יורשים

יורשים הינם כל מי שזוכים בעיזבון של המנוח לאחר פטירתו. על מנת לרשת אדם יש להיות בעל כשרות לרשת. בתמצית, חוק הירושה קובע כי כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו, לרבות ילדים, ילדים שיוולדו בתוך 300 ימים ממועד פטירת המוריש או חסויים או פסולי דין. כמו כן, גם תאגיד רשאי לרשת את המנוח, לרבות אם הינו כשר לזכות בנכסי המנוח בתוך שנה לאחר מתן צו קיום הצוואה. בנוסף, סעיף 55 לחוק הירושה מקנה למי שהינם ידועים בציבור של המוריש לרשת אותו, כאילו היה נשוי לו על פי דין. לבסוף, גם המדינה זכאית לרשת את המוריש, אם אין לו כל יורש על פי דין או על פי צוואה, בהתאם לסעיף 17 לחוק הירושה. פסלות לרשת משמעה שהיורש אינו זכאי לקבל לידיו את הירושה שלה הינו זכאי על פי הוראות חוק הירושה או צוואת המנוח. דיני פסלות היורשים מוסדרים בסעיף 5 לחוק הירושה. בתמצית, מי שהורשע על פי דיני העונשין ברצח המוריש, זיוף צוואתו או הסתרתה פסול מלרשת את המוריש.

סוגי היורשים

קיימים שני סוגים ליורשים, מקום שניתן לרשת על פי דין ועל פי צוואה. ברירת המחדל לירושה הינה ירושה כל פי דין, והמשמעות היא שעיזבון המנוח יתחלק בהתאם להוראות חוק הירושה. פירוט היורשים על פי דין נמצא בסעיפים 10-17 לחוק הירושה וסדר עדיפותם נקבע לפי שיטת הפרנטלות. במקרה שהיורש נפטר, קובע החוק גם את חליפי היורש, מבהיר את האפשרות להסתלק מהירושה לטובת יורשים אחרים שהינם בני משפחה וקובע כי גם לילד שאומץ כדין זכות ירושה כאילו היה ילדו הביולוגי של הנפטר, וכך נוצר מענה מלא לשאלת זהות היורשים. שונים פני הדברים אם המנוח הותיר אחריו צוואה וניתן אחרי הצוואה צו קיום צוואה, או אז יתחלק העיזבון על פי הוראות חוק הצוואה בלבד, המשקפות את רצונו של המוריש, והוראות חוק הירושה יידחו מפני הצוואה.

יורשים על פי צוואה שלילית (נגטיבית)

צוואה שלילית היא צוואה ששותקת לגבי חלק מנכסי העיזבון. במקרה שכזה, היורשים יזכו על פי דין ולא על פי הצוואה, שכן במקרה של שתיקת הצוואה אין כל הוראה שניתן לאכפה, בהתאם לסעיף 40 לחוק הירושה, ועל כן יחולו הוראות חוק הירושה לעניין חלוקת אותם נכסים שהצוואה לא עוסקת בהם.

המדינה כיורשת

המדינה יורשת את המנוח אם הוא ציווה לה בצוואתו נכס או אם אין לו יורש על פי דין או על פי צוואה, וזאת בהתאם לסעיף 17 לחוק הירושה, ירושת המדינה היא על פי דין. חוק הירושה קובעת כי כאשר המדינה יורשת, עליה להשתמש בנכסים שירשה לטובת מטרות ציבוריות כפי המפורט בחוק הירושה.