תשלומי איזון בין היורשים
מטבע הדברים ששווים של נכסי העיזבון שונה, ולכן, אם מוסכם שאחד היורשים יקבל נכס שוויו רב יותר מהנכס של יורש אחר, עלולה לקום דרישה לפיצוי היורש שערך הנכס שקיבל נמוך יותר. פיצוי זה מכונה גם "תשלומי איזון". ברם, קיימת מגבלה מהותית בעת עריכת הסכם שכזה, שכן הוא אינו יכול לכלול הסכמות לעניין רכוש שאינו חלק מהעיזבון, והוא יכול לעסוק אך ורק בנכסי העיזבון. כלומר, לא ניתן להביא לתוך ההסכם רכוש חיצוני שאינו שייך לעיזבון, על מנת להביא לאיזון כלשהו בחלוקת העיזבון בין היורשים.
על כן, יש להביא לכך שההסכם יחלק את העיזבון בין היורשים מבלי שיהא עירוב של כספים או רכוש מחוץ לעיזבון. מצב זה עשוי לגרום, מניסיוננו, לכישלון המו"מ ולאי עריכת הסכם. כך לדוגמא: בעיזבון דירה ששוויה 3 מיליון ש"ח ובנוסף סכום מזומן של 500,000 ש"ח, ויש לאזן את החלוקה בין 2 אחים במסגרת ההסכם, כך שאחד יקבל את הדירה כולה והשני יקבל את חלקו בכסף מזומן. תחשיב פשוט ילמד, כי חלקו של האח הראשון יגדל ב 1,500,000 ש"ח, מחצית ערך הדירה, ואולם אין בעיזבון די כסף מזומן בכדי לכסות סכום זה לטובת האח הנותר, ולא ניתן לאזן באופן שווה את החלקים במסגרת ההסכם. מפאת העובדה שלעיתים קרובות קיים חוסר אמון בין היורשים, נוצר קושי אוביקטיבי בהצעות לתשלומי יצירתיות להוצאת האיזון בין היורשים לפועל. ראוי לציין כי אין חובה לשיוויון בחלוקת הנכסים בין היורשים, ואין פסול בהסכם שבו הנכסים מחולקים באופן שאינו שיוויוני בין כל היורשים.
הסכם חלקי בין יורשים
ההסכם חלקי בין יורשים נולד מתוקף העיקרון שהסכמי היורשים אינם מחייבים כאמור איזון רכושי שיוויוני בחלוקת העיזבון. יתכן איפוא, וואחד היורשים יוותר לחלוטין על חלקו לטובת האחר, ואין בכך כאמור כל פסול. אין צורך ואין חובה להציג בפני הרשויות חישוב חשבונאי שיראה כי כל יורש קיבל חלק שווה בנכסי העיזבון על אף השינוי בחלוקה. בהחלט יתכן, כי ההסכמה בין היורשים תהא שאחד היורשים מקבל את מרבית נכסי העיזבון והיתר מקבלים חלק זעום ואף יתכן שיורש אחד מוותר על כל חלקו ללא תמורה לאחר, ואזי מדובר בהענקה או במילים אחרות בהסכם מתנה בין יורשים. משמעות הדבר היא, כי ההסכם יכול ויטפל רק בחלק מהעיזבון העומד לחלוקה, ולכן הוא מכונה גם הסכם חלקי, כאמור. כידוע, לעיתים קרובות הצדדים להסכם יכולים להיות אחים היורשים יחדיו בהתאם לדיני הירושה (ירושה על פי דין) או יורשים על פי צוואה, אך אין כל חובה שכל היורשים יחדיו יהיו צדדים להסכם. מנגד, אסור למי שאינו יורש על פי דין או על פי הצוואה לחתום על הסכם עם מי שהינו יורש. רק היורשים יכולים לערוך את ההסכם, בין אם קיימת צוואה ובין אם אין צוואה והם יורשים על פי חוק הירושה.
מיסוי מקרקעין בהסכם בין יורשים
היה וההסכם עוסק אך ורק בשינוי חלוקת נכסי העיזבון מבלי שהובא רכוש מחוץ לעיזבון, הרי אין מס על המקרקעין המועבר לאחד היורשים. כאמור, תכנון מס הוא אחד הסיבות העיקריות לעריכת הסכם בין יורשים.
מה אסור בהסכם בין יורשים
מה אסור בהסכם בין יורשים? ראשית, כאמור, ההסכם יכול להיערך רק בין יורשים. כך, יורש שהסתלק מהירושה, אינו יכול להיות צד להסכם בין יורשים, שכן מעת שהסתלק, מעמדו כמי שלא ירש מעולם ועל כן מעולם אף לא היה יורש. ניתן לערוך הסכם בין יורשים כל עוד לא חולק העיזבון. אפילו אם חולק רק חלק מן העיזבון, לא ניתן לערוך עוד הסכם בין היורשים ולא ניתן להגיע להסכם חלוקת עיזבון. בנוסף, לא ניתן להביא נכסים חיצוניים לעיזבון על מנת לערוך את ההסכם, ונושא ההסכם יהיו אך רק נכסי העיזבון או חלק מנכסי העיזבון. עירוב של רכוש חיצוני בנכסי העיזבון משמעו שאין מדובר בהסכם קביל בין היורשים. אחת השיטות להתמודדות עם איסור חמור זה לעירוב של נכסים שאינם שייכים לעיזבון עם נכסים שכן שייכים לו הוא ברתימת פירות עתידיים של נכסי העיזבון כחלק מתשלומי האיזון בין היורשים, שהינם בפועל תשלומים עתידיים.
אישור הסכם בין יורשים
אישור הסכם בין יורשים מתבצע באמצעות הגשת בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. במצב שבו היורשים הצליחו לנהל בינם לבין עצמם מו"מ ולהגיע להסכמות, נהוג לצרף את ההסכם לבקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה ל-רשם הירושה. אמנם, כאמור, אין חובה לאשר את ההסכם ואף אין צורך להגיש בקשה מיוחדת לאישור הסכם בין יורשים בבית משפט. החובה לאשר את ההסכם בבית המשפט נולדת כאשר אחד הצדדים לו הוא חסוי, פסול דין, אדם שמונה לו אפוטרופוס או ממונה ב-ייפוי כוח מתמשך), אך הוא יערך בכתב ואזי ניתן לצרפו לצו הירושה או צו קיום הצוואה.היורשים יכולים לערוך בינם לבין עצמם הסכם חלוקת עיזבון ולקיימו. הגשת ההסכם לבית המשפט מביאה לכך שההסכם יועבר לבדיקתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. בדיקה זו אורכת חודשים רבים בדרך כלל, ואם ב"כ היועמ"ש מצא פגם כלשהו בהסכם, יהא אפילו מינורי, יש בכך כדי לדחות את אישור ההסכם. כאשר אחד מהצדדים הינו חסוי או פסול דין כדוגמת קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, הרי שכאמור, יש לקבל את עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה אצל האפוטרופוס הכללי במסגרת אישור הסכם בבימ"ש. בדרך כלל, ימונה אפוטרופוס לדין שמטרתו להגן על זכויותיו של החסוי או הקטין. אגב, זאת, גם אפוטרופוס טבעי לקטין כגון הורה, אינו רשאי לחתום בשם קטין על ויתור בחלק מהירושה.
הסכם על ירושה עתידית
הסכם בין יורשים עתידיים מותר, ובלבד שהוא עוסק בחלוקת עיזבון שיתכן ויירשו. אין פסול בכך שיורשים עתידיים עורכים הסכם ביחס לחלקם בעיזבון עתידי, עוד לפני פטירת המוריש, ואין מדובר בעיסקה אסורה בירושה או בתהליך עיסקאות בירושה עתידית, אך אין בהסכם כזה כדי לחייב את הצדדים בקיומו, אם לא ירשו את העיזבון בסופו של דבר.
הסכם בין יורשים דוגמא
הסכם ביחס לירושה עתידית שיתכן ויתקבל הוא הסכם למכירת אופציה, המקנה לצד בתנאי שיירש זכות ברכוש נשוא ההסכם. דוגמא נוספת היא הסכם שבמסגרתו צד אחד נוטל את המזומן השייך לעיזבון ואילו יורש אחד מקבל את הזכויות במקרקעין השייכים לעיזבון.