ירושה על פי דין היא הדרך שבה יורשים את נכסי עזבון המנוח לאחר פטירתו בהעדר צוואה בת תוקף של המוריש. דיני ירושה על פי דין מפורטים בפרק השני ל-חוק הירושה. כאמור, ירושה על פי דין מתרחשת כאשר אדם הולך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. במאמר הנוכחי נעסוק בסוגיות הבאות: איך מתחלקת ירושה, ירושה של בן זוג, ירושה של ידועה בציבור על פי דין, חלוקת ירושה בין אחים, חלוקת דירה בין יורשים, ירושה של כספי ביטוחים.
הסעיף המשמעותי ביותר הוא סעיף 10 לחוק הירושה, שם נקבעים כללי ירושה על פי דין. סעיף זה קובע מי היורשים, מהו סדר הירושה, כללי העדיפות בין היורשים על פי דין ומביא לכדי יישום מעשי את שיטת פרנטלות הירושה. בהמשך פרק שני לחוק, נקבע כיצד מתחלקת ירושה, מהי זכות הירושה של בן זוג, כיצד מתבצעת חלוקת ירושה בין צאצאים, בין אחים, בין נכדים וכיצד יש לחלק את נכסי העיזבון, כגון חלוקת דירה בין יורשים.
איך מגישים בקשה לצו ירושה על פי דין?
על מנת להתניע את הליך הירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה אך זאת, כאמור, רק במקרה שבו לא קיימת צוואה. ירושה על פי דין אינה חלה, במקרה שקיימת צוואה, שאז חלות הוראות הצוואה בלבד. חריג לכלל זה הוא מצב שבו הצוואה אינה קובעת כיצד יחולק כל עיזבונו של המנוח אלא רק חלק מהנכסים. במקרה שכזה, יקבעו כללי ירושה על פי דין כיצד יחולק אותו חלק של העזבון שהצוואה אינה עוסקת בו בין יורשי המנוח על פי דין.
ראוי לציין, כי במקרה כאמור שבו הצוואה שותקת לגבי חלק מהנכסים, ינתן גם צו ירושה וגם צו לקיום צוואה. להרחבה על קיום חלק מצוואה קרא כאן.
כאן המקום לציין, כי נכסי העיזבון מכונים בטעות גם נכסי ירושה או נכס ירושה, וזאת על אף שקיים הבדל בין ירושה לבין עיזבון, שכן הביטוי הראשון משקף את הזכות ואילו הביטוי השני מתמקד במהותה של הזכות (נכסי הירושה).
איך מתחלקת ירושה
בהעדר צוואה כשרה, נקבעת זהות היורשים כאמור על פי הוראות חוק הירושה – כלומר, ירושה על פי דין או מילים אחרות- ירושה ללא צוואה. זהות היורשים על פי דין קבועה בהוראות ס' 10 לחוק הירושה:
יורשים מבני המשפחה
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש)זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
מתי נכנסת לתוקף ירושה על פי דין
הוראת סעיף 1 לחוק הירושה קובעת, כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. לפיכך, במועד פטירתו של אדם הופך יורשו לבעל הזכויות בנכסי המנוח אותם ירש. ברם, בפרשת גרינשפן ורבות אחרות נקבע כי זכותו של היורש בנכס מסויים מתגבשת רק כאשר מחולקים נכסי העיזבון. לפיכך, הכלל הפסוק הוא, כי עד לחלוקת העיזבון, לכל אחד מהיורשים זכות בכלל העיזבון, ולא בחלק מסויים בו (ע"א 2390/92 גרינשפון נ' שכטר, פ"ד מט(1) 843, 851 1995). קרא עוד על התנגדות לצוואה כאן.
סדר הירושה בין היורשים
סדר הירושה בין היורשים נקבע בשורת סעיפים בחוק הירושה: סעיף 12 לחוק הירושה קובע עדיפות לקרבת המשפחה ובהתאם, ילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי הוריו. לכן, הכלל הראשון הוא כי הירושה תתחלק בין בן זוגו של המנוח לבין ילדיו, להרחבה ראה זכות הירושה של בן זוג.
היה ולא היו למנוח ילדים, יירשו את חלקם הוריו. היה ולא נותרו הורים, יירשו את המנוח אחיו ואחיותיו. היה ואין אחים ואחיות, יירשו את המנוח סבו וסבתו משני צידי הוריו. שיטה זו מכונה גם שיטת הפרנטלות ועיקרה בכך שחלוקת הרכוש מוגבלת לאותם יורשים השייכים לפרנטלה אחת, זו הקרובה יותר למנוח. כך לדוגמא, אם יש גם הורים (הפרנטלה השניה) וגם אחים (הפרנטלה השלישית), היורשים יהיו ההורים בלבד, בהתאם לכללי הירושה על פי דין.סעיף 13 לחוק הירושה קובע שוויוניות בחלוקה על פי דין. בהתאם, ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה את העיזבון, ובהתאם כך גם חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
סעיף 14 לחוק הירושה קובע כי ליורש יהיו חליפים, אם נפטר. כך לדוגמא, ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו, אך הוראות אלו לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים, כאמור בסעיף 11(א) לחוק.
ירושה על פי דין- ירושה של בן זוג
חוק הירושה קובע זכויות ירושה ניכרות לבן הזוג הנשוי של המנוח:
(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן א', יורש בן הזוג את העזבון כולו.
(ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו."
הוראות סעיף 11 לחוק הירושה, קובעות את אופן החלוקה בין בן הזוג ליורשים האחרים על פי דין, ומקנה זכות מצומצמת מותנית במקרה של ירושה על פי דין למי שאינו ילד, נכד או הורה של המצווה. בנוסף על צמצום היקף הירושה המוקנה למנויים בסעיף 11(א)(2) לחוק, מוסיף המחוקק וקובע, כי ככל שבן הזוג היה נשוי למנוח וגר עמו משך שלוש שנים או יותר במועד פטירתו בדירה הכלולה בעיזבון, הרי שיהא זכאי לכל חלקו של המנוח בדירה האמורה
ירושה על פי דין – בן זוג שאינו נשוי
כבר אמרנו, שבן הזוג הנשוי יורש מחצית מעיזבון המנוח, והמחצית השניה מתחלקת בין ילדיו, בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, ואולם מה קורה לגבי בני זוג שאינם נשואים? ככלל, בן זוג שאינו נשוי אינו יורש על פי חוק הירושה, אלא במצב שבו הוא הוכר כידוע בציבור או ידועה בציבור.
ירושה של ידועה בציבור
ירושה של ידועה בציבור מוזכרת בסעיף 55 לחוק הירושה. הפסיקה קובעת שמשמעות המונח בן זוג בסעיף 11 לחוק הירושה הינו של מי שנשוי למנוח במועד פטירתו, אך בד בבד נקבעו בחוק תנאים להשוואת מעמדו של בן זוג שהינו ידוע בציבור לזה של בן זוג נשוי. תנאים אלו באו לכדי ביטוי כאמור בסעיף 55 לחוק הירושה הקובע את המונח "מעין צוואה". קראו עוד על זכות הירושה של ידועים בציבור.
סוגיית ירושה של ידועים בציבור מעסיקה רבות את בתי המשפט לענייני משפחה ומהווה את אחת מנקודות הביקורת העיקריות על חוק הירושה, אשר אינו מגדיר באופן מדוייק את ענייני ה-ירושה של ידועה בציבור, והותיר את הנושא להכרעות שיפוטיות המצטיינות במדיניות בלתי אחידה.
חלוקת ירושה בין אחים
חלוקת ירושה בין אחים משמעה ההליך של חלוקת נכס עיזבון (נכסי עיזבון) בין ילדיו של המוריש או אחיו של המוריש לפי הוראות חוק הירושה. אם הותיר אחריו המוריש בן זוג יכולים לזכות אחים בחלק מן העיזבון או בחלק מנכס השייך לעיזבון.
בנתיב הראשון, אנו מתייחסים במונח "אחים" ליחסי הקירבה שבין צאצאיו של המוריש ובנתיב השני האחים הינם אחיו של המוריש.
בנתיב הראשון, וכפי שהוסבר לעיל, אם למוריש בת זוג וצאצאים במותו, זוכה בת הזוג במחצית העיזבון ואילו המחצית האחרת מתחלקת בין צאצאיו של המוריש שהינם אחים זה לזה בחלקים שווים.
בנתיב השני, למוריש היתה בת זוג במותו ולא היו לו צאצאים אך יש לו אחים, ולכן יורשת בת הזוג שני שלישים מהעיזבון, והיתרה תתחלק בין אחיו של המוריש בחלקים שווים. בנוסף, היה והמנוח לא השאיר אחריו בת זוג או צאצאים או הורים יירשו אותו אחיו בחלקים שווים.
חריג לעקרון החלוקה של ירושה בין אחים הוא נושא המשק החקלאי. הוראות חלוקת ירושה בין אחים של המוריש לפי חוק הירושה אינן חלות כאשר מדובר בחלוקת של משק חקלאי, ועל מצב מיוחד זה חולש סעיף 114 לחוק הירושה. ראוי לציין כי חלוקת ירושה בין האחים אינה מחייבת עמידה בהוראות חוק הירושה, שכן האחים רשאים לערוך הסכם בין יורשים ולסטות מהוראות חוק הירושה כמו במקרים של ירושה ללא צוואה.
חלוקת דירה בין יורשים
חלוקת דירה בין יורשים ניתנת לביצוע באחת משלוש דרכים עיקריות: הדרך הראשונה, רישום זכויות היורשים לפי חלקם בפנקס המקרקעין על הדירה. הנתיב השני, רישום ומכירת הדירה וחלוקת תמורת המכירה בין היורשים לפי חלקם בדירה. הדרך השלישית, עריכת הסכם בין יורשים במסגרתו מוסכם על חלוקה שונה של הזכויות בדירה, כאשר מנגד, מקבל מי שויתר על זכויות בדירה נכסים אחרים מתוך העיזבון.
בדרך הראשונה, ירשמו כל היורשים לפי חלקם בדירה. אם נאמר לדוגמא ששלושה אחים יורשים בחלקים שווים את הדירה, ירשום רשם המקרקעין לפי צו הירושה את הדירה על שם שלושת האחים כבעלי הזכויות בה, כאשר על שם כל אח ירשם 1/3 מסך הזכויות בדירה, היה ומחצית הדירה מתחלקת בין היורשים, ירשום רשם המקרקעין על שם כל אחד 1/6 מהזכויות בדירה. בדרך השניה, לאחר הרישום, תימכר הדירה למרבה במחיר, והתמורה תחולק בהתאם ליחס הזכויות המקורי של היורשים את הדירה. בדרך השלישית, מוסדרים הזכויות בדירה באמצעות הסכם לחלוקת עיזבון (הסכם בין יורשים) והחלוקה מתבצעת בהתאם לאותו הסכם. מן הידועות, כי הסכם בין יורשים עשוי להביא לחסכון משמעותי במיסוי, שכן יישום הסכמות לחלוקת רכוש שהושגו בין היורשים בדרך של עריכת הסכם לחלוקת עיזבון אינן מהוות עיסקה במקרקעין, ועל כן, אין צורך לשלם מיסים עבור חלוקה זו.
ירושה על פי דין: כספי ביטוחים וקופות תגמולים
צו הירושה חולש אך ורק על נכסים השייכים לעזבון המנוח ולכן אין לו תוקף לגבי רכוש שאינו חלק מעזבון המנוח. בניגוד למקובל, העיזבון אינו כולל את כל נכסיו וזכויותיו של המנוח. קיים רכוש, שאינו בכלל העיזבון, המכונה "זכויות מלבר עיזבון" או "זכויות מחוץ לעיזבון".
רכוש זה, שאינו בכלל העיזבון, מוגדר בסעיף 147 לחוק הירושה כ: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.". עולה, כי הכספים שמגיעים למנוח על פי סעיף 147 לחוק הירושה יחולקו על יסוד הוראת מוטבים שנחתמה על ידי המנוח בשעתו, הנמצאת בהנהלת חברת הביטוח או קופת הגמל, ולא על פי הוראות חוק הירושה. לכלל זה חריג, אם נערכה צוואה.
ירושה בהעדר יורשים
ירושה בהעדר יורשים מתרחשת כאשר אדם נפטר והותיר אחריו נכסי עיזבון אך לא הותיר צוואה ואף ועל פי חוק הירושה אין לו יורשים. במקרה שכזה , קובע סעיף 17 לחוק הירושה, כי זכות הירושה שהיא של המדינה. מצב זה מאפשר למדינה לזכות ברכוש שאין לו כל דורש, ולעשות בו שימוש לצרכים ציבוריים. במקרים לא מועטים, הולכים לעולמם אנשים ערירים, חסרי משפחה, ובשל חסרונם של היורשים, המדינה הופכת ליורשת, כאמור..
