יורש על תנאי
יורש על תנאי הינו הסדר ב-חוק הירושה אשר קובע שהמוריש יכול לקבוע תנאים להורשה נכסי העיזבון ב-צוואה [i]. יורש על תנאי הינו יורש הזוכה רק בהתקיים התנאי שקבע המוריש. קיימים שני סוגי תנאים: א. יורש על תנאי דוחה ב. יורש על תנאי מפסיק. אבחנה בין תנאי דוחה לתנאי מפסיק היא אבחנה חשובה שהעסיקה את בתי המשפט רבות. ניתן לראות ביורש על תנאי כחלק מ-חיובי יורש, בהתאם לסעיף 45 לחוק הירושה.
יורש על תנאי דוחה
יורש על תנאי דוחה יזכה בנכסי העיזבון רק כאשר התנאי הדוחה יפסק מלהתקיים. דוגמא לתנאי הדוחה זכיה בירושה: "שלומית קבעה בצוואתה כי בנה בעז יזכה בעיזבונה רק בהגיעו לגיל 27. בעז מעוניין לקבל את הרכוש כעת, אך עורך דינו מסביר לו כי הוראת הצוואה מהווה תנאי המונע ממנו כל זכות בעיזבון עד הגיעו לגיל המצויין בה.". במקרה שלעיל, בעז יזכה בירושה רק לאחר שיגיע לגיל 27, ולא לפני כן, ולכן מדובר בתנאי שדוחה את זכייתו בצוואה.
יורש על תנאי מפסיק
יורש על תנאי מפסיק יהיה יורש עד למועד שבו יתקיים התנאי, ואז תיפסק ירושתו.
דוגמא לתנאי המפסיק זכיה בצוואה: "לאחר הגיעו לגיל 27, ירש בעז את עזבונה של אמו, אלא ששלומית הוסיפה וקבעה בצוואתה, כי דירת המגורים המפוארת שלה לא תימכר לעולם, ולבעז בנה תהיה זכות מגורים בדירה אך ורק עם משפחתו, וכל עוד לא יתגרש ויפרד מאשתו רונית. עורך דין צוואות מסביר לבעז, כי זכות המגורים שלו תפקע ברגע שרונית תעזוב את הדירה בשל הגירושין…". אנו רואים, כי זכייתו של בעז בת תוקף, אך קיים תנאי שעשוי להפסיק אותה, וזהו התנאי המפסיק את הירושה. תנאי מפסיק נוסף הוא תנית סילוקין בצוואה שהינה תניה האוסרת על יורש לתקוף את הצוואה שאם יעשה כן, ינושל מירושתו או יקבל שקל אחד.
אבחנה בין תנאי מפסיק לדוחה
המקרה שלעיל מלמד שלעיתים קשה לגדר מהו איפיונו של התנאי המופיע בצוואה והדבר דורש התחקות אחר נסיבות חייו של המצווה ומה היתה כוונתו.
כך לדוגמא, מצווה קובע שאדם יזכה בירושתו, כל עוד גר עימו בדירתו וטיפל בו כראוי עד ליום מותו. בסיטאוציה זו, לא ברור אם מדובר בתנאי דוחה, מסגרתו אין המטפל זוכה בעיזבון כל עוד נותר בדירת המצווה או תנאי מפסיק, משעה שהוא זוכה בעיזבון, אלא אם יעזוב את הדירה.
אמנם ברור, כי ניסוח התנאי בלשון הצוואה כושל במקרה שלעיל, אך הלכה למעשה, את פרשנות הצוואה אנו מבצעים לאחר פטירת המנוח, ולפיכך, במועד קיומה, ניתן לדעת מעשית, אם המטפל נותר בדירה, שאז הינו זוכה בהתאם לתנאי הדוחה, או שנטש את המטופל בטרם פטירתו, והפסיד את זכות הירושה. הדרך הנכונה לאיפיון התנאי עוברת איפוא בפרשנות הצוואה לאחר פטירת המנוח, או בסימולוציה של פרשנות במועד זה, עוד בימי חייו.
פרשנות תנאי מפסיק ודוחה
הכלל הוא שפרשנות התנאים בצוואה תעשה בהתאם לתכליתם ולאומד דעת המצווה, ולאו דווקא בהתייחס למשמעותם המילולית.
כך לדוגמא קבע גידי בצוואתו, כי המטפלת המסורה שלו תזכה בכל רכושו, וזאת בתנאי שתחיה עימו בביתו ותדאג לו עד למועד בו יעבור לעולם שכולו טוב.
בהתנגדות שהוגשה כנגד קיום הצוואה, טענו בני משפחתו של גידי, כי המטפלת נטשה את ביתו של גידי 75 ימים טרם פטירתו ולכן לא התקיים התנאי הדוחה, ואולם המטפלת הוכיחה כי לא נטשה את גידי, אלא עברה עימו לבית החולים, שם שהתה עימו עד למועד פטירתו, ולכן טיפלה בו במסירות עד ליומו האחרון.
בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואה וקבע, כי כוונתו של גידי בתנאי הדוחה היתה, כי המטפלת תהיה לצידו עד פטירתו, ואין זה משנה לצורך העניין, אם נאלץ לשהות בבית החולים בשל נסיבות התלויות במחלתו ולא ברצונו החופשי.
[i] סעיף 43,44 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
