חקירת מומחה בית משפט
חקירת מומחה בית המשפט נדרשת לעיתים במסגרת הליך התנגדות לצוואה כאשר חוות הדעת שהגיש לבקשת בית המשפט פוגעת בטענות אחד מבעלי הדין. מרבית המומחים הממונים הינם מומחים רפואיים או מומחים לכתב יד (להרחבה ראה מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה) ועל כן מטרת החקירה הנגדית של המומחה היא לפסול חוות דעת רפואית או חוות דעת גרפולוגית. הדין קובע, כי בעל דין רשאי להגיש למומחה שמונה על ידי בית המשפט לעניני משפחה "שאלות הבהרה" בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. לבעל הדין יש 7 ימים בלבד להגיש שאלות הבהרה למומחה. היה ולא הגיש שאלות הבהרה, תעלה שאלה, אם קיימת לבעל הדין זכות לזמן את המומחה לחקירה נגדית על חוות דעתו, סוגיה שתפסה משנה חשיבות לאור שינוי הוראת תקנות סדר הדין האזרחי (זימון מומחה לחקירה נגדית). חשוב לציין כי שאלות ההבהרה למומחה אינן בגדר חקירת מומחה ונעמוד על ההבדל בהמשך המאמר.
שאלות הבהרה למומחה בית משפט
בפרשת אלבטרוניקס בע"מ נקבע "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו. ברי, אפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית” (רע”א 1017/01 אלבטרוניקס בע”מ נ’ בר). כלומר, שאלות ההבהרה אין דומות לחקירה נגדית. המטרה של שאלות ההבהרה אינה לעמת את המומחה עם טענות, אלא לברר מדוע רשם כפי שרשם ולהבהיר את מה שאינו ברור בחוות הדעת. זו הסיבה ששאלות ההבהרה חייבות להיות מנוסחות באופן מכובד, שאינו לעומתי, מתוך מטרה לברר ולא מתוך מטרה לסתור.
זימון מומחה לחקירה נגדית
נקדים ונאמר, כי טרם נקבע תקדים בשאלת זכותו של בעל דין לחקור מומחה במסגרת התנגדות לצוואה או ביטול הסכם מתנה בבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 26(א) לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א 1971 קובע כי בית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לחקור מומחה. על פי הפסיקה של בית המשפט העליון,הוראת סעיף 26 לפקודת הראיות מחייבת את בית המשפט להיעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על חקירת מומחה, וזוהי נקודת המוצא. מנגד, הוראת תקנה 258(יב)(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, סוטה מהוראת פקודת הראיות דלעיל, בהיותה דין ספציפי להליכים בבית המשפט לענייני משפחה, ונראה על פניו שאין חובה על בית המשפט לענייני משפחה לזמן מומחה שלא הוגשו לו שאלות הבהרה קודם לכן וזו לשון התקנה: "בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות". עינינו הרואות, הדין הספציפי בבית המשפט לענייני משפחה קובע, כי בעל דין אינו חייב להגיש שאלות הבהרה שכן הוא "רשאי" להגישם, וממילא שאין באי החובה לקיומו של הליך אחד 
שעניינו במשלוח שאלות הבהרה, בכדי למנוע בעדו מלנקוט בהליך אחר שעניינו בחקירה נגדית, הליך שתכליתו ומטרתו שונה ביסודה, כך על פסיקת בית המשפט העליון.
על זכותו של בעל דין לחקור את המומחה שמינה בית המשפט ניתן ללמוד ממקורות נוספים. כך לדוגמא, נפסק, כי העובדה שבית המשפט מעניק משקל רב למומחה שמינה מטעמו, בשל האובייקטיביות שלו, מובילה לכך שיש לאפשר לצדדים לאתגר את חוות דעתו של המומחה במבחן החקירה הנגדית (רע”א 3112/93 עזבון המנוחים וולף הוגו (חיים) וולף אירמה (חנה) נ’ מושב גן שומרון). בפרשת רז נקבע " החלטת בית המשפט שלא להתיר את חקירת המומחים הרפואיים מושתתת הייתה על הנימוק האחד והיחיד, שאין להתיר זאת מכיון שהמומחים לא נשאלו קודם לכן שאלות הבהרה. משנמצא שנימוק זה לא היה בו להצדיק דחיית הבקשה לחקירה, דן הערעור להתקבל…" (ראה ע"א 107/88 רז נ' לאף).
כיום, עם שינוי תקנות סדר הדין האזרחי, הזכות לחקור מומחה תלויה בהיתר מטעם בית המשפט לענייני משפחה, כך שכלל אין זכות מובנית לחקירה. חרף זאת, על פי דעת המומחה כב' השופט שאול שוחט, בית המשפט לענייני משפחה יזמן מומחה לחקירה על חוות דעתו, אם התרשם שיש בכך כדי להביא לעשיית צדק: "…סטייה זו מותרת מכוח סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה הקובע כי "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. שיקול הדעת בעניין זה מסור לבית המשפט לענייני משפחה…" (סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, שאול שוחט ודוד שאוה, שם, בעמ' 288-289)."
לפי כבוד השופט שאול שוחט, תקנה 258(יב)(ה) אינה אוסרת על זימון מומחה לחקירה נגדית, אלא מוסרת את שיקול הדעת בנדון לבית המשפט הנכבד, והשיקול הראשון במעלה במסגרת מנעד השיקולים שיש לשקול הוא עשיית משפט צדק. מהו משפט צדק? מושכלות יסוד הן, שהביטוי הנרחב דנן כרוך, בראש ובראשונה, בשמירה על זכויותיהם של בעלי הדין, לכאן ולכאן, לשם בירור האמת. רוצה לומר, יש רגליים לסברה, שמשפט לא יהיה "צודק", אם האמת, תהא אשר תהא, לא תתברר במסגרת הדיונים בו. כך נפסק גם בפרשת פלונית, שם נקבע כי המניעה מחקירת המומחה על ידי בעל דין "עלולה לגרום למבקשת לחוסר צדק דיוני חמור ואף לעיוות דין. נסיבות נדירות ומיוחדות אלה מצדיקות מתן רשות ערעור במקרה זה…יפים גם לענייננו דבריו של הנשיא מ' שמגר בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189 (1985): "מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו.. עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הראציונאליות של מסקנותיו (ראה בע"מ 8793/13 פלונית נ' פלונית, 03.02.2014.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
