מנהל עזבון קבוע
מנהל עזבון קבוע הוא אחד משני סוגים של מנהלי עזבון שניתן למנות לפי חוק הירושה. הסוג השני הוא מנהל עיזבון זמני. מנהל עזבון קבוע ימונה לתפקיד רק לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ותפקידו להביא לחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, אם באמצעות מכירתם וחלוקת התמורה ביניהם ואם באמצעות חלוקה בעין של הנכסים בין כל היורשים, ולהביא בכך לסיומו של הליך הירושה כולו. סעיף 82 לחוק הירושה קובע את תפקידיו של מנהל עזבון קבוע ואילו סעיף 84 לחוק
הירושה קובע את חובותיו של מנהל עזבון קבוע. סעיף 88 לחוק הירושה קובע מהי אחריותו של מנהל העזבון הקבוע. תפקידו של מנהל העזבון הקבוע מוביל בסופו של דבר לקביעה הסופית בסוגיית של היקף עזבון שאותו הוא מנהל. במאמר זה נדון בהוראות חוק הירושה בהתייחס למנהל עזבון קבוע, וכן בבקשה למינויו, הפסקת תפקידו של מנהל עזבון קבוע, סילוק חובות העזבון, שכר מנהל עזבון קבוע ועוד.
מינוי מנהל עזבון קבוע
מינוי מנהל עזבון קבוע מתבצע באמצעות הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון לרשם לענייני ירושה וזאת בתנאי שכל היורשים מסכימים למינוי. אם אין הסכמה של כל היורשים, יש להגיש את הבקשה למינוי לבית המשפט לענייני משפחה. בהתאם לסעיף 89 לחוק הירושה, בית המשפט רשאי לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו אך אם המוריש פטר את מנהל העזבון בצוואתו מהפקדת ערובה, ימנע בית המשפט מלדרוש ממנו הפקדת ערובה, אלא בנסיבות מיוחדות. את הבקשה יכול להגיש יורש של העזבון או נושה של העזבון או מי שהינו "מעוניין בדבר".
מינוי שני מנהלי עזבון
בהתאם לסעיף 93 לחוק הירושה, ניתן למנות שני מנהלי עזבון או יותר, ובמקרה שכזה, הם חייבים לפעול מתוך הסכמה, ובהעדר הסכמה, יקבע בית המשפט בלבד. מנהל עזבון אינו רשאי לפעול על דעת עצמו אם לא קיבל את הסכמת מנהלי העזבון האחרים אלא אם מדובר בעניין שאינו סובל דיחוי. פעולה שביצע מנהל עזבון ללא אישור תהיה בתוקף כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהפעולה טעונה אישור או הסכמה.
מינוי האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון
חוק הירושה מאפשר לבית המשפט למנות גם את האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון קבוע. יחד עם זאת, בדרך כלל ייטה בית המשפט למנות את באי כוחם של הצדדים לסכסוך כמנהלי עזבון יחדיו.
תפקידים של מנהל עזבון קבוע
תפקידים של מנהל עזבון קבוע נרשמו ב-סעיף 82 לחוק הירושה אשר קובע כי חובותיו של של מנהל העזבון, בכפוף להוראות בית המשפט, הם: לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי האמור בצו הירושה או בצוואה שקוימה וכן לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת. כינוס נכסי העזבון משמעו שעל מנהל העזבון הקבוע לאסוף את נכסי העזבון למסה אחת שאותה ניתן יהיה לחלק. כך לדוגמא, יש לאסוף את כל הכספים המופקדים בחשבונות הבנקים לחשבון נאמנות אחד בתוך רישום מקורם, ממנו ניתן יהיה לשלם את חובותיו של המנוח ולחלק את היתרה בין היורשים. סילוק חובות העזבון משמעו, תשלום החובות שהותיר אחריו המנוח מתוך נכסי העזבון. לעיתים יידרש מנהל העזבון למכור נכס מתוך העזבון לצורך תשלום חובותיו של המנוח, והוא יעשה זאת בכפוף לקבלת אישור מבית המשפט שמינה אותו. לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, משמעו חלוקת נכסי העזבון הנותרים על פי הוראות חוק הירושה או בהתאם לצוואה תקפה בין כל היורשים. חובותיו של מנהל העזבון קבועים ב-סעיף 84 לחוק הירושה. על מנהל עזבון קבוע להגיש בתוך חודשיים ימים פרטה של כל נכסי העזבון שהוא מנהל. בהמשך, עליו להגיש שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט; כמו כן, חייב מנהל העיזבון הקבוע לנהל את כספי העיזבון באופן שישמור על ערכם ולהשקיע את הכספים שאין צורך בהם באופן שיניבו תשואה או לכל הפחות ישמרו על ערכם (סעיף 85 לחוק הירושה). על מנהל העזבון הקבוע לנהל חשבונות של העזבון ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון לפחות אחת לשנה ובסיום תפקידו על כל נכסי העזבון (סעיף 86 לחוק הירושה).
אחריות מנהל עזבון קבוע
אחריות מנהל עזבון קבוע מוגדרת ב-סעיף 88 לחוק הירושה אך נגזרת כמובן מרשימת התפקידים המופיעים בסעיף 82 לחוק הירושה. הסעיף קובע, כי מנהל עזבון יהיה אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון אך בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו בהתאם להוראות בית המשפט. המחוקק קובע במפורש, כי פעולה בתום לב פוטרת את מנהל העזבון מאחריותו לנזק שנגרם בעת ניהול העזבון. השאלה מהו תום לב בניהול עזבון היא סוגיה משפטית מורכבת אך לעיתים ברור כי מנהל העזבון לא פעל בדרך שמנהל עזבון סביר היה פועל. כך לדוגמא, מנהל עזבון המנהל סכומים משמעותיים המופקדים בבנק, אך נמנע מלהשקיעים באגרות חוב סולידיות אלא רוכש ניירות ערך שמידת הסיכון שבמסחר בהם גבוהה, עשוי להיות מחויב בנזק שנגרם מפעולותיו לכספי העזבון.
הפסקת תפקיד של מנהל עזבון קבוע
הפסקת תפקיד של מנהל עזבון קבוע מוגדרת ב-סעיף 92 לחוק הירושה. החוק קובעי, כי מנהל העזבון רשאי להתפטר מתפקידו, אך התפטרות זו לא תיכנס לתוקף אלא לאחר שבית המשפט אישר את ההתפטרות. בית המשפט רשאי לפטר את מנהל העזבון אם הוכח שלא מילא תפקידו כראוי או שהינו סבור שתפקידו בא לכדי סיום. על מנת לקבל בקשה להתפטרות של מנהל עזבון, ייטה בית המשפט לענייני משפחה לקבל את עמדתו של האפוטרופוס הכללי. מנהל עזבון קבוע ממונה לתקופה קצובה ובסמוך לסיום אותה תקופה, יאריך בית המשפט, מדי פעם בפעם, את צו המינוי של מנהל העזבון, עד למועד שבו יסבור שתפקידו יסתיים, בהתאם לתפקידים המוגדרים ב-סעיף 82 לחוק הירושה. בטרם ישוחרר מנהל העזבון מתפקידו, הוא יגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה, ובהתאם לנימוקי הבקשה ולתגובות היורשים בהליך יפסוק את שכר מנהל העזבון הקבוע.
הגבלת סמכות מנהל העזבון הקבוע
סעיף 97 לחוק הירושה קובע כי מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; אך אין הוא רשאי לבצע את הפעולות הבאות ללא רשותו ואישורו של בית המשפט: העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה; פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; מתן ערובה, כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור. קרא עוד על חלוקת נכסים על ידי מנהל עזבון.
הזמנת נושי המוריש
סעיף 99 לחוק הירושה קובע כי מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום. בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם. אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.
סילוק חובות העזבון
סילוק חובות העזבון הוא פעולה נדרשת ממנהל עזבון במטרה להביא לכך שהעזבון יהיה מוכן לחלוקה בין היורשים. חוק הירושה קובע כי לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון. במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק. ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים. בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.
חובות העזבון יסולקו בסדר הבא: ראשית ישולמו ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לאחר מכן ישולמו ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום צוואה והוצאות של ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון; לאחר מכן, ישולמו כל החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר ולרבות לפי הסכם ממון או עילה הנובעת מקשר אישות (כגון ידועה בציבור).
אם התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.
שכר מנהל עזבון קבוע
תקנות הירושה קובעות בפרק ז' 1: את נושא שכרו של מנהל העזבון לאחר שניתן אישור על סיום תפקידו. התקרה לפסיקת שכר טרחת מנהל העזבון הקבוע עומדת על 3 אחוזים (3%) משווי העזבון, אך במקרים מיוחדים, כאשר נדרש מאמץ מיוחד או היו נסיבות מיוחדות שהקשו על ניהול העזבון, כגון דרישת ביצוע פעולות חריגות במיוחד, רשאי בית המשפט לפסוק שכר טרחה בשיעור של 4% משווי נכסי העזבון הכולל.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
