בן ממשיך: סכסוכים על זכויות בנחלה חקלאית

בן ממשיך: סכסוכים על זכויות בנחלה חקלאית

בן ממשיך הינו סוגיה המבטאת מאבק על זכויות בנחלה החקלאית. מרבית האדמות במדינת ישראל הן אדמות מדינה המוחכרות לחקלאים, כאשר משק חקלאי הוגדר כיחידה אחת בלתי ניתנת לחלוקה שנועדה לקיום ופרנסה של בית אב אחד. מדיניות זו עוגנה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, בהסכמי המשבצת ובחוזי החכירה שנחתמים בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י, לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) והאגודות החקלאיות. חשוב להדגיש שבעידן הנוכחי, הנחלות אינן בהכרח משמשות למטרות חקלאיות בלבד ולרוב אינן מספקות פרנסה מלאה מחקלאות. למרות זאת, בתי המשפט ממשיכים להחיל את סעיף 114 לחוק הירושה גם על נחלות שאינן פעילות חקלאית, בעוד רמ"י מטילה קנסות על בעלי נחלות המקימים בהן מבנים לא חקלאיים. חרף האמור, השימוש בנחלות החקלאיות לצרכים שאינם חקלאיים, היא עובדה קיימת. מעבר לדיני הירושה ועריכת צוואה, קיימת דרך נוספת לעקוף את החוק ואת החוזה עם רמ"י והיא מינוי של בן ממשיך[3]. אם מונה בן ממשיך במהלך חייהם של ההורים, בעלי הזכויות בנחלה, אזי הוא יזכה בזכויות עם מות הורהו השני. במקרה זה איננו אף נדרש לשלם פיצויים לאחיו היורשים האחרים, כי אינו מקבל את הנחלה מכח צוואה או דיני ההורשה. למעשה, הבן הממשיך מקבל את הנחלה במתנה בחיי הוריו, אך זכותו זו תתממש עם מותם. כמובן, שיש פרוצדורה, שעל הבן הממשיך והוריו למלאה עד סופה, אחרת לא ייחשב כבן ממשיך, והמתנה כלא היתה. כאן נכנס גם חוק המתנה[4], המחייב בין השאר כיבוד הורים[5] ודאגה לרווחת ההורים. חוק זה דן גם באפשרויות של חזרה ממתנה או התחייבות לתת מתנה לאחר המוות. נזכיר, שאפשרות זו סותרת את סעיף 8(א) לחוק הירושה, האוסר על עסקה בירושה עתידה, וגם נותן תוקף למתנה לאחר המוות רק באמצעות צוואה. במאמר זה נדון בסוגיות מתחום דיני ירושה, מקרקעין, חקלאות, נחלות, משק משפחתי, סכסוכי משפחה ובמיוחד בביטול בן ממשיך, פסילת בן ממשיך בנחלה החקלאית, .התנגדות לבן ממשיך בנחלה, סעיף 114 לחוק הירושה. ראו כאן להרחבה נוספת על הגדרת בן ממשיך.

המתח בין חוק הירושה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל

החלטות מועצת מקרקעי ישראל והוראות חוזי החכירה עם רמ"י גוברות על הוראות חוק הירושה, ומכתיבות כי רק אדם יחיד ובן זוגו רשאים להיות בעלי הזכויות בנחלה. זוהי הגבלה משמעותית על חופש הציווי, כאשר במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, הזכויות עוברות אוטומטית לבן הזוג הנותר. המשמעות לכך היא, שגם הוראת צוואה של אדם המצווה את זכויותיו לבנו, נדחית מפני הוראת חוזה המשבצת, והזכויות יעברו בכל מקרה לבן הזוג או בת הזוג שנותרו בחיים. יש להבין, כי הזכות בנחלה החקלאית היא אישית ובדרך כלל אינה ניתנת להעברה אלא רק בעקיפין מכוח הסכם המשבצת עם רמ"י. לכן, לא ניתן להוריש נחלה לכל ילדי המוריש. במקרים בהם הצוואה מורה על חלוקה בין יורשים או כשאין צוואה, בית המשפט יקבע את היורש לפי סעיף 114 לחוק הירושה ויחליט האם עליו לפצות את שאר היורשים.

הבן הממשיך כמנגנון עוקף חוק הירושה

אחת הדרכים לעקוף את מגבלות חוק הירושה וחוזי רמ"י היא מינוי "בן ממשיך". כאשר הורים ממנים בן ממשיך בחייהם, הוא יזכה בזכויות בנחלה עם מות ההורה השני, ללא צורך בתשלום פיצויים לאחיו היורשים האחרים. זאת מכיוון שהוא אינו מקבל את הנחלה מכוח דיני הירושה אלא כמתנה שניתנה במהלך חיי ההורים, אף שהיא מתממשת רק לאחר מותם. על מנת שהמינוי יהיה תקף, על הבן הממשיך והוריו להשלים את הפרוצדורה הנדרשת. במקרה זה חל גם חוק המתנה, המחייב כיבוד הורים ודאגה לרווחתם, ומסדיר אפשרויות של חזרה ממתנה או התחייבות למתנה לאחר המוות. יש לציין שאפשרות זו נמצאת בסתירה מסוימת לסעיף 8(א) לחוק הירושה, האוסר על עסקה בירושה עתידית.

הליכים לביטול בן ממשיך

ההליכים לביטול מינוי של בן הממשיך כוללים, בין היתר, הגשת התנגדות לצוואה הממנה את אחד הצאצאים כבן הממשיך, ביטול מתנה של משק חקלאי  ותביעה לביטול מינוי של בן ממשיך.

סעיף 114 לחוק הירושה

סעיף 114 לחוק הירושה הוא המקור החוקי והמשפטי לדיני ירושה בתחום הנחלות החקלאיות בישראל. הסעיף אמנם פותר מספר סוגיות בתוך שהוא מציג את עיקרון החלוקה השיוויוני, כאשר הוא מורה כי צאצא שירש על פי דין את זכויות הבן הממשיך יפצה את יתר אחיו ואחיותיו, ואולם כאמור, סעיף 114 אינו גובר על הוראות הסכם החכירה (הסכם המשבצת) עם רשות מקרקעי ישראל ואף אינו מטפל במצב שבו הצאצא ירש את הזכויות בנחלה מכוחה של צוואה, שאז זכות הפיצוי ליתר האחים אינה קיימת, מכוח עיקרון כיבוד רצון המת. אלו הן הוראות סעיף 114 לחוק הירושה:

משק חקלאי

114. (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

(ב)  באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

• סעיף 114 (א) לחוק הירושה קובע כי משק שלא ניתן לחלקו ימסר ליורש המסוגל לקיימו, ויהיה עליו לפצות את היורשים האחרים, אך רק במידה ושוויו עולה על חלקו הכולל בעיזבון.
• סעיף 114 (ב) לחוק הירושה קובע כי בית המשפט יחליט במקרה שבו יש סכסוך בין היורשים ביחס לשוויו של המשק, מי יקבל את הזכויות במשק ומה צורת הפיצוי ליורשים האחרים.
• סעיף 114 (ג) לחוק הירושה עוסק במצב שבו יש שני יורשים, לדוגמא: אח ואחד ההורים שנותר בחיים, המסוגלים לקיים את המשק. במקרה של תחרות מסוג זה, יהיה בן הזוג של המוריש עדיף על היורשים האחרים. כלומר, בן הזוג יזכה במשק.
• סעיף 114 (ד) לחוק הירושה קובע כי היה יורש עובד במשק החקלאי או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה, יובא הדבר בחשבון הפיצוי שישולם. הוראה זו תקפה לכאורה רק במצב שבו אותו יורש אינו מי שיקבל את המשק.

קריטריונים למינוי בן ממשיך

תקנות האגודות השיתופיות מגדירות בן ממשיך כ"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו". הבן הממשיך צריך להחזיק במשק חקלאי כבעל, חוכר, חוכר משנה או בר-רשות, מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה.

תהליך המינוי כולל:

1. הגשת בקשה בכתב לוועד ההנהלה של האגודה השיתופית
2. צירוף מסמכים המוכיחים את מעמדו כבן ממשיך
3. התמודדות עם התנגדות אפשרית של ועד ההנהלה
4. קבלה כחבר באגודה

סלעי מחלוקת בסכסוכי בן ממשיך

1. תוקף המינוי

בית המשפט בוחן את תוקף המינוי לפי מספר פרמטרים:

• טיב מסמך ההתחייבות עליו חתמו ההורים
• תנאי המינוי
• התנהלות ההורים והבן במועד המינוי ולאחריו
• נסיבות חיצוניות התומכות או מפריכות את המינוי (השקעה במשק, עבודה, השקעה כספית)
• סיבות לאי-השלמת הרישום כבן ממשיך, אם הדבר לא הושלם

2. הבחנה בין בנייה בנחלה לבין מעמד הבן הממשיך

בפסיקה קיימת הבחנה ברורה בין מתן אפשרות לבן לבנות בית בנחלה לבין הענקת מעמד של "בן ממשיך". עצם הבנייה אינה מעידה בהכרח על הענקת מעמד הבן הממשיך. אם אחד הבנים בנה את ביתו ברשות ההורים בנחלה וגר שם עשרות בשנים, אין הדבר מוכיח בהכרח כי הוא בן ממשיך והוא יכול למצוא את עצמו במצב שבו השקעה אדירה בבית המגורים של המשפחה תרד לטימיון.

3. פיצוי ליורשים האחרים

בעוד שסעיף 114 לחוק הירושה מחייב את היורש שמקבל את המשק החקלאי לפצות את היורשים האחרים, בן ממשיך שמינויו תקף אינו נדרש לפצות את אחיו. זאת מכיוון שהוא מקבל את הזכויות מכוח חוזה החכירה או המשבצת ולא מכוח דיני הירושה. כלומר, מינוי אחד הצאצאים לבן ממשיך מבטל בפועל את החובה לפצות את יתר האחים ביחס לחלקם הנחזה בנחלה החקלאית. מקום שכך, בית המשפט יקבע מי היורש על פי סעיף 114 לחוק הירושה,  והאם יצטרך לפצות את יתר היורשים, בין אם בפיצוי כספי כשהנחלה עוברת אליו, ובין אם ע"י מכירתה וחלוקת הכספים בין היורשים ע"פ הנחיות הצוואה, אם היו. תיתכנה נסיבות הקשורות בהתנהלות האחים לפיהן בית המשפט יקבע כך, למשל הסכם תוך משפחתי של ויתור על פיצוי או שיהוי או אי התנגדות לאורך זמן למינוי[1].

4. התנגשות בין רצון ההורים לדרישות המוסדיות

סכסוכים רבים נובעים מהתנגשות בין רצון ההורים כפי שבא לידי ביטוי בצוואה או בהתנהגותם, לבין הדרישות הפורמליות של רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. בית המשפט נוטה לבחון את אומד דעת ההורים והשיקולים הפנים-משפחתיים, גם כאשר ההליכים הפורמליים למינוי בן ממשיך לא הושלמו.

5. הסכם בין יורשים על הנחלה החקלאית גובר על חוק הירושה

הסכם בין יורשים[2] בעניין חלוקת העיזבון אפשרי לעיתים, ואם נחתם, הוא יגבר על הוראות סעיף 114, זאת לפי סעיף 110(ד) לחוק הירושה. אמנם, ישנה עדיפות לצוואה, אך כאמור מעליה בדירוג הוא ההסכם עם רמ"י.

שני מסלולים למינוי בן ממשיך

ניתן לזהות שני מסלולים מקבילים למינוי בן ממשיך:

1. המסלול החיצוני – מתקיים בין ההורים והבן הממשיך לבין הגורמים המוסדיים: רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית.
2. המסלול הפנים-משפחתי – מתקיים בין ההורים והילדים לבין הבן הממשיך.

המסלול הפנים-משפחתי הוא הגובר בפסיקה, בעיקר משיקולי צדק ותוך בחינת אומד דעת ההורים. גם אם לא הושלמו כל ההליכים הפורמליים, עדיין יכול בן לגבור על אחיו אם יוכיח שהוא היחיד המסוגל לקיים את המשק, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. המבחן הקובע הוא מי מסוגל לקיים את המשק.

פסיקה עדכנית וגישות שיפוטיות

הפסיקה מכירה בבעייתיות שבהגדרת "הבן המסוגל לקיים את המשק" בעידן שבו רוב הנחלות אינן משמשות לחקלאות כמקור פרנסה עיקרי. לכן, בתי המשפט נוטים לתת משקל לצוואת בר הרשות, כאשר הדבר אפשרי. עם זאת, גם כיום המושג "בן ממשיך" וסעיף 114 לחוק הירושה שזורים זה בזה, ושניהם כפופים להוראות חוזה החכירה/המשבצת עם רמ"י.

סיכום: התמודדות עם סכסוכי בן ממשיך

סכסוכים בנושא בן ממשיך הם מורכבים ורגישים, ומערבים היבטים משפטיים וחברתיים רבים. להלן מספר המלצות להתמודדות עם סכסוכים אלה:

1. תכנון מוקדם – מומלץ למנות בן ממשיך בחיי ההורים ולהשלים את כל ההליכים הפורמליים מול האגודה, רמ"י והסוכנות היהודית.
2. תיעוד מפורט – לתעד את כוונת ההורים במסמכים ברורים ובלתי חוזרים.
3. שיתוף פעולה משפחתי – לנסות להגיע להסכמות בין האחים לגבי זהות הבן הממשיך והפיצוי ליתר היורשים.
4. ליווי משפטי – לקבל ייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני ירושה, קניין ואגודות שיתופיות.
5. גישור משפחתי – לשקול הליכי גישור לפתרון הסכסוך ושמירה על יחסי המשפחה.

סכסוכי בן ממשיך הם ביטוי למתח שבין מסורת ההתיישבות החקלאית בישראל לבין השינויים החברתיים והכלכליים שעוברת החברה הישראלית. פתרון הסכסוכים דורש איזון עדין בין שמירה על עקרונות החקלאות והקרקע כנכס לאומי לבין כיבוד רצון ההורים וזכויות כלל היורשים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין ירושה מומחה בתחומו על מנת להבין את סיכויי הגשת ההתנגדות או התביעה לביטול מינוי של בן ממשיך.

לבירור סיכוייך בהתנגדות לקיום צוואה

או תביעה לביטול מתנה

בחרו זמן לשיחהבהקדם האפשריבין 09:00-10:00בין 10:00-11:00בין 11:00-12:00בין 12:00-13:00בין 13:00-14:00בין 15:00-16:00בין 16:00-17:00חזרו אלי

פסיקה בנושא בן ממשיך

[1] תמ"ש (משפחה נצרת) 3760-05 י.צ נ' ח.צ (נבו 08.06.2010)

[2] תמ"ש (ת"א) 58980-05-15 ש' מ' נ י' מ'

[3] תמ"ש (ת"א) 6280/02 מועלם פנינה נ טובים סגולה

[4] תמ"ש (משפחה נצ') 1775-01-13 ע.ל נ' ע.ל. (נבו 22.04.2014)

[5] תה"ס (נצ') 47590-04-13 שבין נ נ.ב.מ

[6] תמ"ש (משפחה טבריה) 14340-09-09 ש.ב נ' נ.ב (נבו 04.10.2011)

[7] תמ"ש (טב') 30318-02-10 ג.י נ נ.י

[8] תמ"ש (משפחה ק' גת) 25551-01-14 פלוני נ' אלמונית (נבו 15.02.2015)