עיזבון
עיזבון (עזבון) הוא מושג המתאר את הירושה אשר עוברת אל יורש או יורשים של המנוח. הגדרתו של המושג עזבון אינה מופיעה בדיני הירושה או ב-חוק הירושה ופסיקת בית המשפט הגדירה אותו ככלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש בהתבסס על הוראת סעיף 1 לחוק הירושה הקובעת כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". בתי משפט לענייני משפחה עושים שימוש בהגדרה זו של היקף עיזבון, אך זוהי הגדרה כללית ובלתי ברורה, ולכן נקבע היקף עזבון בפועל לפי שווי הזכויות של המנוח בקיזוזם של שווי חובות העזבון במועד פטירת המנוח. אחת הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק במהלך סכסוכי ירושה היא איך מחלקים עזבון או כפי שהוא מכונה מקצועית "חלוקת עיזבון". קביעת היקפו של עיזבון דורשת בראש ובראשונה התייחסות ל-סעיף 147 לחוק הירושה, אשר מוציא מכלל נכסי עיזבון כספים שיש לשלם לאחר פטירה לפי הסכם ביטוח, כספי פנסיה וכספים המופקדים בקופת תגמולים (קופות גמל). היקף העיזבון לא יכיל איפוא את הכספים האלו אשר נקראים בחוק הירושה גם "נכסים מלבר עיזבון" או נכסים מחוץ לעיזבון. תוצאת נוסחה זו תהיה "היקף עיזבון" ומסת הנכסים על פי הנוסחה, היא זו שתעמוד לחלוקה בין היורשים. את העיזבון מחלקים ליורשי המנוח לפי צוואת המנוח או לפי כללי ירושה לפי דין בהתאם ל-פרנטלות בדיני הירושה. קיימים סוגי נכסים בעזבון, המכונים "מנה", אשר יכולה להיות נכס מסויים או נכס בלתי מסויים. ניהול העזבון וחלוקת העיזבון הם שתי סוגיות חשובות ושכיחות בסכסוכי ירושה, במיוחד במצבים שבהם חולף זמן רב בין פטירת המנוח לבין המועד שבו מתרחשת חלוקת נכסי העזבון בין היורשים. במסגרת סכסוכים מסוג זה מתמנה מנהל עזבון או מנהל עזבון קבוע מטעם בית המשפט על מנת לשמור על נכסי העזבון. מכיון שהעיזבון אינו ישות משפטית ואין לו זכויות או חובות ועל כן הוא אינו יכול להיות בעל דין בתביעה בבית משפט, לרבות בתביעה נגד עזבון. חרף העובדה שהעזבון אינו ישות משפטית, ניתן לתבוע את נציגו בבית המשפט בתביעה נגד עזבון, אך תביעה מסוג זה דורשת עמידה בנטל הוכחה מוגבר מקום שהעזבון נחשב לבעל דין מוחלש. מסיבה זו מומלץ להעזר בעורך דין צוואות וירושות המתמחה בתחום.
נכסים בעזבון
נכסים של העזבון מורכבים מ-"מנה" ו-"מחלק מסויים". סעיף 40 לחוק הירושה מגדיר מנה כ-"נכס מנכסי העיזבון". עולה, כי אם המצווה ציווה דירה ליורש, הרי הוא שהדירה היא בגדר מנה. ברם, סעיף 51 לחוק הירושה מגדיר מנה כ-"נכס מסויים" ואילו סעיף 52 לחוק הירושה מגדיר מנה כ-"נכס בלתי מסויים" השייך לעזבון. סעיף 47 לחוק הירושה קובע כי אם ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו. כל לדוגמא, אם ידועה בציבור יורשת את המצווה על פי הוראת סעיף 55 לחוק הירושה ולכן זכאית למחצית בלתי מסוימת מכל נכסי העיזבון והמצווה ציווה לה בצוואתו נכס נוסף בדמות זכויות בדירת מגורים, תזכה הידועה בציבור גם במחצית העזבון וגם בדירה על פי הצוואה. העירפול בהגדרת נכסים בעיזבון גורמת להגשת תביעות של היורשים כנגד העיזבון. תביעה נגד עזבון היא תביעה סבוכה כפי שנראה בהמשך מאמר זה.
היקף עזבון
היקף העזבון הינו סוגיה העומדת בפני עצמה בעת מחלוקת על הירושה. כידוע, עזבון כולל את כל נכסי המנוח למעט הנכסים המפורטים בסעיף 147 לחוק הירושה לאמור, זכויות במקרקעין כגון מגרשים, דירות, נכסים מסחריים וקרקעות וזכויות במיטלטלין כגון כספים בחשבונות בנק, ניירות ערך מכל סוג, בעלות במניות של חברות, בעלות בעסקים מכל סוג ובנוסף, גם זכויות ערטילאיות כגון הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות. כך לדוגמא, לא ניתן לקבל רשומות רפואיות של נפטר אלא בצו של בית משפט שינתן לתכלית ראויה, כגון במסגרת הליך התנגדות לצוואה. מנגד, יכולים יורשי המנוח לתבוע בשם עזבונו של המנוח בגין לשון הרע שהוצאה על המנוח לאחר לכתו, מקום שכבוד האדם הוא גם כבודו של הנפטר. היקף העזבון הוא מושג אשר מזדחל לדיונים בסכסוכי ירושה על תוקפה של צוואה. בתי המשפט לענייני משפחה חזרו וקבעו כי שאלת היקף העזבון אינה נבחנת בגדרי הליך התנגדות לצוואה ואם מאן דהוא מבקש שבית המשפט יקבע מהו היקף העזבון ומהם הנכסים ששייכים למנוח, יש להגיש תביעה נפרדת לסעד הצהרתי הקובע מהו העזבון ומהם נכסיו.
זכויות שאינן שייכות לעזבון
לעיתים טועה המנוח ומוריש בצוואה זכויות השייכות לאחר, ובמקרה שכזה אותן זכויות אינן שייכות לעזבון והן אינן מועברות ליורשים. הכלל קובע כי לא ניתן להוריש את מה שלא שייך למוריש, ועל כן זכויות שכאלו, אפילו הן נדמות כשייכות לעיזבון, אינן שייכות לו בפועל. הוראת צוואה המורישה זכויות שאינן שייכות למצווה בטלה או תפורש בהתאם לזכויות שכן שייכות למצווה. טלו לדוגמא מצב שבו דירת המגורים רשומה על שם המצווה בלבד, ואולם מדובר בדירה משותפת לו ולאשתו, כך שהוראת צוואה בה הוא מוריש את כל הזכויות בדירה לאחד מבניו אינה תקפה, שהרי מחצית הזכויות בדירה שייכות לאלמנתו. במצב שכזה, על האלמנה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי בנושא היקף העזבון, על מנת שזכויותיה ירשמו בפנקס המקרקעין. כך לדוגמא, המצווה אינו רשאי להוריש את כלל הכספים שבחשבון המשותף עם אשתו, שכן מחצית הכספים שייכים לאשתו בהתאם לסעיף 9 לחוק המיטלטלין. כך לדוגמא, מי שהינה ידועה בציבור של המנוח, יכולה לטעון כי מחצית הזכויות בדירת המגורים הרשומה על שם בן זוגה שנפטר שייכת לה מכוח הלכת השיתוף, ואם תזכה בתביעתה, יכריז בית המשפט שמחצית הדירה שייכת לידועה בציבור ואינה בכלל העזבון.
נכסים מלבר עזבון
סעיף 147 לחוק הירושה קובע כי קיימים נכסים שאינם שייכים לעזבון כגון כספי קופות תגמולים או כספי ביטוח. במצב זה, יחולקו הכספים על פי הוראות המוטבים עליה חתם המנוח כאשר פתח את קופת הגמל או הקים את פוליסת הביטוח. הוראת המוטבים היא הוראה שקובע כל אדם בעת שהוא פותח קופת תגמולים או עורך חוזה ביטוח, במסגרתה הוא מורה להנהלת המוסד שבו מנוהלים כספיו, מי יהיו המוטבים שיזכו בזכויות השייכות לו במקרה שנפטר. הוראת המוטבים גוברת על הוראת הצוואה, אלא במקרים חריגים. אם האדם לא נוקב בשמו של מוטב מסויים, ירשם בהוראת המוטבים כי מדובר ביורשים החוקיים, כלומר, מי שיוכרז כיורש יזכה גם בכספים שבקופת הגמל או בחברת הביטוח.
סוגיה שכיחה מתרחשת כאשר המנוח מורה בצוואתו לחלק את כספי הביטוח או כספי קופת גמל שצבר בחייו והוראה זו בצוואה נוגדת את הוראת המוטבים שרשם בשעתו. הפסיקה קובעת שני תנאים לתוקפה של ההוראה מסוג זה אשר מופיעה בצוואת המנוח: ראשית, הוראת הצוואה צריכה להכיל פירוט מדויק של הכספים שהמנוח מוריש ומקום הפקדתם, ולא הוראה כוללנית כלאחר יד בדבר כספים שכלאורה קיימים בקופת גמל מסויימת. שנית, המצווה צריך להודיע בכתב לקופת הגמל או לחברת הביטוח על שינוי הוראת המוטבים בהתאם לצוואתו ולהקפיד כי הוראה זו נרשמה. כאשר מקבלת חברת הביטוח או הנהלת קופת הגמל את ההוראה היא נוהגת לאשר את קבלת ההודעה בכתב, ואישור זה מהווה ראיה לכך שהגוף האוחז בכספים קיבל את השינוי בהוראת המוטבים. במקרה שבו ייצג עו"ד ירושה ד"ר רן מובשוביץ, טען בנק כי המנוח חייב לו כספים, ועל כן יש להורות לקופת הגמל שלו לשחרר את הכספים אליו עד לגובה החוב. ברם, בית המשפט קיבל את טענתו של עו"ד ד"ר מובשוביץ, ופסק כי הכספים אינם חלק מעזבונו של המנוח ועל כן יועברו למוטבים המצויינים בכתב ההוראות, ילדיו ואלמנתו של המנוח.
איך מחלקים עזבון
שאלת השאלת בקרב היורשים היא איך מחלקים עזבון. חלוקת העזבון בין היורשים מתבצעת בהתאם לצו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן. היה וניתן צו ירושה, יקבע הצו את חלקו של כל אחד מהיורשים בכלל העיזבון. במסגרת הוראות צוואה עשוי המנוח לקבוע חלוקה שונה מהוראות הדין ולקבוע כי יורש יקבל חלק מסויים מן העיזבון כגון כלל הזכויות בדירת המגורים ואילו יורש אחר יקבל את הכספים שנותרו בחשבונות הבנקים של המנוח, והכל על פי האמור בצוואה שקיבלה צו קיום צוואה. חלוקת עיזבון בין יורשים עשויה להסתבך במצב שבו יורשים לוטשים עיניהם לנכס מקרקעין מסויים, אך המנוח הורה בצוואה כי היורשים זוכים רק בחלק מהזכויות באותו נכס, כך שכל היורשים הפכו לשותפים כפויים בעיזבון. במצב זה, רשאים היורשים לערוך הסכם בין יורשים ולקבוע דרך חלוקה שונה של נכסי המנוח, באופן שייטיב עם כולם. ככל שפרץ סכסוך ירושה על דרך חלוקת עזבון בין היורשים, ימנה בית המשפט מנהל עזבון שיפעל לאיסוף כל נכסי העיזבון ולעריכת הסדר בין היורשים אשר יוגש לאישורו של בית המשפט, במטרה לסיים את חלוקת העזבון בין היורשים.
יורש שהסתלק מעזבון
יורש שהסתלק מעיזבון אינו זכאי לכל רכוש מתוכו. קיים הבדל בין הסתלקות מעיזבון לבין העברה של זכויות בעיזבון. תנאי סף להסתלקות מעיזבון הוא שהוא טרם חולק. בתצהיר הסתלקות חותם המסתלק על הצהרה כי העיזבון טרם חולק. קראו עוד: הסתלקות מעיזבון. החשוב לזכור בנושא יורש שהסתלק מעזבון הוא כי לאחר ההסתלקות, הרי שאותו יורש כאילו מעולם לא ירש דבר ומעולם לא היו לו זכויות באותו חלק ממנו הסתלק.
תביעות על עיזבון
כאשר אחד היורשים סבור שחלקו בעזבון גדול יותר, הוא רשאי להגיש תביעה בשם זכויות המנוח כנגד יורש אחר או כנגד צד שלישי שחייב לעזבון כספים, אך סעיף 122(ב) לחוק הירושה מורה, כי כאשר אחד היורשים מבקש להגיש תביעה כנגד יורש אחר, יש לקבל את הסכמתו של בית המשפט. המסקנה היא כי על פניו, לא יכול יורש לתבוע יורש אחר בנושא העזבון, אלא ברשות בית המשפט. החריג לכך בחוק הירושה הוא שבעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל יורש לפעול על דעת עצמו. מקרה מעין זה מתרחש כאשר זהות היורשים ידועה אך הם מסוכסכים בשאלה איך מחלקים את העיזבון, או אז נותרים הנכסים על כנם, רק בשל העובדה שטרם התבצעה חלוקת העזבון בין היורשים. מצב זה גורם לואקום ניהולי שבו איש לא דואג לשימור והשגחה על הנכסים, איש לא מנהל אותם ואיש לא נהנה מהם.
ניהול עיזבון
ניהול העיזבון נעשה על ידי היורשים בהסכמה בהתאם לאמור בסעיף 122 (א) לחוק הירושה, אך במצב שבו היורשים מסוכסכים, ואין פתרון לשאלה איך מחלקים את העזבון, יש לנהל את נכסי העזבון ולשמור על נכסיו עד לפתרון המחלוקות והסכסוך בין היורשים. לצורך כך יש למנות מנהל עזבון, אלא שלעיתים קרובות היורשים אינם מסכימים על זהותו של מנהל העזבון או שהיורשים אינם מסוגלים לשתף פעולה ביניהם לשם חלוקת נכסי העיזבון. במצב עניינים זה, מוגשת על ידי אחד היורשים בקשה למינוי מנהל עזבון לבית המשפט. בקשה זו היא למעשה תביעה לכל דבר ועניין העוסקת בשתי שאלות: האם יש צורך במנהל עיזבון ומהי זהותו של מנהל העיזבון. בסופו של תהליך יקבע בית המשפט אם יש צורך למנות מנהל עיזבון ויקבע את זהותו. מנהל העיזבון שיקבע כאשר זהות היורשים ברורה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה שכבר ניתן, יהיה מנהל עיזבון קבוע. לעומת זאת, במידה ולאחר פטירתו של אדם לא ברור מי הם היורשים, כגון במצב שבו מתבררת התנגדות לצוואה, יש צורך לשמור על נכסי העיזבון ולנהל אותם עד להכרעה על זהות היורשים ואז ימנה בית המשפט מנהל עיזבון זמני, שתפקידו לדאוג לעיזבון ולשמור על ערכו עד להחלטה בדבר זהות היורשים.
מינוי מנהל עיזבון אינו ברירת המחדל שכן עלותו גבוהה. ככל שבית המשפט לענייני משפחה יתרשם שיש צורך במינוי מנהל עיזבון, ולא ניתן יהיה לפתור את המחלוקת על זהות מנהל העיזבון, ימונה מנהל עיזבון חיצוני על פי פנקס שמנהל בית המשפט, על מנת שלנכסי העיזבון לא יגרם נזק. הסכסוך בין היורשים יסתייים בסופו של דבר בחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, לפי פסיקת בית המשפט או באמצעות הסכם חלוקת עזבון או הסכם בין יורשים.
מס עזבון
מס עיזבון הינו מס המוטל על עיזבון המועבר ליורשים. בישראל נקבע מס עיזבון בשנת 1949. לאורך השנים נבחנה יעילות המס לנוכח הכנסותיו המועטות והועלו מספר הצעות לשיפור הגבייה, אך בשלהי שנות ה-80 כבר הופטרו 
מרבית אזרחי ישראל מתשלום מס על ירושות ששווים אינו עולה על מיליון שקלים. בשנת 1981 בוטל המס לחלוטין. להרחבה ראו הערך מס ירושה. יחד עם זאת, ראוי לזכור ששאלת המיסוי שיוטל על נכסי העזבון בעתיד הינה חלק בלתי נפרד מהסוגיה העוסקת באיך מחלקים את העזבון. כידוע, מיסוי נכסי העזבון מתרחש בשלב שבו מבקשים היורשים לממש את נכסי המקרקעין שירשו, או אז הם נכנסים בנעלי המוריש, ויחוייבו במס כפי שהמוריש היה מחוייב, לו היה הוא זה שמוכר את זכויותיו בנכס. מצב זה מוביל לצורך המיידי בבדיקת היעילות של עריכת הסכם בין יורשים מטעמים של תכנון מס עתידי.
תביעה נגד עזבון
עיזבון אינו ישות משפטית, אין לו זכויות וחובות, ולכן הוא אינו יכול להיות בעל דין. תביעה בבית המשפט המציינת את העיזבון כבעל דין שנתבע תמחק על ידי בית המשפט או תתוקן. לעיזבון יש למנות נציג על מנת שניתן יהיה להעלות טענות בדבר זכויות בנכסי העיזבון אל מול הנציג. נציג העיזבון יכול ויהיו יורשי העיזבון או מנהל עיזבון שמונה על ידי בית המשפט. ההלכה השלטת היא כי מי שתובע את נכסי עיזבון, תובע בעל דין מוחלש שאין בידו להתמודד בקלות עם טענות התביעה, שהרי המנוח שהיה בעל נכסי העיזבון, אינו בין החיים ואינו יכול להגן על זכויותיו. מסיבה זו, תביעה נגד עיזבון דורשת נטל מוגבר להוכחת טענות התובע (ע"א 8488/12 יורשי המנוח מחמוד ופלחה חטיב ז"ל נ' יורשי המנוח אחמד סלים יאסין ז"ל). התביעה נגד עזבון יכולה להשפיע על סוגיית "איך מחלקים עזבון", במיוחד כאשר התביעה מוגשת על ידי נושים.
תביעה נגד עזבון תוגש על ידי נושים של המנוח או של אחד מיורשי המנוח, ומטרתה הראשונה היא למנוע מצב שבו נכסים עוברים ליורשי המנוח, חרף העובדה שהנושים קודמים ליורשים בזכותם לגבות מנכסי העזבון. מטבע הדברים שתביעה מסוג זה משפיעה על שאלת היקף העזבון ו-איך מחלקים את העזבון, מקום שהיא משפיעה על מסת הנכסים שתיוותר לחלוקה בסופו של יום, אם תתקבל התביעה.
חובות עזבון
חובות העזבון יכולים להיות חובות של המוריש שהלך לעולמו או חובות של אחד או יותר מיורשיו של המנוח. חוק הירושה קובע סדרי עדיפות וקדימויות בשאלה איך מחלקים עזבון בשים לב לחובות המוטלים על המנוח שהלך לעולמו מבלי לשלמם. סעיף 82 לחוק הירושה מנחה את מנהל העזבון לפעול לסילוק חובות העזבון ורק לאחר מכן לחלק את נכסיו בין היורשים. סעיף 100 לחוק הירושה קובע כי החובות ישולמו בראש ובראשונה מכספים השייכים לעזבון ולאחר מכן ימומש נכס העזבון בהתאם להוראות בית המשפט על מנת לממן את שארית חובותיו של המנוח מתוך עזבונו.
חובות מובטחים של עיזבון
חוק הירושה מבדיל בין חובות סתם לבין חובות מובטחים של העזבון שהינם חובות שסילוקם קודם לסילוק החובות "הרגילים". סעיף 104 לחוק הירושה קובע את סדר הקדימות בסילוק חובות העזבון: ראשית ישולמו הוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהקמת מצבה על קברו. לאחר מכן ישולמו הוצאות צו הירושה או צו קיום צוואה וניהול העזבון, במידה והתקיים הליך זה, שלישית, ישולמו החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו עם פטירתו, לרבות החובות לאשתו על פי הכתובה, רביעית ישולמו החובות המגיעים לבן זוגו של המוריש לפי עילה הנובעת מקשר אישות (מלבד כתובה) כגון המגיע לידועה בציבור לפי סעיף 55 לחוק הירושה או לבן זוג נשוי לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולבסוף ישולמו חובות עזבון בעדיפות שווה, לפי יחס הסכומים שבהם, לנושים. במקרה שבו קיימת חובה למזונות מן העזבון, קובע סעיף 104 לחוק הירושה, כי חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון, משמע – תשלום לנושי המנוח קודם לתשלום לקרובי המנוח הנסמכים על שולחנו וזכאים למזונות מעזבונו.
עיזבונות לטובת המדינה
עזבונות לטובת המדינה הם עזבונות שאין להם יורש. סעיף 17 לחוק הירושה קובע " 7(א) באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.". עזבונות אלו יחולקו בין מוסדות למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד. מדינת ישראל הקימה את הועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, המכונה גם "ועדת העיזבונות" בשנת 1990. הוועדה היא זו שמוסמכת להחליט על הקצבת כספי עיזבונות למוסדות הפונים אליה באמצעות נוהל מסודר. ועדת העיזבונות אמונה גם על חלוקת כספי עיזבונות למוסדות על פי הוראות שהותיר מצווה בצוואתו. בנוסף, רשאי שר האוצר לקבוע כי בני משפחה או בן זוגו שאינם יורשים או אדם שמחסורו היה על המוריש ערב פטירתו יקבלו מן העיזבון באופן שוטף או חד פעמי.
מידע נוסף על עיזבון
[i] ע"מ 1030/06 פלונית נ' בנק הפועלים ואח' (לא פורסם)
[ii] ע"א 741/82 פיכטבאום נ' פיכטבאום, פורסם במאגרי המידע
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה | עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
