חוק בית המשפט לענייני משפחה
חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 נכנס לתוקפו בשנת 1995. החוק הקים את בית המשפט לענייני משפחה כערכאה שיפוטית מיוחדת האוחזת בסמכות בלעדית לדון ב-"ענייני משפחה". החוק מגדיר מהם "ענייני משפחה", מי הוא "בן משפחה" ומהן התביעות (התובענות) שרק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהן בהתאם לסעיף 3(א) לחוק. החוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט השלום אשר הוסמך על ידי שר המשפטים לכהן כבית משפט לענייני משפחה ואף קובע כי שופט בית המשפט לענייני משפחה יהיה מי שהינו "בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה". עוד קובע החוק מי רשאי להגיש תביעה לפיו: עובד סוציאלי, קטין בעצמו או על ידי ידיד קרוב. בית המשפט שהוקם נטל סמכויות שהוקנו בעבר לבית המשפט המחוזי, כגון תביעות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. בנוסף, הוקמה יחידת הסיוע בבימ"ש לענייני משפחה. סדרי הדין וראיות בבימ"ש לענייני משפחה שונים מסדרי הדין בבימ"ש השלום ומוגדרים במסגרת תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין). להרחבה על סדר הדין בהתנגדות לצוואה ראו בקישור וכן ראו על עשה ואל תעשה בעריכת צוואה. ההופעות בדיוני ביהמ"ש לענייני משפחה דורשות התמקצעות מיוחדת מעורכי דין, וכיום מקובל כי עורכי הדין אוחזים בהתמחות ספציפית בתחומים שונים המצויים בתחום הסמכות העניינית של בימ"ש זה, כגון עורך דין ירושה, עורך דין לענייני אישות וכו'.
מהם "ענייני משפחה"
ענייני משפחה מוגדרים בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כת
ובענה בענייני מעמד אישי (נישואין, גירושין והעניינים הנובעים מקשר זוגי, לרבות מחלוקות רכושיות) וכן תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. ענייני משפחה מוגדרים איפוא בחוק כמחלוקות וסכסוכים שנוצרו כתוצאה מסכסוך בתוך המשפחה, והם יכללו גם ענייני ירושה ועזבונות. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה הינו בעל סמכות לדון בתביעה בענייני משפחה יהיה שוויה אשר יהיה, וזאת בניגוד לכללי הסמכות החלים על בתי המשפט השלום, המוגבלים לדיון בסכסוכים ששווים אינו עולה על 2.5 מיליון ש"ח. החוק מוסיף וקובע כי בית המשפט לענייני משפחה יידון גם בתובענה למזונות או מדור, תובענה לאבהות או אמהות, תובענה העוסקת בחטיפת קטין והשבתו לפי וק אמנת האג, תובענה לפי חוק גיל הנישואין, חוק השמות, חוק הכשרות המשפטית וה-אפוטרופוסות, קביעת גיל, חוק הירושה, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין, חוק יחסי ממון בין בני זוג, חוק אימוץ ילדים, חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק הסכמים לנשיאת עוברים, הליכים להגנה על עדים והליכים הנוגעים לחוק תרומת ביציות. מטבע הדברים שבית המשפט לעניייני משפחה עוסק בכל התחומים העוסקים לסכסוכי ירושה, התנגדויות לצוואות וכל הנספח למחלוקות על מינוי מנהל עזבון, עזבון ו-היקף העזבון.
מי הוא "בן משפחה"
בן משפחה בחוק בית המשפט לענייני משפחה נועד להגדיר את אותם בני משפחה שהקשר ביניהם מקים סמכות לבית המשפט לדון בסכסוכים בינם. בן משפחה לפי החוק הם אלו:
(א) בן זוגו, לרבות ידועה בציבור, לרבות בן זוג לשעבר, ובלבד שהתביעה קשורה לתקופה שבה היו בני זוג.
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו. על פי החוק, גם בן חורג לאדם, שאינו בנו אלא בנה של בת זוגו, הוא בן משפחתו של האדם.
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם. החוק מרחיב את הדיבר "בן משפחה" גם להורי בן/בת הזוג וגם בני זוגם של אותם הורים.
(ד) נכדו.
(ה) הורי הוריו.
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו. החוק קובע כי גם אחים ואחיות של בן הזוג הם בני משפחה לצורך סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
החוק קובע, כי בן משפחה הוא גם הורה מאמץ או "אפוטרופוס", וזאת על מנת לאפשר לאפוטרופוס, שאינו בן משפחה, לפעול במסגרת בית המשפט לענייני משפחה כערכאה מקצועית המתמחה בפתרון סכסוכים משפחתיים.
צירוף בעלי דין שאינם בני משפחה
החוק קובע, כי בימ"ש רשאי לצרף לדיון בתביעה גם מי שאינו בן משפחה, ובלבד שהוא נדרש כצד להליך, לצורך בירור התביעה וההכרעה בה, יהא נושא התביעה או שוויה אשר יהא. המשמעות של הוראה זו, כי ניתן לצרף לדיון בסכסוך משפחתי גם חברה בע"מ או נושה שאינו בן משפחה (לדוגמא), על מנת להכריע בטענות הקשורות לסכסוך המשפחתי. כך לדוגמא, חברה משפחתית אשר כל בעלי מניותיה הם בני משפחה, תצורף לדיון על גורל השליטה בה, למרות שהיא עצמה מהווה ישות משפטית שאינה בת משפחה על פי החוק.
סמכות עניינית בענייני משפחה
סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי ענייני משפחה לפי החוק יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. החוק מפרט את אותם בני משפחה ואותם חוקים שעל פיהם קונה ביהמ"ש לענייני משפחה סמכות לדון בסכסוך משפחתי. ערעור על פסק דין של בימ"ש יידון בפני בימ"ש מחוזי במותב של שלושה שופטים סעיף 4 לחוק קובע כי ערעור על החלטה אחרת של רשם בתובענה לענייני משפחה או על החלטה של ראש ההוצאה לפועל יידון בפני בית המשפט לענייני משפחה. עוד נקבע בסעיף 4(ד) לחוק, כי תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם. המשמעות של הוראה זו היא שקיימת סבירות גדולה לכך שהשופט שדן בתיק הקודם של אותה משפחה, ימשיך לדון גם בתיקים העתידיים, בבחינת "שופט אחד למשפחה אחת".
איחוד תיקים
סעיף 6 לחוק קובע כי אם הוגשו מספר תובענות בענייני משפחה לכמה בתי משפט באותו איזור שיפוט, הם יידונו יחדיו בבימ"ש אחד לפי קביעתו של נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לענייני משפחה. נוסף על כך, אם התובענות הוגשו לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בימ"ש עליון להורות על העברת הדיון לבית משפט אחד כך שהתיקים יאוחדו לדיון כולל.
חריגה מדיני ראיות לצורך עשיית צדק
סעיף 8 לחוק קובע כי לבימ"ש משפחה יש סמכות לסטות מדיני הראיות ובלבד שהדבר נדרש לצורך עשיית צדק. לאור האמור, נוצרה גמישות דיונית ומהותית גדולה בדיונים, כאשר מושג ה-"צדק" מהווה אבן בוחן משמעותית לתוצאה הסופית בתביעה. חריג להפעלת הסמכות הוא דיון בתביעה לפי חוק הירושה, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
יחידת הסיוע בבימ"ש לענייני משפחה
יחידת הסיוע בבימ"ש לענייני משפחה מסייעת לבני משפחה באמצעות מתן שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור על ידי מומחים מטעמה לפתור את סכסוך המשפחה. מן הראוי לציין, כי תקנות סדר הדין החדשות שנכנסו לתוקף בשנת 2021 קובעות חובת גישור מוקדמת בהליכים מסויימים בבית המשפט לענייני משפחה. הליכי טיפול במסגרת יחידת הסיוע חסויים ואינם נחשפים כלפי בית המשפט או צדדים שלישיים.
סדרי הדין וראיות בבימ"ש לענייני משפחה
סדרי הדין וראיות בבית המשפט לענייני משפחה יוצאי דופן ושונים מהמקובל והמותר בבתי משפט אזרחיים אחרים. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לצרף לדיון בסכסוך משפחתי גם מי שאינו בן משפחה ובלבד שצירופו נדרש לשם הכרעה במחלוקת. זו הדרך שבה מצורפות חברות בע"מ או גופים מסחריים אחרים שאינם "בני משפחה" לסכסוכים הנוגעים לבני משפחה. בנוסף, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מדיני הראיות וסדרי הדין על מנת לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לשם עשיית משפט צדק. בנוסף, לא ניתן להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמו של בעל הדין, שכן בראש ובראשונה בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לשם עריכת חוות דעת בעניין הדורש התייחסות מקצועית, כגון עניינים שברפואה או זיהוי כתב יד.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
