מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה
מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה הוא רופא פסיכיאטר או רופאה בעל התמחות מיוחדת ברפואת הגיל השלישי (פסיכוגריאטר או גריאטר) אשר ממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה על מנת לחוות דעתו על מצבו של המצווה במועד עריכת הצוואהץ מטרתה של חוות הדעת הרפואית שיערוך המומחה הוא לתת לבית המשפט כלים להבין את סוגיית ה- כשרות לצוות בצוואה של המנוח במועד עריכתה. מומחה רפואי שמונה בהליך התנגדות לצוואה נועד לסייע בקביעה, אם המצווה הבין את טיבה של צוואה. על מנת לקבוע את מצבו של המנוח, מסתייע המומחה הרפואי במידע המועבר לו על ידי הצדדים להליך, כגון רשומות רפואיות של קופת חולים, מבחני מיני מנטל, מבחן מוקה, מבחן השעון, איבחונים סיעודיים של המנוח, איבחונים של המוסד לביטוח לאומי וכל מידע רפואי שיכול לסייע לערוך צוואה.
מדוע ממנים מומחה רפואי בהליכי התנגדות לצוואה
מינוי מומחה רפואי מתרחש בשני מצבים: כאשר בית המשפט ממנה מיוזמתו את המומחה לאור ספקות שיש לו בשאלת כשרותו של המצווה לערוך את הצוואה או כאשר אחד מהצדדים מעלה טענה של אי כשירות לערוך צוואה. חוות הדעת הרפואית נדרשת מכיון שלבית המשפט או לעורכי הדין אין את הכלים המקצועיים להבין את כושרו של המנוח. נפסק כי 'עניין שברפואה' יש להוכיח בחוות דעת רפואית (ע"א 472/81 קצין התשלומים נ' אברג'יל; רע"א (נצ') 4662-05-15 פל. נ' אבו יונס ואח'; רע"א 1023/16 פל. נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19/6/2016).
בקשה למינוי מומחה רפואי
בקשה למינוי מומחה רפואי בהליכי התנגדות לצוואה חייבת להתמך בראיות שהמצווה היה במצב רפואי המעורר חשש שלא הבין את מעשיו ואת טיב צוואתו. הראיות חייבות להיות בעלות זיקה ליכולת הקוגנטיבית והמנטלית של המצווה לערוך את צוואתו. לדוגמא, מבחן מיני מנטל בציון נמוך שנערך בסמוך לעריכת הצוואה מהווה ראיה המקימה חשש לאי כשרות. מנגד, העובדה שהמצווה היה חולה בשפעת במועד עריכת הצוואה אינה משקפת חשש שלא היה כשיר, וגם היותו מרותק לביתו ונזקק לכיסא גלגלים אינה ראיה המקימה חשש להעדר כשרות.
כיצד נבחר המומחה הרפואי לקביעת כשרות לערוך צוואה?
בחירת המומחה נעשית על ידי בית המשפט לענייני משפחה אשר מחזיק פנקס מומחים, ממנו הוא בוחר את המומחה שיבחן את המקרה שבפניו ויגיש לו את חוות דעתו. במקרים אחרים, רשאים בעלי הדין להסכים על זהותו של המומחה, ובית המשפט יעתר לבקשתם וימנה את המומחה הרפואי. רק רופא מומחה כגון פסיכיאטר, פסיכוגריאטר או גריאטר יכול לשמש כמומחה רפואי בשאלת כשרות לערוך צוואה. לא ניתן למנות פסיכולוג מומחה ומי שאינו רופא הרשום בפנקס הרופאים לעריכת חוות דעת רפואית קבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
מהי מטרתו של המומחה הרפואי
מטרתו של המומחה הרפואי בהתנגדות לצוואה היא לקבוע בחוות דעתו, אם אדם ידע להבחין בטיבה של צוואתו במועד עריכתה. בפרשת מזרחי ובפרשת בנדל נ' בנדל נקבעה הדרך בו יפעל בית המשפט בבחינת השאלה "האם ידע עורך הצוואה להבחין בטיבה של הצוואה שערך".
במסגרת חוות הדעת של מומחה בית משפט יבדק איפוא, אם עורך הצוואה היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה, האם ידע על היקף רכושו זהות יורשיו והאם היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו (ע"א 160/80, 851/79 בנדל נ' בנדל פ"ד ל"ה(3) 101, 105 ; ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מ"א(4) 454 ; תע' (י-ם) 514/79 עז' פלידיה הירש נ' יפת בע"מ פס"מ תשמ"א(א) 419 ; תע' (ת"א) 6571/84 עז' נוריאל ז"ל נ' נוריאל פס"מ (תשמ"א)(א) 512).
איסור הגשת חוות דעת מטעם בעל דין
אחת הפעולות שיש להימנע מהן בעת ניהול התנגדות לקיום צוואה הוא ניסיון להגשת ראיות כגון חוות דעת מטעם מומחה רפואי של אחד הצדדים, במטרה לשכנע את בית המשפט כי אדם לא היה כשיר לעריכת צוואה.שימוש יזום במסמך של מומחה, כגון חוות דעת שנערכה לצורך ההליך המשפטי, על מנת להוכיח אי כשירות יכשל, מכיון שסדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה אינו מאפשר להגיש חוות דעת מומחה, ללא רשות בית המשפט. מכיון שהחוק מונע מבעל דין להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו יש לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. רק במקרה ובית המשפט לענייני משפחה דחה את הבק
שה למינוי מומחה רפואי, יהיה רשאי בעל הדין להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו על מנת להוכיח עניין שברפואה.
נדגיש כי אין באיסור להגיש חוות דעת רפואית לבית המשפט לענייני משפחה, כדי למנוע פניה עצמאית של בעל דין על ידי עורך דין לענייני ירושה המייצג אותו, למומחה רפואי מכובד, על מנת שיערוך חוות דעת שעל יסודה ניתן יהיה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בהמשך. זהו עניין של תקציב לניהול ההליך המשפטי.
שאלות הבהרה למומחה רפואי
לאחר מינוי של המומחה והגשת חוות הדעת הרפואית, ניתן להגיש לו בתוך 14 ימים ממועד עריכת חוות הדעת שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו. מטרת שאלות ההבהרה אינן להתנצח עם המומחה על מסקנותיו אלא לברר ולהבהיר נקודות שאינן ברורות דיין בחוות דעתו.
חקירה נגדית למומחה רפואי
לאחר מענה על שאלות ההבהרה, ניתן לבקש מבית המשפט לזמן את המומחה לחקירה נגדית. על פי הדין, ככל שהוגשו שאלות הבהרה למומחה, סביר להניח שבית המשפט יזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו. כיום קיימת אי בהירות ביחס לשאלה אם בבית המשפט לענייני משפחה, המתדיין לפי סדר דין מיוחד, קיימת חובה להגיש שאלות הבהרה למומחה, כתנאי לזימונו לחקירה נגדית, אך אין מחלוקת על כך שלבית המשפט לענייני משפחה סמכות טבועה לזמן את המומחה מטעמי צדק, גם אם לא הוגשו שאלות הבהרה. נציין, כי אי הבהירות צצה על רקע העובדה שסדר הדין בבית המשפט האזרחי אינו מציב את משלוח שאלות ההבהרה כתנאי לזימון המומחה לחקירה נגדית, כך על פי פסיקת בית המשפט העליון.
מעמדו של מומחה רפואי
מומחה בית המשפט נבחר בשל מקצועיותו והאוביקטיביות שלו. המומחה הינו במעמד מיוחד, הדומה למעמדו של בית המשפט עצמו, ולכן עליו להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות מוחלטת מהחשפות למידע שנמסר לו על ידי אחד הצדדים. התכתובות בין הצדדים ועורכי דינם לבין מומחה בית המשפט – חייבות להיות גלויות וברורות. נדירים המקרים שבהם ידחה בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעמו. בדרך כלל חוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט מתקבלת כלשונה, ובית המשפט משתמש בה במסגרת פסק דינו בכדי לקבוע שהמצווה היה כשיר או שלא היה כשיר במועד עריכת צוואתו.
מעמדה של חוות הדעת הרפואית
חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט היא חוות דעת רטרוספקטיבית, כלומר – המומחה מחווה דעתו על מצבו של אדם שנפטר, מבלי שבדק אותו ישירות, אלא רק על סמך התיעוד הרפואי המוצג לפניו. מכיון שהמומחה לא חווה את המנוח בחושיו, אין מנוס מן המסקנה שעדותו של המומחה וחוות דעתו היא עדות סברה. דעתו של המומחה, אף אם היא נשענת על ידע מקצועי, אינה דעה הנסמכת על נתונים ופרטים שהמומחה חווה בחושיו אלא על תיעוד רפואי של אחרים, שהרי המומחה הרפואי לא נפגש עם המנוח. עדותו של המומחה היא "חריג" לכלל הפוסל עדות סברה, שכן בית המשפט מעניק לחוות הדעת של המומחה מטעמו משקל רב, חרף העובדה שמדובר בהנחה, אמנם, הנחה מבוססת על תיעוד רפואי אך עדיין – הנחה בלבד.
בפרשת שוורץ נקבע, כי מבחינה ראייתית, לעיתים דווקא עדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי (ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא ב
ית אהרון ישראל נד(2) 215, ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705). קביעה זו מתבקשת לאור העובדה שתוארה לעיל, מקום שחוות הדעת של המומחה היא בבחינת עדות סברה או עדות מפי השמועה, מכיון שהוא אינו מכיר את המנוח וכל שהוא יכול להסתמך עליו הם מסמכים רפואיים שהומצאו לו בדיעבד. לעומת זאת, אדם שהיה עד לעריכת הצוואה, יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו. לכן, עדיף להביא לבית המשפט עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון ומהימנותו אינה מוטלת בספק.
פסילת חוות דעת רפואית
פסילת חוות דעת רפואית של מומחה בית משפט היא אירוע נדיר ביותר, המתרחש כאשר בית המשפט השתכנע כי המומחה לא התייחס לכל חומר הראיות שעמד מולו, טעה במסקנתו או נתן משקל מוטעה לנתון רפואי או עובדתי מסויים וכן במצב שבו הושפע בהשפעה אסורה על ידי אחד מבעלי הדין. כך כאשר מתברר לבית המשפט כי חוות הדעת נגועה בניגודי עניינים נסתרים בין המומחה לבין אחד הצדדים לסכסוך הירושה או כאשר המומחה נחשף למידע אשר משפיע על דעתו, בניגוד להוראות בית המשפט לענייני משפחה. במקרה שכזה, לבקשת בעל דין או מיוזמתו שלו, יקבע בית המשפט את פסילת חוות הדעת הרפואית וימנה מומחה רפואי אחר על מנת שיחווה דעתו על מצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה. היה וחוות הדעת כבר הוגשה, עשוי בית המשפט לקבוע באחד מהמקרים שפרטנו לעיל, שחוות הדעת הרפואית אינה משקפת את מצבו האמיתי של המנוח במועד עריכת הצוואה. פסילתה של חוות דעת בבית משפט לענייני משפחה או דחיית מסקנותיה, תעשה רק לאחר בדיקה מעמיקה של הטענות שהועלו.
השפעה אסורה על מומחה רפואי
אסור בתכלית האיסור לזהם את ידיעותיו של מומחה בית המשפט בחשיפתו לתכתובות אישיות, מכתבים, רשומות, סרטונים, תמונות, כתבי בי דין ומידע ראייתי אחר שאסף אחד מבעלי הדין, ובמיוחד אסור הדבר כאשר מטרתו של אותו מידע שנחשף הוא להשפיע על המומחה לקבוע כי המנוח היה חסר כשרות לערוך צוואה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בלוד, בתיק בקשת רשות ערעור בייצוגו של עו"ד ד"ר מובשוביץ, כי ניסיונו של בעל דין להציג למומחה בית משפט חוות דעת של מומחה רפואי שהוא עצמו זימן, אסורה לחלוטין שכן מדובר בניסיון להשפיע עליו. פסיקות אלו שסקרנו לעיל, אינן אלא יישום של האיסור הידוע מבית מדרשו של בית המשפט העליון, על הגשת מסמכים מסוג כלשהו, למעט מסמכים רפואיים, למומחה בית המשפט. האיסור הוא כה מקיף, עד כי אף נאסר להגיש למומחה בית משפט ספרות של מדע הרפואה על מנת להוכיח לו מה המצב הרפואי, ונקבע כי מדובר בעדות שמיעה.
לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק שבו ייצג עו"ד ירושה ד"ר רן מובשוביץ, הוצאות כבדות כנגד בעל דין שנתפס בקיום קשר נסתר עם מומחית בית המשפט לגרפולוגיה. עניינו של אותו קשר נסתר היה בשיחה על מהותה של חוות הדעת וכיצד ניתן להימנע מטענות עתידיות כנגד חוות הדעת, לכשתוצא. מן התכתובות השתמע, כי המומחית ידעה כבר באותה עת, עוד בטרם כתבה את חוות דעתה, מה עמדתה, והתייעצה עם אותו בעל דין בסתר, לעניין ההתמודדות העתידית עם טענותיו של הצד שמנגד.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
