חסר ישע בדיני ירושה
חסר הישע בדיני ירושה הוא תחום העוסק בהגנה על זכויות כלכליות בירושה השייכות לאדם שאינו יכול לדאוג לעצמו. חסר ישע הינו אדם המוגדר בחוק כמי שאינו יכול לדאוג לעצמו, מחמת כל סיבה אפשרית, כגון גיל, מחלה, מוגבלות גופנית או נפשית או ליקוי שכלי. המבחן להיותו של אדם חסר ישע הוא בבדיקת היכולת, ולא בסיבה לאי היכולת. משמעות הדבר היא, כי קשישים התלויים באחר באופן קיצוני יוגדרו בחזקת חסר ישע, אפילו הם כשירים בדעתם וצלולים במחשבתם. הטיפול בתחום של הגנה על זכויות של חסר ישע נעשה על ידי עורך דין לדיני ירושה מקום שהסיכון המרכזי מולו ניצב חסר הישע הוא פגיעה בזכויותיו בכספי המשפחה או במסגרת ירושה, כאשר אין מי שיסייע לו.
חסר ישע בדין הפלילי
מי שמתעלל בחסר ישע נפשית או גופנית, או גורם לו חבלה גופנית או חבלה שיש לה תוצאות נפשיות, עובר עבירה פלילית כמפורט בסעיף 368א' ואילך לחוק העונשין. מחקרים אקדמיים בישראל מצביעים על סוג נוסף של התעללות, המוגדרת כהתעללות כלכלית.
התעמרות כלכלית היא זו המאופיינת בניצול תלותם של חסרי הישע בכדי לפעול ברכושם ללא היתר וללא רשות.
החוק מחייב לדווח בדבר ידיעה על מקרי התעללות מובהקים בחסר הישע ויש להתלונן במשטרה ובפני גורמי הרווחה מיד לכשמתעורר חשש לניצול חסר הישע. תלונה לרשויות עשויה להביא לסיום ניצולו הכלכלי של הקשיש ולו בשל הפעלת פיקוח וקיום חקירה מקיפה בדבר החשדות שהועלו.
לעיתים מתברר לרוע המזל כי האפוטרופוס שמונה לשמור על ענייניו של חסר הישע, התעלל בו. מקרים חמורים אלו מחייבים מעבר לטיפול הפלילי גם בדיקה משפטית בסוגיה של טובת הנאה אסורה על האפוטרופוס.
חסר ישע בדין האזרחי
במישור המשפטי-אזרחי, מי שמנצל חסר ישע שביקש להסתמך על עזרתו מפר את חובת הנאמנות והשליחות כלפיו. בכדי לעצור באופן מיידי תופעת ניצול של חסר ישע, ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס אשר יפקח על גופו ורכושו של הקשיש חסר הישע, אך בקשה זו תצלח בדרך כלל, רק אם תצורף לה תעודת רופא מומחה המעידה על העדר כשירותו לנהל את ענייניו.
אמנם, ניתן לפנות לבית המשפט אפילו אם הקשיש כשיר בדעתו, בטענה שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו מכוח הוראות סעיף 33 (א')(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. מכל מקום, בדיקה רפואית לבירור כשירות אינה יכולה להתבצע בכפייתו של חסר הישע, אשר עשוי להתנגד למינוי אפוטרופוס, והתנגדותו תתקבל, אם אין תעודה רפואית המעידה על העדר כשירותו. במצב כזה אדם יכול להיות לכל היותר חסוי וקיים קושי משפטי אמיתי למנות אפוטרופוס לאדם שכזה, אם אין סיבה מובהקת. מדובר, אם כן, בסיטואציה קשה ומסובכת, אשר פוגעת ברגשותיו של המנוצל, ומביאה לחיסול חשבונות בין בני המשפחה ולהרס האמון שעוד נותר, ככל שנותר.
התעמרות כלכלית בחסר ישע
יש להפריד בין הוראות החוק, האוסרות כיום על התעמרות כלכלית בחסר ישע, כגון סעיף 8,33,67,68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 לבין ההיבט המוסרי של הצלת הקשיש מפני המטפל המנצל את מצבו.החוק הישראלי תוקן באופן הקובע כי ניצול אדם חסר ישע, כגון קשיש או אדם שאינו יכול לנהל את רכושו לשם קבלת טובות הנאה, הוא ניצול אסור ואף כרוך בעבירה פלילית. לשינוי זה אחראים, בין היתר, גם עבודות אקדמיות נרחבות במוסדות האקדמיים בישראל, שסקרו את המצב לאשורו בשנים האחרונות, והביאו את המחוקק להכיר בתופעת הניצול הכלכלי של חסרי הישע.
בדרך כלל נחזה המטפל להיות ידידו וקרובו של הקשיש ולעיתים קרובות הוא אף בן משפחתו ודורש טובתו לכאורה, ולכן קשה לעיתים לצאת חוצץ נגדו, והדבר אף עשוי להביא שחסר הישע עצמו זועם על הניסיון להגן עליו מפני "דורש שלומו". מצב זה מקשה על מי שמבקש למנוע את הניצול לעצור אותו באמצעים משפטיים. טענות בדבר ניצול מצבו של אדם, אשר אינו מסוגל לדאוג לעצמו, בכדי להשתלט על רכושו מחייבות התייחסות למושג "חסר ישע". מדובר במקרים בהם נדרש בית המשפט לקבוע האם אדם כשיר לפעולה משפטית ואם יש ביכולתו לנהל את רכושו.
יחד עם זאת, ניתן לומר, כי הנושא טרם הופנם לעומקו ברשויות הרווחה, ובמקרים רבים מדי (לטעמנו), עובדים סוציאליים הממונים על ידי בתי המשפט לבדוק את מצבו של הקשיש, נמנעים מלהתערב במהלכי הניצול, ומכנים את המצב בפני בית המשפט בביטוי המקומם "סכסוך ירושה מוקדם", מבלי להתייחס לעובדה שבסופו של דבר מועלים בכספו של מי שאינו מסוגל לנהל אותו, בשל גילו ומצבו הבריאותי.
סיכומם של דברים, תחילת הטיפול בתיק תהיה, בדרך כלל, באמצעות פניה לבית המשפט לענייני משפחה בהסתמך על דינים שונים, ביניהם חוק הכשירות והאפוטרופסות, חוק הנאמנות וחוק השליחות. ולבקש את התערבותו לצורך הגנה על הקשיש, ככל שקיימת ידיעה על פעולותיו של גורם המנצל את חולשתו של הקשיש לפגיעה בגופו, בנפשו או בקניינו.
חסר ישע והתנגדות לצוואה
זכויותיו של מי שנחשב חסר ישע יזכו להגנה בהליכי התנגדות לצוואה על ידי אפוטרופוס לדין אותו ממנה בית המשפט. תפקידו של האפוטרופוס לדין שהינו בדרך כלל עורך דין, להגן על זכויותיו של חסר הישע ולפעול לכך שמה שמגיע לו ינתן לו.
ניצול חסר ישע לנטילת מתנה
קיימים מקרים רבים שבהם מתברר שחסר הישע העניק את רכושו למי שמטפל בו או שנחזה לידידו, מבלי להבין את משמעות מעשיו. במקרים מעין אלו שבהם הוענקה לדוגמא מתנה על ידי חסר ישע, אין מנוס מהגשת תביעה לביטול מתנה שלמעשה אין מאחוריה רצון חופשי ומסוגלות להבין את השלכות ההענקה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
