דיני ראיות בהליכי ירושה
דיני ראיות בהליכי ירושה הם מערכת הכללים שבה עושה שימוש בית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבוע את גורלן ומשמעותן של הראיות המובאות בפניו במסגרת הליכי ירושה. דיני ראיות בהליכי ירושה מבוססים על המשפט האזרחי ולהן נוספו דינים מיוחדים שנקבעו לצורך הדיון בסכסוכי ירושה או סכסוכי משפחה כגון סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאני. הראיות המובאות בהליכי הירושה, כגון התנגדות לצו ירושה או פסילת צוואה, יפורשו בהתאם לדיני הירושה. כיום תלוי יישום דיני הראיות גם ב-תקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 ובתקנות סדר הדין האזרחי וזאת לאור חובת גילוי מסמכים מוקדם. הסוגיות העומדות על הפרק לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה נוגעות בבירור שאלת הגדרתן של ראיות, סוגי ראיות, מהו סדר הבאת הראיות, מתי מותרת סטיה מדיני הראיות, מה בין ראיות ומהימנות בעל דין. כמו כן, דיני הראיות בבית משפט לענייני משפחה עוסקים בסוגיית היפוך נטל הראיה, מצב שבו הנטל להביא את הראיות התומכות בטענות מתהפך בשל עילה מסויימת, כגון הוכחת תלות כראיה לניצול המצווה או הוכחת תלות בהשפעה בלתי הוגנת. נוסף על כך, דיני ראיות בבית המשפט לענייני משפחה עוסקים גם באיסור על שינוי חזית הטענות בהליכי ירושה, הרחבת חזית בהליכי ירושה של הטענות על ידי בעל דין ומה משמעותן וכן במשקלה של עדות סברה. בשנים האחרונות הצטרפה לכללי הראיות הידועים גם הלכת החוטים השזורים הקובעת כי ניתן לאמץ חלקים של עילות או הראיות התומכות באותן עילות, על מנת להסיק מסקנה כוללת ביחס לנסיבות שהתרחשו.
מהן ראיות בהליכי ירושה
ראיות הן המקור להוכחת עובדות השנויות במחלוקת מטעמו של בעל דין. המחלוקת מוגדרת בטענות המופיעות בכתבי בית הדין (המסמכים המוגשים מטעם בעלי הדין, כגון כתב תביעה או כתב הגנה). הראיות הרלוונטיות הן אלו שיש להביא על מנת
להוכיח את הטענות של בעלי הדין. הראיות שאינן רלוונטיות, הן אותן ראיות שאין בינן לבין הסכסוך דבר וחצי דבר. דוגמא לראיה שאינה רלוונטית היא רשומה רפואית משנת 1956, אשר עוסקת בשבר בידו של המצווה בצוואה, בעת שהדיון נסוב על צוואה שערך בשנת 2021, ימים ספורים טרם פטירתו. ראיה רלוונטית במקרה שהבאנו לדוגמא היא רשומה רפואית משנת 2021 שם תועד המצווה כדמנטי, מבולבל ואינו מתמצא בזמן. הראיות קובעות מסגרת של טענות שכן הן מובאות בתמיכה לאותן טענות שמעלה בעל דין.
סוגי ראיות בהליכי ירושה
בין סוגי הראיות ניתן למנות: דבריו של עד כפי שתועדו בהקלטה או בדיון, מסמך המכיל מידע (תעודות, אישורים, צילומים, תצהירי עדים); ראיה חפצית, לדוגמא ראיה בדמות חפץ כגון סכין, אקדח, מכשיר הקלטה, וראיה של מדיה מגנטית, כגון קובץ מחשב המכיל תוכן השמור עליו באמצעים טכנולוגיים. סוג נוסף של ראיות הן עובדות שהוכחו, המובילות למסקנות סבירות על פניהן. לדוגמא, מצב שבו קיים ריבוי של טעויות סופר בצוואה, עשוי ללמד על כך שהמצווה לא קרא את צוואתו או שהוא אינו מודע לפרטי רכושו או פרטי יורשיו. הכלל הבסיסי הוא כי לא כל הראיות קבילות, לא כל הראיות רלוונטיות ומשקלה של כל ראיה שונה מרעותה, כפי שקובעים כללי קבילות ומשקל בדיני ראיות. יחד עם זאת, המדיניות המשפטית כיום נוטה לקבוע כי ראיה תהיה קבילה, אך יתכן ומשקלה יהיה נמוך. כך לדוגמא, במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס מפרט בנו של הקשיש כי הוא זקוק למינוי אפוטרופוס וכי הוא אינו יכול לנהל את ענייניו, ולצורך כך אף מצרף חוות דעת מומחה רפואי לתמיכה בטענותיו ואולם מנגד, מוגשת התנגדות למינוי האפוטרופוס, ולתמיכה בטענות המתנגד מוצג ייפוי כוח מתמשך. ההלכה היא, כי כאשר הופקד ייפוי כוח מתמשך, אין למנות אפוטרופוס ולכן קובע בית המשפט כי הבקשה למינוי אפוטרופוס נדחית.
סדר הבאת הראיות בהליכי ירושה
סדר הבאת הראיות הינו הסדר שבו מביאים בעלי הדין את ראיותיהם בפני בית המשפט. הבאת הראיות נעשית במספר שלבים: ראשית, מצרפים מסמכים מהותיים החשובים לתמיכה בטענות העיקריות לכתב התביעה. לאחר מכן, יתכן וייחשפו ראיות במסגרת צווים לגילוי מסמכים. בהמשך, מצרף בעל הדין לתצהיר עדות ראשית מטעמו את כל ראיותיו. באופן טבעי, מגיש התובע ראשון את ראיותיו והנתבע מגיש לאחריו את הראיות שלו, וזאת בשל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". באופן רגיל, מי שנושא בנטל הראיה הוא גם זה שמביא את ראיותיו ראשון ואולם אין הכרח שכך יהיה ובית המשפט כבר פסק שאין קשר בין נטל הבאת הראיות לסדר הבאת הראיות. בבית המשפט לענייני משפחה סדר הבאת הראיות שונה, בשל החובה לגילוי מוקדם של מסמכים. כבר בשלב ראשון נדרש כל בעל דין לגלות את ראיותיו שלו, ובבית המשפט לענייני משפחה יש לגלות את הראיות כבר במועד הגשת כתבי התביעה וההגנה. בשלב השני, מגישים את הראיות במסגרת תצהירי עדות ראשית. כאשר בעל דין בוחר להסתיר ראיה ולא להגיש אותה קמה חזקה שהוא נמנע מהגשתה של הראיה בשל העובדה שהיא תזיק לו, ולעובדה זו משקל הפוגע במהימנות בעל הדין וגם בראיה עצמה, שהינה בגדר עדות כבושה.
סטיה מדיני ראיות בסכסוכי ירושה
סטיה מדיני ראיות בסכסוכי ירושה היא מהלך נדיר בבית המשפט לענייני משפחה אך ראוי לציין, כי בבית משפט זה ניתנה לשופט סמכות מיוחדת לסטות מדיני הראיות לשם עשיית צדק [ii]. המחוקק ביקש להעניק לבית המשפט סמכות רחבה יותר בהתייחסותו לראיות, מכיון שאופי הסכסוכים בענייני משפחה הינו רגיש ומיוחד במינו, מקום שהוא עוסק בענייני משפחה. הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי הסיבה בעטיה יסטה בית המשפט מדיני ראיות היא למען עשיית צדק ובפרשת זיסמן נקבע כי
"אין לראות בהוראה זו של החוק כאילו התכוון המחוקק לבטל, כמו לא היו, את דיני הראיות וכללי סדרי דין בבית המשפט לענייני משפחה. המחוקק התכוון שכללי סדרי-דין וכללי הראיות יופעלו אך ורק לפי שיקול-דעתו של השופט השומע את הדין, לפי שיקול דעתו לעשיית משפט צדק. משפט צדק נעשה דווקא כאשר נשמרים כללי הראיות ונשמרים סדרי הדין. כאשר בית המשפט אכן נוהג לפי סדרי דין ולפי דיני ראיות קיימים, והכלל הוא שדינים אלה באו כדי "לחיות בהם", כי אז נעשה גם משפט וגם צדק" [iv]. היתר הסטייה מדיני הראיות לא יהא תקף במקרה של מחלוקת לפי חוק הירושה, שעילתה אינו בסכסוך בתוך המשפחה [iii]. 
סטיה מדיני ראיות בבית המשפט לענייני משפחה תעשה רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. בית המשפט לא יסטה מדיני הראיות ויתעלם מהודאתו של הנתבע, כי גזל את רכושו של המנוח, אף אם נראה לו שכך יעשה משפט צדק. בית המשפט אף לא יקבע, כי תחשיב מוטעה מבחינה חשבונאית יהא קביל, רק מפני שלתחושתו יעשה בכך משפט צדק, זאת מקום שהקביעה נוגדת את העובדות המוכחות [v]. הסטיה מדיני הראיות תעשה בשל התחושה שאותה סטיה תביא לעשיית צדק כמכלול. כך לדוגמא, כללי הצדק הטבעי אוסרים על מניעת בעל דין ממתן תשובה לטענות שהושמעו כנגדו. כלומר, הסטיה מדיני הראיות, חייבת להיות למען עשיית צדק בהליך השיפוטי ולא למענו של אחד מבעלי הדין.
ראיות ומהימנות בעל הדין
ראיות משפיעות על מהימנות בעל דין באופן מהותי. לעיתים אומר בית משפט לענייני משפחה במהלך דיוני ההוכחות בהם נחקרים עדי התובע, כי נראה שהתובע לא הוכיח את תביעתו מכיון שהוא ועדיו אינם אמינים. לכאורה רומז בית המשפט כי יתכן שהגיע העת למחוק את ההתנגדות לצוואה, שכן לא ניתן להוכיח אותה. ברם, ב-הלכת חצור נקבע, כי אף אם מהימנותו של צד אחד נמוכה, אין בכך לסכל את האפשרות שמהימנותו של הצד השני נמוכה עוד יותר ולפיכך – על בית המשפט לבחון את גירסאותיהם של כל הצדדים, בתוך השוואת מהימנותם, בטרם קבע מסקנותיו [vi]. כך, לדוגמא, העובדה שהנתבע משקר בעדותו אינה מחייבת קבלת טענותיו של התובע, במיוחד אם מסתבר שגם הוא שיקר בעדותו, ואם מסתבר שהתובע והנתבע שיקרו שניהם בעדותם, הרי שהתביעה תיכשל.
הרחבת חזית בהליכי ירושה
הרחבת חזית בהליכי ירושה או שינוי חזית בהליכי ירושה משקפים איסור להרחיב או לשנות את הטענות של בעל דין במהלך הליך הירושה, ואם הדבר נעשה, יש בכך כדי להעיד שמדובר בטענה כבושה שמהימנותה נמוכה. הרחבת חזית בהליכי ירושה משמעותה, שבעל הדין שינה את גירסתו והוסיף טענות על גבי הטענה המקורית שהציג בכתב התביעה או כתב ההגנה מטעמו. שינוי חזית בהליכי ירושה משמעותו, כי בעל הדין שינה את הטענה שהציג בתחילת ההליך, וכעת הוא טוען טענה אחרת. כך לדוגמא, במסגרת תביעה לביטול התחייבות להענקת מתנה נידונה דרישה ל-ביטול מתנה במקרקעין. התובעת טענה בכתב התביעה, כי אביה היה מבולבל ונפל קורבן ל-השפעה בלתי הוגנת של אחיה תאב הבצע שזמם לקבל מגרש במתנה. בתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת כי אביה היא אדם מתוחכם והוא חבר יחד עם אחיה תאב הבצע להסתיר את העברת המגרש מפני אמה, שהיא אשה תמימה ולא ידעה שהמגרש שייך בחלקו גם לה, מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג. בית המשפט קובע, כי התובעת גם שינתה חזית טענות וגם ביצעה הרחבת חזית טענותיה, דבר המלמד כי מהימנותה נמוכה.
הרחבה על ראיות בהתנגדות לצוואה והליכי ירושה
[i] ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1)589,598
[ii] סעיף 8(א) לחוק בית משפט לענייני משפחה
[iii] סעיף 8(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה
[iv] בר"ע (ת"א) 519/96 חיים זיסמן נ' מיכל זיסמן ואח', פ"מ תשנ"ו(3) 45)
[v] תמ"ש 29170-05 עזבון המנוחה ענת אלימלך ואח' נ' עזבון דוד אפוטה ואח', בימ"ש לענייני משפחה בירושלים
[vi] ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם במאגרי המידע
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
