נכסים שאינם נכללים בעיזבון
נכסים שאינם נכללים ב-עיזבון מכונים גם נכסים מלבר עיזבון, והם נחלקים למספר קבוצות. כספים המופקדים בקופות תגמולים (קופות גמל), ביטוחים וקרנות פנסיה ומשולמים על יסודה של "הוראת מוטבים" לאחר פטירה, אינם נכללים בכלל נכסי העיזבון בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה והוראת צוואה הקובעת מה יעשה בכספים מעין אלו אינה תקפה, אלא אם תינתן ב-צוואה התייחסות ספציפית לאותם נכסים, מיקומם והיקפם ובנוסף תשלח הודעה למנהל הקופה ו/או הביטוח שבו מצויים הכספים בדבר שינוי "הוראת המוטבים". בנוסף, הזכות למזונות ולתשלומן אינה נכללת בגדר העיזבון (סעיף 15א' לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959). שליחות המבוצעת על ידי שליח הפועל מטעמו של המנוח בימי חייו פגה עם פטירתו ולכן אינה נכ
ללת בעיזבון, בהתאם לחוק השליחות, בחריג הקובע כי אם השליחות נועדה להגן על זכויותיו של צד שלישי, הרי שהיא נותרת בתוקף, לצורך הגנה על אותה זכות. בהקשר לכך, ראוי לציין כי גם התחייבות לתת מתנה בעתיד היא חלק מעיזבונו של המנוח, ויש למקבל דבר המתנה זכות לאכוף התחייבות זו, גם לאחר פטירת המנוח. בנוסף, גם זכויות "ערטילאיות" שהן יציר פסיקת בתי המשפט כגון "זכויות שביושר" במקרקעין ואף זכויות הצומחות מכוח "נאמנות" שייכות לעיזבון, גם אם אינן רשומות בפנקס כלשהו. הכלל הוא, כי כל זכות וכל התחייבות הן בכלל העיזבון, למעט החריגים המועטים שציינו לעיל.
הוראת מוטבים
הוראת מוטבים בנכסים שאינם נכללים בעיזבון היא הוראה הנקבעת מכוח הסכם בין הקופה לבין המנוח בימי חייו, במסגרתה מורה האדם למנהלי הקופה או הביטוח למי לשלם את התגמולים המגיעים לו לאחר פטירתו. מקורה המשפטי של הוראת מוטבים המקנה זכויות למוטב לאחר פטירה היא בהוראה חוזית לטובתו של צד שלישי – המוטב. את הוראת המוטבים רשאי האדם לשנות בימי חייו כרצונו אפילו אם הקופה או המנוח הודיעו למוטב על זכותו זו וזאת בהתאם לסעיף 36ב לחוק החוזים, המהווה חריג לכלל הקובע שלא ניתן לשנות באופן חד צדדי מוטב בהסכם לטובת צד שלישי, אם נודע לו על זכותו ממי מהצדדים לחוזה. כאשר הוראת המוטבים מפנה ל-יורשים החוקיים, כלומר מכניסה את הכספים לכלל העיזבון, הרי שהיא תלויה בקביעת זהות היורשים באמצעות צו קיום צוואה או צו ירושה, כך שעד למתן צו שכזה, לא ישולמו הכספים לנהנה על פי ההוראה בהתאם לאמור בה. מנגד, כאשר הוראת המוטבים מציינת באופן שמי ומדוייק את פרטי המוטבים, הם זכאים לקבל את הכספים המגיעים להם לפי הוראת המנוח, וזאת ללא קשר לירושה או לחלוקת העיזבון. המוטב זכאי לבדו לכספים שמקנה לו הוראת המוטבים מכוח הוראה חוזית ולא מכוח דיני הירושה. לכן, יורשי המוטב יזכו בכספים אלו, אך ורק אם תקנון הקופה שבה נחסכו או נצברו הכספים קובע שיורשי המוטב זכאים לכספים שהיו מיועדים לו.
עריכת צוואה הכוללת בתוכה שינוי של הוראת מוטבים מחייבת התייחסות מיוחדת על פי פסיקת בתי המשפט. אין די במתן הוראה סתמית המשנה את גורלם של כספים המשתלמים לפי הוראת מוטבים, אלא יש לציין במפורש את פרטי הקופה או הקרן, וכן לציין כי נשלחה הודעה המשנה את הוראת המוטבים עצמה, כך שההוראה בצוואה משקפת למעשה שינוי שנעשה בחוזה שבין הקרן או הקופה לבין המנוח בימי חייו. מקובל להניח, שזו הדרך היעילה ביותר להטמעת כספי המוטבים בעיזבון המנוח.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
