כל מה שחשוב לדעת על צוואה
כל מה שחשוב לדעת על צוואה הוא נושא נרחב ביותר המעלה אין ספור סוגיות ונושאים לדיון. כידוע, צוואה הינה אחד משתי הדרכים שבהן ניתן להורות על הורשת נכסים בישראל. הדרך השניה היא באמצעות הוראות חוק הירושה, מקום שבהעדר צוואה בתוקף הם אלו שקובעים כיצד יחולק רכושו של המת, אשר מכונה עיזבון. המסמך מכיל את הוראות המצווה ביחס לחלוקת עיזבונו לאחר פטירתו. חופש הציווי הוא הבסיס לקיומה של הצוואה ולאפשרות הניתנת לכל אדם לסטות מדיני הירושה. בהעדר צוואה תתקיים ירושה על פי דין. בישראל קיימים ארבעה סוגי צוואות: בעדים, בכתב יד, בפני רשות ובעל פה. כמו כן, בני זוג רשאים לצוות את רצונם במסמך המכונה צוואה הדדית. הצוואה תהיה בת תוקף רק לאחר שינתן צו לקיומה, צו המכונה צו קיום צוואה, או אז יפעלו לפי הוראותיה. על מנת שינתן תוקף לצוואה היא צריכה להיות נטולת פגמים שבצורה (פגמים צורניים) ופגמים שבמהות (פגמים הנוגעים להוראותיה). דרישות אלו שליקוי בהן מביא לפסילת צוואה, מכונות רכיבי יסוד בצוואה. חלקם הגדול של הפגמים ניתן לתיקון על ידי בית המשפט אם השתכנע כי מדובר בצוואת אמת, אך קיימים פגמים שהם כה חמורים עד כי לא ניתן לתקנם כלל, ובמקרה שכזה הצוואה לא תקויים. הצוואה היא מעשה אישי בהתאם לסעיף 27 לחוק הירושה אך לעיקרון זה מספר חריגים שאותם נמנה להלן במסגרת מאמר זה. במובן המשפטי, צוואה היא פעולה משפטית חד צדדית, בניגוד לחוזה, שהינו פעולה דו צדדית לכל הפחות, מכיון שקיימים לפחות שני צדדים לכל הסכם. החוקים החולשים על הליך התנגדות לצוואה מכונים גם דיני צוואות או דיני ירושה. מדובר בעיקר בחוק הירושה ותקנותיו וכן הוראות מתוך חוקים נוספים כגון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, חוק החוזים, חוק המתנה, חוק עשיית עושר ולא במשפט ועוד וחוקי היסוד, בעיקר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוקים אלו, ובראשם חוק הירושה ותקנות הירושה, גם קובעים כיצד תיערך צוואה, כיצד מגישים בקשה לקיום צוואה, כיצד מפקידים צוואה ברשם לענייני ירושה, כיצד תוגש התנגדות לקיום הצוואה, כיצד תתברר ההתנגדות ומהו הליך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה. הצוואה מבוססת על עיקרון על משפטי המכונה
"החופש לצוות" המקנה לכל אדם את הזכות לצוות כרצונו לאחר פטירתו. למיותר לציין כי כל עוד האדם חי הוא רשאי לבטל את הצוואה שערך ולערוך צוואה חדשה המכילה הוראות שונות לחלוטין ואף זאת ללא כל הנמקה. הליברליות שלה זוכה המצווה מבוססת על עיקרון על המכונה "החופש לצוות". החופש לצוות משמעו, מבחינה מעשית, זכותו של אדם לערוך צוואה כרצונו בכל עת שירצה, בכל מבנה צוואה שירצה, אשר תכלול תנאים על פי דעתו. יחד עם זאת, החופש לצוות אינו זכות אבסולוטית ויש פעמים שבהם יקבע בית המשפט כי זכותו של המצווה נדחית מפני זכויות אחרות, נעלות לא פחות, כגון החובה לערוך צוואה שהינה מוסרית, חוקית, אשר הוראותיה אפשריות, צוואה שניתן לאכפה צוואה שאינה צוואה סתומה. את הצוואה ניתן לשמור בבית או ניתן להפקיד הצוואה ברשם לענייני ירושה. סעיף 28 לחוק הירושה קובע כי הצוואה היא מעשה אישי במובן שרק המצווה יכול לערוך את צוואתו ולהחליט על תוכנה. סעיף 28 לחוק הירושה קובע כי אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו וכן הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה. ברם, להוראה זו קיימים חריגים. ראשית, צוואה הדדית הנערכת בהתאם לסעיף 8א' לחוק הירושה סותרת את זכותו של המצווה לשנות את הצוואה, שכן זכות זו תהיה תלויה גם בהסכמת בן הזוג במקרים מסויימים ושנית, עריכת צוואה הדדית היא עריכת צוואה משותפת מעצם עריכתה במובן שההחלטה על הוראותיה היא החלטה משותפת, כך שאין מדובר בהחלטה אישית. ניתוח תוקף הצוואה מחייב התייחסות לצורת הצוואה, נושא הצוואה, מה מורישים בצוואה, מתי פותחים צוואה, ושאלת קיום תנאים בצוואה.
נושא הצוואה
סעיף 40 לחוק הירושה קובע מה רשאי אדם לצוות בצוואתו:
א. מותר לצוות לאחד או לאחדים.
ב. מותר לצוות חלק מהעיזבון או חלק יחסי מכל העיזבון.
ג. מותר לצוות נכס מנכסי עיזבונו של המוריש, או טובת הנאה מעזבונו. חלק זה מכונה גם "מנה".
הלכה למעשה, ניתן להוריש בצוואה כל נכס השייך למוריש או זכות שיש לה ביטוי כלכלי, ובלבד שאין מדובר בזכות אישית. לדוגמא, לא ניתן להוריש זכות של דיירות מוגנת, שכן היא זכות אישית. לא ניתן להוריש רישיון נהיגה במונית, שכן מדובר בזכות אישית. יוצא הדופן היא הזכות להוריש משק חקלאי, שכן זכותו של מי שיושב על נחלה חקלאית השייכת לרשות מקרקעי ישראל היא זכות של "בר רשות", זכות אישית, וחרף 
זאת, ניתן להוריש בצוואה משק חקלאי, על פי הוראות חוק הירושה.
מה מורישים בצוואה
בצוואה מורישים את העיזבון. העיזבון הינו הרכוש שמותיר אדם לאחר פטירתו, בסייג המופיע בסעיף 147 לחוק הירושה לפיו, כספי ביטוחים, קופות גמל (קופות תגמולים) וקרנות השתלמות אינם נכללים בכלל העיזבון, אלא יחולקו לפי הוראה נפרדת שמשאיר האדם המכונה "הוראת מוטבים". יחד עם זאת, אדם רשאי להכליל במסגרת הצוואה גם את חלקי הרכוש שאינם נחשבים לעיזבונו, וזאת באמצעות הותרת הוראה מתאימה ומפורטת בצוואתו, וכן הודעה למנהלי הקופה, הביטוח או הקרן בדבר החלטתו זו, כך שהוראת המוטבים תעודכן בהתאם לאמור בצוואה.
מתי פותחים צוואה
מתי פותחים צוואה? אין בחוק הירושה מועד חוקי שבו יש לפתוח את הצוואה ולקרוא אותה. לעיתים, מחזיק היורש את הצוואה ומסתיר אותה מהיורשים הפוטנציאליים האחרים עד לשעת כושר ורק אז חושף אותה. יחד עם זאת, סעיף 75 לחוק הירושה קובע כי 75(א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה." (חוק הירושה, תשכ"ה-1965). לצד הוראה זו אין כל סנקציה ואולם חוק העונשין קובע סנקציה על הסתרת צוואה: "395. המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו – מאסר חמש שנים.". המשמעות היא, שאין זה מותר להסתיר צוואה אלא יש להגישה לאלתר לרשם לענייני ירושה.
מצווה בצוואה
לא כל אחד יכול להיות מצווה בצוואה. תנאי הסף הוא כי אדם חייב להיות כשר לזכויות וחובות על מנת שיוכל להוריש בצוואה. על כן, פסול דין או קטין אינם יכולים להוריש בצוואה. להרחבה על פסלות להוריש.
יורש בצוואה
כל אדם יכול לרשת, גם אם הינו פסול דין או קטין, אלא אם נפסל מלרשת נוכח הרשעתו על פי דיני העונשין בעבירות מסוימות המפורטות בחוק הירושה שעיקרן ברצח המצווה, זיוף הצוואה או תביעה על פי צוואה מזויפת ביודיעין. ראו להרחבה על פסלות מלרשת. בנוסף, קיימים מספר סוגים של יורש חליף: יורש במקום יורש, יורש אחר יורש, יורש על תנאי דוחה ויורש על תנאי מפסיק. כמו כן, בן זוג שהינו יורש בצוואה הדדית הוא יורש במעמד מיוחד, הנגזר מצד ההסכמי הקיים בצוואה הדדית. להרחבה על הנושא עיין בערך צוואה הדדית. בנוסף, אדם יכול לרשת מכוח הנסיבות כמי שהינו ידוע בציבור במסגרת המוסד המשפטי המכונה "מעין צוואה" בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה.
כל מה שחשוב לדעת על צוואה: חופש הציווי
חופש הציווי הוא עיקרון המסמל את זכותו של אדם לצוות את רכושו בהתאם לרצונו האישי לאחר פטירה. חופש הציווי אין משמעו כי האדם חייב לצוות כרצונו, אלא שהוא יכול לבחור אם לצוות או לא, זאת מקום שאין כל חובה לערוך צוואה ובמקרה שכזה יחולו לאחר פטירת אדם הוראות חוק הירושה, המהוות ברירת מחדל, ועל יסודן יחולק רכושו של המנוח לאחר פטירתו בין יורשיו על פי דין. ברם, כאמור, למצווה מותר לסטות מהוראות חוק הירושה באמצעות עריכת צוואה, אשר תכיל הוראות שונות מאלו המופיעות בחוק הירושה. זו משמעותו המעשית של חופש הציווי. חופש הציווי משמעו, כי המצווה יכול לנשל את ילדיו מעיזבונו בצוואה שיערוך, וזו זכותו המלאה, ואין אפשרות לטעון, על פי החוק בישראל, כי מדובר בהוראה בלתי מוסרית, שכן זכותו של המצווה להחליט על גורל רכושו, זכות שהינה זכות יסוד כאמור. חופש הציווי משמעו כי למצווה זכות גם לבטל את צוואתו או לשנות אותה. בכל עת שימצא לנכון, רשאי המצווה להורות על ביטול הצוואה שערך, אם על ידי השמדתה הפיזית, אם על ידי עריכת צוואה חדשה ואם על ידי עריכת כתב ביטול הצוואה. להרחבה ראו חופש לצוות.
התניות בצוואה
המצווה רשאי להתנות הוראה מהוראות הצוואה בתנאים מתנאים שונים כראות עיניו. כך לדוגמא, רשאי המצווה לצוות את דירת המגורים שלו לבנו אך להתנות את הירושה בכך שהדירה לא תימכר במשך עשר שנים או שהדירה תימכר רק לשם מימון דירה אחרת. זכותו של המצווה להתנות בתנאים את צוואתו נגזרת הן מעיקרון החופש לצוות והן מהעובדה שזכותו לקבוע מה יהא גורלה של זכות הקניין של נכסיו. תנאים נוספים בצוואה הם אלו העוסקים ביורש על תנאי, ובמילים אחרות, מתי אדם יורש או מתי אדם מפסיק לרשת.
תנאי מפסיק בצוואה קובע, כי אם יתרחש אירוע כלשהו שבשליטת היורש, הוראת הצוואה לטובתו תתבטל או תוגבל. תנאי מפסיק בצוואה בא לידי ביטוי בדרך כלל באמצעות חיוב היורש לעשות דבר או להימנע מעשיית דבר, ואם לא יבצע זאת, תחדל הוראת הצוואה לטובתו מתוקפה. לדוגמא, היורש זוכה במיליון דולר, אך עליו לעלות ארצה בתוך 24 חודשים שאם לא כן, יחזיר את מיליון הדולר לעיזבון.
תנאי מתלה בצוואה קובע, כי רק אם התקיים האירוע שבשליטת היורש, תכנס הוראת הצוואה לתוקף. כך לדוגמא, תנאי מתלה בצוואה קובע כי עד גיל 25 ינוהל העזבון על ידי מנהל עזבון, ורק לאחריו יועבר לבן היורש. תנאי מתלה בצוואה קבוע בסעיף 43 לחוק הירושה.
כל מה שחשוב לדעת על צוואה: שיור ירושה
שיור ירושה משמעו פרשנות של המושג "מה ששייר הראשון" במסגרת הסדר יורש אחר יורש, והוא אינו אלא יישום של תורה המכונה "תורת העקיבה" כחלק מסוגיית שלטון היד המתה. עניינו של המושג במצב תיאורטי בו היורש הראשון ירש לפי הוראות הצוואה נכס במסגרת הסדר יורש אחר יורש, ולאחר מכן מכר אותו, אך הותיר את פירותיו בעיזבון. דוגמא אחרת היא במצב שבו נשרף נכס השייך לירושה ושולמו בגינו דמי ביטוח כשיפוי על אובדנו. כלומר, הנכס שנכלל בירושה שינה את צורתו אך שוויו נותר כשהיה. במצבים מעין אלו, קמה סוגיית "שיור ירושה" שעניינה, האם תמורתו הכספית של הנכס ששולמה ליורש הראשון היא בגדר חלק מעזבונו של המנוח-המצווה, אשר אמור לעבור אל היורש השני, לאחר פטירת היורש הראשון. חוק הירושה לא ענה באופן ברור על שאלה זו, אך פסיקת בתי המשפט קבע כי תורת העקיבה חלה במקרה שכזה בדרך כלל, וזאת על יסוד סעיף 54(א) לחוק הירושה הקובע כי בעניינים שבהם לא קבע המוריש דבר, יקבע בית המשפט את רצונו לפי אומד דעתו בהתאם לאמור בצוואה ואם לא משתמע מהצוואה מה רצה, יקבע רצונו כפי שהוא משתמע מתוך הנסיבות. בפרשת באומן נקבע, כי ככלל יש להניח כי המוריש נכס ליורש השני, לא התכוון שאם תשתנה צורתו או שיהא נכס אחר במקומו, ינושל היורש השני מחלקו, ולכן תורת העקיבה תקפה, כך שהיורש השני זכאי גם לנכס החליפי שנוצר במקומו של הנכס המקורי.
הרציונל העומד מאחורי פסיקת בתי המשפט בנושא שיור ירושה, מבוסס על כך ש-תורת העקיבה נועדה במקורה למנוע מקרים של עשיית עושר ולא במשפט. אנו מניחים כי המצווה לא רצה כי היורש הראשון או יורשיו יתעשרו על חשבונו של היורש השני, בשל העובדה שהנכס המקורי הוחלף בנכס השווה לו ויותר מכך. הנחה מעין זו, הופכת את היורש הראשון למי שהתעשר בעושר ולא במשפט על חשבון היורש השני, רק מפני שהנכס שינה את צורתו כאמור, דבר שכמעט ודאי שהמצווה לא ביקש שיתרחש ובוודאי שבמצב שכזה מוטל עלינו לעקוב אחר רצונו של המצווה ועל הוראת היד המתה ולא לאפשר ליורש הראשון לסכל את רצונו של המנוח,
תורת העקיבה
סוגיית שלטון היד המתה הביאה לשימוש ב-תורת העקיבה אך בהמשך, נקבע בפרשת גרין כי תורת העקיבה תקפה גם לעניין יורשים רגילים, ולאו דווקא כאלו שהינם חלק מהסדר יורש אחר יורש.בפרשת ע"א 360/93 נקבע כי הלכת באומן תקפה גם לעניין נכס בדמות דירת מגורים שהמנוחה ביקשה להוריש לבנה, חרף העובדה שאותה דירה נמכרה והמנוחה רכשה תחתיה דירת מגורים אחרת. בפרשת טלמצ'יו הורחבה תורת העקיבה גם למישור היחסים שבין היורש לבין העזבון של המוריש, הן מתוך עקיבה אחר רצונו של המנוח והן בשל הרצון לעשות צדק שיש בו איזון אינטרסים.
תנאים פסולים בצוואה
תנאים פסולים בצוואה הם תנאים בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או בלתי אפשריים המביאים להליך פסילת צוואה. בכל הנוגע לתנאים בלתי חוקיים, מדובר בתנאים הנוגדים את חוקי מדינת ישראל. התנאי הבלתי חוקי הידוע ביותר הוא זה שבו קובע המצווה שמי שיהין להתנגד לצוואתו יזכה בשקל אחד או ינושל מהירושה. תנאי זו נוגד את זכות הגישה לערכאות ולכן מפורש בצמצום רב בבתי המשפט. רק במקרה שבו יתברר כי ההתנגדות שהוגשה קנטרנית וחסר כל יסוד, ישקול בית המשפט לעשות שימוש בתנאי. תנאי בלתי אפשרי הוא זה שלא ניתן לקיימו. כך לדוגמא, קובע המצווה כי תנאי להורשת דירת המגורים היא שהיורש יתגורר בה במשך 10 שנים, אלא שאליה וקוץ בה, בדירת המגורים מתגוררת בת זוגו של המוריש, שהיא גם בעלת מחצית הזכויות, ולכן בלתי אפשרי לקיים את התנאי שקבע בצוואתו אלא בהסכמתה של בת הזוג. תנאים בלתי מוסריים הם תנאים הנוגעים בדרך כלל לחיוב היורש בעשיית מעשה הנוגד את ערכי תקנת הציבור. דוגמא לתנאים פסולים היא חיובו של היורש להתגרש מאישתו, חיובה של האשה בקיום יחסי מין עם בעלי במשך מספר פעמים קבוע בחודש, חיוב בניהול אורח חיים דתי וחינוך ילדי המשפחה באופן מסויים.
כל מה שחשוב לדעת על צוואה :חיוב בצוואה
חיוב בצוואה הינו תנאי שאין בצידו כל סנקציה או תוצאה להפרה אם לא בוצע על ידי היורש. לדוגמא, מוריש מצווה על ילדיו לשמור על המשפחה מאוחדת לאחר מותו ולא לריב, אך בניגוד לרצונו האחרון של המנוח, האחים רבים על הירושה, מנהלים התנגדות לצוואה בבית המשפט, ואינם מדברים זה עם זה. במקרה הנדון, אין כל סנקציה להתנהגות זו, חרף רצונו האחרון של המנוח. לעומת זאת, היה והמוריש קובע כי אם אחד מילדיו יגיש התנגדות לצוואתו, ינושל מהירושה, הינו חיוב בצוואה שכרוך בו תנאי ולכן יש בצידו גם סנקציה חמורה. זוהי דוגמא לתניית סילוקין, האוסרת על תקיפת צוואה. בדרך כלל, מוכר התנאי דנן ככזה הקובע כי מי שיהין להגיש התנגדות לצוואה, יזכה בשקל אחד מעזבון המנוח. הרשות להתנות בתנאים אינה בלתי מוגבלת וקיימים תנאים שנפסלו בשל היותם בלתי מוסריים, בלתי אפשריים או בלתי חוקיים. הוראות שכאלו לא יקויימו על ידי בית המשפט וחלק זה בצוואה יבוטל. להרחבה ראו גם חיובי יורש.
פגמים בצוואה
פגמים בצוואה עשויים פגמים צורניים שהינם פגמים שבצורה. פגמים אלו רשאי בית המשפט לתקן אם השתכנע מעל לכל ספק, כי הצוואה הינה צוואת אמת, וזאת בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק הירושה. מנגד, קיימים פגמים שאותם לא ניתן לתקן, גם אם בית המשפט סבור שהצוואה היא צוואת אמת. ראשון וראשונים לאותם פגמים הוא המצב שבו מצווה שאינו כשיר מבחינה משפטית והינו פסול דין. מצווה שכזו אינו יכול לערוך צוואה וצוואתו תבוטל, כך לדוגמא קטין אינו רשאי לערוך צוואה. פגמים הנוגעים לנסיבות עריכת הצוואה כגון מעורבות בעריכתה של הצוואה, השפעה בלתי הוגנת על המצווה במטרה שיערוך את הצוואה כפי שערך, הם פגמים שאם הוכחו, יפסלו את הוראת הצוואה הנגועה באותו פגם. פגמים נוספים הם פגמים הנוגעים לתוכן הוראות הצוואה. כך לדוגמא, הוראה סתומה שלא ניתן להבין ממנה מה רצה המצווה היא הוראה שתיפסל, אלא אם כן ניתן היה להשלים אותה באמצעות נסיבות חיצוניות שמהן ברור באופן מובהק מה רצה המצווה.
עורכי דין צוואות
עורכי דין המתמחים בתחום של עריכת הצוואה מכונים גם עורכי דין צוואות. עו"ד אלו מתמחים בעריכת הצוואה, הגשתה לקיום לאחר פטירת המצווה, וכן הגנה עליה מפני הליך של התנגדות לצוואה, פסילה, ערעור על צוואה, או הליך של בקשה לביטול צו קיום צוואה. ההתמחות בדיני צוואות על ידי עורכי דין נחשבת התמחות נישתית, שלא רבים אוחזים בה בישראל.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
