מניעות והשתק
מניעות והשתק הינם מושגים מתחום הדין המהותי-דיוני. בעל דין מעלה טענות של מניעות והשתק כחלק מניסיונו למנוע בירור של טענות יריבו במסגרת ההליך המשפטי הנוכחי.
השתק מכוח מצג
מניעות היא השתק מכוח מצג, כך שבעל דין שהציג גירסה מסוימת בעבר, מושתק מלשנות אותה בהליך משפטי אחר. ההשתק הינו סוג מיוחד של מניעות. בעוד שמניעות עוסקת במצב שבו בעל דין מושתק מהעלאת גירסה נוגדת לזו שנקט בעבר, ההשתק מתייחס למצב שבו בעל הדין מושתק כתוצאה מנסיבות חיצוניות.
השתק עילה
השתק עילה משמעו שבעל דין מושתק מלטעון לקיומה של עילה מסוימת בהליך המשפטי. השתק זה מתרחש כאשר קיים "מעשה בית דין". לדוגמא, בית המשפט הכריע לגופה של התנגדות לצוואה בפסק דין שאין עליו זכות ערעור 
עוד (פסק דין חלוט) ולכן לא ניתן להעלות טענה המערערת על כך שהצוואה אכיפה בתביעה חדשה. כלומר, אין לתובע אפשרות לתבוע בעילה זהה שוב את אותו בעל דין, לאחר שניתן פסק דין חלוט הקובע מסמרות באותה שאלה.
השתק פלוגתא
השתק פלוגתא מתייחס למצב שבו נאסר על בעל דין להעלות טענה נוגדת להכרעתו של בית משפט, בעניין עובדתי בעבר, בין אותם בעלי דין, ובתנאי שהשאלה שבה הכריע בית המשפט היתה חיונית להכרעה באותה תביעה.
בפרשת סניטובסקי נפסק, כי הצדדים להליך החדש מושתקים מלהתדיין לגבי המחלוקת המדוברת, משעה שזו כבר הוכרעה כאמור [iii]. לדוגמא, בית המשפט הכריע בתובענה שבין ירון לתמר, כי ההסכם ביניהם הופר על ידי תמר, ולכן עליה לפצותו בסכום כסף נכבד. תמר טוענת בתביעה אחרת שהגישה כנגד ירון, כי מעולם לא הפרה את ההסכם האמור. ברם, ירון מעלה טענת השתק פלוגתא אשר מתקבלת על ידי בית המשפט וגורמת לסילוק התביעה.
ההבדל העיקרי בין השתק עילה לבין השתק פלוגתא הוא שקביעתו של בית המשפט בתביעה האחרת, לא התבטאה בהכרח בפסק דין חלוט, אלא תוך כדי דיון.
מניעות בהליך משפטי
כמפורט לעיל, מניעות היא טענה דיונית המכונה גם השתק מכח מצג. בפרשת עזרא נקבע כי מדובר במצב שבו צד למשפט מנוע מלהתכחש למצג שהציג בפני צד אחר, אם אותו אחר הסתמך על המצג בתום לב ובסבירות ושינה עקב כך את מצבו לרעה [i].
מניעות היא חלק מדיני תום הלב, ולכן מכונה גם מניעות על סמך הבטחה או יושר. שם נוסף למניעות הוא השתק. ההשתק הינו מצב משפטי שבו מושתק צד מלהעלות טענה כנגד יריבו בהליך משפטי כגון התנגדות לצוואה או תגובה להתנגדות לצוואה.
כך נפסק בפרשות ביבי ותרשיש כי מי שנותן הבטחה לזולתו בידיעה שהלה מתכוון לפעול על פיה ומשנה את מצבו, אין לו חזרה ממנה [ii]. בנסיבות אלו, התעלמות מההבטחה בעתיד לא תתקבל על ידי בית המשפט.
דוגמא לטענת "השתק" ו-"מניעות": אבי הסתלק מירושת אמו המנוחה לטובת אביו. לימים, רבו אבי ואביו והוא שינה את דעתו והחליט שהוא מבטל את ההסתלקות ודורש את חלקו בירושת אמו.
במקרה שבו יגיש אבי תביעה לקבלת כספי העיזבון שירש ומהם הסתלק, תעלה טענת "השתק" שכן אבי מנוע מהגשת התובענה. הן אביו של אבי הסתמך על הויתור שלו כאשר הסתלק מחלקו בעזבון, ולימים גם מכר את חלקו בדירת המגורים שירש וחילק את כספו.
את טענת המניעות ניתן לרתום באופן יצירתי בתובענות בענייני ירושה גם לעניינים אחרים. על מנת לטעון את הטענה, נדרש להוכיח, כי הצד שכנגד הציג מצג מסויים בעניין ושינה את עמדתו מאוחר יותר. כך, גם אדם שהציג בהסכם עמדה מסויימת והתחייב בגינה, מנוע מלהתכחש לאותה עמדה או התחייבות בעתיד לבוא.
מן הכלל אל הפרט, בדיקה מדוקדקת של הטענות המועלות בכתב התביעה או כתב ההגנה, ביחס לראיות הקיימות בעניין, עשויה להעלות לאפשר העלאת טענת מניעות. למיותר לציין, כי את הטענה צריך להעלות מוקדם ככל האפשר. טענות מניעות בסכסוכי ירושה הן טענות מורכבות אשר עורך דין צוואות מנוסה ומקצועי ידע להעמידן נכונה מול בית המשפט לענייני משפחה בהליכי התנגדות לצוואה או ביטולי מתנה.
מידע על מניעות והשתק
[i] רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל מונד, פ"ד מז(5) 95, 100
[ii] ע"א 19/81 ביבי נ' הורברט פ"ד לז(2) 497, 501-502; ע"א 251/73 תרשיש נ' שיינליכט פ"ד כח(1) 572 579-581 (1974)
[iii] ע"א 199/82 יעקב סניטובסקי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד לט(1) 225 231-232
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
