מעין צוואה הוא ביטוי המופיע בהוראת סעיף 55 לחוק הירושה, ומטרתו לקבוע מצב שבו בני זוג ידועים בציבור זוכים בזכות לרשת את בן זוגם, גם אם לא נישאו לו, כאילו נכתבה לטובתם צוואה, אפילו אם לא נכתבה צוואה שכזו. חוק הירושה קובע כך: "55. איש ואישה, החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין, אילו היו נשואים זה לזה, והוא – כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". עולה, כי מעין צוואה היא מצב שבו קונה אדם זכות לרשת את בן זוגו, לאור התקיימותו של מצב עובדתי מתמשך המתבטא ביחסי זוגיות בעלי סממנים מסויימים. יש שיראו במעין צוואה אחד מ-סוגי צוואה, אף שלא נכתבה כל צוואה. באנלוגיה לדיני החוזים, מדובר במצב שבו נולדה זכות ירושה בשל התנהגות. ככל שתתקיים מערכת העובדות המפורטת בסעיף 55 לחוק הירושה, יקבע בית המשפט כי לצורך דיני הירושה, מדובר בבני זוג שהינם ידועים בציבור, ולפיכך, יורשים הם האחד את רעהו על פי דין (בג"ץ 673/89 שולמית משולם נ' בית הדין הרבני הגדול). למיותר לציין, כי הוכחת מעמד של ידועים בציבור במסגרת סכסוך ירושה הוא עניין לעורך דין צוואות מנוסה, נוכח הדרישות הכוללניות והמבחנים המעורפלים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. מן הראוי לציין, כי גם במצב של מעין צוואה, שבו לא נרשמה צוואה, יש לבחון אם הידוע בציבור עומד בתנאי "כשרות לרשת של בני אדם", ואינו מעורב בפעולות המתוארות בסעיף 5 לחוק הירושה. להרחבה על זכויותיו של בן זוג, ראו גם בקישור ל-מאמר זה.
כוונת המנוח במצב של מעין צוואה
ההנחה היה שמערכת יחסים בין בני זוג אשר דומה באופיה ובמהותה לזו המתפתחת במסגרת נישואין מצמיחה זכות ירושה, למרות העדרו של טקס פורמאלי של נישואין. המחוקק הניח במסגרת סעיף 55 לחוק הירושה, כי כוונתו של הנפטר, אשר לא הותיר אחריו צוואה, היא שבן זוגו יירש אותו לאחר מותו, ממש כפי שמתרחש בעת פטירתו של בן זוג נשוי. סיבה נוספת לקיומה של "מעין צוואה" נעוצה באינטרס הציבורי כפי שפורש בבית המשפט העליון בפרשת פלוני: "תכלית רביעית של חוק הירושה – השלובה בתכליות האחרות – היא להשוות בין מעמדם של בני זוג נשואים למעמדם של הידועים בציבור. אין הצדקה לכך שמצבם של מי שנישא בנישואין אזרחיים יהיה נחות ממצבם של ידועים בציבור גרידא." (בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלוני)).
מבחנים ל-מעין צוואה
המבחן לקיומו של קשר זוגי המקים זכות ירושה מכונס לביטוי "חיי משפחה במשק בית משותף". מדובר במבחן גמיש, בהתאם לנסיבות המקרה, כאשר כל מקרה לגופו ולעניינו. כך לדוגמא, אין בקיום יחסי אישות בלבד כדי להכריז על בני זוג כידועים בציבור, שכן אין די בכך כדי לקבוע שהתקיימו יחסי משפחה. עוד נפסק, כי אין חובה שבמסגרת תנאי משפחה יהא שיתוף קנייני בנכסי בני הזוג ולכן אין זה משנה, אם יש לבן-זוג חשבון נפרד. עוד נקבע, כי "משק בית משותף" אין פירושו שויון הכרחי במקורות המימון בין הצדדים" (ע"א 107/87 שרה אלון נ' פרידה מנדלסון). להרחבה נוספת על המבחנים ראו ידועים בציבור וירושה ו- עריכת צוואה.
מעין צוואה מול צוואה
מה גובר? צוואה או מעין צוואה? הוראת "מעין צוואה" אינה תקפה במידה והנפטר השאיר אחריו צוואה או הוראה מפורשת או משתמעת המתייחסת לכך. המוריש יכול לבטל את זכות הידועה בציבור לרשת את עיזבונו, ממש כפי שהוא זכאי לנשל את אשתו הנשואה לו מכל עיזבונו בצוואה. כשם שאין מניעה לפסול אשה נשואה מלרשת, כך גם אין מניעה מלפסול ידועה בציבור מלרשת בצוואה. מובן כי במקרה שכזה, יש לידועה בציבור זכות להגיש התנגדות לצוואה, שכן לו תבוטל הצוואה, היא עשויה לזכות בעיזבון מכוח כללי "מעין צוואה" ו-דיני ירושה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417