צוואת שכיב מרע

שכיב מרע הינו "שוכב חולה" בארמית. מקורו של הביטוי בתלמוד, והוא מתאר אדם גוסס ממחלתו. המשפט העברי גורס כי לדבריו שבעל פה של אדם חולה הנוטה למות, משמעות המסוגלת להקנות נכסים, אף שבדרך כלל, הקניית זכויות בנכסים דורשת כתב, על מנת להצדיק פעולה קניינית. חכמי ישראל התחשבו במצבו הקשה של שכיב מרע, ולכן פטרו אותו מחלק מהדרישות הפורמליות הנלוות להעברת זכויות קנייניות. ברם, בנושא של שכיב מרע, קיים שוני בין דיני הירושה לבין המשפט העברי. לדוגמא, המשפט העברי קובע כי מתנה שהעניק שכיב מרע על ערש דווי תהפוך לרכוש המקבל רק לאחר מיתתו ואילו סעיף 8 לחוק הירושה אוסר על הענקת מתנה לאחר מיתה, אלא באמצעות צוואה. המשפט העברי אינו מבדיל למעשה בין הירושה לבין הענקה ללא תמורה, והופך את שתי הפעולות מבחינה פרקטית לפעולת ירושה. קיים הבדל מהותי בשאלה מיהו שכיב מרע. המשפט הישראלי קובע כי יש לבחון את ההיבט הסוביקטיבי, שעניינו, האם השכיב מרע מאמין שהוא הולך לעולמו עוד מעט קט, וההיבט האוביקטיבי, המתבסס על עולם הרפואה המודרני, קרי, האם לאמונה בכך שעוד מעט יסתיימו החיים, קיים ביסוס רפואי עובדתי. טרם הוחלט, אם קיימת חובה להוכיח את שני ההיבטים גם יחד או שדי באחד מהם, על מנת שמאן דהוא יהא משום שכיב מרע. לעומת גישה רציונלית זו, המשפט העברי גורס שיש ליתן את הדעת למבחן הנוגע בדבריו של שכיב המרע. אם מורה הנוטה למות, כי הוא מעניק רק חלק מנכסיו, ואת היתר הוא משאיר לעצמו, ברור שהוא מאמין שאין הוא נוטה למות.

עדים לצוואת שכיב מרע

תפקיד ה-עדים לצוואת שכיב מרע הינו תפקיד חשוב ביותר, ומחדל בפעולותיהם יוביל, קרוב לודאי, לפסילתה של צוואת שכיב מרע. הדרישה מן העדים בצוואה זו מופיעה בסעיף 23((א) ל-חוק הירושה, שם נקבע כי צוואת שכיב מרע תיערך בפני שני עדים השומעים את לשונו של שכיב המרע. בהתאם לסעיף 24 לחוק הירושה, העדים חייבים להיות בגירים שאינם קטינים וכשירים משפטית אשר איש מהם לא הוכרז כ-פסול דין. הבדל מהותי בין עדי צוואת שכיב מרע לבין עדי צוואה בעדים הוא, שהעדים יכולים גם להיות זוכים בצוואה שבעל פה וסעיף 35 לחוק הירושה העוסק ב-מעורבות בעריכת צוואה אינו חל בעניינם. העדים חייבים לשמוע את לשונו של המצווה, במשמע, שהם מבינים את דבריו ודוברים את שפתו. מטבע הדברים, נסיבות עריכתה של צוואה מסוג זה מקימה אפשרות לכך שעדים לצוואת שכיב מרע מעורבים למעשה בעריכת הצוואה על מנת להינות מהוראותיה, שכן בניגוד לצוואה בעדים או צוואה בפני רשות, המצווה הולך לעולמו בסמוך לאחר עריכת הצוואה, ולא ניתן לברר עימו את הדברים, אם עולים ספקות ביחס לאמיתות הדברים. במקרה שבו ייצג עו"ד ד"ר רן מובשוביץ נערכה צוואת שכיב מרע אשר התעלמה לחלוטין מקרובי המשפחה האהובים ביותר על המנוח, באופן שהעלה תהיות ביחס להיות צוואה שאינה הגיונית (מבחן הגיונה של צוואה).

זכרון הדברים בצוואת שכיב מרע

הדרך שבה מתבצעת עריכת צוואת שכיב מרע מפורטת בסעיף 23(ב) לחוק הירושה, שם נקבעו הוראות לעדים ביחס לתיעוד הצוואה והבאתה דברי המצווה בפני הרשויות:: "דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". לכן, אם לא נערך זכרון דברים בתוך זמן קצר מעת אמירת הדברים על ידי המצווה עלולה לעלות שאלה בבית משפט לענייני משפחה במסגרת הליך פסילת צוואה או ערעור על צוואה, הנוגעת למגבלות הזכרון האנושי והאם זכרון הדברים שנרשם אכן מתעד את דברי שכיב מרע. כך אלו פני הדברים במצב שבו נרשם זכרון הדברים על ידי עורך דין ונוסח באופן שברור ממנו, כי אינו משקף את דבריו המדוייקים של הנוטה למות. עוד נפסק, כי אם נערך זכרון הדברים אך הופקד בתוך זמן שאינו סביר ואינו קצר דיו, עולה שאלה מובהקת ביחס לאמיתותה של הצוואה. הטענה השכיחה בפי עדי הצוואה, על כך שלא ידעו שיש צורך להכין או להפקיד זכרון דברים בלשכת ה-רשם לענייני ירושה, נדחתה בפסקי דין, שכן הנחת היסוד היא, כי אמירת צוואה בפני עדים מחייבת את העדים לערוך בדיקה ביחס לחובותיהם, בשל חשיבותו של האירוע. במקרה שבו ייצג עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, הגישו 2 עדים, אחד מהם עורך דין, זכרון דברים המנוסח בשפה מליצית ומדוייקת על דבריו של המצווה בעת ששכב במיטת חוליו בבית החולים, כאשר מסיכת חמצן מכסה את פניו והוא חסר הכרה. באורח פלא, הזוכים בצוואה היו אמותיהם של העדים, ולא העדים עצמם, ואם לא די בכך, זכרון הדברים תיעד כי המצווה הוריש לאמו של אחד העדים, למרות שהיא נפטרה לפני עריכת צוואת שכיב מרע. מסכת הנסיבות הללו מקימה ספק של ממש באמיתותו של זכרון הדברים ובעצם הטענה כי נערכה צוואת שכיב מרע.

ביטול צוואת שכיב מרע

חוק הירושה קובע כי צוואת שכיב מרע מתבטלת בתוך 30 ימים מעת עריכתה, אם המצווה נותר בחיים. ביטול צוואת שכיב מרע מתבצע באופן "אוטומטי" שכן בדרך שכזו, מבטיח חוק הירושה, כי דברים שאמר המצווה בעת שסבר שהוא נוטה למות, לא יהיו בעלי תוקף משפטי כלשהו. ב-תזכיר חוק הירושה החדש שפורסם להערות הציבור לאחרונה, הוצע לבטל את האפשרות לערוך צוואת שכיב מרע, ולאפשר עריכת צוואה שבעל פה למצבים שבהם האדם רואה עצמו עומד אל מול פני המוות. המקור להצעה זו טמון בהנחה שכיום ניתן להתכונן לפטירה, לערוך צוואה באופן מסודר בפני עדים, בסיוע של עורך דין ירושה מומחה לצוואות, ובכך לאפשר לאדם כי רצונו האחרון יבוא לכדי ביטוי באופן המדוייק והראוי והאמין ביותר.

ביטול צו קיום צוואת שכיב מרע

ביטול צו קיום צוואת שכיב מרע מתבצע בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הירושה. סעיף 72 לחוק קובע כי מי שנתן את צו קיום הצוואה, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, רשאי לתקן או לבטל אותו לפי בקשה של מעוניין בדבר, על סמך טענות או עובדות שלא היו בפניו בעת מתן הצו, אך אם ראה הרשם שהמבקש ידע על העובדות נשוא בקשתו לביטול או תיקון צו הקיום, יעביר את הבקשה לבית המשפט. מן הידועות היא, ש-ביטול צו קיום צוואה הינו הליך משפטי בעל סיכויים קלושים, וזאת בשל העובדה שקיים אינטרס ציבורי לשמירה על היציבות הכלכלית, ואין לקבל מצב שבו תיפסל צוואה בשל עובדות שהיו ידועות למבקש ומסיבותיו שלו, לא חשף אותן. יחד עם זאת, חשיפת עובדות מהותיות חמורות, עשויה לפתוח את הדלת ל-ביטול צו קיום צוואת שכיב מרע, במיוחד בשל הנסיבות המיוחדות שבהן היא נערכת, מטבע הדברים. לצד בקשה לביטול צו קיום, קיימת גם בקשה ל-תיקון צו קיום צוואה, אך ספק אם בקשה מסוג זה מתאימה לנסיבות עריכתה של צוואת שכיב מרע, למעט במקרה של טעות בצוואה, במיוחד כשמדובר בטעות סופר.

משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ

רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417

טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723

וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il

כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |

ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.