צוואת פסול דין
צוואת פסול דין בישראל היא צוואה חסרת תוקף שנערכה על ידי מי שהינו פסול דין כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע כי כל אדם כשר לזכויות וחובות מעת לידתו ועד למותו אך כשרותו המשפטית עשויה להישלל על ידי בית המשפט בעת הכרזתו כפסול דין או בהתאם להוראות שונות המצויות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. החשוב לענייננו הוא, כי אדם שהוכרז כפסול דין או שהינו פסול דין בהתאם לחוק איבד את כשרותו המשפטית, והוא אינו רשאי לערוך את מרבית הפעולות המשפטיות ובכלל זאת, אף אינו רשאי לערוך צוואה ואף אם ערך אותה, אין לבית המשפט בישראל סמכות לאכוף אותה וליתן עליה צו קיום. האמור נכון, גם אם הצוואה עצמה הגיונית. כך, בית המשפט קבע בפרשת פלונית, כי לא ניתן להכשיר צוואה שנערכה בשעה שהמצווה היה פסול דין, אפילו יוכח, כי ידע להבחין בטיבה של צוואה. הוראות סעיף 26 לחוק הירושה קובעות כי דין צוואה שנערכה בתקופת פסלות הדין – בטלות. כך, סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע קטיגורית, כי פסול דין אינו רשאי לבצע פעולה משפטית. סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות עוסק בקטין כפסול דין, ואילו סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות עוסק בבגיר כפסול דין. ברור איפוא מכל האמור לעיל, כי צוואת פסול דין היא עילה להגשת התנגדות לצו קיום צוואה.
קטין כפסול דין
פסול דין הינו מי שהוכרז על ידי בית המשפט לעניני משפחה כפסול דין או מי שהחוק קבע שהינו פסול דין וזאת בהתאם לסעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופוסות הקובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט". קטין הינו מי שלא מלאו לו 18 שנים בהתאם לסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות קובע כי "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו;".
צוואת קטין באמצעות נציג
האם רשאי קטין שהינו פסול דין לערוך צוואה באמצעות נציג? מדוע נאסר על קטין כפסול דין לערוך צוואה אם נציגו יכול להסכים לה בדיעבד כלשון סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות? האם אכן מדובר בצוואת פסול דין או שמא מאפשר המחוקק חריג. התשובה טמונה בסעיף 28 לחוק הירושה הקובע "28 (א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו." וכן "28 (ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.". בנוסף סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה." ברור איפוא, כי הקטין אינו יכול לערוך צוואה שתאושר על ידי אדם אחר, בין אם הוא נציגו ובין אם לאו. נציין, כי בתזכיר חוק הירושה החדש הוצע כי קטין יוכל לערוך צוואה אם יגיע לגיל 15 שנים, אף אם טרם מלאו לו 18 שנים, אך הצעה זו טרם נכנסה לתוקף במועד עריכת מאמר זה.
מתנה של פסול דין
האם פסול דין יכול להעניק מתנה ללא תמורה בהתאם לחוק המתנה, והאם דין מתנה שכזו להתבטל. התשובה אינה חד משמעית. אמנם, פסול הדין אינו כשר לזכויות וחובות על פי דין, אך מאידך במצבים מסויימים רשאי נציגו לאשר את הפעולה המשפטית שערך פסול הדין. כל מקרה לגופו, אך ברור כי מתנה יקרת ערך שאין מאחוריה כל היגיון דינה להתבטל קרוב לוודאי, ואילו הענקת מתנה פשוטה וחסר ערך ממשי לא תתבטל.
בגיר כפסול דין
בגיר הינו פסול דין אם התמלאו הוראותיו של סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות הקובע כי "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין.". הגדרת פסול הדין דורשת כי האדם שבמוקד הדיון לא יהיה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו. איבחונו של אדם ככזה דורש חוות דעת רפואית של רופא מומחה. אין די בכך שעובדת סוציאלית התרשמה שאדם לקוי בשכלו לצורך הכרזתו כפסול דין. עוד אנו למדים מלשון הסעיף, כי אדם בגיר יהפוך ל-"פסול דין" אך ורק אם בית המשפט יכריז עליו כפסול דין. תנאי נוסף להכרזה כפסול דין הוא שבית המשפט שמע את האדם או את נציגו בטרם החליט על כך. הסיבה לכך נעוצה בפגיעה האנושה בחירותו של אדם שהוכרז פסול דין. כיום מכריז בית המשפט על אדם כפסול דין בעיקר במצבים שבהם יש צורך להגן על אדם מפני פעולות שהוא מבצע בדרך שיגרה כגון אדם הסובל מתסמונת של בזבוז כספים בלתי נשלט בקניות. נציין כי מינוי אפוטרופוס לאדם אינו כרוך בהכרח בהכרזה על האדם כ-פסול דין, ולכן אדם שמונה לו אפוטרופוס הוא חסוי אשר רשאי לערוך צוואה, גם אם מונה לו אפוטרופוס, ובתנאי שלא הוכרז כפסול דין. השאלה מהי מחלת נפש היא שאלה מקצועית ברפואה, אך ברור כי מדובר במחלת נפש שיש לה ביטוי משמעותי בהתנהגותו של האדם המונע ממנו ליטול החלטות סבירות. אדם יהא לקוי בשכלו בהתאם לתוצאות של מבחנים אובייקטיביים שונים מעולם הפסיכיאטריה, כגון מבחן מיני מנטל הקובע יכולת קוגנטיבית בהתייחס לגילו של אדם ורמת השכלתו. תנאי לקביעה כי אדם סובל ממחלת נפש או מליקוי בשכלו היא חוות דעת רפואית כאמור.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
