תקנות בית המשפט לענייני משפחה
תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 נחקקו בעקבות השינוי בתקנות סדר הדין האזרחי שנכנסו לתוקף בחודש ינואר 2021. מטרתן של התקנות החדשות היא להסדיר את ההליכים הדיוניים הנוגעים לעניינים הנידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, וכל עורך דין לענייני ירושה חייב לדעת אותן לצורך ניהול הליך בבימ"ש לענייני משפחה.התקנות כוללות 11 פרקים אותן נפרט להלן. במאמר זה נדון בהשפעת התקנות החדשות על הליכי בית המשפט לענייני משפחה הנוגעים לחוק הירושה וסכסוכי ירושה,סמכות מקומית בבית משפט לעניייני משפחה, גילוי מסמכים מוקדם בבימ"ש לענייני משפחה, כתבי טענות בבימ"ש לענייני משפחה,צירוף תצהיר בבימ"ש לענייני משפחה, שאלון בבימ"ש לענייני משפחה, רשימת בקשות בבימ"ש לענייני משפחה, דיון מקדמי בין בעלי הדין, ישיבת גישור מהו"ת, דיון קדם משפט בבימ"ש לענייני משפחה, חובת התייצבות בדיון בבימ"ש לענייני משפחה,חוות דעת של מומחה בענייני משפחה, עדות בבימ"ש לענייני משפחה, ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה. אלו הם פרקי תקנות בית המשפט לעניני משפחה:
תכלית תקנות בית המשפט לענייני משפחה
גישור ופשרה בענייני משפחה
תקנה 2 לתקנות בימ"ש לענייני משפחה מבהירה כי בית המשפט לענייני משפחה אחראי לניהול ההליך השיפוטי בין בני משפחה, בין היתר לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית ובמטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום. הוראה זו הינה הבסיס להליכי גישור שהינם חובה כיום בחלק נכבד מסוגי התביעות המתבררות בין בני משפחה, לרבות במקרים של התנגדות (ערעור על צוואה). העיקרון המחייב התדיינות מהירה בעניינים משפחתיים הוא זה העומד מאחורי הוראת תקנה 2 לתקנות החדשות המורה כאמור בה, כי בית המשפט לענייני משפחה יפעל לשם צמצום ההתדיינות המשפטית. מטרה זו באה לכדי ביטוי בהמלצה החד משמעית לצדדים לתיק לפנות להליכי גישור או בהבעת דעה זהירה מצד השופט על סיכויי התיק.
פרקים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה
פרק א' – סדרי דין כלליים בבית המשפט לענייני משפחה
פרק ב' – השתתפות ילדים
פרק ג' – אימוץ
פרק ד' – החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ
פרק ה' – היתר נישואין
פרק ו' – התרת נישואין
פרק ז' – ברית הזוגיות
פרק ח' – שינוי שם
פרק ט' – קביעת גיל
פרק י' – אבהות ואימהות
פרק יא' – שונות.
תקנות המשפחה ותקנות סד"א
היחס בין תקנות המשפחה החדשות ותקנות סדר הדין האזרחי מובנה גם בהוראת התקנות החדשות. בעבר, לפני התקנת התקנות, שלטה תקנה 258 לתקנות סד"א הישנות על סדרי הדין בבימ"ש לענייני משפחה. תקנה 258 בוטלה בתקנות הסד"א החדשות ולצידן הותקנו תקנות המשפחה החדשות. פרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה עוסק בהתווית הכללים הפרוצדורליים לדיונים בנושאי ירושה בהליכי ירושה, לרבות התנגדות לצוואה (להרחבה ראו סדר הדיונים בהתנגדות לצוואה) ותביעות שונות אחרות הנוגעות לחוק הירושה, כמו גם תביעות הנוגעות ל-זכות הירושה של בני זוג וכו'. התקנות קובעות כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 יחולו על הליכי בית משפט לענייני משפחה בנושאי ירושה, למעט אותם נושאים המוסדרים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 1). פרק א' לתקנות קובעי כי הן חלות על הליכי בית משפט בנושא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, התשכ"ב-1962, לרבות הליכים הנוגעים ל-"פסול דין", להליכים לפי תקנות הירושה, התשנ"ח-1998, וכן לכל תובענה הנדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
תקנות הירושה ותקנות בימ"ש לענייני משפחה
עוד נקבעו בתקנות החדשות הזיקות לעניין הליך לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שבו יחולו תקנות הירושה במקרים מסויימים ותקנות בימ"ש לענייני משפחה מפנות אליהן. תקנה 4 לתקנות קובעת כי תקנות הירושה יחולו בכל מקרה שבו אין הוראה בתקנות החדשות העוסקות בסדרי דין בבימ"ש לענייני משפחה.
סמכות מקומית בבית משפט לעניייני משפחה
סמכותו המקומית של בית המשפט לענייני משפחה משמעה גם קביעת מקום הדיון בתובענות שיוגשו בענייני ירושה. תובענות הנוגעות לאדם שנפטר יוגשו לבית המשפט לענייני משפחה שסמכותו חולשת על מקום מגוריו האחרון של הנפטר. תובענה בענייני הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט, תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע, ואם היה בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, התביעה החדשה תוגש אליו, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. במקרה שאין מקום שיפוט מתאים, בית המשפט המוסמך הוא בית משפט לענייני משפחה בתל אביב.
כתבי טענות בבימ"ש לענייני משפחה
כתבי הטענות בבימ"ש לענייני משפחה יוגשו בהאם להורות סימן א' וסימן ד' בפרק ג' לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, החלות על כתבי טענות המוגשים לבית משפט השלום. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים לאחר המצאת התובענה לידי הנתבע ולאחר הגשתו לא יוגשו כתבי טענות נוספים אלא ברשות בית המשפט. היה ובית המשפט נתן רשות, ניתן להגיש תביעה שכנגד ואזי יש להגיש כתב הגנה שכנגד בתוך 30 ימים ממועד המצאת התביעה שכנגד. כתבי תביעה בשל כל אחד מהעניינים שנפרט להלן יוגשו בתביעה נפרדת, ואין זה משנה כמה סעדים הם כוללים: תביעה כספית או רכושית או תביעה לפירוק שיתוף (מדובר בתביעות שיתכן ובעלות זיקה לתחום הירושה, כגון תביעה העוסקת בזכות הירושה של בן הזוג, זכות בן הזוג ברכוש משותף, זכות ידוע בציבור על רכוש שאינו רשום על שמו ועוד; תביעה מכוחו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. כך לדוגמא, תביעה למינוי אפוטרופוס או לביטול מינוי אפוטרופוס או ביטול ייפוי כוח מתמשך; תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 ל-תקנות הירושה.
צירוף תצהיר בבימ"ש לענייני משפחה
תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבימ"ש לענייני משפחה קובעת חובה לצירוף תצהיר של כל אחד מבעלי הדין שבו יאמת בעל הדין את העובדות שבכתב הטענות הידודות לו מידיעה אישית. תצהיר זה הינו תצהיר בג"צי. במידה ומדובר ב-פסול דין, יגיש את התצהיר האפוטרופוס שלו או הממונה לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, אך אם מדובר –חסוי המבין את משמעות תצהירו, הוא רשאי לתת את התצהיר בעצמו. תצהיר זה לא יהווה תצהיר לצורך חקירה ראשית אלא ברשות בית המשפט.
גילוי מסמכים מוקדם בבימ"ש לענייני משפחה
גילוי מסמכים מוקדם בבימ"ש לענייני משפחה קבוע בתקנה 17 (א). התקנה קובעת כי לכתב טענות יצרף בעל דין רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו. תקנה 17(ב) לתקנות קובעת כי בעל דין המגיש כתב טענות, יצרף העתק או תצלום של מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו לכתב הטענות; אם מסמך כאמור אינו מצוי ברשותו, יציין בעל דין כאמור בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. חובת גילוי המסמכים המוקדם משקפת את הכלל הדורש דיון "בקלפים פתוחים" לצורך גילוי האמת.
שאלון בבימ"ש לענייני משפחה
אחד החידושים בתקנות אלו הוא מתן אפשרות למשלוח שאלון לבעל דין, בכפוף למתן רשות מבימ"ש לענייני משפחה בהתאם לתקנה 56 לתקסד"א. ברם, כאמור, אין זכות קנויה לשליחת שאלון כפי הקובע בסכסוכים אזרחיים רגילים אלא שמשלוח השאלון, היקפו ומועדיו תלוי ברשות בית המשפט.
רשימת בקשות בבימ"ש לענייני משפחה
רשימת בקשות בבימ"ש לענייני משפחה הוא שינוי חדש שנוסף לתקנות ומחייב את בעלי הדין לפעול באופן אסטרטגי. סעיף 19 לתקנות קובע כי תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי תחול על תביעות שהוגשו לפי תקנה 15(א)(1) או (ג). מדובר בתביעות רכושיות או לסעד הצהרתי או בתביעות בענייני ירושה, כך שכיום יש להגיש רשימת בקשות בהתאם לתקנה 49 לתקסד"א כאמור.
דיון מקדמי בין בעלי הדין
כיום חלה חובה על בעלי דין בבימ"ש לענייני משפחה בסכסוכים רכושיים או בענייני ירושה לקיים דיון מקדמי. דיון זה נערך בדרך כלל בין עורכי הדין של הצדדים, ומטרתו ללבן ולגבש את המחלוקות וכן לבחון אם קיימת דרך להביא את הסכסוך לכדי גמר ללא התערבות של בית המשפט, כגון בהליך גישורי. ניתן לקיים דיון מקדמי גם בשיחת טלפון.
ישיבת גישור מהו"ת
בתובענות העוסקות בסכסוכי ירושה או תביעות רכושיות וכספיות חלה חובה לקיום ישיבת גישור עם מגשר מהו"ת שהוא עורך דין הרשום ברשימת המגשרים בענייני משפחה, אלא אם הורה בית המשפט שלא לקיים ישיבה שכזו. בישיבה הראשונה מברר המגשר אם הצדדים מעוניינים לקיים דיון גישור בסכסוך בטרם הגעה לבית המשפט, על כל הסיכונים הנוגעים בו בשל עידוד פשרה בבתי משפט.
דיון קדם משפט בבימ"ש לענייני משפחה
דיון קדם משפט בבימ"ש לענייני משפחה עוסק בבירור טענות הצדדים, ובית המשפט נותן הוראות לעניין המשך ההליך. במסגרת דיון שכזה, מקשה לעיתים בית המשפט על הצדדים ביחס לטענות שהועלו מטעמם בכתבי הטענות על מנת לשקף קשיים אפשריים בהליך. התקנות מאפשרות לבית המשפט להורות כי לא יתקיים דיון קדם משפט, אם ראה טעמים לכך.
חובת התייצבות בדיון בבימ"ש לענייני משפחה
התקנות קובעות כי בדיון בתובענה בבימ"ש לענייני משפחה, לרבות בקדם משפט, יתייצבו בעלי הדין זולת אם בית המשפט הורה אחרת; דין אי־התייצבות של בעל דין כדין אי־התייצבות לפי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.
חוות דעת של מומחה בענייני משפחה
התקנות מאפשרות לבית המשפט למנות מיוזמתו, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו ההקמה; בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה; מיד עם קבלת המינוי, יצהיר המומחה על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי? טופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין. ניתן להגיש שאלות הבהרה ל-מומחה מטעם בית המשפט, ואם נתן בית המשפט רשות, אף ניתן לזמנו ל-חקירה על חוות דעתו.
עדות בבימ"ש לענייני משפחה
בית המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה לפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר אך תקנה זו לא תחול על תביעה לפי חוק הירושה, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה
תקנות סדר הדין האזרחי יחולו גם על ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה (כגון ערעור על פסק דין בענייני ירושה) אלא אם הן סותרות את הוראות תקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין). בהתאם לכך, המועד להגשת ערעור על פסק דין הוא 45 ימים מיום שהומצא פסק הדין לבעל הדין המערער. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שאינה מסיימת את הדיון בתיק הוא 30 ימים. התקנות החדשות קובעות כי בימ"ש שלערעור יקבע אם יש צורך בתגובה לערעור ואם כך יקבע, היא תוגש בתוך 45 ימים ממועד המצאת הערעור למשיב. הוראות נוספות כוללות גם מועד התגובה לבקשת רשות ערעור שהינו 30 ימים ממועד ההמצאה של בקשת רשות הערעור (המכונות בקיצור גם בר"ע ו/או רמ"ש).
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
