סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאני
סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאני הינו כלל ראייתי הקובע כי לא ניתן להתכחש למסמך בכתב באמצעות עדות שבעל פה ואין להתיר עדות שבעל פה כנגד תוכן של מסמך בכתב (ע"א 138/56 דוידון נ' חברת בוני חיפה). לסעיף 80 משקל רב במסגרת בירור העובדות בסכסוכי ירושה, כאשר אחד מהצדדים טוען כי מעניק המתנה או עורך הצוואה אמר לו בעל פה מה רצונו, אך לא העלה זאת על הכתב. לכן, ניתן להתייחס לסעיף 80 לחוק סעיף 80 כ-מחסום ראייתי בסכסוכי ירושה והוא מהווה חלק עיקרי בסוגיה של קבילות ומשקל בדיני ראיות. יחד עם זאת, לנוכח התוצאה הקיצונית של הפעלת סעיף 80 לחוק, המונעת בפועל הבאת ראיות. נקבעו בפסיקת בית משפט לענייני משפחה חריגים לסעיף 80 לחוק הפרצודורה העותמאני, עליהם נעמוד בקצרה במסגרת מאמר זה.
חריגים לסעיף 80 לחוק הפרצודורה העותמאני
חריגים לסעיף 80 לחוק נקבעו בפסיקה עניפה לאור התוצאות הקיצוניות של הפעלת הסעיף. להלן עיקרי החריגים שנקבעו בפסיקת בית משפט לענייני משפחה במסגרת הליכים העוסקים בסכסוכי ירושה.
ראשית, סעיף 80 לחוק קובע, כי "טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע". מכאן עולה, כי לא ניתן לחלוק על תוכן של מסמך כתוב באמצעות טענה שבעל פה.
שנית, הכלל חל רק במסגרת דיון בין אותם צדדים שערכו את המסמך בכתב, והוא אינו חל בתביעה שבין אחד הצדדים לצד שלישי (ע"א 167/58 נציב מס הכנסה נ' בית-חרושת לסיגריות). לדוגמא, כאשר עניין לנו עם ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן לצורך ביצוע העברה ללא תמורה, אשר נחתם רק על ידי אחד הצדדים לעיסקה, אין מדובר במסמך המגבש משא ומתן, שכן הוא לא נחתם על ידי שני הצדדים, ולכן לא ניתן למנוע טענות שבעל פה כנגד תוכן המסמך שבכתב.
שלישית, את הכלל ניתן להפעיל כאשר מועלות טענות המערערות על תוכן המסמך בזמן עשייתו (טענות נגד המסמך), כעולה מפסק הדין בעניין וייס (ע"א 63/49 פרייזלר נ' וייס, פ"ד ה' 868) אך לא ניתן להפעיל את הכלל, כאשר קיימות טענות שבעל פה בנוגע לאירועים שהתרחשו לאחר עשיית המסמך (טענה נגד התביעה). לדוגמא, יפית מודה שחתמה על הסכם עם יובל, אך מכחישה שהסכימה לשלם לו עבור שירותיו, אך יובל מציג את ההסכם המקורי, ומוכיח שיפית התחייבה לשלם לו. טענתה של יפית נדחית, אלא שאז מבהירה יפית כי יובל איים עליה לאחר החתימה על ההסכם, שבכוונתו לפגוע בה, אם תגלה שסחט אותה משך תקופה ארוכה עוד לפני החתימה על המסמך. בית המשפט קובע כי יפית רשאית לנסות ולהוכיח את טענתה, משעה שמדובר באירוע שלאחר מועד עריכת ההסכם, שהשפיע על עצם גיבושו, כמשתמע מחתימת הצדדים עליו.
סעיף 80 כמחסום ראייתי בסכסוכי ירושה
מקומו של סעיף 80 לחוק כמחסום ראייתי בסכסוכי ירושה ובדיני ירושה בכלל, הוביל בתורו לכך שנקבעו חריגים בפסיקת בתי המשפט בנוגע להפעלת הסעיף, כפי שסקרנו לעיל. יש ליטול לכדי חשבון גם את סעיף 8 לחוק בית משפט לענייני משפחה המאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מדיני הראיות למען עשיית צדק, כך שכוחו של הכלל נשוא סעיף 80 לחוק קטן יותר, בכל הנוגע למחלוקת על תוקפה של מתנה או של צוואה, בשים לב לטענות שבעל פה כנגד מסמך שבכתב. להרחבה ראו גם על צדק בהליכי ירושה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
