מעוניין בדבר
"מעוניין בדבר" הינו מושג המופיע בסעיף 67 לחוק הירושה, ועולה תכופות במסגרת הליכי התנגדות לצוואה. המושג נועד להגדיר את מעמדו של אדם כמי שהינו בעל זכות לנקוט בהליכים הנוגעים לתוקפה של צוואה, כגון בהתנגדות לצוואה או הגנה על צוואה. על פי הפסיקה בפרשת עאסי (רע"א 3154/94) יש לפרש את המושג "מעוניין בדבר" בפרשנות מרחיבה כמי שטוען להנאה עקיפה מן העיזבון בשל היותו של יורש או זוכה. לצד המושג מעוניין בדבר קיים מושג נוסף "נוגע בדבר" המגדיר את האדם שטוען לזכות הנאה ישירה מהעזבון. בהתאם נפסק כי הן הנוגע בדבר והן המעוניין בדבר הינם נהנים ישירים מהעיזבון. מבחינה מעשית, מי שמבקש להתנגד לצוואה או לתבוע ביטול של מתנה שהוענקה בין בני המשפחה צריך להוכיח כי הינו מעוניין בדבר או נוגע בדבר [i]. הדרישה לקשר ישיר לסכסוך הירושה מעוגנת בהוראות הדין. כך לדוגמא, סעיפים 5(ב'-ג') לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 קובעים, כי העתק צוואה ימסר לאחר פטירת המנוח רק למי שהינו "מעוניין בדבר".
הנוגע בדבר
בעוד שהמעוניין בדבר יכול להיות מי שטוען להנאה עקיפה מהעיזבון מכוחו של יורש או זוכה, הנוגע בדבר צריך להיות מי שטוען שיש לו הנאה ישירה מן העיזבון. הן הנוגע בדבר והן המעוניין בדבר מחזיקים לכאורה בזכות קיימת להנאה מן העיזבון. לפיכך, מי שמצפה לזכות בעיזבון בנקודה מסוימת בעתיד אינו מחזיק בזכות קיימת, ולכן אינו מעוניין בדבר.
מעוניין בדבר : מבחנים
לפי פסק דין משולם, כל מי שחש באופן סוביקטיבי שיש לו עניין בסכסוך על העיזבון רשאי להתנגד לקיום הצוואה. לפי פסק דין עאסי, מי שמבקש להתנגד לצוואה חייב להוכיח שיש לו הנאה ממשית מן העיזבון, גם אם היא עתידית ולא ודאית. לפי פסק דין פוקס חייב מי שמבקש להתנגד לצוואה להוכיח כי יש לו אינטרס מיידי ישיר ברכוש העיזבון ואין די בציפיה לזכות בחלק מנכסי העיזבון בעתיד
חריגים להגדרת מעוניין בדבר
קיימים מקרים[ii] שבהם צורפו צדדים מעוניינים להליך בבית משפט מכיון שהיתה להם "ציפיה טבעית" לרשת את המנוח. נוסף על כך, דעת המיעוט בפסיקת בית המשפט קובעת, כי יש לתת מעמד של מעוניין בדבר גם למי שחש באופן סוביקטיבי שיש לו עניין בתוצאות ההליך. כאמור, בית המשפט יטה שלא ליתן מעמד לאדם כזה אך הדלת פתוחה לניסיון, בהתייחס לנסיבות המיוחדות שבכל מקרה ומקרה.
מעוניין בדבר – תנאי סף להגשת התנגדות לצוואה
כאשר מגישים התנגדות לקיום צוואה, מועבר העתק כתב ההתנגדות לב"כ האפוטרופוס הכללי, אשר עשוי להודיע על התערבותו בהליך, בין היתר, גם אם המתנגד לא הבהיר מהו מעמדו כמעוניין בדבר. בהתאם, חובה על המתנגד להבהיר מהו מעמדו לעניין הצוואה, ומהי זכות העמידה שלו בהליך ההתנגדות. הדברים פשוטים למדי כאשר המתנגדים לצוואה הם מי שאמורים לרשת את העיזבון, ככל שהצוואה תבוטל.
במקרים אחרים, המצב סבוך יותר. לדוגמא, קובי שמע מהשכנה אסתר, שהקשישה שחיה בקומה האחרונה בביתם הורישה את כל רכושה למטפל הפיליפיני שסעד אותה בערוב ימיה. קובי סבור שהמטפל ניצל את השכנה והוא מבקש להגיש התנגדות לקיום צוואה אך התנגדותו נדחתה, מכיון שהוא אינו מעוניין בדבר והוא לא הביא ולו ראשית ראיה לטענותיו.
לעומת זאת, בנה של הקשישה זכה בצוואתה הראשונה בכל רכושה, אך נושל מן הירושה בצוואתה המאוחרת. לבן המנושל מעמד של מעוניין בדבר בהליך ההתנגדות לצוואה המאוחרת, מקום שככל שיצלח ההליך, תיכנס לתוקפה הצוואה המוקדמת, המעניקה לו מעזבון המנוחה.
המעוניין בדבר בסכסוך ירושה
על פי הנוהג המעשי, בוחן בית המשפט אם מי שמבקש להתנגד טוען שקיימת לו טובת הנאה מן העיזבון או הרכוש באופן ישיר או עקיף. היה וזהו המצב, סביר להניח כי בית המשפט יאפשר לאדם לנקוט בצעדים ביחס לתוקף הצוואה. עולה, כי מתנגד לצוואה יכול להיות יורש פוטנציאלי של המנוח, שנושל בצוואה מחלקו הצפוי, ולכן יזכה בחלקו אם הצוואה תבוטל. נושה של המנוח עשוי גם הוא להיות מעוניין בדבר, שכן זכותו להשבת חובות המנוח בטרם חלוקת העיזבון, גוברת על זכותם של היורשים על פי הצוואה. מנגד, אדם שסבור שיש לו מעמד רק מפני שהוא כועס על מי שהשפיע על המנוח, אך אינו זוכה בדבר בכל מקרה, אינו מעוניין בדבר על פי חוק הירושה.
יורש אחר יורש כמתנגד
האם מי שאינו יורש יכול להגיש התנגדות לקיום צוואה? השאלה עולה בעיקר בהסדר המכונה יורש אחר יורש לפי סעיף 42 לחוק הירושה. לפי הסדר זה, קיים יורש ראשון שמקבל לידו את כל העיזבון, והוא רשאי לעשות בו כרצונו, ולאחר פטירתו של היורש הראשון עובר העיזבון שנותר לידיו של היורש השני. האם היורש השני בהסדר יורש אחר יורש יכול להגיש התנגדות לצוואה שבה נקבע שהיורש הראשון יירש לפניו את העזבון?
פסיקת בתי המשפט קובעת, כי היורש השני אינו יורש כל עוד היורש הראשון בחיים, ואין לו כל זכות על הנכסים שקיבל לידיו היורש הראשון. המגבלה היחידה החלה על היורש הראשון היא שהוא אינו יכול לצוות בצוואה משלו את הרכוש שירש למי שאינו היורש השני. לכאורה, אין ליורש השני מעמד להגיש התנגדות לצוואה, אך למעשה המבחן שונה. היה והיורש השני היה יורש מיידי של המנוח לולא קיומה של הצוואה, הרי שהוא מעוניין בדבר, שכן פסילת הצוואה תביא לכך שיזכה בחלק מן העזבון.
ידיד בית המשפט – מעוניין בדבר
בתי המשפט אינם דנים בהתנגדויות המוגשות על ידי מי שאינו "מעוניין בדבר". יוצא דופן לכך הינו מי שמצליח לקבל מעמד של "ידיד בית המשפט". בדרך כלל, מדובר בגוף ציבורי אשר מצליח לשכנע את בית המשפט כי הוא מייצג אינטרסים שיש צורך להתייחס אליהם במהלך ההליך. כך לדוגמא, במקרה שטופל במשרדנו, עו"ד שאינו קרוב משפחה של המורישים, ביקש להודיע לבית המשפט על מידע שהגיע לידו בדבר מזימה להשתלטות על ירושתן של נשים בודדות ניצולות שואה שחיו בגפן. בית המשפט איפשר לו לפתוח בהליך כידיד בית המשפט, ותרומתו להליך זה הביאה לביטולה של הצוואה וחלוקת
התנגדות לצוואה של ידועה בציבור
מי שהיה ידוע בציבור הינו בעל מעמד להתנגד לצוואה, שכן לו תתבטל הצוואה הוא עשוי לרשת מכח סעיף 55 לחוק הירושה, המכונה "מעין צוואה".
לפי סעיף זה לחוק הירושה, גם ידוע או ידועה בציבור שהיו בן זוג של המנוח, זוכים למעמד כמי שהתחתן עם המנוח. השאלה מהי ידוע בציבור היא שאלה נפרדת שזכתה לפרשנויות רבות בדיני ירושה אך עד כה לא הוכרע מיהו בדיוק ידוע בציבור, וכל מקרה לגופו.
מעוניין בדבר לפי חוק הנאמנות
פתרון אפשרי נוסף לקניית מעמד של מעוניין בדבר בידי מי שאינו זכאי לטובת הנאה מעיזבון המנוח, מצוי בהוראות סעיף 39 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 המאפשר לכל אדם אשר נוכח כי אחר הפר את חובת נאמנותו כלפי המנוח, לפנות לבית המשפט בנדון, כאשר הפניה היא בעניינה של הנאמנות ולא בעניינו של הפונה דווקא.
הרעיון העומד מאחורי התנגדות שכזו היא, שטובת הציבור מחייבת בירור העניין. התנגדות לצוואה של מי שאינו מעוניין בדבר בעילה של "טובת הציבור" היא למעשה טענה הנסמכת על המושג תקנת הציבור.
ככל שהמתנגד לצוואה מציג מידע אשר עשוי להצביע על העובדה כי אדם לא ביקש להוריש רכושו למאן דהוא, הרי שבירור ההתנגדות נתמך באינטרס ציבורי של כיבוד רצונו האחרון של המנוח.
מעוניין בדבר בשל ניצול חסר ישע
כמו כן, ניתן לפנות לבית המשפט גם מכח הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 הקובעת כי צד מעוניין האוחז מידע בדבר פגיעה ב-חסר ישע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שינקוט בצעדים מתאימים לשימור זכויותיו.
הוראה המחייבת אדם בדבר דיווח של אדם לרשויות, ולבית המשפט כרשות, אם הינו עד לפגיעה בחסרי ישע, מופיעה גם בסעיף 368 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וניתן לעשות שימוש גם בתוכנה כעילה לפניה לביהמ"ש.
מידע על מעונין בדבר בהתנגדות לצוואה
[i] סעיף 67 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965
[ii] בג"ץ 673/89 שולמית משולם נ. ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד מה(5) 594, ע"א 5411/93 אמונה תנועת האשה הדתית לאומית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרי המידע, ע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי ואח', פורסם במאגרי המידע, ת"א (חי') 1261/99 לאון גולדרייך נ' זיגמונד – זישה גליק, פורסם במאגרי המידע
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
