חוק הירושה, תשכ"ה-1965- סעיף 6א

סעיף 6א לחוק הירושה – תיקון מס' 19 תשפ"ד-2023 מיום 7.11.23

הסתלקות בנסיבות מיוחדות – חרבות ברזל

(א)    על אף האמור בסעיף 6, יורש של מי מהמנויים להלן רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לטובת בני משפחה של מוריש המנויים בסעיף 10 וכן לטובת בן זוגו לשעבר של המוריש ולטובת ילדו או לטובת ילד שהמוריש ראה אותו כילדו, אם המוריש מת בתקופה האמורה בהגדרה "פעולות המלחמה":

(1)     מי שמת בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה;

(2)     חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

(3)     מי שהיה זכאי לתגמולים לפי פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

(4)     שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981;

(5)     סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981;

(6)     שומר כהגדרתו בסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961.

(ב)    השר רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בהגדרה "פעולות המלחמה" בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם.

(ג)      סעיף זה –

"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

"פעולות האיבה" – פעולות האיבה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;

"פעולות המלחמה" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;

"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).

בהמשך לסעיף 6 של חוק הירושה, נחקק לאחרונה סעיף 6א עקב המלחמה. נושא סעיפים אלו הוא הסתלקות מצוואה. ראינו בסיפא של ס' 6(ב), כי ניתן להסתלק רק "לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש". הסעיף החדש מרחיב את האפשרויות ומאפשר להסתלק גם לטובת בני משפחה נוספים של המוריש:

א.      בני משפחה המנויים בסעיף 10

ב.      בן זוגו לשעבר של המוריש

ג.       ילדו או ילד שהמוריש ראה אותו כילדו

התנאי להסתלקות לטובתם הוא שהמוריש מת בתקופה המוגדרת בסעיף כ"פעולות מלחמה", שהן הפעולות הצבאיות מיום השבעה באוקטובר ועד שנה מתום תקופת ההכרזה על המצב המיוחד בעורף (או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר, בהתאם להצעת החוק).

מטרת התיקון

בדברי ההסבר נאמר, כי בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 80 ק"מ מרצועת עזה, בנוסף על הכרזתו בדבר אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה מעבר ל-80 ק"מ. באירועים הקשים נרצחו בני משפחות שלמות או כמה בני אותה המשפחה ששהו יחדיו ביישובי העוטף ובמסיבות ה'נובה'. מטרת התיקון הוא להקל על הליכי הירושה של הנרצחים ולהפחית את הסיכון להיווצרות עיוותים בחלוקת העיזבון במקרים קשים אלה בתקופה המדוברת.

רכיבי הסעיף

הסעיף מספק הגדרות מדויקות לגבי המצב המיוחד, התקופה, ומי המורישים שנכללים בגדרו (1-6). מדובר על אזרחים שמתו בפעולות האיבה או המלחמה, חיילים שנהרגו ועוד.

כאמור בסעיף 6 לחוק, הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון הותרה רק לשלושה סוגי מקורבים (בן זוג, ילד, אח). בני המשפחה הנוספים שהוכנסו לחוק, לטובתם ניתן להסתלק מעיזבונו של אחד המורישים שנכללים בהגדרות, מוגדרים בס' 10 כ"יורשים על פי דין", כלומר: בן זוגו של המוריש במותו, ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים), הורי המוריש וצאצאיהם (אחיו) והורי הוריו וצאצאיהם (דודים וכו'). למעשה זו הרחבת ההגדרה לבני המשפחה המורחבת, שנותרו בחיים, לכל המעגלים. כך יורש יכול להסתלק לטובת סבו הקשיש של המוריש, או נינו או בן דודו.

בנוסף, התיקון הכליל גם את בן זוגו לשעבר של המוריש. בהתנגשות בין בני זוג, נוכחי ולשעבר, ניתן להניח (כיוון שאין כיום ספרות ופסיקות בנושא), כי תינתן עדיפות לבן הזוג הנוכחי, אם נותר בחיים, אחרת לקודמו. הבחירה נתונה למסתלק. ההגדרה "בן זוג" כוללת גם ידוע בציבור[1], "לשעבר" משמיט את הצורך להוכיח זוגיות בסמוך למות המוריש.

בנוגע לילדו של המוריש הורחבה ההגדרה גם ל"ילד שהמוריש ראה אותו כילד", אף מעבר לילד מאומץ באופן חוקי. כך לדוגמה, יורש יכול להסתלק לטובת ילד 'אומנה' או ילד של בן זוגו, שהמוריש ראה בו ילדו, ללא כל דרישה להוכחת אבהות. עד כה, ניתן היה למשל לראות את הגדרת החוק בנוגע למי הוא ילד לעניין מזונות, בסעיף 57(ד) לחוק הירושה – ילד לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, נכד של מוריש שנפטר לפניו. בפקנ"ז (ס' 2) ילד מוגדר גם כעובר או כילד חורג. בחוק שירות המדינה ילד הוא זה שאינו עומד ברשות עצמו[2]. בתי המשפט דנים בהגדרות הללו בהקשרים שונים[3], כמו בפרשנות לס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובמשמעותו של הביטוי "יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה". כאן, בסעיף 6א, המחוקק לא נכנס כלל להגדרת "ילד", להיפך, הכוונה היא להרחיב ולכן לא נקבעו מגבלות.

נדגיש, כי הרחבת מעגלי היורשים לטובתם ניתן להסתלק היא אך ורק לתקופת המלחמה שנקבעה, ובקרב המשפחה, ולא תחול על יורש שאיננו קרוב משפחתו של המוריש, מלבד ילד שראה בו ילדו ובן זוג לשעבר. במקרה בו ההסתלקות הספציפית איננה לטובת אחד הקרובים הללו, אזי ההסתלקות איננה תקפה, והמסתלק ימשיך להיות במעמד של יורש.

במידה והמוריש הותיר אחריו צוואה, חלקו בעיזבון של המסתלק יצטרף לחלקו של היורש בצוואה לטובתו הסתלק. אם יש הוראה בצוואה, בה קבע המוריש אדם אחר שיזכה בחלקו של המסתלק, הוראה זו גוברת, אחרת יחולו כללי הירושה על פי דין וחלקו של היורש שהסתלק יתווסף לחלקם של היורשים על פי דין לפי יחס חלקיהם לפי ס' 50 לחוק.