פסול דין
פסול דין הינו אדם חסר כשרות משפטית בשל הכרזתו ככזה על ידי בית המשפט. בניגוד למקובל לחשוב, אין הכרח כי בית המשפט יכריז הכרזת פסלות רק בשל העובדה שאדם לקה במחלת אלצהיימר או דמנציה או שאיבד כושר קוגנטיבי. ברירת המחדל ונטייתו של בית המשפט היא דווקא שלא להכריז הכרזת פסלות, מחמת הפגיעה הקיצונית בזכויותיו של האדם, ולכן הכרזת פסלות שכזו תינתן רק במקרה שבו אין כל ספק שיש להגן על זכויותיו של האדם באמצעות שלילת כושרו המשפטי לקבלת זכויות והתחייבות בחובות. כשם שבית המשפט מכריז על פסלות כך הוא גם יכול לפעול לביטול הכרזת פסלות. קיימת הפרדה ברורה בין הפסול לבין חסוי. הפסול הינו חסר כשרות משפטית לבצע פעולה כלשהי מכל סוג שהוא, ואילו החסוי עשוי להיות בעל כושר משפטי לשאת בזכויות וחובות, גם אם לעיתים כשרות זו מוגבלת. חסוי הינו ביטוי המגדיר את כל המקרים שבהם ימונה לאדם אפוטרופוס בעוד שהפסול הינו מקרה מיוחד שבו ממונה האפוטרופוס.
הכרזת פסלות
בהתאם לסעיף 8 לחוק הירושה פסילת כושרו המשפטי של אדם נעשית בדרך אחת ויחידה: על ידי הכרזתו ככזה על ידי בית המשפט. הסיבות להכרזה שכזו הן מחלת נפש או ליקוי בשכלו של האדם שבעטיו אינו מסוגל לדאוג
לענייניו.
בקשה להכרזת פסלות
סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע כי בן זוגו, קרובו או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לבקש להכריז על אדם כפסול דין. בטרם יוכרז אדם כפסול דין, קובע החוק כי הוא או נציגו ישמעו בפני בית המשפט, ורק לאחר מכן יחליט בית המשפט אם יכריז עליו כפסול דין.
חוות דעת רפואית
בית המשפט אינו מחזיק בידע הנדרש על מנת לקבוע אם אדם סובל מליקוי בשכלו או ממחלת נפש ואין לו את היכולת לקבוע את מידת הליקוי, היקפו והשפעתו על כושרו של האדם לקבל החלטות מודעות בענייניו, ולכן תנאי סף להכרזה על פסלות אדם היא קיומה של חוות דעת רפואית של רופא מומחה כגון פסיכיאטר, גריאטר או פסיכוגריאטר. ככל שמבקש הבקשה מציג חוות דעת רפואית מטעמו, יסתמך עליה בית המשפט, במידה ואין לכך כל התנגדות מצד צדדים אחרים להליך. במקרים שבם אין בנמצא חוות דעת רפואית או שאין בה כדי לספק את הנתונים הנדרשים להחלטה, ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו לשם מתן חוות דעת ביחס לכושרו של האדם נשוא הבקשה להכרזת פסלות.
פעולות של פסול דין
סעיף 9 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע כי על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול דין יחולו הוראות סעיפים 4 עד 7 לחוק, ואלו הן:
א. סעיף 4 לחוק – פעולות של קטין. פעולות אלו טענות הסכמת נציגו של הקטין, בהתייחס לפסול דין, נציגו הינו האפוטרופוס שמינה לו בית המשפט, לאחר הכרזתו כפסול דין. ההסכמה של האפוטרופוס לפעולות שביצע פסול הדין יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה ספציפית או לסוג מסויים של פעולות שביצע או שמבצע פסול הדין. ככל שהפעולה טרם נערכה, רשאי נציגו של פסול הדין לבטל את ההסכמה.
ב. סעיף 5 לחוק – ביטול פעולות של קטין. כאשר פסול דין מבצע פעולה ללא הסכמת האפוטרופוס שלו, ניתן לבטל את הפעולה, על ידי הודעת האפוטרופוס שמונה לפסול הדין ואם אין אפוטרופוס או שהוא אינו פעיל, רשאי לעשות כך גם היועץ המשפטי לממשלה, ובלבד שטרם חלף חודש מעת שנודע להם על הפעולה.
ג. סעיף 6 לחוק – סייג לביטול פעולות. חרף האמור לעיל, פעולה משפטית שנערכה על ידי פסול הדין והביאה להסתמכות של אחר על תוצאותיה לא תבוטל, אף אם לא ניתנה לפעולה הסכמת האפוטרופוס, ובלבד שלא היה בה או שהיא אינה גורמת נזק ממשי לפסול הדין או לרכושו.
ד. סעיף 6א לחוק – פעולות בטלות. פעולה משפטית של פסול דין שהינה רכישת נכס באשראי, שכירות של נכס או קבלת שירות באשראי היא חסרת תוקף, אלא אם האפוטרופוס של פסול הדין הסכים לפעולה.
ד. סעיף 7 לחוק – פעולות טענות אישור של בית משפט. פעולה משפטית של פסול דין טעונה אישור של בית המשפט אם היתה טעונה אישור שכזה אילו נעשתה בידי האפוטרופוס של פסול דין. ככל שאין אישור של בית המשפט לפעולה, אין תוקף לפעולה.
ביטול הכרזת פסלות
סעיף 10 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע, כי בית המשפט רשאי להורות על ביטול הכרזת פסלות של האדם לבקשתו, לבקשת בן זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. במסגרת הדיון בבקשה, ישמע בית המשפט את המבקש, ואם מצא שההכרזת הפסלות אינה מוצדקת או שהתנאים שהביאו להכרזה כבר אינם מתקיימים, הוא יבטל את הכרזה הפסלות ואז ישוב לאדם כושרו המשפטי.
חסוי ופסול דין
בעוד שפסול דין הוא אדם חסר כשרות משפטית, חסוי הינו אדם שיתכן ויש לו כשרות משפטית מסוימת. בשנת 2016 חוקק תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות אשר ביטל את השימוש במושג "חסוי" במסגרת החוק. בסעיף 80ב' לחוק, נקבע משמעות של המונח חסוי הוא מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס כאמור, גם כאשר התנאים למינוי אפוטרופוס טרם הובררו.
סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מונה שורה של מקרים שבהם רשאי בית המשפט למנות לאדם אפוטרופוס:
(1) לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27, או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן;
(2) לקטין – בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29;
(3) לפסולי-דין;
(4) לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;
(5) לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;
(6) לעובר.
מן האמור עולה כי חסוי הינה הגדרה רחבה המקיפה את כל קשת המקרים שבהם ימונה לאדם אפוטרופוס. פסול הדין הינו אחד המקרים המיוחדים שבהם ימונה אפוטרופוס, אך כאמור, אין זה המקרה היחידי שבמסגרתו ימנה בית המשפט אפוטרופוס. יכול ואדם יהיה פסול דין חסוי בעת ובעונה אחת.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
