פסילת חוות דעת רפואית
פסילת חוות דעת רפואית של מומחה בימ"ש יכולה לשנות את תוצאת המשפט ועל כן קיימת חשיבות רבה להצלחתה.
בדרך כלל, תיערך חוות דעת מומחה בעקבות טענות שמועלות בעת ניסיון לבטל הסכם מתנה או בהתנגדות לקיום צוואה כנגד כשירותו של מי שהעניק את המתנה או רשם את הצוואה, כלומר טענה רפואית שעניינה כשרות לצוות. טענה נוספת שיכולה להעלות היא טענת זיוף בעניין חתימתו של המצווה או של מי שחתם על הסכם המתנה.
כאמור, אשר מוגשות טענות מסוג זה, מתבקש בית המשפט למנות מומחה מטעמו לבדיקת טענת הזיוף או טענת אי הכשירות הרפואית. בעקבות עריכת חוות הדעת ייטה אחד הצדדים לתקוף את חוות הדעת הרפואית במטרה לפגוע במשקלה.
חוות דעת מומחה רפואי: משקל
לחוות הדעת של מומחה בית המשפט משקל שניתן לסמלו כמכריע ממש בעניין שאלת כשירותו של המנוח במסגרת הליך התנגדות לצוואה או תביעה לביטול מתנה בבית המשפט לענייני משפחה וכך הם גם פני הדברים בכל הנוגע לטענת זיוף חתימה או זיוף כתב ידו של מעניק המתנה בהסכם המתנה.
נפסק: "חוות דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך כלל את מסכת העובדות הרלוונטית ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה" [i].
חוות דעת רפואית: קבילות
חוות הדעת אינה תורה מסיני, וניתן לערער על מסקנותיה. עם זאת, קיים הבדל מהותי בין אי קבלת מסקנותיו של המומחה לבין פסילת חוות הדעת.
המדיניות הנוהגת היא כי חוות דעת של מומחה מטעם בימ"ש לא תיפסל אלא בשל פגמים חמורים היורדים לשורשם של דברים. מגמת הפסיקה היום היא להימנע מדיון בשאלת הקבילות, אלא במקרים נדירים שבנדירים, וזאת על מנת שבפני בית המשפט יעמדו כל הראיות הרלוונטיות.
לעמוד ערובה להוצאות הזוכה בצוואה
פסילת חוות דעת רפואית
הדרך לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט קשה. כעורך דין צוואות חזיתי פעמים רבות במעמדו הרם של המומחה ושל חוות דעתו בעיני בית המשפט ובקושי העומד בפני עורך דין לעניני ירושה המבקש לפסול את חוות הדעת או את המומחה עצמו.
מעמדו הרם של מומחה בית המשפט מחייב יצירתיות מיוחדת והתמקדות בפרטים הקטנים והזעירים ביותר של הכנת חוות הדעת.
תקיפת חוות דעת רפואית
לאחר שהמומחה מגיש את חוות דעתו, ניתן להגיש לו שאלות הבהרה בתוך 7 ימים. היה ולא הוגשו שאלות הבהרה, עשוי בית המשפט לענייני משפחה למנוע את חקירת המומחה בחקירה נגדית, דבר המהווה מכת מוות על הניסיון לתקוף את חוות הדעת.
במועד עריכת מאמר זה, טרם ניתנה הלכה הקובעת האם בית המשפט לענייני משפחה חייב לאפשר זימון של מומחה לחקירה על חוות דעתו, אם לא הוגשו לו קודם לכן שאלות הבהרה.
דרכים לפסילת חוות דעת רפואית
שלושה נתיבים עומדים בפני המבקש לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט:
א. הנתיב המקצועי – באמצעות הגשת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט וחקירה נגדית, ניתן לגרום למומחה להודות כי חוות דעתו אינו מבוססת מבחינה מקצועית שכן אינה מיוסדת על החזקות המקצועיות המקובלות. במסגרת שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית, ניתן לעמת את המומחה מטעם בית המשפט עם חוות דעת מקצועית מטעם מומחה של בעל הדין. באופן שכזה, ניתן לערער את משקלה של חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ולגרום לבית המשפט להטיל ספק במסקנותיה.
ב. פגם בעריכת חוות הדעת – בית המשפט מקפיד שהמומחה מטעמו יקבל אך ורק מסמכים רפואיים אובייקטיביים. היה ומתברר למי מהצדדים כי המומחה מטעם בית המשפט קיבל מידע אסור, כגון צילומים, תמונות, מכתבים או רישומים המעידים על רצונו של המנוח, יהיה בכך כדי ללמד שחוות הדעת פגומה, שכן המומחה נחשף למידע אסור, שמטרתו להשפיע על חוות דעתו.
ג. פגם בהתנהלותו של המומחה – היה ויתברר כי המומחה לא גילה לבית המשפט כי הוא מצוי בניגוד עניינים בשל קיום של קשרים כלכליים עם אחד מבעלי הדין או אף עם עורכי הדין המייצגים את אחד מבעלי הדין, יהיה בכך כדי ללמד כי חוות דעתו נגועה בניגודי עניינים ותשקל פסילתה.
נפסק כי "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה ומשום כך 'הוטלו עליו גם מקצת החובות המוטלות על בית המשפט ובראש ובראשונה החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל אלה גם ייראו'"[ii]
מבחנים לפסילת חוות דעת רפואית
בפרשת אדרי נפסקו אמות המידה לפסילת חוות דעת רפואית: "פסילת מומחה רפואי מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין: כגון, פגם בשיקול הדעת שהפעיל המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות דעתו, אינה צריכה להביא לביטול חוות הדעת".
לכך יש להוסיף את הקביעה בפרשת רונית לעיל הקובעת "פסילת חוות הדעת תעשה רק במקרים שבו עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקום שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב.". השופט י' טירקל הוסיף וקבע כי "יש להעדיף במקרה זה את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין זה"
בפרשת ת"ע 22376-02-20, בייצוג משרד עורך דין לעניני ירושה ד"ר רן מובשוביץ קבע בית המשפט לענייני משפחה כי תקשורת סמויה בין ב"כ התובע את קיום הצוואה למומחית בית המשפט שהינה גרפולוגית אסורה וחייב את התובע בהוצאות נכבדות.
במסגרת הבקשה הוכח, כי המומחית פנתה לב"כ התובע והתייעצה איתו לגבי היקף חוות הדעת, כאשר פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי פניה ישירה של ב"כ המשיב אל המומחית והיענותה של המומחית לפניה זו, מבלי שהצד האחר יודע עליה, בין אם מדובר בפניה שנערכה בטרם או לאחר מתן חוות הדעת – הינה בבחינת "בל יעשה" ועל כן משמעותה המיידית היא ביטול חוות הדעת ופסילתו של המומחה לכהן בתפקיד (ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' עורך-דין ד"ר שגב, פ"ד מ(3), 706 (1986).
החובות המוטלות על המומחה מטעם בית המשפט הן אותן חובות המוטלות על בית המשפט עצמו, לאמור: החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל אלה גם ייראו (ראה לענין זה רע"א 600/96 אדרי נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ(14.7.1996).
[i] תמ"ש (נצ') 3760-02 ה. (ר.) א.א נ' א. ח.א.א.א, פורסם במאגרי המידע
[ii] רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרי המידע; רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , נו (4) 673
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 03-6912307 | פקס: 03-6912312 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי-דין ד"ר רן מובשוביץ
