כשבני זוג מחליטים לערוך צוואה הדדית, חשוב להבין את כל ההשלכות המשפטיות והמעשיות של ההחלטה. במאמר הבא נעמיק בהיבטים המרכזיים של צוואה הדדית ונענה על השאלות החשובות ביותר שעולות בנושא.
צוואה הדדית או בשמה העממי "צוואה זוגית", היא צוואה שעורכים בני זוג, בהתאם ל-סעיף 8א לחוק הירושה שתוקן בתיקון מס 12 לחוק הירושה בשנת 2005. עריכת הצוואה ההדדית דורשת שני שלבים. בשלב הראשון מחליטים בני הזוג במשותף על הוראותיה של הצוואה ההדדית ואז ניתן לומר שמדובר בצוואה משותפת. בשלב השני הופכת הצוואה המשותפת לצוואה הדדית, כאשר בני הזוג תולים את ההסדרים שבצוואה ההדדית לכאלו התלויים זה בזה. לדוגמא, בני הזוג מחליטים ביחד, כי כל אחד מהם יוריש לרעהו את כל עזבונו, אם הלך לעולמו ראשון ובנוסף, מחליטים בני הזוג כי במידה וילכו לעולמם יחדיו, יתחלק רכושם באופן שיוויוני בין כל ילדיהם (סעיף 8א לחוק הירושה, תשכ"ה-1965).בהעדר קיומם של שני השלבים, אין מדובר בצוואה הדדית. צוואות הדדיות זו ניתן לערוך בכל צורה בהתאם לסוגי הצוואה בחוק, לרבות צוואה בעדים, ב-כתב יד, וצוואה בפני רשות ולמעט כ-צוואה בעל פה. לעיתים נערכות צוואות הדדיות גם על עמוד אחד ובני הזוג חותמים על אותה צוואה ממש, דבר המחזק את השותפות שבהחלטה על הוראותיה.מקובל להניח, כי לצוואה הדדית חסרונות רבים. ראשית, מכיון שמדובר במסמך אשר אמור לצפות את כל ההתרחשויות העתידיות בחייהם של בני הזוג, משימה שנדמה שהיא בלתי אפשרית ולכן הוראותיה יוצרות בלבול רב אם מתרחש אחד המצבים שהצוואה לא צפתה. חסרון משמעותי נוסף מצוי בקושי לבטל את הצוואה. לדוגמא, חוק הירושה אינו מטפל במצב שבו אחד מבני הזוג איבד את כשירותו והאחר משנה את דעתו, אך אינו יכול להודיע על רצונו בביטול הצוואה למי שאיבד את כושרו כאמור. החסרון הגדול מכולם לעניות דעתי הוא הקושי להרכיב מסמך שבו ההוראה המוצגת מטעם שני בני הזוג היא חד משמעית וברורה, עניין שגורם בהמשך לצורך בפרשנות ההוראות שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר, לעיתים בניגוד לרצונו של המנוח. כך לדוגמא, צוואה הדדית שלא נוסחה כיאות, יכולה להביא לכך שילדיו של המנוח ינושלו על ידי בת זוגו לאחר פטירתו, מכיון שלא הוטמעה בה הוראה המסייגת את זכות בת הזוג לעשות כרצונה בעיזבון שירשה, כגון להעניק במתנה את העזבון שירשה מן המנוח עוד בחייה. התנגדות לצוואה הדדית היא התנגדות לצוואה המכילה התייחסות מיוחדת לנסיבות עריכתה של צוואה הדדית, ועל כן נחשבת התנגדות סבוכה, במיוחד אם אחד מבני הזוג נפטר וניתן צו קיום צוואה אחר צוואתו שלו.
צוואה משותפת
צוואה משותפת היא השלב הראשון לעריכת צוואה הדדית או צוואה זוגית. כלומר, התנאי הראשון לקיומה של צוואה משותפת הוא שההחלטה על הוראותיה התקבלה במשותף ובהסכמה על ידי בני הזוג, כאשר גיבשו את הוראותיה. בית המשפט קבע בפרשת סלומון: "צוואה היא משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת באשר לתוכנה… צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה". בפרשת מלמד נקבע כי "צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד מהמצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים ללא הסדרים אלה" [ii]. בשל האמור לעיל, כל דוגמא לצוואה הדדית חייבת להכיל החלטות משותפות של בני הזוג ורק אז תהיה צוואה זוגית.
חסרונות הצוואה ההדדית
חסרונות הצוואה ההדדית (צוואה זוגית) מבוססים גם על העובדה שסעיף 8א׳ לחוק אינו מטפל בכל הבעיות הנולדות מקיומן של הצוואות ההדדיות, וכן מעצם טיבו של המסמך, שכן מדובר בצוואה סבוכה אשר נועדה לצפות אין ספור נתיבים עתידיים אפשריים לאופן חלוקת העזבון, לאחר לכתו של בן זוג לעולמו ולאחר לכתם של שני בני הזוג. הניסיון מלמד כי העובדה שבן זוג אחד הלך לעולמו מותירה למעשה שליטה בגורל נכסי העזבון בידי בן הזוג הנותר בחיים, כך שלעיתים נוצר מצב שבו בן הזוג הנותר מחליט לחלק את העיזבון, בעיקר בעודו בחייו, בצורה שנוגדת את ההחלטה המשותפת שהיוותה את הבסיס לצוואה ההדדית. מצב זה שאינו אסור בחוק דורש מומחיות מיוחדת מעורך הדין אשר מכין את הצוואה עבור בני הזוג, מומחיות שפעמים רבות לא באה לידי ביטוי. בנוסף, קיים הבדל משמעותי בין ביטול צוואה הדדית שנערכה לאחר שנת 2005 וכזו שנערכה לפני שנת 2005, אז תוקן חוק הירושה בנושא הצוואות ההדדיות. לביטול הצוואה שנערכה לאחר חודש אוגוסט 2005 יכולות להיות השלכות משמעותיות ביותר על ירושת בן הזוג וזכויותיו ואילו לביטול הצוואה קודם לכן, אין משמעות פרקטית, אלא אם נרשמו בצוואה הוראות מיוחדות לעניין זה. להרחבה עיינו בערך ביטול צוואה הדדית. חסרון נוסף נעוץ במעשה עריכת הצוואה ההדדית אשר מקים קשיים משלו. קחו לדוגמא מצב שבו אחד מבני הזוג כלל אינו כשיר להחליט החלטות ואינו מבין את טיבה של הצוואה ההדדית שנערכת על ידו ועל ידי בת זוגו. השאלה המשפטית העולה לדיון היא האם ניתן לקבוע שצוואה שכזו, שביסודה אינה מבוססת על החלטה משותפת של בני הזוג אלא על החלטה של אחד מבני הזוג בלבד, היא צוואה הדדית, כאשר בדיעבד התברר כי אחד מבני הזוג לא הבין את ההחלטות שקבעו את הוראותיה של הצוואה ההדדית המשותפת.
כתיבת צוואה הדדית
כתיבת צוואה הדדית היא תהליך המתבצע על ידי שני בני הזוג יחדיו, בניגוד למקובל במצב של צוואה רגילה, אז כל מצווה כותב את צוואתו לבדו. התהליך של כתיבת צוואה הדדית מאופיין בהעלאת ההחלטות המשותפות של בני הזוג על הכתב במסמך, באמצעות עריכת הוראותיה של הצוואה ההדדית. את הצוואה ההדדית ניתן לכתוב על פני שני דפים נפרדים או בדף אחד שבו נכתבו או נרשמו הוראותיהם של שני בני הזוג, ועל פי פסיקת בתי המשפט, זוהי גם הברירה המועדפת. איך כותבים צוואה הדדית? קיימת מתודולוגיה מקובלת ומומלצת אותה נסקור להלן בקצרה לצד סקירה תמציתית של מגבלות בכתיבתה של צוואה הדדית. נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון בעת כתיבת צוואה הדדית הן הסתמכות בצוואה הדדית וכן הוראה אחרת בצוואה הדדית, שתי סוגיות שמשפיעות בדיוני בית משפט לענייני משפחה על תוקף הצוואה ועל אכיפתה.
לעניות דעתנו, הדרך המומלצת לכתוב צוואה הדדית, היא באמצעות עריכת טיוטה כתובה של הצוואה, המציגה את הרצונות המשותפים של בני הזוג וזאת באופן עצמאי. טיוטה זו היא נקודת המוצא של המסמך הסופי. מומלץ לפנות ל-עורך דין צוואה עם הטיוטה, להציגה בפניו, להבהיר את הרצון המשותף העומד מאחורי ההוראות הכתובות, אז ינסח עורך הדין את הכתוב ב-צוואה הדדית בהתאם לרצונם של בני הזוג, במסגרת הליך של עריכת צוואה הדדית. כתיבת צוואה הדדית אינה טריוויאלית ואינה הליך פשוט, וזאת בשל הסיבוכים האדירים הכרוכים בצפיית כלל האפשרויות העתידיות אשר עשויות להתרחש בחיי בני הזוג. מכיון שהצוואה ההדדית מכילה רכיב הסכמי יש לנסח אותה בכתב כפי שמנסחים הסכם הצופה פני עתיד, אך יש ליתן את הדעת שקיימות הוראות בלתי חוקיות או בלתי אפשריות גם בצוואה הדדית, דבר המוביל לכך שקיימות מגבלות על ניסוח ההסכם בין בני הזוג במסגרת עריכתה של צוואה הדדית. כך לדוגמא, חל איסור חמור לקבוע סעיף בצוואה הדדית שבו נרשם כי בני הזוג אינם יכולים לערוך צוואה אחרת בעתיד. צוואה זו מקימה לדעתנו סיכוי גבוה יותר להגשת התנגדות לצוואה הדדית, בשל היותה מסמך בעל משמעות הסכמית, והדברים נכונים במיוחד במצבים שבהם מתחרט אחד מבני הזוג ומבקש לדלג מעל הוראות ביטול צוואה הדדית, במטרה להרוויח את הירושה הצפויה לו מבן זוגו מחד, ולעשות בה כרצונו מאידך, בניגוד לרצון בן הזוג. כתיבתה של צוואה הדדית מוגבלת על ידי חוק הירושה וכללים שנפסקו על ידי בתי המשפט, אשר באים לידי ביטוי גם במצב הרגיל של עריכת צוואה שאינה הדדית. כך לדוגמא, חל איסור על כתיבת צוואה הדדית שהינה צוואה בלתי מוסרית או לא חוקית. כתיבת ההוראות חייבת להיעשות באופן ברור שאינו נתון לפרשנות, על מנת למנוע מצב של היווצרות צוואה סתומה. מותר לכתוב צוואה הדדית המכילה הוראות מגבילות בצוואה או תנאים (יורש על תנאי) ותנאים בצוואה הדדית הם למעשה תנאים צפויים, ולו בשל העובדה שצפוי שאחד מבני הזוג יהפוך ליורשו של האחר, בדרך כלל, אם הראשון הלך לעולמו ראשון. כתיבתה של הצוואה ההדדית חייבת להתייחס למצב של ביטול צוואה הדדית לאור העובדה שמצב זה שכיח בדיונים בבתי משפט בהליכים משפטיים. להרחבה נוספת ראו גם מתי נכון לערוך צוואה.
עריכת צוואה הדדית
בניגוד לעריכת צוואה רגילה, אשר בה קיימת הקפדה על בידודו של הזוכה והמצווה בעת אירוע עריכתה של הצוואה, מנוכחות של כל מי שהינו בעל אינטרס בהוראותיה, הצוואה ההדדית או צוואה זוגית היא צוואה משותפת הנוצרת מהחלטה של בני הזוג יחדיו, ולכן אין כל פגם בעריכתה במשותף בפני עורך הדין שניסח את מסמך הצוואה. כאמור, ניתן לערוך את הצוואה הדדית על מסמך אחד, שעליו חותמים שני בני הזוג יחדיו, ואז הצוואה נראית ככתב הוראות של שני בני הזוג יחדיו. אין איסור על עריכת שתי צוואות נפרדות זוגיות, לכל אחד מבני הזוג, כאשר כל אחת מהצוואות מפנה בהוראותיה לצוואת בן הזוג השני. אין נוסח קבוע לצוואה מסוג זה. כל מקרה לגופו, ויש לערוך את הנוסח בהתאם לרצונות בני הזוג כפי שיוסברו לעורך דין צוואות המומחה בתחום של עריכת צוואה. ניתן להקליט את המעמד של עריכת הצוואה, על מנת לחזק את מעמדה כמסמך שהחלטותיו התקבלו במשותף על ידי בני הזוג. צילום וידאו של מעמד עריכת הצוואה יכול לסייע גם כנגד טענות של אי כשירות לעריכת צוואה זוגית, המופיעות בהתנגדות לקיום צוואה. אין ספק, כי עריכת צוואה זו מחייבת תכנון אסטרטגי, ניסוח חד ומדוייק, והתמודדות של בן הזוג עם רצונו של האחר, במטרה להביא לעריכת צוואה שתשקף את רצון הצדדים בכל מקרה. מדובר באתגר משמעותי שכל עורך דין מומחה בתחום של עריכת צוואות הדדיות מודע לו. חסרונות נוספים של הצוואה ההדדית נוגעים לקושי בביטולה. סעיף 8א לחוק הירושה קובע כי בני הזוג רשאים לבטל את צוואתם ההדדית בכל עת וסעיף המונע מהם לעשות כן הינו סעיף בלתי חוקי. ברם, קיים הבדל בין ביטול צוואה בעת שבני הזוג חיים וביטול צוואה הדדית לאחר פטירת אחד מבני הזוג. בנוסף, החוק אינו צופה מצב שבו אחד מבני הזוג מאבד את כשירותו המשפטית, מצב שבו למעשה נמנע מבן הזוג הכשיר לערוך צוואה, מכיון שאין לו יכולת להודיע לחסוי ופסול הדין על ביטול הצוואה ומכיון שהפסול הדין מנוע מלערוך צוואה חדשה בשל מצבו. להרחבה על נסיבות עריכת צוואה הדדית.
דוגמא לצוואה הדדית
לא ניתן להציג דוגמא לצוואה הדדית, מכיון שכל מקרה לגופו. אינני ממליץ להשתמש בנוסחים של צוואה הדדית המפורסמים ברשת האינטרנט או להעתיק צוואה הדדית שנערכה לזוג אחר והגיעה לידיכם. נוסחים אלו אינם משקפים את הבעיות שעימן יש להתמודד במקרה המיוחד של עורכי הצוואה, גם אם אתם חושבים שמדובר בצוואה פשוטה, הניסיון מלמד כי אין צוואה פשוטה ובמיוחד שאין צוואה הדדית פשוטה, גם אם היא מכילה שתי הוראות בלבד. בפראפרזה על החסרונות שבעריכת צוואה יחידה, ניתן לומר שהחסרונות בצוואה הדדית מכפילים עצמם נוכח העובדה שהיא מציגה רצון משותף של שני בני זוג ולא אדם יחיד.
הסתמכות בצוואה הדדית
הסתמכות בצוואה הדדית היא סוגיה העוסקת בקיומו של חוזה בין בני זוג שעורכים צוואה הדדית. ההסתמכות נלמדת מעצם העובדה שהוראות שהשאיר אחד מבני הזוג בצוואתו תלויות בהוראותיו של בן הזוג האחר. כך לדוגמא, בני זוג קובעים בצוואתם תנאי זהה, לפיו הראשון שילך לעולמו יוריש את כל עיזבונו לבן הזוג הנותר. מדובר למעשה בהסכם בין בני הזוג ביחס לגורל הירושה שיותירו אחריהם. קיומו של תנאי הסכמי בצוואה הדדית מוביל בתורו לכך שלכל אחד מבני הזוג תהיה הסתמכות על התחייבותו של בן הזוג האחר. המקור לקיום הסתמכות בצוואה הדדית מצוי בהוראת סעיף 8א לחוק הירושה הקובעת כי "בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר;…". על כך כבר נפסק כי "סעיף 8א חל רק כאשר היתה הסתמכות של בן הזוג על צוואת בן זוגו…" (ת"ע 550-11-13 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי ואח'). מקור נוסף עליהם נשענים בתי המשפט בעת פרשנות לשון צוואה שיש בה חיוב חוזי של בני הזוג הוא סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע את העקרונות לבירור רצונם של צדדים לחוזה.
איתור הסתמכות בצוואה הדדית
איתור הסתמכות בצוואה הדדית נעשה בראש ובראשונה מקראת הצוואה על מנת להבין מה היה רצונם של בני הזוג במועד עריכתה, ואם ביקשו לחייב זה את זו בהסכם ביחס לגורל עיזבונם וזהות היורש. על מנת לאתר הסתמכות בצוואות הדדיות יש לבחון אם הצוואה היא אכן צוואה משותפת והדדית, ואם כן, האם עולה מלשון הצוואה חיוב חוזי תקף, האם אותו חיוב סביר, הגיוני וחוקי בשים לב לעקרונותיו של חוק הירושה, המקדשים את זכותו של אדם לערוך צוואה אישית, אפילו אם ערך צוואה הדדית עם בן זוגו קודם לכן. דוגמא מצויינת לכך היא הוראת סעיף 8א(ב) הקובעת כי הוראה המונעת מאדם לבטל את צוואתו בחיי בני הזוג היא הוראה בטלה. בדיקה נוספת שיש לערוך היא, האם חרף קיומה של הסתמכות, הטמיעו בני הזוג בצוואתם הוראה אחרת, המאפשרת להם לבטל את הצוואה, חרף קיומו של ההסכם ביניהם. במקום שבו לא ברורה לשון הצוואה, יחולו עקרונות של פרשנות צוואה בהתאם לסעיף 54 לחוק הירושה.
התנגדות לצוואה הדדית
התנגדות לצוואה הדדית מוגשת על בסיס הוראות חוק הירושה. כפי שמגישים כל התנגדות כנגד צוואה בעדים, צוואה בעל פה, צוואה בכתב יד או צוואה שבעל פה, כך גם ניתן להגיש התנגדות לקיום צוואה, בעילות המופיעות בחוק הירושה, לרבות בעילת השפעה בלתי הוגנת, תחבולה, הטעיה, מעורבות בעריכת צוואה, העדר כשירות של המצווה, טעות שבעובדה ועוד. לצד העילות הרגילות, בהתנגדות לקיום צוואה המוגדרת כהדדית, מושם דגש על נושאים שונים נוספים, שאינם קיימים בהתנגדויות אחרות, לרבות אומד דעתם של שני המצווים יחד, מעצם היותה של הצוואה בעלת הדדיות, הסתמכות של בני הזוג על הוראות הצוואה שערכו יחדיו, לאמור – משקלו של הפאן ההסכמי של הצוואה, וכן כשירותו של אחד מבני הזוג, ומה מידת השפעתה על עריכתה של הצוואה. כאשר מבקשים לתקוף שינוי בצוואה המוגדרת כהדדית יש לקבוע אם הצוואה היתה משותפת ובנוסף, מהו מועד עריכתה, וזאת בשל תיקון החוק בהקשר לביטול הצוואה ההדדית בשנת 2005 בהתייחס לפגיעה באינטרס ההסתמכות. לפי תיקון מס' 12 משנת 2005, אם מדובר בצוואה שיש בה הדדיות, במסגרתה מסתמכים הצדדים על החלטה משותפת לגבי זהות הזוכים והיקף הזכיה, הרי שיש גם לפרשה לפי רצון המצווים יחדיו. אמנם מצווה לקיים את דברי המת, אלא שאת אומד דעתו במקרה של צוואה זוגית מטעם שני בני הזוג יש לפרש על פי רצונם המשתמע המשותף של עורכי הצוואה: "צוואתה של המנוחה, ככל צוואה אחרת, מתפרשת על פי אומד דעתו של המצווה (סעיף 54 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965). בכך בא לידי ביטוי העיקרון המרכזי כי יש לקיים את דברי המת. על אומד דעתו של המצווה למד הפרשן מלשון הצוואה ומתוך הנסיבות (ראו, ע"א 490/99 הקדש מנחם ובלומה אטינגר נ' תנחום אבן טוב, פ"ד נז(5) 145, 156). ודוק, במקרה של צוואות משותפות והדדיות, אין להסתפק באומד דעתו של אחד המצווים בלבד. יש להתחשב באומד דעתם המשותף של שני המצווים (שם, שם). מה היה, אם כן, אומד דעתם של בני הזוג בעת עריכת הצוואות?" [iii]
פסילת צוואה הדדית
התנגדויות העוסקות בצוואה הדדית (זוגית) סבוכות במיוחד. הפן ההסכמי בצוואה משותפת והדדית גורם למתח שבין היותה של הצוואה מעשה אישי מחד, והעובדה שלמעשה בני הזוג ערכו ביניהם מעין הסכם לגבי רצונם במתרחש לאחר מות אחד מהם. אותו "הסכם" יוצר בתורו אינטרס הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על צוואתו של האחר. לכן, מעבר לכל הטענות הקלאסיות, התנגדות לצוואה הדדית תיטול בחשבון גם אותו אינטרס הסתמכותי בין בני הזוג, בעת הבחינה בשאלת רצונו האחרון של המצווה שהלך לעולמו ראשון. בעוד שהתנגדויות לצוואות הדדיות של שני בני זוג שהלכו לעולמם סבוכות, התנגדויות לצוואה הדדית של בן זוג אחד, כאשר האחר עודו בחיים, סבוכה במיוחד, שכן מדובר במצב שבו הצוואה של בן הזוג הראשון שהלך לעולמו כבר קוימה, ועל כן עילות רבות שניתן היה להשתמש בהן להתנגדות מאבדות ממשקלן. קשה לדוגמא לטעון שהצוואה של בן הזוג שנותר בחיים אחרון מזויפת, כאשר הצוואה של בן הזוג המנוח כבר קוימה ואיש לא טען זאת. קראו בהרחבה על צוואה הדדית, ביטול צוואה הדדית. להרחבה נוספת ראו גם על ההבדל בין צוואה רגילה לצוואה הדדית.
יורש אחר יורש בצוואה הדדית
צוואות הדדיות עשויות להכיל גם הסדר יורש אחר יורש, מצב המתרחש במצב שבו בן הזוג הנותר בחיים יורש את בן הזוג הנפטר ובני הזוג הורו בצוואתם ההדדית, כי לאחר פטירת בן הזוג הנותר, יעבור העיזבון שנותר לידי היורש השני. הסדר זה תואם את האמור בסעיף 42 לחוק הירושה.
בהסדר יורש אחר יורש בצוואה שכזו קשיים וחסרונות מרובים, גם בצד המעשי וגם בצד המוסרי, שכן בן הזוג הנותר יכול לנשל את היורש השני מחלקו בעיזבון על ידי מכירת נכסי העיזבון, הענקתם במתנה למי שליבו חפץ, ובזבוז הכספים. הסדר יורש במקום יורש משמעו שהמוריש נקב בחליף ליורש העיקרי, היה וזה הלך לעולמו במועד שבו תקויים הצוואה. צוואה הדדית הנערכת כראוי תכיל הוראות לגבי חליפי היורשים הנקובים בה. כך לדוגמא, ניתן לקבוע כי היה ואחד הילדים היורשים לא יהיה בין החיים במועד ירושת העיזבון, יירשו את חלקו ילדיו, והיה ולא יהיו לו ילדים, יירשו אותו אחיו.
בפרשת לרנר נ' פייר נפסק כי משנפטרו שני המנוחים בני הזוג שערכו צוואה הדדית, לאחר שאחד מהם זכה בעיזבונו של בן הזוג שנפטר ראשון, אין עוד כל משמעות לצוואתו ההדדית של בן הזוג שנותר בחיים. מדובר במקרה המעיד על חסרון נוסף של צוואה זו בשורה ארוכה של חסרונות אותם מנינו לעיל. מומלץ איפוא לערוך צוואה הדדית (זוגית) אצל עו ד ירושה מומחה, שכן ניתן לפתור בעיות אלו לעתיד, ולהקטין את משמעות החסרונות באמצעות ניסוח נכון של הצוואה הדדית, אשר צופה את התנהגותם של היורשים בעתיד ומבטיח שרצונו האחרון של בן הזוג הנפטר ראשון יכובד.
תיקון מס' 12 לחוק הירושה
מעמדן של הצוואות ההדדיות כהסכם מחייב בין בני זוג הוגדר במסגרת תיקון מס' 12 לחוק הירושה. בתיקון מס' 12 לחוק הירושה נקבעו עקרונות יסוד ההופכים את הצוואות ההדדיות להסכם מחייב כאמור, הסכם המקים הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על רעהו כי יכבד את ההחלטה המשותפת העומדת בבסיס עריכת הצוואה ההדדית. תיקון מס' 12 לחוק הירושה נכנס לתוקפו בחודש אוגוסט 2005 ולמן אותה עת, צוואה הדדית או צוואה זוגית מקימה כאמור הסתמכות בין בני הזוג.
סעיף 8א לחוק הירושה
עד לתיקון מס' 12 בחוק הירושה, אשר התבטא כאמור ב-סעיף 8א לחוק הירושה, היו מקרים רבים שבהם ערכו בני זוג צוואות הדדיות, במסגרתן התחייבו זה כלפי זו ולהיפך בדבר החלטות שקיבלו במשותף, אך בפועל הופרו אותן החלטות. כך לדוגמא, סיכמו בני הזוג כי לאחר פטירת שניהם יחולק העיזבון שנותר בין שלושת ילדיהם בחלקים שווים. לימים נפטר אחד מבני הזוג, ובן הזוג הנותר ערך צוואה חדשה המחלקת את העיזבון באופן שאינו שיוויוני בין הילדים, ובניגוד להחלטה המשותפת. תיקון מס' 12 לחוק נועד למנוע מצב שבו התחייבו בני הזוג על הוראות הצוואה ההדדית וחרף זאת הפרו התחייבות זו מבלי שיש בצד ההפרה סנקציה כלשהי. נוכח הפגיעה בהסתמכותו של בן הזוג על כך שהירושה תחולק בהתאם להסכמה הזוגית, נחקק כאמור תיקון מס' 12 לחוק הירושה, תיקון המופיע בסעיף 8א לחוק הירושה. לפי התיקון, נולד חריג לעיקרון החופש לצוות, מקום שבצוואה הדדית רשאים בני הזוג להתחייב זה כלפי זו ולהיפך ביחס להסדרים שקבעו בהחלטה משותפת בצוואתם, והם אינם יכולים לבטל את הצוואה ההדדית, אלא בתנאים שנקבעו בחוק. צוואה הדדית שנערכה לאחר תיקון מס' 12 נוגדת בפועל את סעיף 27 לחוק הירושה, אותו סעיף העוסק בחופש לצוות, וזאת מכיון שעל פי התיקון האמור, בן הזוג אינו יכול לשנות את הצוואה ההדדית אלא אם ויתר על החלק שירש מבן זוגו. בצוואה הדדית מותר להתחייב שלא לערוך צוואה. המחוקק מצא פתרון לאיסור בסעיף 28 לחוק הירושה, לעריכת התחייבות לשנות צוואה או לבטלה, כפי שמתבטא בצוואה ההדדית, בכך שכל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את הצוואה, רק לאחר שהודיע על כוונתו לבן הזוג האחר, ולאחר פטירה, רק לאחר שויתר על כל מה שירש מבן הזוג שהלך ראשון לעולמו.
צוואה הדדית אפשרית רק בין בני זוג
צוואה הדדית אפשרית בין בני זוג בלבד, כך על פי קביעת בית המשפט לענייני משפחה. נפסק, כי מטרת חוק הירושה היא מלכתחילה להגן על בני הזוג שערכו צוואה הדדית ולא על צדדים אחרים. בפרשת ע"ר 15431-09-20 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום מיום 04/08/21 בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בפני כב' השופטת עפרה גיא נידונה הסוגיה האם צוואה ההדדית שנערכה בין הורים, בנם וכלתם תיחשב כ"צוואה הדדית" בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק הירושה, התש"ה-1965. שאלה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט הנכבד במסגרת ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה, שדחה את הבקשה לקיום צוואת האם המנוחה.
הוראות הצוואה ההדדית לכאורה שעמדה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה הם כדלקמן:
"1. זוהי צוואתנו האחרונה וכל צוואה אחרת שנעשתה על ידינו בין בכתב ובין בעל פה, מבוטלת בזאת.
2. אנו הח"מ י וש' מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא, לרבות המשק במושב לנותר מאיתנו בחיים, לאחר אריכות ימי חיי שנינו הרינו מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא לבננו וכלתנו, בחלקים שווים כדלקמן:
פלוני 1/2
פלונית 1/2
3. אנו הח"מ פלוני ופלונית מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג שהוא לנותר מאיתנו בחיים לאחר אריכות ימי חיי שנינו הרינו מצווים את רכושנו כדלקמן:
במידה וש' וי' ל' בחיים בעת פטירתנו הרינו מצווים את הסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם, שאר רכושנו מכל מין סוג שהוא יחולק בין שני ילדינו בחלקים שווים כדלקמן:
נ 1/2
ח.ת 1/2
במידה וההורים ילכו לעולמם לפנינו הרינו מצווים את כל רכושנו מכל מין וסוג
שהוא לשני ילדינו בחלקים שווים:
נ 1/2
ח.ת 1/2
…"
צוואת המנוח קוימה ביום 5/12/11 ובקשה לקיום צוואת המנוחה הוגשה לרשם לענייני ירושה. לאחר הגשת הצוואה קבע הרשם לענייני ירושה כי המסקנה העולה מהוראותיו של סעיף 8א לחוק הירושה התשכ"ה-1965, הינה שהסעיף מגדיר כי רק בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות. על כן, ומאחר שבנה של המנוחה וכלתה היו מעורבים בעריכת צוואתה, הרי שהוראותיה בטלות, וזאת בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה, ועל כן גם בקשתם לצו קיום צוואת המנוחה, נדחית. עיקרי טענות הערעור בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד התבססו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעמ"ש 66014-03-15 י.ס נ' ש.א בו נאמר באמרת אגב כי: "מעבר לאמור נוסיף ונאמר כי אפשר גם אפשר וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי קיומן של צוואות הדדיות שנערכו שלא על ידי בני זוג אפשרי אף לאחר התיקון לחוק…ודוק, בתזכיר הצעת החוק מטעם משרד המשפטים צוין במפורש כי "בני זוג בלבד"- יהיו רשאים לערוך צוואה הדדית, ואולם מעת שתוקן התיקון הושמטה התיבה "בלבד" מנוסחו, ומכאן נפתח הפתח לאפשרות עריכת צוואה הדדית אף שלא ע"י בני זוג גם אחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 12".
עוד טען המערער כי פסילת הצוואה על ידי הרשם מהווה פגיעה במדיניות המשפטית, שכן תחילה אישר הרשם את הצוואה, כאשר נתן צו קיום ל
צוואתו של המנוח, ועתה כאשר הוגשה בקשת קיום לצוואתה של המנוחה, בחר לפוסלה וזאת על אף שלא היה כל שינוי בחוק או בפסיקה מאז שאושרה צוואת המנוח ועד עתה. עוד נטען כי הצוואה ניתנה בהסכמת כלל היורשים ואף אם נפל פגם בצוואה, ניתן לתקנו מקום בו כלל היורשים הסכימו לכך.
לטענות אלו השיב הרשם כי המערער מתעלם מדברי ההסבר להצעת החוק ומהוראות החוק הקובעות באופן מפורש כי צוואה הדדית תיערך רק על ידי בני זוג ומבסס טיעוניו על הערת אגב שאינה מחייבת, וכי עיון בפרוטוקול ועדת החוקה מלמד כי זו היתה כוונת המחוקק והוחלט להגביל את עריכת הצוואה ההדדית לבני זוג בלבד. הרשם טען כי עד לתיקון 12 האמור בחוק הירושה לא היה הסדר חקיקתי הדן בצוואות הדדיות ולפני התיקון, בתי המשפט הכירו גם בצוואת שנערכו על ידי מי שאינו בן זוג. עוד טען הרשם כי הסכמת היורשים חסרת משמעות במקרה הנדון וזאת מאחר שהצוואה שגויה משפטית בפגם אשר אינו ניתן לריפוי על ידי ביהמ"ש בהתאם להוראותיו של סעף 25 לחוק הירושה.
בית המשפט הכריע בסוגייה ולאחר שציטט מפרוטוקול דיוניה של ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, קבע כי מטרת החוק היתה להגן על בני זוג בלבד, וזאת על מנת שיישארו מוגנים גם לאחר פטירת בן הזוג. בית השפט הוסיף וקבע שאף אם לא נרשמה בחוק המילה "בלבד" זו היתה כוונתו המפורשת של המחוקק וכך עולה גם מפרשנותו המילולית של הסעיף.
באשר לטענת המערער ולפיה עצם העובדה כי הרשם הכשיר צוואתו הקודמת של המנוח ובכך שאינו מכשיר את צוואת המנוחה כעת מקימה פגיעה במדיניות משפטית, בית המשפט פסק כי הרשם לא שגה בהחלטתו. המנוח ציווה את כל רכושו לאשתו המנוחה, וביחס לציווי לבני הזוג, הרי שציווי זה ממילא מתבטל לאור הוראות סעיף 35 לחוק.
עוד קבע בית המשפט כי נוכח מעורבותם של בני הזוג בצוואת המנוחים, שאף חתומים עליה כמצווים מהווה כשלעצמה עילה לבטלות הצוואה. נקי כי "הוראות סעיף 35 לחוק הקובעות בטלותה של הוראת צוואה המזכה מי שהיה מעורב, הינה חזקה שבדין והיא אינה ניתנת לסתירה". לכן, הורה בית המשפט על דחיית הערעור.
צוואה הדדית היא הסדר משפטי מורכב שמאפשר לבני זוג להסדיר את ענייני הירושה שלהם באופן מחייב והדדי. המאמר סוקר את השיקולים המרכזיים שיש לבחון לפני בחירה במסלול הזה, ביניהם: מידת האמון בין בני הזוג, היקף הרכוש המשותף והנפרד, קיומם של ילדים מנישואים קודמים והצורך בגמישות עתידית.
הצוואה ההדדית יכולה להיערך במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים, ומאפשרת הכללת הוראות מיוחדות וצדדים שלישיים. עם זאת, היא מגבילה משמעותית את האפשרות לשינויים חד-צדדיים, במיוחד לאחר פטירת אחד מבני הזוג.
במשרד עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, המתמחה בדיני ירושה וצוואות בלבד, מבינים את המורכבות והרגישות של הנושא. אנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו כדי לבחון את ההתאמה של צוואה הדדית למצבכם המשפחתי והרכושי.
שאלות ותשובות בנושא צוואה הדדית
- מידת האמון בין בני הזוג - מאחר שצוואה הדדית יוצרת מחויבות משפטית הדדית, זה קריטי שיתקיים אמון מלא בין בני הזוג. חשוב שכל צד יהיה משוכנע ביושר ובכוונות הטובות של הצד השני, כיוון ששינוי עתידי של הצוואה דורש הסכמה הדדית.
- היקף הרכוש המשותף מול הרכוש הנפרד - ככל שהיקף הרכוש המשותף גדול יותר, כך צוואה הדדית עשויה להיות פתרון מתאים יותר. במקרים בהם לכל אחד מבני הזוג יש רכוש נפרד משמעותי שנצבר לפני הנישואין או בירושה, יש לשקול בזהירות את ההשלכות של קשירת גורל הרכוש יחד.
- קיומם של ילדים מנישואים קודמים - כאשר לאחד או לשני בני הזוג יש ילדים מנישואים קודמים, חשוב לתת את הדעת להגנה על הזכויות שלהם. במקרים כאלה, אפשר לשלב בצוואה ההדדית הוראות מיוחדות שיבטיחו שהילדים מהנישואים הקודמים לא יקופחו.
- רצון בגמישות עתידית בשינוי הוראות הצוואה - צוואה הדדית מגבילה את היכולת לשנות את ההוראות באופן חד צדדי, ולכן מתאימה פחות לבני זוג המעוניינים בשמירת גמישות מקסימלית. בני זוג שחוששים מצוואה שלא ניתנת לשינוי, עשויים להעדיף צוואות נפרדות שניתנות לשינוי באופן עצמאי.
- המסמך חייב להיות חתום על ידי שני בני הזוג
- יש לציין במפורש שמדובר בצוואה הדדית
- הצוואה חייבת לעמוד בכל דרישות החוק לעריכת צוואה
- הוראות לגבי חלוקת הרכוש לילדים לאחר פטירת בן הזוג האחרון
- קביעת נהנים ספציפיים לנכסים מסוימים
- יצירת נאמנות לטובת קטינים או נכדים
- השינוי עשוי להיחשב כחסר תוקף
- הדבר עלול לגרור תביעות משפטיות
- קיימת חובת יידוע לבן הזוג השני על כוונת השינוי
- ככלל, אי אפשר לשנות הוראות שנוגעות לרכוש המשותף
- שינויים בנוגע לרכוש הפרטי עשויים להיות אפשריים בנסיבות מסוימות
- יש צורך בייעוץ משפטי מקצועי לבחינת האפשרויות
- תנאים לגבי שימוש ברכוש המשותף
- הוראות לגבי המשך ניהול עסק משפחתי
- קביעת מנגנונים לחלוקת רכוש ספציפי
פסקי דין צוואה הדדית
[ii] ע"א 4402/98 מלמד נ' אשכנזי [1], בעמ' 709
[iii] בע"מ 4282/03 אולגה לרנר נ' יעקב פייר (פליקס)
[iv] רע"א 702/94 פייט נ' פייט [8])
[v] ע"א 4402/98 יצחק מלמד נ' סלומון אשכנזי פד"י נג (5) 703
[vi] ע"א 4402/98 יצחק מלמד נ' סלומון אשכנזי פד"י נג (5) 703
[vii] ע"א 5774/91 יהלום נ' מס שבח מקרקעין (פורסם במאגרי המידע)
[1] ע"א 4402/98 מלמד נ' סולומון פד נ"ג (5) 703, 709ה;
[2] סעיף 8א לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;
[3] סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973;
[4] סעיף 27 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;
[5] רע"א 702/94 פייט נ' פייט, פורסם במאגרי המידע;
[6] בע"מ 10807/03 אליקום זמיר נ’ רות גמליאל, פורסם במאגרי המידע;
[7] סעיף 54 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;
[8] ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2) 373; ע"א 598/75 רזניק נ' רזניק, פ"ד ל(1), 749; ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן, פורסם במאגרי המידע; ע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי, פורסם במאגרי המידע;
[9] בע"מ 4282/03 אולגה לרנר נ' יעקב פייר (פליקס), פורסם במאגרי המידע;
[10] סעיף 54 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;
[11] ע"א 490/99 הקדש מנחם ובלומה אטינגר נ' תנחום אבן טוב, פ"ד נז(5) 145, 156;
[12] ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2) 373; ע"א 598/75 רזניק נ' רזניק, פ"ד ל(1), 749; ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן, פורסם במאגרי המידע; ע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי, פורסם במאגרי המידע;
[13] ת"ע (פ"ת) 59985-12-13 א.ש ואח' נ' ח.ט ואח', טרם פורסם;
[14] Theobald on Wills, 12th ed, by O.R Marshall, London 1963 p. 28-29;
[15] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801; ע"א 654/82 סוכנות מכוניות נ' חיות, פורסם במאגרי המידע; ע"א 371/89 פורד נ' שכטר, פורסם במאגרי המידע;
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.