סעיף 1 לחוק הירושה
סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". הסעיף קובע הנחיה כללית בדבר עזבונו של אדם לאחר מותו, ומורה, כי עם מות אדם, עזבונו יועבר ליורשיו. הסעיף הינו ההוראה הפותחת את חוק הירושה, דין שמטרתו להסדיר משפטית את העברת נכסיו של המנוח ליורשיו. מהוראות סעיף 1 לחוק ניתן גם להסיק, כי ירושה היא הזכות לקבל את העזבון של המוריש, ואילו היורשים הם אלו הזוכים בו.
ניתוח סעיף 1 לחוק
סעיף 1 לחוק קובע כך: במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. ננתח את רכיביו של הסעיף ונעמוד על כוונת המחוקק בהוראת דין זו.
"במות" – החוק דורש הוכחת מוות, ולשם כך די בתעודת פטירה מקורית של המצווה שהונפקה כדין. בעניין מנוח שהינו נעדר ולא ניתן לאתר בגינו תעודת פטירה נעזרים בדינים אחרים, כגון חוק הצהרות מוות (תיקון), תשנ"א-1991.
"אדם" – רק בן אנוש רשאי להוריש והסעיף עוסק רק בזכות להורשה ולא בזכות לירושה. בהקשר לכך, תאגיד יכול לרשת, אך לא להוריש.
"עובר" – המונח "עובר" ממוקם לאחר ההיגד "מות אדם" ולפיכך מתייחס למישור הזמן שכן רק לאחר פטירתו של מאן דהוא, מתבצעת העברה אוטומטית של העזבון, באופן מידי, אל היורשים. עקרון זה, המכונה גם 'הנפילה המיידית' נועד למנוע תקופת ביניים ממות המנוח ועד העברת הבעלות בנכסיו ליורשיו, כך שלא ניתן לומר שעזבונו של אדם אינו שייך ליורש כלשהו. תקופת הביניים אינה עוסקת בזהותו של היורש אלא רק בכך שקיים יורש, והוא הבעלים החדש בחלק העזבון שירש על פי דין או על פי צוואה. תקופת הביניים מסתיימת רק עם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה בעקבות הגשת בקשה למתן צו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה או לאחר שבית המשפט פסק מי היורשים בהליך התנגדות לצוואה. כדברי השופט לוין "פטירת המוריש ואפילו צו ירושה, שניתן על עיזבונו, אינם מקנים ליורשים זכויות בנכסים ספציפיים… וזכותו של היורש לגבי נכס מסוים מתגבשת רק לאחר שנכסי העיזבון חולקו בהתאם לחוק". כך הוראה זו משתלבת עם הוראות סעיף 7 לחוק "זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון."
"עזבון" – המונח עזבון איננו מוגדר בחוק הירושה. פסיקת בתי המשפט היא זו שקבעה כי העזבון הוא כלל נכסי המת, העוברים בירושה אל היורשים (ע"א 148/53 פנץ נ' פלדמן) וזאת למעט אותם נכסים וזכויות שאינם נכללים בגדר העזבון, כאמור בסעיף 147 לחוק הירושה (נכסים מלבר עיזבון). במכלול הזכויות של המנוח הנופלות בגדרי העזבון ניתן למנות על פי פסיקת בית משפט עליון "נכס או זכות או הנאה", לרבות גם זכויות ערטילאיות כגון זכויות בעלות במניות של תאגיד, זכות יוצרים, זכות לקניין רוחני שטרם נרשמה, מוניטין או זכויות שטרם מומשו, כגון הזכות לתבוע נזיקין או הזכות לשם טוב (ראו לדוגמא בס' 19 לפקודת הנזיקין, האפשרות לתבוע עזבון בנזיקין או זכותו של העזבון לעשות כן). כשם שהעזבון כולל את נכסי המנוח, כך הוא גם כולל את חובותיו והחוק מתייחס אליהם בסעיף 104(א)(3). אך חשוב להזכיר כי יורשי העזבון חבים בחובותיו עד לסך שווי החלק שירשו בעזבון לפי ס' 107, ולא יותר. ראו כאן להרחבה על עיזבון.הפסיקה קבעה כי העזבון אינו גוף משפטי ואין לו כל מעמד עצמאי (רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל). משמעות קביעות אלה, היא שלא ניתן להגיש בשם העזבון או נגדו תביעה משפטית. בעליו של העזבון הם יורשיו של המנוח, וככל שלא נקבעה עדיין זהות היורשים, יהיה מייצגו לצורך הליכים משפטיים בעל תפקיד הממונה על ידי בית המשפט המכונה "מנהל עזבון". מנהל העיזבון יכול להיות זמני או קבוע, ואחד מתפקידיו הוא לפתור סוגיות בחלוקת עיזבון.
"ליורשיו"- היורשים מוגדרים בסעיף 2 לחוק הירושה, כיורשים על פי דין או כזוכים על פי צוואה. כללי הירושה על פי דין נסמכים על שיטת הפרנטלות אך גם לכך קיימים חריגים הבאים לכדי ביטוי במצבים שבהם החוק לא נותן פתרונות מוחלטים, כגון מצב של ירושת אח למחצה. ההיגד במות אדם עובר עזבונו ליורשיו אינו טריוויאלי והוא מקפל בתוכו סוגיות רבות שעל חלקן הקטן עמדנו לעיל. בכל שאלה הנוגעת לירושה מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בדיני הירושה לשם הבנת הכוונה שבבסיס הוראת הדין.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
