היקף עזבון
היקף עזבון הוא אחת הסוגיות החשובות ביותר עימן מתמודדים יורשים ועורכי דין לענייני ירושה לאחר פטירת המנוח. לצד הוראות סעיף 147 לחוק הירושה הקובעות כי כספי קופות גמל וביטוחים אינם נכללים בגדר העזבון, צמחה בשנים האחרונות אופנה של ריקון העזבון מנכסיו בעת שהמוריש עודו בחיים. באופן שכזה, אין כל משמעות לצוואה שהותיר אחריו המוריש, שהרי אין נכסים שמתוכם ניתן לתת ליורשים על פי האמור באותה צוואה. תביעות על היקף עיזבון עוסקות למעשה בבירור מסת הנכסים השייכים למנוח ועומדים לחלוקה בין יורשיו. השאלה העומדת על הפרק אינה מי יורש את העיזבון אלא את מה יורש כל אחד מיורשי המנוח. קיימים מספר סוגים שכיחים של תובענות שמטרתן לקבוע את היקף העזבון או להשפיע על שאלת היקפו של העיזבון, ואלו הן: תביעות להשבת כספי בנק שנמשכו שלא כדין בימי חייו של המנוח, תביעות לתשלום חובות של המנוח לנושיו מתוך נכסי העיזבון, תביעות לביטול מתנה על מנת להשיבה לנכסי העיזבון. מבחינה מעשית, סוגיית תביעות על היקף העזבון תופסת מקום נרחב בסכסוכי ירושה כיום. בנוסף, שאלת היקף העזבון עולה גם בהקשר לזכויות הירושה של בת הזוג, הן כאשר מדובר על בני זוג נשואים והן כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור.
תביעה להשבת כספי בנק
תביעה להשבת כספי בנק שהפכו להיות כספי עזבון נידונה בתמ"ש 11300-07-17- מ.כ נ' ח.ה. בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בפני כב' השופטת עפרה גיא. נקבע כי דין התביעה להתקבל. עניינו של התיק הנדון בתובענה שהגישו נכדיה של המנוחה כנגד דודם, בנה של המנוחה, למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי מלוא הכספים אשר נמשכו ע"י דודם הנתבע מחשבון הבנק של המנוחה, בשנה עובר למועד פטירתה ולאחר מועד פטירתה, ואשר לא נמשכו לטובת צרכי מימון המנוחה, הם כספים המהווים חלק מעיזבון המנוחה, ולפיכך, יש לחלקם בין יורשיה. כאמור, התובעים טענו כי על הנתבע להשיב את הכספים שמשך מחשבון הבנק של המנוחה מאחר ולא הוכח כי אלה
הוצאו לטובת סיפוק צרכי המנוחה ולהשיבם לקופת העזבון, בעוד שהנתבע טען כי הסכום שנמשך מכוח שיק המחלוקת, ניתן לו במתנה על ידי המנוחה.תביעה זו היא תביעה על היקף העזבון מכיון שהכספים שנמשכו בימי חייה של המנוחה אינם שייכים לעזבון כביכול.
כשרות משפטית של המנוחה במועד המתנה
בכדי לברר את המחלוקת בין הצדדים, ולקבוע את היקף העזבון באמצעות הסעד ההצהרתי שהתבקש, הורה ביהמ"ש כי ראשית יש לבחון את הכשרות המשפטית של המנוחה במועד צירוף הנתבע כשותף בחשבון הבנק וכן במועד פרעונו של שיק המחלוקת לאחר מכן. ביהמ"ש קבע כי ככל שימצא כי המנוחה היתה כשירה במועדים הרלוונטיים, תבחן טענת הנתבע לכך שהכספים הוענקו לו במתנה על ידי המנוחה. ביהמ"ש הורה על מינויו של מומחה מטעמו שיחווה דעתו בשאלת כשרותה של המנוחה. בחוות דעתו הגיע מומחה ביהמ"ש למסקנה כי בשני המועדים שנקבעו לבחינה על ידי ביהמ"ש, לא היתה המנוחה כשירה לבצע פעולות מסוג דא.
מנגד טען הנתבע, כי המנוחה היתה כשירה וצלולה, וכי בחיי המנוחה לא נערכה לה בדיקת מינימטל ועל כן טען כי חוות הדעת אינה משקפת את מצבה של המנוחה והוסיף כי לאחר שבחקירתו של המומחה, אישר המומחה כי חוות דעתו נערכה על סמך חומר רפואי שהונח בפניו ולא על יסוד בדיקה ישירה של המנוחה, וכי המומחה לא פנה לביהמ"ש בבקשה להסרת החיסיון של המנוחה ולקבלת כל התיעוד הרפואי שיש למנוחה, וכי קיימות רמות שונות של דמנציה, וכי לא כל אדם המאובחן בדמנציה מצבו מגיע לכדי מצב של שלילת התובנה והשיפוט שלו.
לבסוף, ביהמ"ש הכריע בשאלת כשרותה המשפטית של המנוחה ופסק כי לאחר עיון בחומר הרפואי, לא נמצא כל מסמך שיעיד על מצבה הקוגניטיבי של המנוחה נכון למועדים שנבדקו ובאופן שניתן יהיה לקבוע על פיו כי המנוחה לא היתה כשירה לביצוע אותן הפעולות שנעשו על ידה במועדים הרלוונטיים, ומשלא הובאה בפני ביהמ"ש ראיה חותכת המעידה כי המנוחה לא היתה כשירה לעשיית פעולות משפטיות במועדים האמורים, ומאחר וגרסת התובעים עצמם, בכתב התביעה על פיו לא טענו ביחס לכשרותה המשפטית, ביהמ"ש הורה כי לא ניתן לקבוע כי המנוחה לא היתה כשירה משפטית לביצוע אותן הפעולות.
מתנה של כספי הבנק
מתנה של כספי הבנק הינה אחת הטענות השכיחות כאשר מתברר כי סוגיית היקף העזבון נבחנה ביחס טענת הנתבע כי הכספים הוענקו לו במתנה על ידי המנוחה. ביחס לטענה זו, קבע ביהמ"ש כי חוק המתנה דורש זהירות מקסימאלית בהחלתו, שכן אין לייחס לאדם כוונת מתנה מבלי שהדבר יהיה ברור מעל לכל ספק, הויאל ש"אין אדם מוחזק נדבן".
ביהמ"ש פסק כי לאור העובדה שהמנוחה לא פרטה בשיק המחלוקת את שמו של הנתבע ובהעדר נסיבות חיצוניות נוספות שיעידו על גמירות דעתה של המנוחה להעניק מתנה לנתבע, מתמוטטת גרסת הנתבע לחוזה מתנה שכן לא הוכח התנאי היסודי להשתכללותה של עסקת המתנה, והוא העדה על גמירת דעת המנוחה להעניק לנתבע דווקא את שיק המחלוקת. בנסיבות בהן לא הוכחה גמירת דעתה של המנוחה להתחייב כלפי הנתבע ובהעדר יסוד הכרחי זה, פסק ביהמ"ש כי לא נכרת כלל חוזה מחייב בין השניים. מכל האמור, ביהמ"ש הורה כי הכספים שנמשכו על ידי הנתבע בסך 1,200,000 ₪ שייכים לעזבון המנוחה ועל הנתבע להשיבם.
נטילת מתנות מהעזבון
כאמור היקף עזבון אינו נמדד רק בשאלות מיוחדות של משיכת כספי בנק ללא רשות או שלא כדין, אלא יכול להתבטא כאמור גם בנטילת מתנות יקרות ערך מעזבונו העתידי של בן המשפחה, במיוחד במועדים שבהם הוא מוחלש בשל גילו, מצבו הבריאותי ותלותו בסיוע, מצבו הסוציאלי-חברתי (כגון בדידות ותלות בקשר החברתי). על כן, רבות מהתביעות להשבת מתנות שכביכול ניתנו על ידי אדם מבוגר ותלוי באחר, עוסקות למעשה בסוגיות של היקף עזבון, מכיון שאם יפסק שהמתנה תושב לעזבון, היקפו יגדל.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
