העברה בין דורית
העברה בין דורית הינו מונח בעל משמעויות שונות במדעי החברה והמשפט. בכל הנוגע לדיני ירושה, מדובר בהליך שאינו הליך משפטי, אלא הליך ממותג מבחינה שיווקית על ידי אנשי מקצוע העוסקים בדיני ירושה. על פי העוסקים בדבר, מטרת ההליך היא להציע לבני משפחה מערכת הסכמית של חוזים לחלוקת הרכוש המשפחתי באופן המקובל עליהם וזאת על מנת למנוע סכסוכי ירושה עם לכתם של המורישים לבית עולמם. ביסודו של ההליך המוצע עומדת ההנחה כי המכשירים המקובלים לשם חלוקת הרכוש המשפחתי כגון צוואה או הסכם מתנה מובילים בסופו של דבר לסכסוכים בין בני המשפחה ולכן יש מקום לבניית מנגנון חלוקה מתוכנן לשם מניעת אותם סכסוכים בעתיד. הסוגיות שבהן עוסקת ההעברה הבין דורית מתמקדות בדרך כלל בהעברת זכויות בעסק המשפחתי, הורשת נחלות ומשקים חקלאיים. יחד עם זאת, העברת מניות או זכויות בעסק משפחתי אינה קשורה בהכרח להעברה בין הדורות אלא לעריכת הסכם מסחרי מתאים. מטבע הדברים שעורכי דין לענייני ירושה אינם עורכי דין בעלי התמחרות מסחרית בדרך כלל, ולכן עריכת הסכם שכזה הדורש ידע מהותי במשפט מסחרי הוא עניין לצוות מקצועי הכולל בתוכו גם עו"ד ירושה, מומחה מס ובנוסף עורך דין המומחה בתחום המסחרי. הקושי בתיאום וסנכרון בין מספר אנשי מקצוע מוביל בתורו לסוגיות סבוכות, אשר גם עליהן נעמוד במסגרת מאמר זה. לשיטתנו, יש לפעול בהליך של העברה בין דורית רק מתוך הבנת מגבלותיו. במאמר זה נדון, בין היתר, בנושאים הבאים: בעד ונגד "העברה בין דורית", סוגיות בהעברה בין דורית, העברה בין דורית והסכם בין יורשים, העברה בין דורית והסתלקות מירושה, היחס שבין העברות בין הדורות ועריכת צוואה, הקמת הקדש בהעברה בין הדורות וכן תפקידו של ייפוי כוח מתמשך בהליך זה.
בעד ונגד "העברה בין דורית"
משפטנים מקצועיים המומחים לדיני ירושה הביעו ולא פעם ביקורת על המונח. מרכזה של אותה ביקורת בכך, שבכל הנוגע לדיני ירושה, הגדרה של העברה בין דורית אינה מגיעה מתחום המשפט והיא אינה מונח משפטי כאמור, אלא מושג שהומצא על ידי
העוסקים בדבר כמיתוג שיווקי. המסקנה היא כי מדובר בתהליך ערטילאי אשר בפועל משתמש בכלים משפטיים ואינו סוג של המצאה חדשנית לטיפול אסטרטגי בסכסוכי ירושה. נטען ולא פעם, כי המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל היא שהתהליך כולו אינו אלא ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין, הממותג באופן המטעה את הציבור כסוג של "תרופת פלא", שכן בפועל, אותה "העברה" אינה אלא קשת פעולות ידועות משכבר הימים, הכוללות בתוכן, בין היתר, עריכת צוואה, עריכת הסכם מתנה, עריכת הסכם בין יורשים, תכנון הסתלקות מירושה, יצירת הקדש בצוואה, שימוש בכלי החדש יחסית של ייפוי כוח מתמשך וכן העברה בין דורית של עסקים משפחתיים. כל אלו כלים משפטיים ידועים, שבתי המשפט עסקו ועוסקים בהם חדשות לבקרים, על מנת להסדיר את חלוקת הירושה מראש. מנגד, תומכי ומשווקי ההליך מצביעים על כך שההליך מבוסס על מחשבה הוליסטית שמטרתה לתת פתרון לכל הבעיות העתידיות שיגרמו מהליך החלוקה בין היורשים.
סוגיות בהעברה בין דורית
סוגיות בהעברה בין דורית נולדות מהמערכת ההסכמית שבבסיס התהליך. יש ליתן את הדעת לכך שמערכות הסכמיות של העברה בין דורית טרם הוכיחו את עצמן בפתרון של סכסוכי ירושה, בשל העובדה שמדובר בתהליך חדש יחסית המשווק לציבור זמן מועט באופן יחסי. נקל לשער, כי מערכות הסכמים בין יורשים הנמצאים בתחרות על הזכיה ברכוש רב לא יכולות להגן באופן מוחלט על בני המשפחה מפני מחלוקת ולכן הניסיון להציג את הסכמי ההעברה הבין דורית כפתרון כולל נידון לכשלון מלכתחילה. לצד הרצון לייצר מערכת הסכמית שקופה שבה ינתן משקל לדעתו של כל אחד מבני המשפחה, ראוי גם לזכור את הקשיים הצומחים מתוך מערכת הסכמית שכזו כך שנכון להתייחס להליך בתוך התייחסות לנושא בעד ונגד "העברה בין דורית". מדובר בהליך המתהלך על קו התפר שבין המותר והאסור בחוק הירושה, בחוק המתנה ובדיני החוזים הכללים והנושא בחובו סוגיות רבות מספור. להרחבה נוספת על הסוגיות ראו גם עסקאות אחרות בזכות המוריש, עסקאות בירושה עתידית וכן היקף עזבון.
העברה בין דורית והסכם בין יורשים
הסכם בין יורשים או הסכם חלוקת עזבון העוסק בחלוקה עתידית של נכסים, חייב לעמוד באיסור הקבוע ב-חוק הירושה, אשר אוסר על עסקאות בירושה עתידית ואוסר לערוך עסקה שמטרתה לחייב את המורישים להוריש באופן כלשהו ואף אוסר לערוך הסכם שעניינו נישולו של אדם מחלק המגיע לו בירושה עתידית. ברור כי קשת איסורים אלו מקשה עד מאד על עריכת הסכם חוקי בין יורשים ביחס לעתיד החלוקה. הסכמים מסוג זה חייבים לאחד בתוכם את כל היורשים האפשריים, על מנת למנוע טענה הנוגעת לתוקפם על ידי אחד מהיורשים שלא היה שותף להסכמות. בנוסף, הסכמים מסוג זה חייבים לצפות עתיד אפשרי במסגרתו חלק מנכסי העיזבון לא יעמוד לחלוקה, הן מפאת חובות אפשריים והן מפאת העובדה שיתכן וימכרו או ישנו את צורתם עד למועד שבו יכנס הסכם שכזה לתוקף.
העברה בין דורית והסתלקות מירושה
העברה בין דורית והסתלקות מירושה היא סוגיה נוספת העומדת לפתחם של מתכנני ההליך. העברות בין דוריות המסתמכות באופן ישיר על שימוש בהסתלקות מחלק בירושה עשויות להיכשל מחמת סעיף 6 לחוק הירושה אוסר על הסתלקות בתמורה או בתנאי אחר כלשהו. בנוסף, סעיף 6 לחוק אוסר להסתלק מחלק בירושה אלא רק ממנה (נכס) שירש אדם כלשהו במלואו. משמעות הדבר היא כי מעבר לאיסור הכללי על הסתלקות בתנאי קיים גם איסור להסתלק מחלק כלשהו בתמורה לחלק אחר בעיזבון, והדרך לעשות כן היא באמצעות הסכם בין יורשים, כאמור לעיל. תכנון לקוי של העברה בין דורית בהסתמך על הסתלקות, עשוי למוטט את כל ההסכמות שהושגו בעמל רב. יש ליטול בחשבון גם קושי זה.
העברות בין הדורות ועריכת צוואה
העברות בין הדורות ועריכת צוואה השימוש בצוואה לשם ביטויין של הסכמות המקובלות על כל היורשים בהקשר להעברה בין דורית עשוי להביא לפסילתה של הצוואה. מדובר בפועל על מצב שבו מוצגת בפנינו צוואה שהוראותיה אינן פרי רצונו של המצווה בלבד, אלא שמדובר בהוראות התלויות בהסכמות נוספות בין היורשים או בהשפעתם של היורשים או חלקם על המצווה. הוראות צוואה שכזו עשויות להיפסל בבית משפט לענייני משפחה מחמת השפעה בלתי הוגנת בדמות השפעה אסורה או תחבולה או
בשל הטעיה שהביא לטעות עובדתית של המצווה במצב העניינים ואף מחמת העובדה שהוכח על אתר כי הצוואה אינה משקפת את רצונו העצמאי של המצווה אלא את רצונם של המצווה והיורשים גם יחד, על פי תנאי שהושתו ונכפו לכאורה על המצווה לשם השגת ההסכמה. קחו לדוגמא מצב שבו המצווה סבור שלאחד מילדיו הון מצומצם והוא מבקש להשוות את מצבו לאחר פטירתו, אלא שבדיעבד מסתבר שאותו ילד לא חשף את הונו האמיתי בפני אביו המצווה, וגרם לו להוריש חלק גדול מדי מרכושו. בשל האופי המשפחתי והגישורי של הליך "העברה בין דורית" קיים קושי אמיתי בדרישת ערבויות למצגים של בני המשפחה, כך שלא ניתן לומר שקיים פתרון חד משמעי לסוגיות אלו.
העברה בין דורית והקמת הקדש
הפתרון של העברה בין דורית והקמת הקדש לשם ביצועה של אותה העברה נושא בחובו קשיים משל עצמו. עצם העובדה שהקמת ההקדש מחייבת מינוי נאמן מובילה לסיטואציה שבה היורשים העתידיים חייבים להסכים למינויו של גורם שינהל את הנאמנות ואת חלוקת הנכסים, דבר כשלעצמו יוצר קשיים מרובים. סוגיות נוספות אשר קמות במבנה של העברה בין דורית והקמת הקדש לביצועה הן זהות הנאמן, מי יהיה חליף של הנאמן,שכרו של הנאמן ומה הפעולות שמותר יהיה לו לבצע, על פי שיקול דעתו לשם השגת מטרות הנאמנות (ההקדש). סוגיות מסוג זה מקימות קשיים אשר עשויים להוביל בנקל לדיונים בבית משפט לענייני משפחה, כך שיש לבחון עד כמה מועיל התכנון הסבוך הנדרש במסגרת העברות בין דוריות.
העברה בין דורית וייפוי כוח מתמשך
השימוש בייפוי כוח מתמשך לצורך תכנון העברה, מטרתו להביא למינוי של אדם או אנשים הנאמנים על המצווה, לצורך ניהול הרכוש בנאמנות עד ליום הפטירה, ואולם עצם המינוי של יורשים עתידיים לשם שמירה על הרכוש שהם אמורים לרשת בעתיד, דומה בעיקרה למינוי של החתול לשמור על השמנת שבה הוא כה חושק. מינוי שכזה עשוי להיות במקרים מסויימים בעייתי בשל ניגודי העניינים הנולדים מעצם העמדת היורש העתידי בסיטואציה זו, והכל בתנאי שידוע לאותו אדם כי הוא יורש עתידי. משרדו של עו"ד ד"ר רן מובשוביץ מייצג בתיקים שבהם בני המשפחה מתמודדים על תוקפו של ייפוי כוח מתמשך, בשל חששם שאותם יורשים שמונו לאפוטרופוסים בפועל של ההורה, מנצלים את מעמדם וכוחם לשם ריקון העיזבון מתוכן, מבלי שיש מי שמפקח על מעשיהם. מצב זה מחייב תשומת לב ומתן פתרונות משפטיים שהינם מוגבלים מיסודם. מכל האמור לעיל, מומלץ כי תהליך של חלוקת הרכוש המשפחתי יעשה באמצעות עורך דין ירושה מומלץ, בסיוע של בעלי מקצוע נוספים,
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
