מתנה למטפל בן משפחה
מתנה למטפל בן משפחה היא הענקה ללא תמורה המכונה גם מתנה בין בני משפחה, כרוכה בדרך כלל בניגודי עניינים. מדובר בסוגיה שבית המשפט לענייני משפחה בוחן במסגרת סכסוך ירושה, על מנת לקבוע אם טובת הנאה שקיבל אדם מרכוש המנוח בחייו או מעיזבון המנוח לאחר פטירתו, היא בגדר טובת הנאה אסורה. בדיקה זו אינה מבוססת בדרך כלל על חוק המתנה או חוק הירושה אלא דווקא על דיני הנאמנות והשליחות כפי שמתבטאים באיסור על טובת הנאה אסורה לאפוטרופוס. בדרך כלל, מי שמטפל במנוח מצוי במעמד של נאמנות שכן המטופל הוא הנהנה והמטפל הוא הנאמן האמון על הטיפול הראוי בו, מבלי שצומחת לו טובת הנאה אסורה מממעמדו. על פי פסיקת בית המשפט, הוכחת ניגודי עניינים אינה דורשת הצבעה על מעשה מפורש של ניגוד עניינים ודי בכך שהתובע יראה לבית המשפט, שהנאמן מצוי בעמדה הגורמת לניגוד עניינים. ברור איפוא שהוכחת העובדה שהוענקה מתנה למטפל בן משפחה, מציגה בפני בית המשפט מצב שמקים חשש ממשי לניגוד עניינים בין טובתו של המטופל לאינטרס של המטפל בן משפחה ברווח כלכלי. ניגודי עניינים ב-סכסוך ירושה עשויים להתרחש בכוונה תחילה ובתכנון מראש, ואלו המקרים החמורים יותר, המתבטאים ב-סכסוך ירושה מוקדם בו נטען כי העיזבון מרוקן מנכסיו כאשר המטופל עודו בחיים. כך, הפרת אמונים המחייבת סנקציה כנגד המטפל שהינו נאמן, עשויה להיוולד כאשר המטפל מושך לעצמו שכר או טובת הנאה מתוך נכסי המטופל, שהם למעשה נכסי הנאמנות, וזאת ללא הרשאה או בחריגה ממסגרת הוראות הנאמנות. מאידך, וכפי שנפרט להלן, גם קבלת מתנה מהמטופל ביוזמתו למטפל, עשויה להקים מצב של ניגוד עניינים. טענות הגנה בנושא הענקת מתנה לבן משפחה המטפל במעניק המתנה מבוססות בדרך כלל על הבאת ראיות לרצונו של מעניק המתנה ובמקרים היצירתיים יותר הצגת טיעון של נאמנות משתמעת ומתנה. במאמר זה נעסוק גם בסוגיות של הענקת מתנה למטפל על ידי המטופל, מתנה ביוזמת המטופ, מהו "אדם קרוב אצל עצמו" ומה משמעות של הפרת חובת השקיפות של המטפל.
הענקת מתנה למטפל על ידי המטופל
הענקת מתנה למטפל בן משפחה עשויה להצביע על חשש ממשי לניגוד עניינים ולהביא ל-ביטול מתנה, מכיון שהמטפל הוא האדם המבצע את הפעולות המשפטיות בשמו של המטופל, ומתן מתנה הוא סוג של פעולה משפטית כך שעולה כי המטפל עשה עם עצמו פעולה משפטית לטובתו עצמו. במצב אחר, המטופל מעניק למטפל מתנות יקרות ערך, מתוך חשש שאי הענקת המתנה תביא לכך שהמטפל ינטוש אותו והוא יוותר לבדו. לדוגמא, יורם הוא מטפל של אביו שמעון ומטפל בו במסירות. שמעון אסיר תודה לעזרתו, אך גם חושש שיורם יקדיש זמן רב יותר לעסק החדש שהקים, ולכן הוא מעניק לו מתנת כסף בשווי מאות אלפי שקלים במטרה לגרום לו להמשיך לטפל בו במסירות. יורם מושך על פי בקשתו של שמעון מחשבונו סכום עתק המהווה מתנה לכאורה על פי רצונו של שמעון. לאחר שחלפו מספר שנים, מתפתחת ביורם מרירות מכיוון ששמעון לא מצא להעניק לו שוב מתנה, למרות מסירותו אליו. בהתאם, מתחיל יורם לצמצם את ביקוריו אצל שמעון, אשר מבין את הרמז, ומעניק לו שוב מתנת מזומנים מכובדת. כל המתנות הללו לא הוענקו מתוך רצון חופשי של שמעון, אלא מתוך חשש הכרוך בתלותו ביורם ובטיפולו, ואלמלא הטיפול, יורם לא היה זוכה במתנות אלו. הבעיה העיקרית מבחינה משפטית בהכרעה ביחס לדינן של הענקות ללא תמורה מהסוג שהבאנו כדוגמא, כרוכה בסוגיה של החלטה אם הגמול בדמות המתנה ניתן למטפל בשל עזרתו או בשל החשש מכך שהסיוע יסתיים. לעניות דעתנו, כאשר מצב העניינים הוא שהמטפל מקבל שכר והתמורה עבור הטיפול מוסדרת, הענקת המתנה מקימה ראשית ראיה לכך שאין מדובר במתנת אמת אלא בהענקה שמטרתה בתלותו של המטופל במטפל. להרחבה נוספת על מתנת כסף ראו גם על ביטול מתנה כספית ו-אפוטרופוסות בסכסוך ירושה.
מתנה ביוזמת המטופל
מתנה ביוזמת המטופל היא למעשה הענקה ללא תמורה במצבה הטבעי ביותר, שכן מהלך הדברים ההגיוני הוא שאדם רוצה להעניק מתנה מרצונו ולא שאדם מבקש שיעניקו לו מתנה. השאלה העיקרית מבחינה משפטית היא, האם יוזמתו של המטופל להעניק את המתנה מכשירה אותה במצב שבו מתקיים ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים בין המטופל לבין המטפל? התשובה ניתנה במסגרת ההלכה הפסוקה בפרשת גל גורן הולצברג, שם נפסק כי גם אם המטופל מבקש להעניק מתנה יקרת ערך למטפל, הדרך להכשירה היא באמצעות פניה לבית המשפט טרם קבלת המתנה.
אדם קרוב אצל עצמו
מתן מתנה של אדם לעצמו, מתוך רכושו של אחר, מהווה ניגוד עניינים מכיון ש-"אדם קרוב אצל עצמו" (סנהדרין ט' ב') ועל כך אמר בית המשפט בפרשת אביבה מירז "פעולתה של המנוחה נדמית בעיניי למתן מתנה נדחית בזמן, על ידי בת החסות לאפוטרופה. פעולה זו טובלת בניגוד עניינים. מכאן שאין ליתן לה תוקף. ואם ישאל השואל, האם נמנע באופן מוחלט מאדם ליתן מתנה לאפוטרופסו, ובדרך זו לגמול לו, הרי אפשר שהתשובה תימצא באישור של בית המשפט." ע"א 4377/04 גל גורן הוצלברג נ' אביבה מירז ,פורסם במאגרי המידע. משמעות הדבר היא, כי מצופה שמטפל ומי שאמון על טיפול באדם מוחלש בערוב ימיו, לא יקח לעצמו כל מתנה או טובת הנאה מרכושו של המטופל, אלא ברשות בית המשפט. לכן נאמר בפרשת לויטין, כי אחת מחובותיו היסודיות של הנאמן היא החובה "שלא להעמיד את עצמו במצב של התנגשות אפשרית בין חובתו כנאמן ובין טובתו הפרטית…" (ע"א 36/51 לויטין נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ח (1) 627, 629 (1954).
הפרת חובת השקיפות של המטפל
הפרת חובת השקיפות של המטפל היא מקרה נוסף המקים חשש לקיומם של ניגודי עניינים בין המטפל למטופל: מי שמטפל ברכוש של אחר, חייב לגלות את כל הנתונים הקשורים לפעילותו ברכוש וסירוב לגלות נתונים אלו או הסתרתם מהווה הפרה מובהקת של חובת הנאמנות. סעיף 7 לחוק הנאמנות מחייב את הנאמן שהוא המטפל בחובת גילוי ודיווח ולפיכך אי דיווח על חשבונות הנאמנות והפעולות שביצע המטפל, במיוחד במסגרת הליכים משפטיים, עשוי ללמד על הפרת חובת האמונים. כך לדוגמא מצב במסגרתו מסתיר הנאמן מידע מבני משפחה על פעולותיו ברכוש הנאמנות מהווה הפרת חובת הנאמנות, אם הדבר נעשה חרף הוראת המטופל בדבר שקיפות, אך במצב שבו המטופל הוא חסר ישע, אין להסכים לאי דיווח מטעמו של מי שמנהל רכוש עבור ההורים הקשישים, גם אם הוא טוען שהוא חייב בחשבונות רק לשולחו חסר הישע, וראוי לפנות בסיוע עורך דין ירושה לבית המשפט לענייני משפחה בעניין. מבחינה מעשית, בעוד ש-אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט או אפוטרופוס למעשה שנטל על עצמו תפקיד שעניינו לנהל את ענייניו של המטופל, חייב בחובת השקיפות על פי הדין, הרי שבמסגרת ייפוי כוח מתמשך, יכול המטופל להורות למטפל שבחר ומינה, שלא לגלות מידע על רכושו ודרך ניהולו לאיש, אפילו לא לאפוטרופוס הכללי, ובמקרה שכזה, אין הפרה של חובת השקיפות, ואין עילה לביטול ייפוי כוח מתמשך.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.