הורשה של משק חקלאי
הורשה של משק חקלאי היא סוגיה שבה מתחבטים בית המשפט לענייני משפחה במסגרת סכסוכי ירושה. משק חקלאי הינו נכס הכפוף לדיני הורשה מיוחדים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. משק חקלאי מוגדר כ-שטח קרקע המצוי בדרך כלל בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) ואשר מוחזק על ידי אדם החוכר אותו בתמורה לדמי שכירות המשולמים לבעל הקרקע, ואשר מעמדו המשפטי הינו כמעמד של "בר רשות". בר הרשות חוכר (שוכר) את המשק מרשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל או רמ"י) למשך שנים רבות והשכרה זו מכונה "חכירה לדורות". העברת הזכות להחזיק ב-משק חקלאי יכולה להתבצע בשתי צורות עיקריות. הצורה הראשונה היא מינוי בן ממשיך הנערך בימי חייהם של ההורים, והצורה השניה היא ירושת משק חקלאי. ירושת משק חקלאי הינו אחד מהנושאים המורכבים ביותר בדיני הירושה, וזאת לאור מעמדו המיוחד של המשק כשטח קרקע שנועד לפעילות חקלאית בלבד וההוראות המיוחדות של חוק הירושה, אשר מגבילות מאד את אופן ההורשה של הזכויות במשק, כמו גן העובדה שבדרך כלל אין מדובר בשטח פרטי אלא בשטח המוחזק ברישיון מטעם רשויות המדינה, בבעלות או בניהול של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). ירושת משק חקלאי לפי חוק הירושה היא האפשרות הראשונה והטבעית יותר להעברת הזכויות במשק. בנוסף, ניתן לערוך הורשת משק חקלאי בצוואה וכן להעניק את הזכויות במשק חקלאי במתנה.
מה זה משק חקלאי
תכופות עולה השאלה מה זה משק? בהחלטה מס' 9 של מועצת מקרקעי ישראל הוסף ונקבע כי המשק הינו חלק מ-"נחלה". הנחלה היא קרקע חקלאית שהוחכרה לחוכר לתקופה ארוכה. "חכירה" מוגדרת בסעיף 3 לחוק המקרקעין כזכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, ובמילים אחרות, מדובר בשכירות. חוק המקרקעין קובע כי שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה". "חכירה לדורות" של משק חקלאי מוגדרת גם היא בסעיף 3 לחוק המקרקעין, כשכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים. חכירה לדורות היא בפועל השכרת המקרקעין לתקופה ארוכה מאד.
הסכמי חכירה לדורות של משק חקלאי עם רמ"י
בעקבות הקמת מדינת ישראל, הוחלט כי הקרקעות השייכות למדינה, יועמדו לשימוש אזרחיה לשם עידוד ההתיישבות בארץ ישראל באמצעות החכרתן (השכרתן) לתקופה של עד 49 שנים, ומדי תקופה זו תחודש, אך מבלי שהקרקע תימכר לחוכרים. לצורך ניהול המערך הוקם מינהל מקרקעי ישראל (אשר לימים שונה שמו לרשות מקרקעי ישראל). הקרקעות שיועדו להתיישבות הוקצבו ליישובים לשם עידוד ההתיישבות בהן, שם חולקו למשקים חקלאיים.
חכירה מהוונת
חכירה מהוונת משמעה תשלום מראש עבור כל תקופת החכירה – ההשכרה. כבכל הסכם שכירות, החוכרים – שוכרים נדרשו לשלם מדי שנה דמי חכירה עבור המשק החקלאי אותו קיבלו לשימושם כאמור, אך בהמשך העמיד מינהל מקרקעי ישראל אפשרות להוון את דמי השכירות, באמצעות תשלום מראש של דמי השכירות לתקופת החכירה.
חוק הירושה ומשק חקלאי
חוק הירושה מכיל הוראות הורשה מיוחדות הנוגעות לנחלה שהינה משק חקלאי. סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי המשק החקלאי יעבור בירושה רק לאחד מהצאצאים של ההורים, והוא זה המכונה בן ממשיך. קביעת זהותו של הבן הממשיך שיחזיק את המשק החקלאי והפיצוי שעליו לשלם לאחים שלא זכו בשטח המשק הקרקעי, גוררת אחריה סכסוכים רבים ותביעות שעניינן דרישה ל- ביטול בן ממשיך.
חוק הירושה קובע מגבלות שונות על האופן שבו ניתן להוריש את המשק החקלאי:
א. החוק מגדיר את המשק כיחידת קרקע שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק העשוי לפרנס משפחה חקלאית. בכך הוטמע איסור החלוקה של המשק למספר יורשים.
ב. המשק ימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק שימסר לו עולה על חלקו בעיזבון. כלומר, היה ו-3 אחים יורשים את הוריהם, ואחד האחים יורש את המשק, יהיה עליו לפצות את האחים האחרים ב שווי 2/3 מהמשק החקלאי.
ג. בית המשפט יכריע במצבים של העדר הסכמה בין היורשים בשאלת זהות היורש שיקבל לידיו לדאוג לקיומו של השטח או מה הם הנכסים המרכיבים את המשק או מה שווי המשק לצורך חישוב הפיצוי של היורשים שלא יקבלו לידיהם את המשק. בחישוב הפיצוי שיקבלו היורשים האחרים יובא בחשבון גם שווי השקעתו של כל יורש במשק ובנכסיו.
ד. בן זוג של המוריש, המסוגל לקיים את המשק, יהיה עדיף על כל יורש אחר, לרבות צאצאי המוריש.
איך מעבירים משק חקלאי? בשתי צורות. הצורה הראשונה היא העברה בירושה של משק חקלאי אם באמצעות הוראות חוק הירושה ואם באמצעות הורשה בצוואה. הצורה השניה להעברת משק חקלאי היא העברה במתנה של המשק החקלאי לבן הממשיך.
הורשת משק חקלאי
הורשת משק חקלאי על פי חוק הירושה מתבצעת על פי הוראות סעיף 114 לחוק הירושה. בעבר היו טענות משפטיות שגרסו כי לא ניתן להוריש משק חקלאי, וזאת על פי התיזה הקובעת שמי שמחזיק בנחלה או משק חקלאי, השייכת לרשות מקרקעי ישראל, הינו בגדר "בר רשות" בה, כלומר – שרשות מקרקעי ישראל נתנה לו רשות לשבת על המשק החקלאי. לפי התיזה הזו ירושת משק חקלאי משמעה הורשה של זכות של בר רשות ולא של זכות בקרקע. ב-ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6)295 פסק בית המשפט : "ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון…אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש. יוצא מכך, כי בר-רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו – הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון…" (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1)477, 481). כך נפסק שניתן להוריש זכות של בר רשות, אלא אם כן רשות מקרקעי ישראל אסרה על כך.
כדי לבדוק אם מותר להוריש את המשק החקלאי צריך לבדוק את זכויות המחזיק (בר הרשות) במשק החקלאי כפי שהן מתבטאות בתנאי הסכם החכירה של המשק שנחתם בינו לבין בעל הקרקע. סוגי ההסכמים של משקים חקלאיים עם המדינה הם:
א. הסכם החכירה הינו ההסכם הותיק ביותר, לעיתים נחתמו בסמוך לקום מדינת ישראל.
ב. ההסכם המשולש, שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל המשכירה את הקרקע לסוכנות היהודית והסוכנות היהודית משכירה את הקרקעי לאגודה שיתופית. האגודה השיתופית מקנה לחבריה זכות לעשות שימוש בקרקע.
ג. ההסכם הדו צדדי, בין האגודה השיתופית (הישוב) לרשות מקרקעי ישראל. האגודה שוכרת את השטח החקלאי, ומאפשר לחבריה להתגורר ולעבד את השטח.
הורשת משק חקלאי בחוק הירושה
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי המשק החקלאי יימסר לאחר מותו של בעל הזכויות ליורש המוכן ומסוגל לקיימו ואם כך אירע, על אותו יורש לפצות את היורשים האחרים במידה ושווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון. לדוגמא, למאירה הקשישה שבעלה נפטר זה מכבר, היו שלושה ילדים והיא החליטה שלא לערוך צוואה. לאחר פטירתה, הוחלט בין היורשים שהבן הבכור יזכה במשק שהוא הנכס היחידי בעזבונה של מאירה, אך מכיון שהבכור קיבל לעצמו את כל העזבון, היה עליו לפצות ב 2/3 משווי המשק את שני אחיו שויתרו על זכותם.
היה ואין הסכמה בין היורשים מי יקבל לידו את המשק החקלאי או מה הם הנכסים ששייכים למשק החקלאי או מהו שווי המשק החקלאי לצורך קביעת סכום הפיצוי, יחליט בכך בית המשפט לענייני משפחה.
עוד קובע החוק, כי בן זוגו של המנוח שהוא בעל הזכויות במשק החקלאי עדיף על ילדיו או על יורשים אחרים בשאלה מי יקבל לידיו את המשק החקלאי. כאמור, היורש שמקבל לידיו את המשק החקלאי ומחזיק בו מכונה גם "בן ממשיך".
הורשת משק חקלאי בצוואה
הורשת משק חקלאי בצוואה נעשית בהתאם לחוק הירושה ולפסיקות בתי המשפט, ודרך המלך היום היא להוריש משק חקלאי בצוואה. הורשת משק חקלאי בצוואה טומנת בחובה יתרונות רבים. לדוגמא, כאשר הוראות ההורשה הן בצוואה, אין כל חובה על הבן הממשיך שנבחר כיורש בצוואה, לפצות את היורשים האחרים, דבר שיכול לחסוך שנים רבות בסכסוכי ירושה בבתי משפט. המצווה רשאי לקבוע שלא יהיה כל פיצוי וגם רשאי לקבוע כי הבן הממשיך יצטרך לפצות בסכום שקבע ובכך לחסוך זמן וממון רב בשל יצירת מחלוקות בין היורשים על היקף הפיצוי. התנגדות לצוואה שבו הורש משק חקלאי זהה מכל בחינה שהיא להתנגדות לצוואה שאינה עוסקת במשק חקלאי. השאלות העומדות על הפרק בהתנגדויות שכאלו לצוואה, עוסקות בטענות השכיחות שמועלות, כגון כשירות לצוות, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בצוואה וכו'.
העברת משק חקלאי במתנה בחיים
כפי שניתן להוריש משק חקלאי, כך גם ניתן להעביר את הזכויות של המחזיק במשק החקלאי במתנה. לעניין זה, חשוב לזכור כי מדובר בזכויות חוזיות ולא זכויות קנייניות, ולכן המתנה מסתיימת בדרך כלל אם החתימה על ההסכם והסכמת רשות מקרקעי ישראל למתנה. יחד עם זאת, קיימים תנאים וחריגים לאפשרות להעניק משק חקלאי במתנה, שהינם מיוחדים לסיטואציה של משק חקלאי, מכיון שבפועל, המתנה היא העברת זכות של צד שלישי מאחד לאחר.בשל כך, תביעות לביטול מתנה של משק חקלאי הן תביעות סבוכות יותר, המחייבות רמת התמחות גבוהה של עורך דין ירושה המייצג בהן. כך לדוגמא, לא ניתן להעביר לבן ממשיך משק שנחכר על פי הסכם דו צדדי אלא רק בעת שהמשק מוחזק בהתאם להסכם המשולש ובנוסף, יש צורך בהסכמת רשות מקרקעי ישראל למתנה, ובניגוד לאמונה הרווחת, רשות מקרקעי ישראל אינה מסכימה באופן מיידי לכל ניסיון להעביר במתנה את המשק החקלאי בימי חייו של המחזיק לבן הממשיך.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
