תביעות בירושה
תביעות בירושה הן תביעות העוסקות בזכויות הנוצרות מירושה של אדם. יש להבדיל בין תביעות בירושה, המוגשות רק לאחר פטירתו של האדם או המוריש ותביעות שמוגשות בימי חייו של האדם. התביעות מהסוג הראשון, המוגשות לאחר הפטירה של המוריש, עוסקות בגורל עיזבון המוריש המנוח, והן תביעות מתחום דיני הירושה. תביעות מהסוג השני אינן קשורות במישרין לדיני ירושה ועניינן בדרך כלל בניסיון למניעת השתלטות של גורמים עוינים על רכוש של התא המשפחתי. במסגרת תביעות אלו, המכונות תביעות מחוץ לירושה, עשוי בית המשפט למנות אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לטפל בעצמו, למנוע מגורם מסויים לעשות ברכוש אחר כרצונו או להטיל פיקוח על מי שמטפל באדם חסר ישע. תביעות בירושה הן תביעות העוסקות בדרך כלל בשאלות הנוגעות ל-עריכת צוואה.
תביעות נגד הצוואה
התביעות הקלאסיות בירושה הן התנגדות לצוואה ותביעה לביטול צו לקיום צוואה. ההבדל בין שתיהן הוא בעיתוי. ההתנגדות מוגשת בטרם מתן צו לקיום צוואה ותביעה לביטול צו קיום מוגשת לאחר שכבר ניתן צו קיום. לשתי התביעות הללו מועדים נוקשים הקבועים בחוק הירושה. את ההתנגדות יש להגיש בתוך שבועיים מהמועד שבו פורסמה הבקשה לקיום צוואה בעיתונות ואילו את התביעה לביטול צו הקיום יש להגיש מייד לאחר מתן צו הקיום.
תביעות נגד הצוואה כלל אינן עוסקות בהיקף של העיזבון ומה נלקח ממנו אלא בזכותו של מאן דהוא לרשת את המנוח או שלא לרשת אותו.
תביעות מחוץ ירושה
תביעות מחוץ לירושה הן תביעות המכילות טענות כנגד אדם המפר את חובתו כלפי אדם אחר בעודו בחיים. כאמור תביעות אלו כלל אינן קשורות לדיני ירושה אלא לדיני הנאמנות והשליחות, לדיני החוזים, לדיני נזיקין או לדיני עשיית עושר ולא במשפט. תביעות אלו עוסקות בעיקר בנזק כלכלי ישיר שנגרם לאדם שעודו בחיים, גם אם הכוונה שעומדת מאחורי התביעה היא להציל את העיזבון העתידי מפני ריקונו. 
תביעות כנגד ריקון העיזבון העתידי
תובענות כאלו יכולות לעסוק ביחסי ניצול שנרקמו בין המטפל או האפוטרופוס וחסר הישע המצוי תחת פיקוחם ואחריותם.
לדוגמא, יוכבד טוענת כי אחד האחים משתלט בימים אלו על רכושה של אמם הגלמודה ומנצל את יפוי הכח שיש לו בחשבונה לצורך משיכת כספים לצרכיו האישיים, ללא רשותה ואישורה של האם. האם עצמה רתוקה למיטתה אך צלולה לחלוטין. במקרה שכזה עשוי בית המשפט לשוחח עם האם הצלולה ולברר, אם היא מסכימה לפעולותיו של האח ואם היא מודעת להיקפן ולסיבות לביצוען. הסכמתה של האם תביא לסיום ההליכים שנפתחו במטרה להגן עליה על ידי יוכבד.
לעומת זאת, כאשר נטען, לאחר פטירת האם, שהאח ניצל את קיומו של יפוי הכח שבידו, כדי ללחוץ על המנוחה לכתוב צוואה בה יירשם כי הוא נהנה, עסקינן בסכסוך ירושה המתמקד בזהות היורשים, ולפיכך יערך שימוש בדיני הירושה ובהליך של התנגדות לקיום צוואה.
כיצד קובעים מה סוג התביעה שיש להגיש בירושה
לעיתים, קשה לאבחן מהי סוג התביעה הנדרשת. כך, לדוגמא, במקרה שבו אדם כבר נפטר, ומסתבר שמיופה כוחו בחשבון הבנק משך את כספי החשבון של המנוח באמצעות יפוי הכח, לאחר הפטירה, בטענה שהוא ניתן לו במתנה עוד בחיי המנוח. נשאלת השאלה, מהו דין הכסף המצוי בחשבון הבנק והאם הוא חלק מהעיזבון שנותר לאחר הפטירה, או חלק מרכוש ששייך למושך מקדמת דנא, ואינו של המוריש, מלכתחילה. האם מדובר בתביעה שמחוץ לירושה או תביעת ירושה.
הפתרון המשפטי מצוי בהלכה של בית המשפט הקובעת, כי לאחר פטירת המנוח, יפוי הכח שנמסר לאדם מטעמו, אינו תקף עוד ושימוש בו לצורך משיכת כספי המנוח מחשבון הבנק אינו מותר. לפיכך, משיכת הכספים באמצעות יפוי הכח לא נעשתה כדין ויש לתבוע את השבת הכספים לאלתר, שכן בהעדר הוכחה להענקת המתנה, זהו חלק מהעיזבון. לפיכך, תביעה שכזו תעשה במסגרת תביעת ירושה, אך הכותרת שלה תהיה, קרוב לוודאי, "תביעה למתן חשבונות" שמטרתה לבחון את הכספים שנלקחו מן הנפטר, ללא ידיעתו, ושייכים בפועל לעיזבונו.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
