המנעות מהבאת ראיה בסכסוכי ירושה
המנעות מהבאת ראיה בהליך התנגדות לצוואה משמעה שבעל הדין נמנע מלהגיש או להציג לבית המשפט ראיה בדמות מסמך או עדות או חפץ שיכול לתרום לבירור העובדות. כאשר בעל דין הנושא בנטל ההוכחה נמנע מהבאת ראיות, יש לכך משמעות רבה במיוחד.
משמעותה של המנעות מהבאת ראיה
המשמעות להתנהלות שכזו מקימה חזקה לרעת בעל הדין שהיה צריך להביא את הראיה, ובלבד שהיתה לו אפשרות להביא אותה.
בית המשפט קבע בפסיקות מרובות, כי "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו 
לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה" [i] להרחבה על הראיה הטובה ביותר בהתנגדות לצוואה.
המנעות מהעדת עד
כלל זה אינו מוגבל רק להבאת מסמך כלשהו, אלא תקף גם ביחס להעדת מאן דהוא, אשר עשוי היה להטיל אור או לסייע בבירור האמת. המנעות מהעדתו של עד חיוני, פועלת לרעת מי שהיה אמור להעידו. בהתאם נפסק בפרשת שרון, כי פסיביות של בעל הדין בניהול ההליך והמנעותו מניסיונות להוכחת גירסתו מובילה לגיבוש ממצאים הפועלים נגדו [ii].
התערבות של בית המשפט בהסתרת ראיות
לבית המשפט סמכות טבועה להתערב בהליך ולהורות לבעלי הדין שמסתירים או בוחרים שלא להגיש ראיות, לעשות כן, וזאת מתוך הפרוגרטיבה הטבעית של בית משפט, שעניינה ירידה לחקר האמת. בהליכי התנגדות לצוואה משמעות של כל ראיה גדולה במיוחד, שכן המוריש כבר הלך לעולמו, ובדרך כלל ההליך נשען על מידע נסיבתי שיש לתמוך אותו בראיות המהוות חיזוק ראייתי.
[i] ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, בעמ' 760; ע"א 635/89 אנקונה נ' גוטמן, תק-על 90(3), 705; ע"א 27/91 קבלו נ' שמעון, פ"ד מט (1) 450)
[ii] ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760)
