מתנה בין בני משפחה
מתנה בין בני משפחה היא העברה ללא תמורה של כספים או מיטלטלין או מקרקעין לכל דבר ועניין, ולכן כפופה להוראות חוק המתנה, על כל תנאיו וסייגיו. אמנם, כאשר מדובר בהעברת כספים בין בני משפחה יכול ויהיה לדבר יתרון מבחינת הפטור ממיסים או המיסים המופחתים שיש לשלם במקרים של העברת מקרקעין לבן משפחה ללא תמורה או העברת דירה במתנה, אך מבחינה משפטית גרידא, מדובר במתנה כאמור, שהיא חוזה או הסכם וכך יפורשו הוראות המתנה. המתנה מכונה גם העברה ללא תמורה, ולכן עולות תכופות סוגיות של הגדרת פעולות מסוג הענקת כספים בין בני משפחה או העברת כספים בין אחים או העברת מקרקעין במשפחה והאם אותן הענקות ללא תמורה נחשבות למתנה. סוגיות אלו עולות כאמור, גם כאשר מוענקת דירה או מגרש ללא תמורה מאב לבנו, ואם מדובר במתנה למראית עין שהינה בגדר נאמנות משתמעת, מקום שבפועל אותה העברה ללא תמורה נעשית מן הפה אל החוץ והנכס נותר בבעלותו של המעניק. סוגיה נוספת היא האם הלוואה בין בני משפחה היא בגדר מתנה הפטורה ממס (להרחבה ראו מס על מתנה). לשאלות משפטיות אלו אין מענה אחד ויחיד, מקום שהן תלויות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה, וכידוע בעולם המשפט. כל מקרה לגופו, אך ברור כי עורך דין ירושות וצוואות מומחה בתחום שיטפל בעיסקת מתנה ימליץ על עריכת צעדים המלמדים כי מדובר במתנת אמת. על כן, מומלץ כי בעת העברת נכסים או כספים בסכומים גבוהים הוא עריכת תצהיר מתנה (תצהיר העברה ללא תמורה) מסודר ואם קיימים תנאים בהסכם המתנה, תוגדר המתנה כמתנה על תנאי. אחת הנקודות העיקריות שעליהם מושם דגש בפרשנות של הענקה ללא תמורה היא בדיקת רצונו של מעניק המתנה, שכן המתנה היא עסקת חסד, שבה אדם נותן את מה שיש לו ולא מקבל דבר בתמורה, ואין זה מעשה של מה בכך. לעיתים, אין כל היגיון בהענקה ללא תמורה, כגון במצב שבו קשישה מעניקה את כל רכושה ואף את כל מה שיהיה לה בעתיד לבנה, באופן שהיא נותרת חסרת כל ותלויה בתלות מוחלטת ברצונו של הבן. במצבים שבהם מתגלה לרשויות הרווחה או לבני משפחה על הענקה ללא תמורה מסוג זה, שומה עליהם למהר ולפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את אותה מתנה, שכן לא מדובר במתנה אלא בניצול של חסר ישע שאינו מבין את מעשיו, כפי שמלמדת התוצאה. אספקט נוסף של מתנה בין בני משפחה הוא הניסיון של "הסתלקות ממתנה" ומשמעותו הן ביחס לתוקף המתנה והן ביחס למס המוטל עליה, אם בכלל ולבסוף, יש ליתן את הדעת גם לסוגיה של תום לב בדיני ירושה, הנוגע גם בדיני המתנה, בעיקר במצבים שבהם משמשת מתנה בין בני משפחה כמכשיר משפטי לחלוקת ירושה. במאמר זה נדון בשני אספקטים של מתנות בין בני משפחה בדמות העברת כספים במשפחה (כגון העברת כספים בין אחים) -העברת מקרקעין במשפחה. הראשון הוא תוקף מתנה שכזו והשני הוא המשמעות המיסויית שיכולה לצמוח מהעברה ללא תמורה שכזו.
היסוד המשפטי: מתנה בין בני משפחה
מתנה בין בני משפחה תפורש על יסוד עריכת הסכם מתנה במשפחה בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ו-חוק המתנה, תשכ"ח-1968. חוק החוזים עוסק בחוזה שנכרת בין הצדדים, ומכיון שהמתנה היא חוזה, החוק עוסק גם במתנה, אך קודם לחוק החוזים הוא חוק המתנה, שהינו חוק ספציפי ומיוחד לחוזה מתנה. חוק המתנה קובע הוראות מיוחדות לחוזה מתנה ולמעשה מגדיר את הסכם המתנה כהעברה ללא תמורה בת שני שלבים. השלבים הם (1) התחייבות ו-(2) אכיפה, המכונה גם השלמת המתנה. תחילתה של עיסקת המתנה תהא תמיד ב-התחייבות למתן מתנה, לאמור, אותה תקופת זמן שבין מועד החתימה על הסכם המתנה ומועד העברת החזקה בדבר המתנה או רישומה של המתנה בפנקס המתאים המנוהל על ידי הרשויות, כגון פנקס המקרקעין. חוק המתנה עוסקת בעיקרו בשלב ההתחייבות. כאשר מסתיימת ההתחייבות עם השלמת המתנה, פג תוקפו של חוק המתנה, מקום שהמתנה כבר הסתיימה והקניין בה הועבר לידי מקבל המתנה, ועל כן, מאותה עת והלאה יחולו על המתנה הוראות חוק החוזים. לכלל זה חריגים מעשיים. לדוגמא, הענקת מיטלטלין במתנה מסתיימת עם העברת החזקה מנותן המתנה למקבל המתנה, במה שמכונה "מתנה לאלתר", ולכן שני השלבים מתאחדים, אין ביניהם הבדל מעשי מבחינת זמנים ובפועל ומבחינה מעשית, אין התחייבות למתנה. לדוגמא, מקרה של התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כנגד נותן המתנה או בני משפחתו גם לאחר השלמת המתנה הוא המקרה ההפוך, שבו חוק המתנה נותר בתוקפו גם לאחר השלמת המתנה. הווה אומר, גם אם המתנה הסתיימה, יחול חוק המתנה על מצב שבו מקבל המתנה התנהג בהתנהגות מחפירה. המיוחד במתנה בין בני משפחה בהקשר להתנהגות מחפירה היא העמדת עקרונות יסוד להגדרתה של אותה התנהגות מחפירה. כך לדוגמא, קיימת חובת כיבוד הורים של הילדים, ולכן, במצב שבו לא כיבד אותם מקבל המתנה, עשוי הדבר להחשב משום התנהגות מחפירה. הוראות דין נוספות הנוגעות למתנה בין בני משפחה עוסקות בהעברת מקרקעין בין בני משפחה השייכים לצדדים שלישיים. המקרה הידוע ביותר הוא העברת משק חקלאי לבן הממשיך, זאת מקום שמרבית המקרקעין בישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל, והמתנה המועברת היא זכויות חכירה לדורות ולא קניין במשק החקלאי. מתנה מסוג זה דורשת את הסכמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולכן מכונה גם מתנה על תנאי. רבים אינם מבדילים בין מתנה לבין הורשה. הכלל הוא שלא ניתן לתת במתנה לאחר מיתה. מתנה בירושה היא מתנה אסורה והיא מהווה עיסקה אסורה בירושה.
העברת כספים במשפחה
העברת כספים במשפחה היא כביכול מעשה טבעי של סיוע ליקיר. ככלל, מתנות בין בני משפחה הן מתנות "טבעיות" יותר. דומה כי אין חולק שמתנה מאב לבנו טבעית יותר ממתנה יקרת ערך שניתנת על ידי חבר
לחברו, כך שהטענה כי העברת הכסף היא מתנה, זוכה לרוח גבית באספקט הטבעי. מנגד, מתנות של העברות כספים בין בני משפחה כפופות ביתר שאת לתנאי בחוק המתנה העוסק ב-התנהגות מחפירה. דווקא הקשר הטבעי החזק שבין בני המשפחה מקים הסתמכות על התנהגות מכבדת הן לנותן המתנה והן לבני משפחתו. עולה מכך, שמתנה כספית בין בני משפחה יכולה להיבחן בעיניים ביקורתיות במיוחד בעת דיון בבית המשפט בתביעה לביטול מתנה. כאן המקום לציין כי קיימת הקבלה בשימוש שעושה בית המשפט במבחני השפעה בלתי הוגנת במסגרת התנגדות לצוואה לבין השימוש שנעשה במבחנים אלו בבדיקת תוקף המתנה. נפסק, כי מבחני השפעה בלתי הוגנת תקפים גם במקרים שבהם מוגשת תביעה לביטולה של עסקת המתנה. לכן, בית המשפט יבדוק את מצבו של נותן המתנה ועד כמה הוא עצמאי ותלוי במקבל המתנה או משפחתו וכן האם קיימת חשד מבוסס לניצול חולשתו או להטעייתו באמצעות תחבולה ליתן את המתנה.
מבחינה מיסוי, מתנה המתבטאת בהעברת כספים בין בני משפחה, כגון העברת סכומי כסף נכבדים בין הורים לילדיהם, יכולה להיות מוגדרת כמתנה, ולפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה היא לא תהיה חייבת במס, אך השאלה העומדת על הפרק היא אם אכן מדובר במתנה או שמא מדובר בעיסקה למראית עין, ובפועל מדובר בתקבול על הכנסה בגין שירות או מכירה.
רשויות המס עשויות לבדוק אם העברת הכספים בין בני המשפחה התרחשה בסמוך לאירועים המלמדים כי היא בפועל שימשה תקבול על שירות שניתן. ככל שיתברר כי המתנה אינה מתנה אלא תשלום שהוא בגדר הכנסה, תחויב העברת הכספים בין בני המשפחה במס. כך הם גם פני הדברים כאשר מדובר בהעברת כספים כהלוואה בין בני משפחה, מקום שהלוואה אינה יכולה להיות מתנה. בנוסף, ירושה ומתנה מקימות ביניהן יחסי גומלין, אם לדוגמא מעניק הורה לבנו במתנה זכויות במקרקעין ומאזן זאת באמצעות עריכת צוואה שבו הוא מנשל את הבן שקיבל במתנה את המקרקעין עוד בחייו.
העברת כספים בין אחים
העיקרון שתואר לעיל ביחס להענקת מתנות כספים בין בני משפחה נכון במיוחד לגבי העברת כספים בין אחים. בעוד שכאמור קיימת הבנה מסוימת לכך שהורים יעניקו לילדיהם מתנה מתוך רצון לסייע להם לרכוש דירה או להסתדר מבחינה כלכלית, העברת כספים בין אחים נדמית כפחות טבעית בעיני האדם הסביר ולכן יתכן ורשויות המס יבחנו העברת כספים בין אחים בעיניים ביקורתיות יותר. כאשר רשויות המס בוחנות האם מדובר במתנה, הן כמובן בוחנות מהן הנסיבות שבהן ניתנה המתנה. במצבים מסוימים, כאשר הם יגיעו למסקנה שמתן המתנה הוא הסוואה לעסקה אחרת – שהיא העסקה האמיתית, כגון לדוגמא, העברת מניות בחברה בין אחים או קיזוז על בסיס התחשבנות עתידית בנוגע לחלוקת עזבון, ובמקרים שכאלו הם עשויים לחייב את המתנה במס. ניתן לשאול מה ההגיון שמאחורי חיוב מתנה בין האחים במס, במקרה שבו הם מחלקים ביניהם את העזבון העתידי שהם עשויים לרשת לאחר פטירת ההורה. התשובה נוגעת לעקרונות של מתן תוקף ל-הסכם חלוקת עזבון או הסכם בין יורשים. כידוע, בהסכמים שנחתמים בין יורשים ניתן לחלק את העיזבון באופן שאינו שיוויוני וחלוקה זו לא תהא ממוסה במס כלשהו ואולם היה ואחד היורשים משתמש ברכוש שמחוץ לעיזבון על מנת להביא לקיום את ההסכם שבין היורשים, הרי שאין מדובר בהסכם תקף בין היורשים ויחול עליו משטר מיסוי. לכן, חלוקה של עיזבון עתידי אשר מקופלת בה העברת רכוש או כספים או נכסים שאינם שייכים לאותו עיזבון עתידי, חבה במס.
מיסוי מתנה
רשויות המס יבדקו אם יש מקום להטיל מס על מתנה באמצעות יישומם של מבחנים שונים שנקבעו בפסיקת בית המשפט. כך לדוגמא יבדקו הרשויות אם המתנה הוענקה כסיוע של הורה או אח לבן משפחתו או שמא הענקת הכספים הינה למעשה תשלום עבור ייעוץ, שירות או מכירת זכויות, לרבות מכירת זכויות עתידית (אופציה). כך, קיומה של חברה
משפחתית שבה עובדים או מועסקים כל בני המשפחה יכולה להעלות חשד כי הכספים אינם מתנה אלא תשלום בגין עבודה או שירות מסחרי כלשהו. בנוסף, לעיתים מתרחשות עיסקאות חליפין במשפחה, במסגרתן בן משפחה מעניק במתנה כביכול זכות במקרקעין ומקבל בתמורה זכות במקרקעין, ממש כאילו מדובר בהסכם בין יורשים. ברם, בעוד שהחלפת נכסים במסגרת הסכם המחלקת נכסי עזבון מותרת ואינה מקימה חבות במס, החלפת נכסים בין בני משפחה בעודם בחיים מטילה מס כפול, כאילו היה מדובר בשתי עיסקות מכר.
העברת מקרקעין במשפחה
מבחינה משפטית, חוק המתנה דורש שהעברת מקרקעין ללא תמורה לבן משפחה תהיה בכתב, כלומר באמצעות הסכם מתנה כתוב המגדיר את תנאי ההענקה או באמצעות תצהיר מתנה. בשונה מהעברת כספים שהם מיטלטלין, העברת זכויות קנייניות במקרקעין אינה מתרחשת מיד עם מסירת ההסכם ומסמכי העברה לנעבר, אלא היא מסתיימת רק בעת הרישום בפנקס המקרקעין. השלב שבין הענקת המקרקעין לבין המשפחה ללא תמורה ועד רישומו מכונה שלה ההתחייבות להענקת מתנת המקרקעין. כפי שניתן לחזור ממתנה בנסיבות מסוימות, כך גם ניתן לחזור ולבטל התחייבות למתנה. מבחינה מיסוי, העברה של דירה לבן משפחה ללא תמורה טעונה תשלום מס במקרים מסויימים.
הדין קובע, כי העברה לקרוב משפחה שהינו אזרח ישראלי ותושב ישראל (אינו תושב חוץ) שנעשתה בתום לב וללא תמורה פטורה במס. מס שבח יוטל על העברת מגרש או דירה, אלא אם העברה נעשתה בין הורים לילדיהם. כאשר מדובר בין אחים, לא ישולם מס שבח אך ורק אם המגרש או הדירה שמועברים התקבלו בירושה. בין המקרים המיוחדים של העברת מקרקעין במשפחה ללא תמורה מצוי האירוע של מינוי בן ממשיך ו-מתנת משק חקלאי.
הלוואה בין בני משפחה כמתנה
הסכם הלוואה בין בני משפחה אינו בגדר הסכם מתנה מבחינה עקרונית. כידוע, הלוואה אמיתית טעונה הסדר לפיו יוחזרו כספי ההלוואה בצירוף ריבית ובאופן שבו ירוויח נותן ההלוואה למקבל ההלוואה. ברור כי במצב שכזה, אין מדובר במתנה אלא בהלוואה, וזאת משום שאותה הענקה או העברה ללא תמורה משקפת עיסקה בעלת רווח כלכלי. הסכם הלוואה בין בני משפחה מסוג זה מהווה העברה שאינה יכולה להוות מתנה, אך יחד עם זאת, ראוי לציין, כי סכום הקרן של ההלוואה, אם מדובר בהלוואת אמת, אינו כפוף לתשלום מס, שכן אין מדובר בתקבול או הכנסה. בנסיבות אלו, אמנם ניתן היה לטעון כי קרן ההלוואה היא מתנה, אך טיעון כזה מתקפל לתוך עצמו, שכן לפיו, נולדות מדי יום אין ספור מתנות, גם בעסקאות מסחריות רגילות. אשר על כן, יש לשים לב לכך שהסכם הלוואה בין בני משפחה שניכר כי נערך למראית עין ואינו נושא אופי מסחרי מובהק עשוי להתבטל בבית המשפט, בכל הנוגע למשמעויות הנובעות ממנו כלפי צדדים שלישיים, כגון רשות המס, וזאת בהתאם לפסיקה העקרונית הקובעת כי הסכם למראית עין יתבטל כלפי חוץ, אך הוא יעמוד בתוקפו בין הצדדים לו.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
