הודאת בעל דין בהליך ירושה
הודאת בעל דין בהליך ירושה משמעה שבעל דין מודה בעובדה מסוימת שנטענה בנושא התביעה שהוגשה בתחום הירושה.
להודאת בעל דין משמעות גדולה במיוחד כאשר ההודייה היא בכך שטענתו של היריב בהליך המשפטי נכונה. בכוחה של הודאה שכזו כדי לפטור בעל דין מהצורך להוכיח את העובדה שיריבו הודה בה, וזאת על פי הכלל שמקורו בדברי חז"ל בתלמוד הבבלי "הודאת בעל דין – כמאה עדים דמי" [i].
הודאת בעל דין הינה נדבך בדיני ראיות, ויש בה כדי להשפיע על נטל הראיה ועל נטל השכנוע המוטלים על התובע.
הודאה באקראי
הרמב"ם החריג את ההודאה שניתנה מחוץ לכותלי בית הדין, וקבע כי אין לחייב בעל דין בדבריו, אם לא נאמרו בשעת דיון: "אמר לו בפני עדים: מנה לי בידך. אמר לו: הן. למחר תבעו בדין והביא עדים, ואמר [הנתבע]: משטה הייתי
בך ואין לך בידי כלום – פטור." [ii]
הודאה עקיפה
לעיתים מביא בעל דין ראיה המלמדת כי יריבו הודה בטענות במסגרת סכסוך משפטי אחר.
או אז נשאלת השאלה, האם אדם יכול להתכחש לגרסה שהעלה בבית משפט בעניין אחר לגמרי, בפני צדדים שונים.
כלל "השתק שיפוטי" קובע, כי בתנאים מסוימים מושתק אדם מלהתכחש לגרסה שהעלה בעבר בהליכים משפטיים. מטרתו של ההשתק בשמירה על טוהר ההליך השיפוטי. לפיכך, לא ניתן, לכאורה, להכשיר שתי גרסאות נוגדות הנאמרות בין כותלי בימ"ש. חריג נוסף לכלל, כי ההשתק יחול רק על בעל דין שזכה בהליך הקודם, ומבקש כעת לסטות מהגרסה שנתן באותו הליך [iii].
הודאה סותרת
יחד עם זאת, יש להפריד בין טענות עובדתיות סותרות וטענות משפטיות סותרות. אסור לטעון טענה עובדתית סותרת, כך גם לפי סעיף 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ואולם מותר לטעון טענות משפטיות חלופיות.
[i] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ, עמ' ב'
[ii] רמב"ם, הלכות טוען ונטען, פרק ו, הלכה ו
[iii] רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 631
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
