כשרות לרשת של בני אדם
כשרות לרשת של בני אדם היא הזכות החוקית של מי שהינו אדם לרשת את המוריש בהתאם להוראות חוק הירושה. על מנת לרשת חובה על היורש שהינו אדם לעמוד בתנאי הכשרות לירושה.בני אדם ככלל כשרים לירושה ואין זה משנה אם הם בגירים, קטינים, פסולי דין או חסויים המצויים תחת אפוטורפוסות. התנאי היחידי הוא שהיורש יהיה בחיים במועד פטירת המוריש. מכיון שכך, עולות שאלות בנוגע לזכות ה-ירושה של מי שטרם נולד, תוצאות של ירושה והפריית מבחנה, ירושה של אדם שנולד מחוץ לנישואין, ירושה של ילד מאומץ ו-איבוד כשרות לרשת. הכשרות של בני אדם לרשת נבחנת בראש ובראשונה לפי סעיף 3 לחוק הירושה, אך כפי שנראה להלן, החוק אינו נותן מענה לשאלות רבות שנולדו מעת חקיקתו. סעיף 3 לחוק הירושה קובע כך:
3. (א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.
(ב) מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.
(ג) לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.
ירושה של מי שטרם נולד
חוק הירושה מאפשר גם לעובר אשר נולד בתוך 300 ימים ממועד פטירת המוריש לרשת, וקובע כי דינו כמי שהיה בחיים במועד פטירת המוריש. יוצא איפוא, כי אם נולד אדם לאחר תום תקופת 300 הימים שמעת פטירת היורש, הוא אינו זכאי לרשת את המוריש בהתאם לדיני הירושה.
ירושה והפריית מבחנה
חוק הירושה במועד עריכת מאמר זה אינו מעניק פתרון לשאלת שאלת משך התקופה שבה יחשב אדם שנולד כתוצאה מהפריית מבחנה כיורש של הוריו. התקופה הקבועה בחוק של 300 ימים מבוססת על משך ההיריון האנושי, ואולם מאז חקיקתו, התפתחה הרפואה, וכיום ניתן להקפיא ביציות ותאי זרע, ולבצע הפריה במועד מאוחר יותר, דבר המעלה שאלה ביחס למועד שעל יסודו ניתן יהיה לקבוע שאותו יילוד הינו יורש. המחוקק טרם נתן פתרון לשאלה חשובה זו, וחוק הירושה טרם תוקן בעניין זה.
ירושה של אדם שנולד מחוץ לנישואין
ירושה של ילד אינה תלויה בכך שהוריו היו נשואים או לאו. הירושה נוצרת כתוצאה מהזיקה הביולוגית שבין המוריש ליורש ולא בשל הקשר המשפחתי או המעמד אישי של מוריש או יורש. מכאן עולה, כי ילד של אדם יכול להיות יורשו של אביו, גם כאשר הוא נולד בשעה שלא היה נשוי לאימו וגם כאשר נותק בינם הקשר במשך שנים רבות. חוק הירושה גובר בנקודה עקרונית זו על דיני המשפט הדתי, אשר יש ויגדיר ילד שנולד מחוץ לנישואין כממזר או כשתוקי (מי שלא ידוע בוודאות מי אביו הביולוגי), הגדרות שעשויות להעלות שאלה הלכתית-דתית ביחס לכשרותו לרשת את אביו.
ירושה של ילד מאומץ
סעיף 16 לחוק הירושה עוסק בזכויות הירושה של ילד מאומץ. נקדים ונאמר, כי הלכה היא שילד שאומץ כדין יורש את ההורה שאימצו, כאילו היה ילד ביולוגי של המוריש. בשנת 2012 תוקן סעיף 16 לחוק הירושה והוספו לו שני סעיפי משנה המרחיבים את זכות הירושה של הילד המאומץ כמפורט להלן:
16. (א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
משמעות סעיף 16 (א) לחוק הירושה היא כי המחוקק השווה בין מעמדו של ילד המאומץ כדין לבין מעמדו של ילד ביולוגי של המוריש לענייני הירושה, וזאת גם לעניין חליפיו של המאומץ, כך שצאצאיו יורשים אותו. סעיף 16(ב) לחוק הירושה מוסיף ומרחיב את הזיקה של ענייני ירושה גם לירושה של קרובי המאמץ וקרובי המאומץ. מנגד, סעיף 16(ג) לחוק הירושה מנתק את זכותם של ההורים הביולוגים של המאומץ וקרובי משפחתם לרשת את המאומץ: "הורי המאומץ והורי הוריהם וצאצאיהם לרשת את המאומץ".
איבוד כשרות לרשת
איבוד כשרות לרשת מתרחש בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה הקובע תנאים ל-פסלות לרשת. החוק קובע, כי אם זייף אדם את צוואתו של המצווה, העלים או הסתיר אותה, היה מעורב בזיוף הצוואה או שהגיש צוואה מזוייפת לקיום או שהשתמש בה, והוא הורשע בדין, הרי שהינו פסול מלרשת את המוריש. ראוי להדגיש, כי על מנת שאדם יאבד את כשרותו לרשת, יש צורך כאמור בחוק בהרשעה בהליך לפי דיני העונשין. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות על פי חוק הירושה לקבוע כי יורש אינו כשר לרשת בשל מעשיו, גם אם הוכחו במסגרת הליך אזרחי בפניו.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
