הליכים מקדמיים בבית משפט לענייני משפחה

סעיף 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "התקנות") קובע, כי "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית משפט לענייני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. בית המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק." משמע, לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת נרחב באשר לתקנות סדרי הדין, זאת בניגוד לבתי המשפט "הרגילים".

לפי תקנה 4 לתקנות, בהליך לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 יחולו תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 , וככל שלא נקבעה שם הוראה בסדר דין, תחול ההוראה הקבועה בפרק א' בחוק.

המטרה היא לפתור את הסכסוכים הבאים בשער בית המשפט לענייני משפחה ולהימנע מהעצמתם. החוק מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות האזרחיות") ומפרט מתי אין התקנות הללו חלות. יחד עם זאת תקנה 5 לתקנות מקנה גמישות לביהמ"ש בקביעת המועדים בניגוד לנוקשות שבתקנות האזרחיות: הארכת זמנים על פי שיקול דעת, קיצורם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מלבד זמנים שנקבעו בחקיקה ראשית.

תאור ההליך בבית משפט לענייני משפחה בענייני ירושה

על פי תקנה 15(ג) לתקנות תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה, אשר קובעת כי כל תובענה בעניין צוואה תוגש בנפרד.

בשלב ראשון מוגשת לרשם לענייני צוואות בקשה לצו לקיום ירושה או לצו לקיום צוואה. על פי תקנה 67א לחוק הירושה הרשם יעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בין השאר אם הוגשה התנגדות לצוואה או אם ראה לנכון להעבירה.

כתבי טענות יוגשו לביהמ"ש עם תצהירי בעלי הדין לאימות העובדות. אך התצהיר לא יהווה תחליף לחקירה ראשית, אלא אם ביהמ"ש החליט אחרת מטעמים שיירשמו (תקנה 16(ה)).

עוד בסימן ג' כתבי טענות ונספחים קובעת תקנה 17 בדבר גילוי מסמכים מוקדם. יש לצרף לכתבי הטענות רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, בין שהם ברשותו ובין אם לאו. כך ההליך ינוהל ב"קלפים פתוחים" למען חקר האמת, והצדדים יחשפו מסמכים גם אם אינם לטובתם. בנוסף לרשימה, יש לצרף לכתב הטענות את כל המסמכים שברשות בעל הדין. מסמכים שאינם ברשותו יצויינו ע"י בעל הדין, בתצהיר שיגיש, ובידי מי אותו מסמך מצוי למיטב דעתו.

פרק ט' לתקנות האזרחיות לא יחול, אך ביהמ"ש לענייני משפחה רשאי להרשות לבעל דין לשלוח שאלון לבעל הדין שכנגד, זאת ע"פ תקנה 56 לתקנות האזרחיות, ובית המשפט לענייני משפחה יקבע את המועדים. השאלון יכלול עד 25 שאלות (או לחילופין 50 אם עסקינן בתביעה כספית לביהמ"ש המחוזי). בעל הדין יכול להשתמש לראיה במקצת התשובות שקבל, אלא אם ביהמ"ש יחליט להגיש את כולן.

נדגיש, כי ההסדר הספציפי בדבר גילוי מסמכים מייתר את הצורך לציינו ברשימת הבקשות לבית המשפט ואין צורך להגיש רשימת מסמכים, שיוגשו כראיה, בטרם קדם המשפט. תקנה 33 לתקנות האזרחיות תקפה, והמזכיר המשפטי יבחן את תקינות המסמכים המוגשים. אם לא תוגש רשימת מסמכים והם לא יצורפו לכתב הטענות רשאי ביהמ"ש להטיל הוצאות ואף למחוק כתב טענות במקרים מיוחדים לפי תקנה 60 לתקנות האזרחיות, ואותו בעל דין יידרש לקבל את רשות ביהמ"ש להגשת כל מסמך כראיה.

בקשות ורשימת בקשות

תקנה 18 מפנה לתקנה 49 בתקנות האזרחיות בכל תביעה בענייני ירושה (15(ג)) או בענייני תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית (15(א)(1)). תקנה 49 קובעת כי לא ניתן להגיש בקשות בתקופה שבין כתב הטענות האחרון לקדם משפט הראשון, למעט בקשות דחופות, אותן גם אין צורך לציין ברשימת הבקשות.

בעל דין נדרש להודיע לבעל הדין שכנגד על הבקשות אותן הוא מתכוון להגיש לביהמ"ש, ובחלוף לפחות 7 ימים מההודעה, יגיש את רשימת הבקשות לביהמ"ש ועד 20 ימים טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה.

בישיבת הקדם ביהמ"ש יקבע את דרכי הדיון בבקשות שהוגשו. בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט.

ההוראות בדבר הגשת בקשה בכתב יחולו כמפורט בתקנה 50 לתקנות האזרחיות. תשובה לבקשה תוגש רק בהוראת ביהמ"ש, אשר רשאי להחליט כי בקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות. תשובה תוגש תוך 14 ימים או על פי הוראת ביהמ"ש ואפשר שגם בע"פ.

דיון מקדמי

תקנה 20 בעניין זה מפנה לתקנות 34-36 בתקנות האזרחיות. על הצדדים לנהל ביניהם דיון פיזי או טלפוני בדבר המחלוקות תוך שקיפות. על הדיון להתקיים בתוך 30 ימים מהגשת כתב הטענות האחרון. את הדיווח על תוצאות הדיון עליהם להגיש לביהמ"ש עד 20 ימים בטרם קדם המשפט הראשון ע"פ טופס 4 שבתקנות.

ישיבת מהו"ת

בתובעות הנ"ל (תקנה 15(א)(1) ו15(ג)) יחולו התקנות האזרחיות 37-39. הצדדים יופנו למגשר, שימונה ע"פ רשימת מגשרים, בתוך 20 ימים מהגשת כתב הטענות האחרון. פגישת גישור כזו אינה כרוכה בתשלום ותקוים תוך 30 ימים מהמצאת מינויו. המגשר יודיע תוך 14 ימים אם הצדדים מעוניינים בקיום ההליך. תקנה 21(ב) מחריגה מקרים לא מתאימים כמו הליכי ביצוע לפי ס' 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

תקנה 22 מאפשרת לביהמ"ש להחליט כי לא יתקיים קדם משפט. במקרה זה יקבע ביהמ"ש סדרים לניהול המשפט לרבות הגשת רשימת עדים ובקשות.