מומחה מטעם בית משפט
מינוי מומחה מטעם בית משפט בהתנגדות לצוואה או בהליך לביטול מתנה נדרש כאשר עולות שאלות הנוגעות למסמך הצוואה, אשר אינן בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לדוגמא, כאשר מועלת טענה בדבר אי כשירות של המנוח בעת עריכת הצוואה ימונה מומחה רפואי שהינו רופא, ואילו כאשר עולה טענת זיוף חתימתו של המצווה על הצוואה, ימונה מומחה לזיהוי כתב יד, מקום שאין לבית המשפט לעניני משפחה את הידע והיכולת המקצועית לקבוע אם הצוואה אכן זויפה או שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה.
חוות דעת מומחה מטעם בעל דין
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי אין להגיש חוות דעת של מומחה בהליך משפטי המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, על מנת להשתמש בתוצאות של חוות דעת מקצועית במהלך הדיון יש לבקש מבית המשפט מינוי מומחה מטעמו ולחילופין רשות להגיש חוות דעת מומחה מטעם בעל הדין. לדוגמא, אסורה הגשת תוצאות של חוות דעת רפואית שנערכה לבקשת מי מהצדדים להליך לבית המשפט, אלא אם נתן השופט רשות לכך מראש. יחד עם זאת, ככל שבית המשפט סירב למנות מומחה מטעם בית המשפט, מותר לבעל דין להגיש חוות דעת מטעמו. ככל שמתבצע מינוי מומחה בבית משפט, לא ניתן להגיש חוות דעת של מומחה מטעם צד, אלא ברשות בית המשפט ולאחר הגשת בקשה מתאימה.
מומחה רפואי מטעם בית משפט
ככלל, מטרת המומחה הרפואי היא לקבוע אם אדם ידע להבחין בטיבה של צוואתו במועד עריכתה. בפרשת מזרחי ואחרות נקבעה הדרך בו יפעל בית המשפט בבחינת השאלה "האם ידע עורך הצוואה להבחין בטיבה של הצוואה שערך". מסגרת ההליך יבדק אם עורך הצוואה היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה, האם ידע על היקף רכושו זהות יורשיו והאם היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו[ii]. בפרשת שוורץ נקבע, כי חוות דעת המומחה הרפואי אינה חזות הכל. בכל הקשור להוכחת אי כשירותו של אדם, הרי שלעיתים, דווקא לעדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, יש עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי[iii]. לפירוט קיראו על פסילת חוות דעת רפואית. קביעה זו מתבקשת גם לאור העובדה שחוות הדעת של המומחה היא בבחינת סברה, מכיון שהוא אינו מכיר את המנוח וכל שהוא יכול להסתמך עליו הם מסמכים רפואיים שהומצאו לו בדיעבד. לעומת זאת, אדם שהיה עד לעריכת הצוואה יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו. לכן, אין להמנע מהבאת עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון.
מינוי מומחה לכתב יד בבית משפט
מומחה לכתב יד ימונה על ידי בית המשפט על מנת לחוות דעתו בטענות של זיוף העולות בצוואה. לדוגמא, טענה לזיוף של חתימת המצווה או זיוף של חתימות העדים או זיוף של כתב ידו של המצווה או זיוף חלק מכתב ידו של המצווה. יובהר, כי מומחה לכתב יד לא יתבקש להביע את דעתו על אופיו או רצונותיו של המנוח. בית המשפט אינו מכיר בגרפולוגיה כתורה שניתן להתבסס עליה לשם ניתוח רצונותיו או אישיותו של המנוח. מדובר, אך ורק, בבדיקת הסממנים הטכניים של כתב היד, במטרה לקבוע שכתב היד שייך למצווה.
שאלות הבהרה למומחה מטעם בית משפט
על פי התקנות, ניתן להעמיד למומחה שאלות הבהרה, שמטרתן להבהיר את חוות דעתו. בדרך כלל, אין מדובר בשאלות מקצועיות גרידא, אלא בשאלות שמטרתן 
לחדד את תשובת המומחה ביחס לשאלה נשוא חוות הדעת. שאלות ההבהרה אינן נחשבות לחקירה נגדית. בניגוד למקובל לחשוב, אין קשר בין הגשת שאלות הבהרה לבין בקשה לחקור את המומחה בבית המשפט.
שאלות ההבהרה יכול ויעסקו בעמדה הרפואית שהציג ואם היא מבוססת כיאות על הספרות הרפואית המקובלת (state of the art). באופן שכזה, על יסוד ירידה לפרטי הפרטים של נימוקי המומחה, יובהרו גם מגבלות חוות הדעת.
חקירה נגדית של מומחה מטעם בית משפט
החוק מתיר לבעל דין לבקש לחקור את המומחה על חוות דעתו ובהתאם יחקר המומחה על חוות דעתו. בעוד ששאלות ההבהרה שניתן לשלוח למומחה מטרתן להבהיר ולחדד את האמור בחוות הדעת, מטרתה של החקירה הנגדית היא לתקוף את חוות הדעת ולערער את משקלה. כך לדוגמא, יש להניח כי משקלה של חוות דעת רפואית יהיה נמוך יותר, אם היא מתייחסת לכשירותו של המנוח במועד עריכת הצוואה, בשעה שאינה נסמכת על מסמכים רפואיים מאותו מועד. מיקוד השאלות לצד הסוביקטיבי של הנסיבות עשוי להביא גם הוא לחשיפת מגבלות חוות הדעת, בפרט אלו הנוגעות לצד המשפטי של הסכסוך. כך לדוגמא, במקרה של אדם הסובל ממחלת לב, ניתן לברר באמצעות שאלות מתאימות, אם אדם יכול להבחין בטיבה של צוואתו בעת עריכתה, בשעה שהוא סובל מכאבים משתקים כתוצאה מתסמונת תעוקת הלב. במקרה שתואר לעיל, אין כל ספק, שכאשר המומחה ישיב בתשובות ברורות וחד משמעיות על כשירות המצווה, יתרשם בית המשפט מעדותו, אך כאשר המומחה יתקשה לאמוד את עוצמת הכאב של המנוח והשפעתה על יכולתו לערוך צוואה באותו מועד, יוולד ספק ביכולתו של המומחה להגן על עמדתו המקצועית בהתייחס לנסיבות האירוע שבמחלוקת. התמקדות בחקירה בנקודת הזיקה שבין מקצועיות המומחה לפרשנות הסוביקטיבית של נשוא חוות הדעת, עשויה לתקוע טריז במשמעות עמדתו של המומחה ביחס לנסיבות האירוע.
משקל חוות דעת מומחה מטעם בית משפט
חוות דעת מומחה נהנית על דרך הכלל ממעמד מיוחד, והיא קובעת ומעצבת את המסכת העובדתית והמקצועית המתבקשת ממנה[ix]. פסילת חוות דעת מומחה הינה צעד קיצוני, השמור למקרים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין בחוות הדעת ואשר מביא לעיוות הדין. עילות ההתערבות (פסילה) של חוות דעת של מומחה מצומצמות למקרים חריגים, כגון עריכת חוות הדעת בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום לב, במרמה, תחת השפעה לא הוגנת או בתוך שימוש באמצעים שאינם כשרים[x]. בעלי הדין רשאים לדרוש הבהרות מן המומחה בקשר לחוות דעתו, ואף לחוקרו[xi]. בית המשפט רשאי לדחות מסקנתו של המומחה או לקחת חלקים מחוות דעתו[xii].
טענות כנגד חוות דעת המומחה
השפעה אסורה על חוות דעת המומחה
מושכלות יסוד הן כי אסור לבעל דין לפנות למומחה ללא ידיעת הצד שכנגד ובית המשפט ובוודאי שאסור לו להעביר לו מידע אסור שמטרתו להשפיע על דעתו של המומחה. הלכה פסוקה היא כי מותר לחשוף את המומחה אך ורק לתיעוד רפואי. יתרה מכך, אסור לחשוף את המומחה לחוות דעת רפואית נוספת שניתנה לבקשת אחד מהצדדים להליך. פעולות מעין אלו עשויות להביא לפסילתו של המומחה או לכל הפחות לפגיעה במשקל חוות דעתו.
חוות דעת רפואיתרטרוספקטיבית
חוות דעת רפואית של המומחה מטעם בית המשפט אינה תורה מסיני שכן מדובר ב-עדות סברה. המומחה אינו נשען בחוות דעתו על מה שחווה בחושיו אלא על תיעוד רפואי שהוצג בפניו בהקשר למצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה נשוא המחלוקת. משקלה של עדות שכזו נמוכה במיוחד, והמומחה הרפואי נהנה ממשקל מוגבל בשל מומחיותו. חרף זאת, חוות הדעת מקצועיות המוגשות לבית משפט מכילות בדרך כלל הסתייגות המומחה, אשר רושם בעצמו, כי חוות הדעת מוגבלת, נוכח העובדה שהמסמך נשען על מקורות חיצוניים ולא על בדיקה ישירה של המצווה. ניתן לנצל הסתייגות שכזו לשם בחינת רמת הסבירות שמסקנותיו של המומחה אכן אינן וודאיות.
חוות דעת כעדות שמיעה
חוות דעת רפואית נשענת על תיעוד רפואי ורשומות רפואיות של המנוח ואולם במקרים רבים עורכים בעלי דין ניסיונות לחשוף את המומחה למידע שאינו רפואי, במטרה להשפיע על חוות דעתו ביחס למצבו של המנוח. הצגת נתונים חיצוניים כגון תמונות, סרטונים, מכתבים וכתבי בי דין למומחה אסורה בהחלט, ואם נערך ניסיון שכזה, יש להתריע על כך לבית המשפט. המידע הפסול שהועבר למומחה עשוי להראות לבית המשפט, כי חוות הדעת נשענת על עדויות שמיעה, שכן אותו מידע שאינו בגדר רשומה רפואית, הוא עצמו בגדר עדות מפי השמועה.
חוות דעת בלתי מבוססת
עולם הרפואה מבוסס על חזקות וקונספציות רפואיות מקובלות. סטיית חוות הדעת מהנחות אלו יכולה להביא לערעור מסקנותיו המקצועיות של המומחה. לשם הוכחה של טענות מסוג זה, מומלץ להציב בפני מומחה בית המשפט חוות דעת מקצועית נוספת מטעמו של בעל דין בשלב שאלות ההבהרה או שלב החקירה הנגדית.
חוות דעת מומחה פגומה
חוות דעת אשר עושה שימוש בראיות באופן חד צדדי ומתעלמת מראיות נגדיות או שאינה מבוססת על ראיות שעמדו בפני המומחה עשויה להיפסל, וזאת לנוכח העובדה ששקלול מסקנותיו של מומחה בית המשפט לא נערך בהתייחס לכל הנתונים שעמדו בפניו.
מינוי מומחה נוסף על ידי בית משפט
האם המומחה יכול לטעות? בוודאי. במקרים גבוליים, ניתן לעתור לבית המשפט למינוי מומחה נוסף מטעמו. כמו כן, ניתן לבקש מבית המשפט לעמת את המומחה עם חוות דעת של מומחה מטעמו של בעל דין, במסגרת החקירה הנגדית.
דחיית מסקנות חוות דעת מומחה בהליך התנגדות לצוואה
בית המשפט רשאי להתעלם ממסקנות המומחה, במיוחד אם התרשם ממכלול הראיות באופן שונה. כך לדוגמא, דחה בית המשפט המחוזי ערעור על התעלמות בית המשפט לענייני משפחה מחוות דעת של גרפולוג כשקבע בפרשת א.ס כי "אין כל פגם בהחלטתו של הרשם שלא להסתמך על חוות הדעת הגרפולוגיות שהובאו בפניו ולפנות לראיות אחרות ולכלל הנסיבות וההתנהלות. חוות דעת גרפולוגית איננה מדע מדויק אלא עדות משנית מסייעת לחקר האמת, וממילא רשאי בהמ"ש שלא לקבל או לא להסתמך על חוות דעת כזו"[iv]. חרף כל האמור לעיל, הניסיון ועמדת הפסיקה מלמדים כי נדירים המקרים שבהם יסטה בית המשפט ממסקנותיו של מומחה שמינה בחוות דעתו. יש להוכיח כי נפל פגם של ממש במסקנות חוות הדעת, על מנת שבית המשפט ישקול שלא לאמץ את מסקנות המומחה בחוות דעתו.
מידע על חוות דעת מומחה בית משפט לענייני משפחה
[ii] ע"א 160/80, 851/79 בנדל נ' בנדל פ"ד ל"ה(3) 101, 105 ; ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מ"א(4) 454 ; תע' (י-ם) 514/79 עז' פלידיה הירש נ' יפת בע"מ פס"מ תשמ"א(א) 419 ; תע' (ת"א) 6571/84 עז' נוריאל ז"ל נ' נוריאל פס"מ (תשמ"א)(א) 512)
[iii] רע"צ 6881-1-10 א' סעיף וז' צ' נ' א' ו' וח' ג', ניתן ביום 23.3.10
[iv] ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל נד(2) 215, ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705)
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
