ערעור על פסק דין בענייני ירושה
ערעור על פסק דין בענייני ירושה הוא הליך המתקיים בבית המשפט המחוזי, אשר מאפשר לבעל דין לנסות ולשנות פסק דין שניתן ב-בית משפט לענייני משפחה בנושאים הנוגעים ל-דיני ירושה, התנגדות לצוואה, ביטול צוואה, ביטול הסכם מתנה ו-ביטול התחייבות למתנה. כמו כן, הערעור עשוי לעסוק גם בסכסוכים על זהות אפוטרופוס, הנוגעים למעשה למאבק שליטה על הירושה בעת שהמצווה עודו בחיים, כגון בעת מחלוקת על איסור טובת הנאה של אפוטרופוס ובשנים האחרונות גם על פסק דין בעניין ביטול ייפוי כוח מתמשך. ה-"ערעור" מוגש על פסק דין המסיים את הדיון במחלוקת ומהווה החלטה סופית שאחרי אין עוד כל דיון בבית המשפט. מגיש הערעור מכונה "המערער" וכל מי שהיה בעל דין בהליך הקודם, שכנגד פסק הדין בו הוגש הערעור, יצורף לערעור ויכונה "המשיב". לצד הערעור על פסק דין קיים סוג נוסף של ערעור, המכונה "בקשת רשות ערעור". בקשה זו מוגשת על "החלטה אחרת" של בית המשפט לענייני משפחה, החלטה שאינה מסיימת את הדיון בסכסוך כולו. בדרך כלל מדובר בהחלטת ביניים של בית המשפט. כיום קיים קושי מובנה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת, לנוכח חקיקתו של צו המונע הגש
ת ערעורי ביניים על החלטות רבות של בית המשפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה במהלך הדיון גופו. עוד נציין, כי הגשת ערעור על פסק דין בענייני ירושה אינה דומה לערעור על צוואה, שהינו שמו העממי של הליך ההתנגדות המתקיים בבימ"ש לענייני משפחה ולא בבית המשפט המחוזי. במאמר זה נדון באופן תמציתי בהבדל שבין ערעור לבין בקשה לביטול פסק דין, במועד להגשת ערעור, תנאי מקדים להגשת ערעור, אופן הדיון בערעור על פסק דין בירושה, מהן ה-עילות להגשת ערעור בירושה, פסק הדין בערעור וכן חשיבות ייצוג בערעור על פסקי דין בענייני ירושה.
בקשה לביטול פסק דין
בקשה לביטול פסק דין אינה ערעור המוגש לבית המשפט המחוזי, אלא בקשה המוגשת לבית המשפט שנתן את פסק הדין, ובה הוא מתבקש לבטלו בשל נימוקים שונים, על מנת לאפשר את קיום הדיון לגופם של דברים. בדרך כלל, מוגשת בקשה לביטול פסק דין בהליכים המתקיימים בבית משפט השלום, בעקבות אי הגשת כתב הגנה. אין מדובר כאמור בערעור, אלא בסיטואציה שבה בית המשפט כלל לא ירד לעומקן של טענות התביעה, אלא הורה על פסק דין בהעדר הגנה, כך שהחלטתו אינה מבוססת על דיון לגופם של דברים. בבית המשפט לענייני משפחה מוגשת תובענה לביטול פסק דין בעיקר במצב שבו הצדדים לסכסוך ערכו ביניהם הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. במצב שבו לאחר מתן פסק הדין הנותן תוקף להסכם, מגלה אחד הצדדים כי נפל פגם בכריתתו של ההסכם. פגם בכריתת הסכם יכול ויהיה, לדוגמא, מצב שבו אחד הצדדים הוטעה או טעה לחשוב כי נתון מסויים נכון, בשעה שלא כך הדבר, והדבר השפיע באופן מהותי על הסכמתו לתנאי הסכם הפשרה. תביעה לביטול פסק דין המבוסס על הסכם פשרה תוגש במצב שכזה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, אך אין מדובר בערעור, שכן על פסק דינו של בית משפט בבקשה לביטול פסק הדין, ניתן לערער ברשות לבית משפט המחוזי.
מועד להגשת ערעור
המועד להגשת ערעור על פסק דין בבימ"ש לענייני משפחה הוא 45 ימים מהיום שהומצא פסק הדין. מועד המצאת פסק הדין הוא המועד שבו בעל הדין או עורך דינו המייצג אותו קיבלו לידיהם את פסק הדין (תקנה 45 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020). בכך שונה מועד הגשת הערעור בהליכי משפחה מהמועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי הקובעות כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום הוא 60 ימים.
תנאי מקדים להגשת ערעור
תנאי מקדים להגשת ערעור הוא הפקדת ערובה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיבים בערעור, אלא אם בית המשפט הורה על מתן פטור מהפקדת ערובה, בעקבות בקשה לפטור מערובה לערעור שהגיש המערער.
הדיון בערעור על פסק דין בירושה
הדיון בערעור על פסק דין בירושה מורכב ממספר שלבים. בשלב הראשון, מוגש כתב הערעור על פי הוראת תקנות סדר הדין האזרחי. כתב הערעור כנגד פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה לא יעלה על 9 עמודים. גוף הערעור עצמו יכלול את הסעד שהמערער תבע ובית המשפט לענייני משפחה לא נתן, כגון: פסילת צוואה במסגרת הליך התנגדות לצוואה או ביטול מתנה או התחייבות למתנה, את עיקרי ההחלטה שעליה מערערים ולבסוף את סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות לפסק הדין בתוך הפניה למובאות משפטיות התומכות בטיעוניו של המערער. בית המשפט של ערעור רשאי לדחות את הערעור על אתר אם סבר שאין לו סיכוי להתקבל, להורות למשיב על הגשת תשובה לכתב הערעור, להורות לצדדים להתייצב לדיון מקדמי בערעור, להורות על השלמת סיכומים בכתב בנושא מסויים, להכריע בערעור על סמך החומר שבכתב שבפניו, להורות על קיום דיון בעל פה על החומר שבכתב שלפניו.
עילות להגשת ערעור בירושה
עילות להגשת ערעור בירושה מבוססות, בדרך כלל, על טענה בדבר טעות משפטית של בית המשפט לענייני משפחה. מקובל להניח, בהתאם לפ
סיקה עניפה בנושא, כי דינן של טענות הנוגעות למהימנות של בעל דין או לאמינותו לפי התרשמות השופט היושב בבימ"ש לענייני משפחה, להידחות, שכן לבית המשפט המחוזי אין את הכלים לבחון אם התרשמותו של השופט בערכאה הנמוכה נכונה. זאת, בשל העובדה שבהליך ערעור לא מתקיימות חקירות של בעלי דין ועדים. יחד עם זאת, ככל שבית המשפט קמא (בית משפט שלמטה) טעה בטעות עובדתית מובהקת שניתן להוכיחה בנקל, ייטה בית המשפט המחוזי לבחון, כערכאת ערעור, אם לטעות זו משקל המשנה את התוצאה הסופית של ההליך כולו. רק אז, ישקול בית המשפט של ערעור להתערב בפסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה.
פסק הדין בערעור
פסק הדין בערעור על פסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה יכול וידחה את הערעור, יקבל את הערעור וישנה את החלטת בית המשפט לענייני משפחה או ישיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לשם תיקון או מיקוד של סוגיה מסויימת בפסק הדין.
ייצוג בערעור על פסקי דין בענייני ירושה
ערעור על פסקי דין הנוגעים בענייני ירושה מחייב ייצוג של עורך דין מומחה בענייני ירושה, שכן הערעור מתנהל באופן שונה מערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. השוני בניהול הערעור הוא רוחבי, החל מסדר דין שונה ומועדים שונים, דרך סמכות בית המשפט המחוזי לסטות מדיני הראיות ולנהל את ההליך באופן גמיש, אף תוך כדי קבלת ראיה חדשה שלא היתה בפני בית המשפט לענייני משפחה, אם יש בדבר כדי להביא לעשיית צדק.
