלצדו לא יוכלו להמשיך ולגור יורשים אחרים. הדבר תלוי בפתרון לשאלת פיצול שטח המשק, אשר ראוי לציין כי היא שאלה סבוכה הדורשת בדיקה פרטנית של כל משק ומשק. בעבר, שאלת פיצול המשק לא עמדה על הפרק וזו הסיבה ההיסטורית לכך שיכול להיות רק צאצא אחד אשר יקבל את המשק לידיו. הצאצא הממשיך מוגדר בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שם נקבע כי "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.". על פי הסעיף, מינוי הממשיך במושב הינו חלק מהליך של ירושה, ולכן יכול להתרחש באמצעות צוואה. אשר על כן, בהחלט יתכן שבמסגרת הליך של התנגדות לצוואה ידון תוקף הוראה הממנה את אחד הילדים לבן הממשיך. בפועל, ניתן להעניק את זכויות הבן הממשיך גם במתנה, באמצעות תצהיר העברה ללא תמורה, שתכליתו העברת המשק החקלאי במתנה. במקרים נדירים נפסק כי תקף מינוי של צאצא ממשיך שנולד מתוך התנהגות של ההורים לאורך שנים. מבחינה משפטית, דבר המתנה, זכויות הבן הממשיך, הן זכויות של "בר רשות". המשמעות בפועל היא, שהבן הממשיך מחזיק את המשק החקלאי אך הוא רשאי להעבירו לאחר. השאלה מי יכול להיות הצאצא הממשיך ומה הליך מינויו הן סוגיות שבתי המשפט מתחבטים בה רבות, בייחוד לאור שינוי הוראות החקיקה מדי תקופה בנושא זה. סוגיה נוספת עוסקת בפיצוי אחים של בן ממשיך. הנושא מביא בפועל לסכסוכים רבים בין בני משפחה ולניהול הליכים משפטיים שמטרתם ביטול בן ממשיך או הליכים שעניינם ביטול הסכם מתנה. הליכים אלו מהווים בפועל סכסוכי ירושה, שכן הם פורצים בעיקר לאחר לכתם של ההורים שמינו את הבן הממשיך לעולמם.
מינוי בן ממשיך
מינוי בן ממשיך הוא תהליך הדורש הבנה של תפקידו ומעמדו על פי החוק. בן ממשיך מוגדר בסעיף 1(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג- 1973: "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כאשר אין מוסד מיישב; לעניין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר". בהתאם לאמור בסעיף שלעיל ברור כי ניתן למנות את אדם כבן אשר ממשיך את הוריו בצוואה. למיותר לציין כי גם בת יכולה לשמש כבת ממשיכה ואין למין הצאצא כל השפעה על הזכות לקבלת המעמד.אמנם, כאמור יכול להיות רק בן ממשיך אחד במושב ולכן קביעת ומינוי הבן הממשיך ורישום המינוי של בן ממשיך מבוססת על השאלה מי האדם המתאים ביותר שיכול להמשיך ולנהל את המשק החקלאי. יחד עם זאת, כיום ישנם משקים חקלאיים רבים שכלל אינם עוסקים בחקלאות, ולכן ההורים יבחרו בבן או בבת הקרובים אליהם.
בן ממשיך בחוק הירושה
בן ממשיך בחוק הירושה מוזכר בסעיף 114 לחוק הירושה. סעיף 114 לחוק קובע, כי המשק ימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו. יחד עם זאת, בן זוג של המוריש, המסוגל לקיים את המשק, יהיה עדיף על כל יורש אחר, לרבות צאצאי המוריש. בית המשפט יכריע במצבים של העדר הסכמה בין היורשים בשאלת זהות היורש שיקבל לידיו לדאוג לקיומו של המשק החקלאי או מה הם הנכסים המרכיבים את המשק החקלאי או מה שווי המשק לצורך חישוב הפיצוי של היורשים שלא יקבלו לידיהם את המשק. בחישוב הפיצוי שיקבלו היורשים האחרים יובא בחשבון גם שווי השקעתו של כל יורש במשק ובנכסיו.
האם התנהגות הצדדים יכולה להוות ראיה שהמשק החקלאי הועבר לאחד הילדים, גם אם לא בוצע תהליך רישום של בן ממשיך? פסקי דין שניתנו בעניין מלמדים כי ניתן למנות בן ממשיך גם בהתנהגות ולא בכתב, באופן המבוסס על סעיף 1(א) לתקנות האגודות השיתופיות הקובעות כי בן ממשיך יכול להיות גם מי שהינו בר רשות במשק, אך מדובר במקרים נדירים למדי. במצב שבו אחד ההורים מתיר לאחד מילדיו לגור בנחלה במושב, אפילו במשך שנים רבות ולהשתמש בה, עולה השאלה אם יש בכך כדי ללמד שהוא העניק לילד את הנחלה במתנה. השאלה היא שאלה של "רשות במקרקעין". מה טיבה של הרשות להשתמש במקרקעין? כידוע, ניתן ללמוד על מתן רשות להשתמש במקרקעין מהתנהגות של בעל הקרקע (ע"א 32/77 טבוליצקי נ' בית כנסת ובית מדרש החסידים). נניח שההורים הרשו לאחד הילדים להשתמש במקרקעין, האם ניתן לקבוע שרשות זו בלתי ניתנת לביטול והיא קבועה? פסיקת בית המשפט קובעת כי במקרים שנוצרה הסתמכות של מקבל הרשות לפיה הרשות שניתנה לו היא לצמיתות, יכול ובית המשפט יאשר אותה (ע"א 5139/91 אלוני נ' ארד, ע"א 515/76 לוי נ' ויימן). כך לדוגמא, אם הבן שקיבל רשות להשתמש בנחלה החקלאית השקיע סכומי עתק בבניית ביתו, נראה על פניו, שהוא סבר שהרשות שקיבל היא לתמיד, שאחרת לא הגיוני ולא סביר שהיא משקיע בקרקע וקובע בה את ביתו.
מינוי בן ממשיך במתנה
מינוי בן ממשיך במתנה היא סוגיה העולה לדיון בבתי משפט פעמים רבות, שכן דרך המלך למינוי היא באמצעות צוואה. כאמור, ניתן לבצע העברת משק חקלאי במתנה באמצעות מינוי של בן ממשיך, אך הענקה זו תלויה בתנאים, אשר כל עוד אינם מתמלאים, תהא המתנה בגדר התחייבות להענקת מתנה ולא מתנה מוגמרת. בהתאם, לא ניתן יהיה לבצע רישום של ממשיך בפנקסים. בדרך כלל, הסכם המתנה קובע, שהבן הממשיך הופך להיות בעל הזכויות במשק החקלאי, ואילו ההורה נותר בנחלה כדייר עד ליום לכתו. במקרה שכזה, מדובר בהסכם מתנה על תנאי מתלה. כלומר, על מנת שהמתנה תיוותר בתוקפה, יש לאפשר להורה להתגורר בנחלה עד לפטירתו. המסקנה היא, שהמתנה של הענקת הזכויות בנחלה לא הושלמה עד ליום לכתו של ההורה לפטירתו. תנאי ראשון במעלה להענקת המשק לבן הממשיך הוא קבלת הסכמתו של בעל הקרקע – רשות מקרקעי ישראל וכן של האגודה השיתופית. אי קבלת ההסכמה של רמ"י, יכולה להביא לקביעה כי המתנה של המשק החקלאי לא הושלמה, ומדובר כאמור בהתחייבות להענקת מתנה, כלומר מתנה שלא הסתיימה. במצב שכזה קמות עילות לביטול הבן הממשיך על בסיס חוק המתנה, כגון התנהגות מחפירה או שינוי קיצוני לרעה במצבו הכלכלי של נותן המתנה.
מינוי בן ממשיך בצוואה
מינוי בן ממשיך בצוואה הוא דרך המלך כיום להעברת זכויות במשק חקלאי. כידוע, הזכויות נשוא המשק החקלאי שייכות אף הן לעיזבון, וזאת בשים לב להסכם שמכוחו קנה המוריש את זכויותיו במשק החקלאי. גם סעיף 114 לחוק הירושה מגדיר את המשק החקלאי כחלק מעיזבון שניתן להורישו. המשמעות היא, כי כל מקרה לגופו, אך נכון הדבר שמקובל לומר כיום, בהתאם לעמדת הפסיקה, כי ניתן להוריש לבן הממשיך את המשק חקלאי בצוואה. הורשה של מעמד של "בן ממשיך בצוואה, משמעותה היא שהבן הממשיך יזכה למעמדו רק לאחר שינתן צו לקיום הצוואה, לאחר פטירת המוריש, וכן כי המינוי לבן ממשיך תלוי בכך שהצוואה לא תבוטל בעקבות התנגדות שעשויה להיות מוגשת כנגדה.היה והצוואה שבה מונה אחד היורשים לבן ממשיך בוטלה בפסק דין של בית המשפט, בטל יחד עימה מינויו של הבן הממשיך.
רישום בן ממשיך
הורשת המשק החקלאי או הענקתו במתנה בחיים לממשיך במושב, מחייבים, כך על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, את הסכמת האגודה השיתופית שבשטחה מצוי המשק החקלאי וכן אישור של רשות מקרקעי ישראל. אישור זה ניתן, בדרך כלל, לכל מי שהומלץ על ידי האגודה השיתופית, אך עדיין, מדובר בתנאי להעברת הזכויות במשק, אשר העדרו עשוי לשמש עילה להתנגדות לקיום צוואה שבו הורישו משק או מתנה של זכויות במשק למי שמכונה בן ממשיך. על מנת לבצע רישום של בן ממשיך יש לקבל את אישור האגודה השיתופית ולהגיש טפסים מתאימים ברשות מקרקעי ישראל שהיא בעלת הקרקע של המשק. המסמכים הנדרשים להגשה, כוללים, בין היתר, את כתב המינוי (הסכם מתנה או צוואה), זיהוי המשק, הגדרתו ומיקומו, המועד שבו יועברו הזכויות במשק אל הבן הממשיך (בימי חייהם של ההורים או לאחר פטירתם). לאחר שהתמלאו כלל הדרישות של בעל הקרקע, יתבצע הרישום.
פיצוי אחיו של הבן הממשיך
פיצוי אחים של בן ממשיך מופיע בסעיף 114 לחוק הירושה. עיקרון הפיצוי קובע, כי מכיון שיכול להיות רק ממשיך אחד, עליו לפצות את היורשים האחרים של המשק בשווי חלקם, לו היה המשק מתחלק לפי דיני הירושה הכלליים, בחלקים שווים בין כל הצאצאים. פיצוי אחים של הבן הממשיך מתבצע בדרך כלל בהסכמה או לאחר שממונה שמאי אובייקטיבי הקובע את שווי המשק. לאחר קביעת שווי המשק, ניתן לבצע חישוב פשוט של חלוקת השווי למספר היורשים. הסכום שמתקבל הוא הסכום שעל הממשיך לשלם לאחים שלא קיבלו את חלקם בירושה. פיצוי האחים של הממשיך הינו עיקרון המבוצע רק במקרה שבו מתרחשת ירושה לפי חוק הירושה. הצאצא שקיבל את המשק אינו חייב לפצות את האחים אם ירש את המשק בצוואה ואין בצוואה הוראה המחייבת אותו לפצות את האחים. אותו צאצא גם אינו חייב בפיצוי האחים אם קיבל את המשק במתנה בימי חייהם של ההורים. פסק דין בנושא אי פיצול הנחלה אלא הענקתה לאחד מילדי המנוחים תוך פיצוי יתר האחים (ע"א 91/5136 קוגלמס נ' קוגלמס, פ"ד מט)2 )419). פסק דין בנושא המיסים החלים על העברת נחלה חקלאית לבן ממשיך (ת"ע 18-05-69253 א.פ. ואח' נ' י.פ). פסק דין על כך שפיצוי אחים על העברת הנחלה לבן ממשיך אחד בירושה אינו אירוע מס (ע"א 84/145 מנהל מס שבח מקרקעין נ' הרמן, פ"ד לט)4 )33 693( 1985). פסק דין על העברת משק חקלאי באמצעות התחייבות להענקת מתנה ( תמ"ש 58842-03-16).
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@dev.the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
