עסקאות בירושה עתידית
עסקאות בירושה עתידית הינו נושא המוסדר בהוראות סעיף 8 לחוק הירושה, אשר קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה. בעבר, הועלתה בהצעת חוק הירושה האפשרות, כי בני משפחה יוכלו לערוך בינם לבין עצמם עיסקאות בנוגע לירושה עתידית, ואולם הצעה זו נפלה, וכיום חל איסור גורף על עריכת הסכם כלשהו, הנוגע לויתור או העברה של זכות ירושה בימי חייו של אדם. ברם, האיסור שבחוק הירושה תקף אך ורק לעניין של עסקה בירושה עתידה ולא אוסר עיסקה בעיזבון. מאמר זה ידון בהבדלים שבין ירושה לעיזבון ויביא דוגמאות מעשיות להסכמים מותרים בחלוקת עיזבון ואסורים בירושה עתידית, לרבות: מהי עסקה אסורה בירושה עתידה, מהי עסקה מותרת בעזבון, האם מותר לקחת הלוואה על חשבון ירושה, דינה של חלוקת עזבון טרם פטירת המוריש, הסכם חלוקת עזבון בין יורשים עתידיים, הסכם חלוקת ירושה בין אחים, מתנה מתוך עזבון עתידי, עריכת צוואה בתשלום כספי, הסכם ממון מול צוואה – מה גובר? ועוד.
עסקה אסורה בירושה עתידה
מטרת האיסור על עשיית עסקה בירושה היא לשמר את עצמאותו של האדם ביחס להחלטותיו בנוגע לירושה העתידית. המחוקק אוסר על עסקה בירושה שמטרתה לנשל יורש פוטנציאלי מירושתו. סעיף 8(א) לחוק הירושה יפורש על דרך הצמצום (פרשת ברדוגו), כך שעמדת הפסיקה היא להרחיב את ההיתר לעשיית עיסקאות בעיזבון עתידי, תוך מיקוד האיסור על שימוש בעיסקה לשם נישול של יורש פוטנציאלי. סכסוכים רכושיים בנושא עסקה בירושה עתידית אינם נופלים בגדר התנגדות לקיום צוואה אלא מחייבים הגשת תביעה עצמאית של עורך דין לענייני ירושה לפסילת ההסכם האסור על פי חוק הירושה.
עסקה מותרת בעזבון
בעיקרון, את העיזבון מחלק המוריש בצוואה. חרף האמור לעיל, נולדה אבחנה בין עסקה בירושה עתידה שהיא עסקה אסורה כאמור, לבין עסקה בעיזבון עתידי, שהיא "עסקה מותרת בעזבון", וכך נפסק בפרשת "יקותיאל":
"המחוקק מבחין היטב בין "ירושה" מכאן לבין "עזבון" מכאן: "הירושה" היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש "העזבון" לידי יורשיו )סעיף 1 .)סעיף 8( א( אינו אוסר עסקאות בעזבון, אלא הוא אוסר עסקאות "בירושה" )שים לב גם לכותרת השוליים וגם לדיבור "ירושתו" שבגוף הסעיף(: מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א( אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו. האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי- צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי עזבון".
הנה כי כן, עסקה בירושה עתידה, שמטרתה נישול אדם מירושתו – אסורה, אך עיסקה בעיזבון, שמטרתה העברת נכסים שיתכן וימסרו בעתיד ליורש הפוטנציאלי – מותרת. על אותו משקל מתיר סעיף 7 לחוק הירושה ליורש לשעבד או למשכן זכויות עתידיות בעיזבון לאחר פטירת המוריש, ולכן גם ניתן לעקל זכויותיו של יורש בעיזבון שטרם חולק, לאחר פטירת המוריש.
האם יורש פוטנציאלי יכול לוותר על זכות שטרם קמה לו כיורש? התשובה מחייבת חידוד השאלה. ככל שמדובר בהסכם שמטרתו לשנות את סדרי הירושה, ההסכם פסול. כך לדוגמא, הסכם הקובע כי אחד הצדדים לו מסתלק מהירושה, בתמורה או שלא בתמורה, עוד בטרם ירש, הינו הסכם פסול.
דומה הדבר להסכם הפסול הקובע כי אחד הצדדים מסתלק מהירושה בתמורה, שכן הסתלקות מעיזבון בתמורה אסורה. אולם, אם ההסכם נסוב על נכסי העיזבון שיתכן ואחד הצדדים להסכם יירש בעתיד, הרי שאין בהסכם כל פסול.
ירושה עתידית: הלוואה על חשבון ירושה
אין פסול בהענקת הלוואה על חשבון ירושה עתידית. מדובר בחוזה על תנאי הקובע, כי ההלוואה תושב לאחר שהיורש (הלווה) יקבל לידיו את זכויות המוריש בעיזבון. מדובר בעסקה בסיכון רב, שעה שהמוריש יכול לקבוע בכל רגע נתון, כי היורש הלווה ינושל מעיזבונו, ואז ימצא עצמו המלווה במצב שבו התמורה או הערובה להשבת ההלוואה כלל לא קיימת.
ירושה עתידית: חלוקת עזבון טרם פטירת המוריש
בהתאם לסעיף 7 לחוק הירושה, לאחר פטירת המוריש רשאי היורש לעשות עסקה בחלקו המגיע לו מעזבון המנוח, אף אם העזבון טרם חולק. כך לדוגמא, ניתן למכור זכויות במקרקעין שאמורות להירשם על שם יורש עוד בטרם רישומן, ואין פסול בהסכם שכזה ומדובר בעסקה מותרת בעזבון.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים עתידיים
חוק הירושה אינו אוסר על אדם שעתיד לקבל ירושה, לעשות עסקה באותה זכות. מדובר בעסקה בעיזבון עתידי. העסקה תלויה בכל שהירושה אכן תצא אל הפועל. על כן, אין פגם בהסכם חלוקת עיזבון שבו אח מתחייב כלפי אחותו, להעביר אליה, לאחר פטירת אביו, את חלקו בעיזבון האב בדירת המגורים, היה ויירש אותו. בנוסף, אין כל פסול בעיסקה בין יורש עתידי לאדם זר. עיסקה בירושה עתידית אינה מוגבלת ליורשים הפוטנציאליים ואדם יכול להתחייב בגין ירושה עתידית גם למול אדם זר שאינו יורש עתידי צפוי. הסיכון הוא של מי שמצפה לקבל תמורה בדמות נכס בעיזבון שטרם בא אל העולם, משעה שהמוריש עודו בחיים. יצויין כי תשלום כספי של אחד היורשים למצווה, הנופל בגדרה של עריכת צוואה בתשלום כספי מותר, והצדדים יכולים להתקשר בהסכם על יסודו של אותו תשלום למצווה, וזאת כמובן בכפוף לסיכון שהצגנו.
הסכם חלוקת ירושה בין אחים
מותר לאחד האחים לרכוש מראש את חלקו של אח אחר בירושת ההורים בתמורה כספית או רכושית ואין בכך פגם. מדובר בחוזה על תנאי מתלה, אשר כניסתו לתוקף תהא בעת פטירת המוריש. יחד עם זאת, מדובר בעיסקה שסיכון בצידה, שכן אחד ההורים יכולים לקבוע בצואתו האחרונה שהמוכר מנושל מחלקו בעיזבון, ואזי יעמוד הקונה בפני שוקת שבורה, מקום ששילם עבור הירושה העתידית, ומצא עצמו ללא תמורה. הסכם בין יורשים עתידיים מסוג זה מותר כאמור.
מתנה מתוך עזבון עתידי
פרשת יקותיאל שלעיל, התוותה את הדרך לבחינת הסכם המתנה בשאלה, האם הוענקה מתנת ירושה או מתנת עיזבון. המבחן הקובע כאן הוא בחינת נסיבות ההענקה, בזיקה לאיסור להעניק מתנה שמטרתה לנשל יורש עתידי מירושתו, כאשר מנגד, מותר לאדם להעניק נכס מתוך העיזבון העתידי.
עולה כי המתנה האסורה היא זו שנועדה למנוע מאדם שהינו יורש עתידי, לרשת את חלקו בעזבון בעתיד. בהתאם, מותר לאדם להתחייב להעביר לאחר נכס שהוא עתיד לרשת, אך יובהר כי אין בכך כדי למנוע מהמוריש לנשל את האדם מירושתו, על כל המשתמע מכך, לעניין התחייבותו לאחר.
כידוע, אחת הדרכים לנישול יורש פוטנציאלי היא באמצעות הענקה ללא תמורה. על כן אוסר חוק הירושה הענקת מתנה, אשר בפועל תעבור למקבל המתנה רק לאחר פטירתו של המעניק. בהתאם, נקבע בפרשת "גפטר" על ידי בית המשפט כי הסכם המקנה זכויות או חלק מזכויות בנכס במתנה, ומתנה את העברתן בפטירת הנותן אינו עומד בתנאי הדין [i]. לכן, הדרך היחידה להעניק זכויות של אדם לאחר הפטירה היא רק באמצעות צוואה. היה ומדובר במתנה, המוענקת לאחר פטירת המנוח שלא באמצעות צוואה, הרי שעניין לנו עם הסכם בירושה עתידית, הנוגע להענקת זכויות לאחר מיתה.
מנגד, דינה של מתנה מתוך עיזבון עתידי כדין עסקה רגילה בעיזבון. אין פגם בהסכם מתנה שבו מוענקת ללא תמורה זכות עתידית של אדם בעיזבון המוריש. יחד עם זאת, ראוי לציין כי אין מדובר במתנה מושלמת אלא בהתחייבות להענקת מתנה, שכן דבר המתנה – הזכויות בעיזבון, יוענק רק לאחר פטירת המוריש. במצב עניינים זה, עשוי נותן המתנה לחזור בו מהמתנה בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק המתנה. קרא כאן להרחבה על ביטול מתנה במקרקעין.
עריכת צוואה בתשלום כספי
אין פסול בעריכת צוואה בתשלום כספי, במשמע, צוואה שבגינה קיבל המצווה תמורה רכושית כלשהי, בין אם כספית ובין אם בזכויות בעלות ערך, כך שהוריש למי שנתן לו את התמורה מרכושו בעתיד, לאחר פטירתו. מדובר בעסקה מותרת בעזבון אך יחד עם זאת גם מדובר, בעסקה שסיכון בצידה שכן המצווה יכול לשנות את צוואתו תמיד, ואין זה משנה שקיבל בעבור עריכתה תמורה כלכלית כלשהי, ומי שנתן לו את התמורה לא יוכל לטעון כנגדה שינוי הצוואה. התשלום בגין עריכת הצוואה אינו מגן על המשלם מפני שינוי הצוואה לפי רצונו של המצווה ויש שיאמרו כי במקרה שהמצווה ביטל את צוואתו, עצם התשלום בגין עריכת הצוואה המבוטלת מלמד, כי לא היה זה רצונו להוריש למשלם. ראוי להדגיש, תשלום כספי שמטרתו לנשל אחר מירושתו אסור בהחלט, וזוהי עסקה אסורה בירושה עתידה.
הסכם ממון מול צוואה
הסכם ממון מול צוואה – מה גובר? המתח בין הצוואה להסכם הממון נולד מעצם העובדה שבהוראות הסכם הממון עשויות להימצא הנחיות לגבי גורלו של רכוש לאחר פטירת אחד מהצדדים להסכם. במקרה שכזה עולה השאלה מי גובר, הסכם הממון או הצוואה. קיימות דעות שונות בנדון. מחד קובע סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כי בהסכם ממון ניתן לאזן רכוש לאחר פטירת אחד מבני הזוג, ומנגד, סעיף 8 לחוק הירושה קובע כי אסור לערוך עיסקאות בירושה לאחר פטירה, אלא יש להורות על הירושה באמצעות צוואה. ככלל, מקובל לראות היום את הסכם ממון כהסכם שאינו נופל בגדרי סעיף 8 לחוק הירושה, כך שהסכם הממון והצוואה נפרדים הם. מטרת סעיף 8 לחוק הירושה היא למנוע מצב שבו מנושל יורש פוטנציאלי באמצעות עסקה מחלקו העתידי בירושה. לעומת זאת, הסכם הממון עוסק בפקיעת נישואין ובהסדר הכלכלי שיווצר בהסכמת הצדדים לו, על בסיס זכויות בני הזוג בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. כך לדוגמא, נפסק, כי זכות ההחזקה במשק חקלאי היא זכות שניתן להעברה ולהורשה גם יחד, אלא אם הסכם ההתקשרות עם בעל הקרקע (רשות מקרקעי ישראל), שלל את הורשת הזכות (ע"א 89/566 דב שטיין נ' דבורה סופר), כך שזו עסקה מותרת בעזבון. מכאן עולה, כי הוראות ה-"הסכם המשולש" גוברות על הוראות חוק הירושה, ועל כן אין במינוי בן ממשיך בימי חייו של המוריש, כדי להוות עסקה אסורה בירושה, וזאת על אף שזכויותיו של הבן הממשיך תכנסנה לתוקף רק לאחר פטירת ההורים (תמ"ש 96/80170 אפרים גולדשטיין נ' גולדשטיין אהרון). החריג לאמור לעיל, מצוי במקרה שבו יקבע בהסכם המשולש כי המשק הינו בר הורשה, ואם זה כך, הרי שהמשק יחשב לחלק מנכסי העזבון, והעברתו תהיה כפופה לאיסורים שבסעיף 8 לחוק הירושה, כאמור. מתוך פרשת גולדשטיין ניתן ללמוד על הדעה הרווחת כיום בפסיקת בתי המשפט בנושא סבוך זה. השאלה אם ההסכם גובר על הצוואה תחתך באמצעות ניתוח של לשון הסכם הממון. אם העיסקה שבה עוסק הסכם הממון היא עיסקה ב-"עיזבון", הרי שמדובר בעיסקה מותרת, ולעומת זאת אם ההסכם מכיל את הביטוי "ירושה" הרי שהכוונה היא לעסקה אסורה בירושה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
