צו ירושה
מבנה צו הירושה
צו הירושה אשר מונפק על ידי הרשם לענייני ירושה מורכב מהודעה החתומה על ידי הרשם לענייני ירושה אשר מכילה טבלה שבו מצויינים שמות היורשים על פי דין, תעודת זהותם וחלקם בעיזבון המנוח. יוצא דופן הוא מצב שבו צו הירושה אינו מכיל את כל נכסי העיזבון. במקרה שכזה יינתן צו ירושה חלקי. מצב שכזה אפשרי כאשר קיימת צוואה חוקית תקפה המכילה הוראות לגבי חלק מנכסי העיזבון בלבד, אזי ינתנו צו קיום צוואה וצו ירושה יחדיו.
מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה
מספר גורמים יכולים להגיש בקשה לצו ירושה והם מכונים בחוק הירושה "מעוניין בדבר". מטבע הדברים יורש הוא מעוניין בדבר, ואם היורש מיוצג על ידי עורך דין ירושה, הוא חייב להגיש את הבקשה באופן מקוון, אך אם הוא פועל לבדו, הוא רשאי לבקש את הצו גם באמצעות טופס ידני, שלא באמצעות המערכת הממוחשבת של אתר הרשם. בנוסף, במועד עריכת המאמר, ישנם מקרים מסויימים שבהם קיימת חובה להגיש את הבקשה באופן ידני, גם אם המבקש מיוצג. נשאלת השאלה אם יורש הוא גם מי שזוכה על פי צוואה. התשובה חיובית. גם זוכים על פי צוואה רשאים להגיש בקשה לצו ירושה. בנוסף, רשאים להגיש את הבקשה נושים של המנוח, שמבקשים לגבות מתוך עיזבונו את הכספים שהמנוחחב להם וטרם שילם אותם. הגשת בקשה מותנית בתשלום אגרה המורכבת מתשלום למדינה עבור הבקשה וכן תשלום עבור פרסום בעיתונות בדבר הגשת הבקשה, במטרה לאפשר למי שמתנגד לצו להגיש התנגדות כאמור. טופס בקשה לצו ירושה מצוי כיום במערכת הממוחשבת של רשם הירושה. הטופס מנחה את מגיש הבקשה לגבי הפרטים המתבקשים לשם הוצאת הצו, כגון שם המנוח ופרטיו המלאים לרבות מקום מגוריו, שמות היורשים ופרטיהם וחלקיהם בעיזבון. הטופס דורש הצהרה ממגיש הבקשה כי כל היורשים מודעים להליך.
כיצד נקבעים היורשים בצו הירושה
זהות היורשים וחלקם בעיזבון המנוח נקבע על ידי סעיפי חוק הירושה ועל פי שיטה המכונה "שיטת הפרנטלות" אשר קובעת את סדר העדיפויות של היורשים וחלקם בירושה, על פי סיווג של קרבת הדם של בני המשפחה אל המנוח. ככלל, בן זוגו של המנוח בעת פטירתו מקבל את מכונית הנוסעים, את החפצים שבדירתם (מיטלטלין) וחלק מעיזבונו של המנוח, אשר תלוי בקיומם של יורשים אחרים כגון ילדים. ראה בקישור להרחבה על שיטת הפרנטלות.
מדוע חשוב להוציא צו ירושה
הוצאת צו ירושה נדמית כהליך פשוט ובלתי מורכב, אך האמת שאין הדבר כך במרבית המקרים. ראשית, הבקשה למתן צו
רישום ירושה
רישום ירושה משמעו רישום של הנכסים שירשו היורשים של שמם בהתאם לזכויות שקנו בעקבות הצו. הצו מאפשר ליורש לפנות לרשם המקרקעין ולרשום את זכויותיו בנכס המקרקעין, ונציין כי לצורך כך כיום כבר אין צורך להציג בפני רשם המקרקעין את צו הירושה שכן רשם הירושות שולח העתק הצו באופן ישיר לרשם המקרקעין. כמו כן רשאי היורש לפנות לבנקים שבהם ניהל המנוח את חשבונותיו, ולמשוך את חלקו מחשבונות אלו, אלא שראוי לציין, כי הבנקים אינם נוהגים כיום לאפשר ליורש אחד בלבד למשוך את חלקו בחשבון של המנוח, אם הוא שייך למספר יורשים, ומתנה את משיכת הכספים בנוכחות והסכמה של כל היורשים יחדיו בסניף הבנק, וזאת לשם מניעת סכסוכים בין היורשים והאשמת הבנק בשחרור כספים בניגוד לדעתו של אחד היורשים.
דוגמאות לחלוקת עיזבון בין יורשים על פי דין
א. היה והמנוח הותיר אחריו בן זוג וילדים, יתחלק העיזבון שווה בשווה בין בן הזוג והילדים.
ב. היה והמנוח הותיר אחריו בן זוג ואחים בלבד, יקבל בן הזוג 2/3 מהעיזבון והיתר יתחלק בין כל האחים בחלקים שווים.
ג. אם לא השאיר אחריו הנפטר צאצאים,הורים או אחים, יקבל בן זוג את כל העיזבון.
ד. אם המנוח השאיר אחריו רק ילדים, יתחלק העיזבון ביניהם בחלקים שווים.
ה. במקרה שהמנוח לא הותיר אחריו ילדים, הורים, אחים או הורי הורים, ואין להם צאצאים או צאצאי צאצאים, תקבל המדינה את כל העיזבון (סעיף 17 לחוק הירושה).
ו. ילד מאומץ נחשב לילד לכל דבר לעניין הירושה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
