פסילת שופט
פסילת שופט בבית משפט לענייני משפחה היא הליך נדיר ומסובך שקשה מאד להביאו לכדי ביצועו, מקום שהנחת היסוד היא כי השופט הינו שופט אובייקטיבי ומקצועי, אשר שופט על פי אמות המידה שבדין ולא לפי רצונותיו או גחמותיו. כבר נפסק אין ספור פעמים, כי תחושה סוביקטיבית אינה עילה לפסילת שופט. העובדה שבעל דין סבור ששופט פלוני אינו נוטה לטובתו במהלך ההליך אינה סיבה לפסילתו, ככל שמדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד. דבריו של השופט בשעת הדיון, במיוחד בשלבים המוקדמים, אינם מצביעים בהכרח על סיכויי ההליך. פסיקת בית המשפט העליון חזרה וקבעה כי חזקה היא, שהשופט שהינו משפטן מקצועי, יתייחס לראיות ולגירסאות בעלי הדין באופן מקצועי ושוויוני, וינהג באוביקטיביות בטרם יפסוק את הדין. דברים אלו יפים, לשיטת בית המשפט העליון, גם בעת בירור משפטי של סכסוכי ירושה כגון בהליך התנגדות לקיום צוואה, שם מביע לעיתים שופט את דעתו בעת דיוני
קדם משפט, במטרה להביא את הצדדים לסיים את הסכסוך המשפחתי בתהליך גישור. מקרים אחרים שבהם עולה שאלה של פסילת שופט הוא כאשר מתקיים חשש לניגוד עניינים בין כהונת השופט בתיק והיכרותו את אחד הצדדים או עורכי הדין בתיק.
בקשה לפסילת שופט
ניתן להגיש בקשה לפסילת שופט בשים לב להתבטאות של השופט בנושא הצלחת סיכויי התביעה במהלך המשפט מקום שלכאורה, מהווה הדבר סיבה להגשת בקשה מיידית בעל פה לפסילתו. את הבקשה ניתן וצריך לומר בעל פה מיד לאחר שהשופט הביע את דעתו על התביעה וסיכויי הצלחתה ובמיוחד כאשר הדברים נאמרים מתוך כוונה ברורה להביא את בעל הדין לוותר על התביעה, למחוק אותה, להפסיק לנהל אותה או לקבל הצעה של בית המשפט לסגירת התיק בפשרה כלשהי. המתנה להגשת הבקשה לאחר הדיון משמעה השתהות שיכולה להביא לכך שהבקשה תידחה. עם הגשת הבקשה לפסילה, חלה חובה על השופט להפסיק את הדיון בתביעה וליתן החלטה בבקשה לפסילתו באופן מנומק ובתוך התייחסות לטיעוני בעל הדין שהגישה, ולכן כופה הבקשה על בית המשפט להפסיק לדון בתביעה עד למתן החלטה כאמור.
הקושי בהליך פסילת שופט
הקושי בהליך של בקשה לפסילת שופט בבית משפט לענייני משפחה הוא קושי מהותי הכורך בו גם משמעות דיונית – פרוצדורלית וגם משמעות מהותית. ראשית דבר, הליך לפסילת שופט בבית משפט לענייני משפחה מחייב בסיס ראייתי מוצק ובמילים אחרות, הוכחה מובהקת וחד משמעית כי מתקיים חשש ממשי למשוא פנים של השופט, המחייב אובייקטיבית את פסילת בית המשפט, וזאת לנוכח העובדה כי בעל הדין סבור שאין סיכוי שדעתו של שופט בית משפט לענייני משפחה תשתנה במהלך המשפט, ואין זה משנה אילו ראיות יובאו לפניו.
דעה קדומה של שופט
ברם, בפרשת רחל שלי נפסק, כי לא די שלשופט תהיה דעה בנושא המשפט אלא שיש להוכיח, כי דעה זו היא דעה קדומה, במנוגד לדעה המוקדמת. נפסק, כי לשופט, כמו לכל אדם, זכות לדעה על נושא מסויים, ודעה זו נקראת דעה מוקדמת. רק אם הוכיח בעל הדין את גיבושה של דעה נחרצת אצל השופט, כזו שלא תשתנה במהלך הדיון, בטרם שמיעת הוכחות, ויהיה מה, רק אז עשוי הוא להצביע על קיומה של דעה קדומה של שופט, ורק דעה קדומה היא דעה פסולה ואסורה על השופט [i]. הנה כי כן, סיכוי ההצלחה בבקשה לפסילת שופט בית משפט לענייני משפחה טמונים בהוכחה, כי דעתו המוקדמת של השופט "ננעלה" במהלך ההליכים וטרם סיומם, ואין סיכוי כי תשתנה בהמשך הדרך. על כך אמר בית המשפט בפרשת גן הזית:"רק במקרים קיצוניים, בהם החלטותיו הדיוניות של בית המשפט פוגעות בזכותו של בעל דין להליך הוגן, ועולה מהנסיבות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצידו של בית המשפט, תקום עילה לפסילתו של המותב הדן בתיק" [ii]. התוצאה היא, שהגשת בקשה לפסילת שופט, ראוי לה שתעשה רק במקרים קיצוניים שבקיצוניים, שבהם לא יכול להיות כל ספק שהשופט נגוע במשוא פנים.
ניגוד עניינים אצל שופט
ניגוד עניינים אצל שופט מתרחש כאשר הוא נמצא בקשר עם אחד מהצדדים למשפט או עם אחד מעורכי הדין במשפט באופן שיכול להביאו לכדי העדפת אינטרס מסויים הכרוך באותו קשר. יש להבדיל בין מצב שבו השופט מצוי במצב של ניגוד עניינים ומגלה זאת לצדדים מיד בתחילת הדיון הראשון ומצב שבו השופט אינו מגלה כי קיים ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים וממשיך לשבת בדין. בדיונים לא מעטים שבהם הופעתי, הודיע שופט בית משפט לעניני משפחה מיד בתחילת הדיון הראשון על קיומו של קשר או היכרות בינו לבין צד למשפט או לעורך דינו. כך לדוגמא, שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב הודיע כי בעת ששימש כעורך דין פרטי ייצג את אחד העדים בתיק ולכן הוא פוסל את עצמו. מנגד, שופט בית המשפט המחוזי בלוד הודיע בתחילת דיון בערעור, כי לפני עשור שימש בא כוחו של המערער מתמחה במשרדו ושאל את הצדדים אם יש למי מהצדדים התנגדות לישיבתו בדין. לטעמנו, במצב שכזה, כאשר השופט מקפיד על שקיפות ומסירת המידע לבעלי הדין, ובהעדר מידע נוסף המצביע על חשש מהותי למשוא פנים, הרי שיש בכך כדי ללמד שלא מתקיים ניגוד עניינים בפועל ואין מניעה מכך שהשופט ישב בערעור ועל כן לא התנגדנו לכך. מנגד, לדעתנו קיים קושי אמיתי במצב שבו שופט בית משפט לעניני משפחה מצוי בקשר כלכלי עם אחד מעורכי הדין המופיעים מולו בתיק, מקום שאותו עורך דין מזמין אותו להרצות בתשלום בימי עיון שהוא מארגן. ראוי לציין, כי נפסק שאין פגם בכך ששופט יישב בדין במצב שבו הוא מרצה בהרצאות המאורגנות על ידי עו"ד המופיע מולו בתיקים בנושא ההרצאות, ולטעמנו פסיקה זו שגויה, פוגעת במראית פני הצדק ואין להסכין עימה.
הרחבה בנושא פסילת שופט
[i] ע"א 97 / 6679 רחל שלי ברז'יק נ' שלמה ברז'יק ואח'
[ii] ע"פ 6288/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (לא פורסם, 23.10.2008); ע"פ 5609/06 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.7.2006); ע"פ 10796/05 שליסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.2005)
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
